דילוג לתוכן העיקרי

תקיפת אנשי צוות רפואי, פגיעה בטיפול באדם פצוע, הטלת אימה על מאושפזים: עשרות אנשי כוחות ביטחון נכנסו לבית חולים במזרח ירושלים

ביום שישי, 21.7.17, בסביבות השעה 15:40, נכנסו למתחם בית החולים אל-מקאסד במזרח ירושלים עשרות שוטרים ישראלים במטרה לעצור צעיר פלסטיני פצוע, מוחמד אבו ר'נאם. עם כניסת השוטרים לרחבת בית החול...
לקריאת המאמר המלא בחזרה לדף הסרטון

תקיפת אנשי צוות רפואי, פגיעה בטיפול באדם פצוע, הטלת אימה על מאושפזים: עשרות אנשי כוחות ביטחון נכנסו לבית חולים במזרח ירושלים

ביום שישי, 21.7.17, בסביבות השעה 15:40, נכנסו למתחם בית החולים אל-מקאסד במזרח ירושלים עשרות שוטרים ישראלים במטרה לעצור צעיר פלסטיני פצוע, מוחמד אבו ר'נאם. עם כניסת השוטרים לרחבת בית החולים התפתחו עימותים בינם לבין צעירים ושומרי בית החולים, שניסו למנוע את כניסתם. בתגובה זרקו לעברם השוטרים רימוני הלם וירו כדורי ספוג. כמחצית מהשוטרים נכנסו לתוך מבנה בית החולים והתפצלו למחלקות השונות תוך חיפוש אחר הפצוע הפלסטיני, שמת בבית החולים עוד במהלך פשיטתם של השוטרים על המקום. תחקיר בצלם שלהלן מפרט מפי שורה של עדים שהיו במקום, כולם אנשי צוות ממחלקות שונות בבית החולים, את שהתרחש במשך כארבעים הדקות הבאות – במחלקת המיון, באחד מחדרי הניתוח, בבנק הדם שבבית החולים ובמחלקות השונות. לאחר מכן, מתואר כיצד נפצע הצעיר הפלסטיני ופונה לבית החולים. כל העדויות נמסרו לתחקירן בצלם עאמר עארורי.

אזור הקבלה והמיון:

כוח גדול של שוטרים ושוטרי מג"ב נכנס ללובי של מחלקת הקבלה ומחלקת המיון שבקומת הקרקע, בכניסה לבית החולים. רופאים, אנשי צוות רפואי ואנשים נוספים שנכחו במקום ניסו להכניס למעלית את הצעיר הפצוע, מוחמד אבו ר'נאם, ששכב על מיטה כשהוא מחובר לחמצן ולעירוי דם, כדי להעבירו לחדר הניתוח שבקומה השנייה. השוטרים ניסו לחטוף בכוח את המיטה ותקפו אנשי צוות רפואי ובהם שני אחים, אחות מתנדבת, רופא וכן אנשים נוספים. תוך כדי כך הבחינו הרופאים בהידרדרות במצבו של אבו ר'נאם והכניסו אותו לחדר הרנטגן הסמוך למעלית, שם ניסו לבצע בו החייאה. הניסיון כשל והרופאים נאלצו לקבוע את מותו. בשלב זה לקחו צעירים את גופתו, הוציאו אותה מבית החולים דרך הגדר והעבירו אותה לקבורה, כדי למנוע מהשוטרים לקחת אותה.

רפיק אל-חוסייני, מנהל בית החולים, סיפר בעדות שמסר ב-24.7.17:

ב-21.7.17, בערך בשעה 15:40, ישבתי במשרד כשמחלקת האבטחה הודיעה לי בטלפון שהמשטרה נכנסה למחלקה הכירורגית. עליתי לשם מיד ומצאתי שלושה שוטרי משמר הגבול, שהסתובבו במסדרונות של המחלקה ועברו בין חדרי הניתוח. ניגשתי אליהם ואמרתי באנגלית: ״אסור להיכנס לכאן, המחלקה הזאת סטרילית״. אחד מהם אמר לי: ״יש כאן פצוע שאנחנו רוצים לראות״. אמרתי להם: ״אין כאן פצועים, יש כאן חולים״. השוטר אמר לי: ״אנחנו רוצים לראות את חדר המתים״. הסכמתי והלכתי איתם לשם.

בשביל להגיע לחדר המתים היינו צריכים לעבור בלובי ליד מחלקות הקבלה והמיון ובנק הדם. כשהגענו לשם ראיתי בערך חמישים שוטרים, במדי חאקי, שהיו חמושים מכף רגל ועד ראש. הם גרשו משם את הפקידים של בנק הדם וסגרו את הדלת, ואת הפקידים של מחלקת הקבלה הסמוכה. תוך כדי כך יצאו ממחלקת המיון כמה אנשי צוות רפואי שגררו מיטה שעליה שכב אדם פצוע בחזה. הרבה אנשים ליוו אותם. השוטרים ניסו להגיע למיטה כדי לקחת את הפצוע והאנשים חסמו את דרכם. התחילו דחיפות הדדיות בין השוטרים לבין האנשים והצוות הרפואי ושוטרים התחילו להכות אנשים.

בשלב הזה הגיעו לשם קציני משטרה במדים כחולים. הם שוחחו איתי ואמרו לי שכשמגיע פצוע לבית החולים אני צריך להתקשר באופן מידי למשטרה. אמרתי להם: ״אין שום צורך שכל-כך הרבה שוטרים יהיו בתוך בית החולים״. בתום השיחה התחילו השוטרים ואנשי משמר הגבול לצאת מאולם הקבלה ומבנק הדם לרחבה של בית החולים.

אחות מתנדבת במיון סיפרה בעדות שמסרה ב-23.7.17:

אני אחות מתנדבת בבית החולים ונהגת אמבולנס. ביום שישי, 21.7.17, בסביבות השעה שתיים וחצי, אחרי תפילת יום השישי, הייתי במחלקת המיון יחד עם פרמדיקים וציפינו שיגיעו נפגעים מהמהומות.

בסביבות השעה שלוש וחצי הגיע פצוע אנוש שנראה שנפגע מקליעים בעורק הצוואר ובלב והוכנס למיון. היה לו דימום כבד והרופאים התחילו בטיפול ראשוני. בתוך כמה דקות נכנסו כוחות משטרה לבית החולים. חלק מהם לבשו מדים בצבע חאקי ואחרים מדים כחולים. הם סגרו את בנק הדם ואת אזור הקבלה. לפני כן כבר הבאנו לפצוע מנת דם מבנק הדם אבל הוא היה זקוק למנות נוספות והכוחות מנעו מאיתנו להביא אותן.

הרופאים החליטו להעביר את הפצוע לחדר ניתוח בקומה השנייה. הרבה צעירים הצטופפו מסביב למיטה כדי ללוות אותו ולמנוע מהכוחות לקחת אותו. היו דחיפות הדדיות בין הצעירים לשוטרים שתקפו אנשים ברחבת הטראומה והקבלה. תוך כדי הדחיפות נפלה השקית של עירוי הדם של הפצוע על הרצפה.

הצוות הרפואי העביר את הפצוע לחדר הרנטגן ואני חזרתי למחלקת המיון וניקיתי שם ביחד עם אנשים נוספים את הדם. אחרי עשר דקות שמעתי ירי (ספוג) ורימוני הלם בסביבת בית החולים. התברר לי שהצעירים הבריחו את גופת הצעיר, שמת מפצעיו, דרך הגדר של בית החולים. בשלב זה התחילו לזרום למיון עשרות פצועים קל מירי (ספוג) ורימוני הלם והתחלנו לטפל בהם. בחוץ התנהלו עימותים עם המשטרה שסגרה את כל הכניסות לבית החולים.

פקיד במחלקת הקבלה בבית חולים אמר בעדות שמסר ב-6.8.17:

הפשיטה של המשטרה על בית החולים ביום שישי, 21.7.17, יצרה הרבה בלבול ובהלה בקרב הפקידים במחלקה, שלא רגילים להתמודד עם דברים כאלה.

באותו יום הביאו למחלקת המיון אדם פצוע קשה. ראיתי את הבחור – נזל לו דם מהפה ומהאף והוא היה פצוע באזור החזה. מייד אחרי שהכניסו אותו שמעתי אנשים צועקים: ״צבא״. יצאתי מהלובי של מחלקת הקבלה ובנק הדם ונעמדתי בכניסה ללובי מבפנים.

שומרי בית החולים עמדו מול הכניסה ללובי של הקבלה כדי לחסום בפני המשטרה את המעבר. היו שם עשרות שוטרים במדים בצבע ירוק זית שהתפרסו ברחבה שמול הכניסה למחלקת המיון, מחלקת קבלת החולים ובנק הדם. הם התחילו לזרוק רימוני הלם ולירות כדורי ספוג ברחבה החיצונית שמול מחלקת המיון. ככה הם הצליחו לפרוץ דרך השומרים ולהיכנס לתוך הלובי של מחלקת המיון, מחלקת קבלת החולים ובנק הדם.

נכנסתי למשרד של מחלקת הקבלה והתחלתי לצלם דרך החלון שלו. זה עצבן את השוטרים ואחד מהם התחיל לדפוק על הדלת החשמלית של המשרד, שהייתה סגורה, ולבעוט בה. אחד העמיתים שלי פתח להם את הדלת, כנראה מרוב פחד. כמה שוטרים, שלושה או חמישה, נכנסו פנימה ואחד מהם אמר לנו: ״צאו מפה״. הוא והאחרים דחפו אותי ואת העמיתים שלי החוצה עד הרחבה החיצונית שמול מחלקת המיון.

בנק הדם:

בנק הדם נמצא בקומת הקרקע, ליד המיון ומורכב משני חדרים. באותה עת נכחו בחדרים אלה כחמישים אנשים, ובהם אנשי צוות, מתנדבים ותורמי דם שנענו לקריאת הנהלת בית החולים עקב מחסור במנות דם. כששמעו אנשי הצוות על נוכחות המשטרה בבית החולים הם סגרו את דלת בנק הדם כדי למנוע את כניסת השוטרים.

כשמונה שוטרים פתחו את הדלת בכוח וגירשו את כל הנוכחים למעט שלושה אנשים שתרמו דם באותו רגע ושלושה מאנשי הצוות הרפואי. השוטרים סגרו את הדלת מבפנים ומנעו את הכניסה למקום. הם נשארו בבנק הדם במשך כעשר דקות מבלי לומר כלום לנוכחים ואז פתחו את הדלת ויצאו.

 

פקידה בבנק הדם סיפרה בעדות שמסרה ב-1.8.17:

אני עובדת כבר שנה וחצי בבנק הדם בבית החולים אל-מקאסד. ביום שישי,21.7.17, הייתי בבנק הדם בשעה שתיים וחצי כשהתחילו להגיע הרבה תורמים בעקבות העימותים אחרי תפילת יום השישי. הגיעו הרבה פצועים.

בשעה 15:40 בערך הגיע רופא מחדר המיון וביקש להכין מהר יחידת דם לאחד מפצועי העימותים. הוא קיבל את מנת הדם ובזמן שיצא שמעתי קול פיצוץ של רימוני הלם מחוץ לבניין.

אני ושני חברים לעבודה סגרנו את הדלת של בנק הדם מחשש שהשוטרים יפרצו לשם. בתוך בנק הדם היו בערך חמישים אנשים, חלקם מתנדבים וחלק תורמים. המשכתי לעבוד בכניסה לבנק הדם. העמיתים שלי היו בחדרים הפנימיים. ראיתי מהחלון את כוחות הכיבוש דופקים בכוח בדלת הסגורה של הבנק הדם. אחד המתנדבים פתח את הדלת.

בערך שמונה שוטרים התחילו לגרש את כל מי שהיה בפנים, מתנדבים ותורמים. נשארתי שם עם עוד שני פקידים ושלושה תורמים, ששכבו במיטות.

כשהשוטרים היו בחדר פחדתי מאוד, כי לא ידעתי מה הולך לקרות. שמעתי עוד ירי (ספוג) ורימוני הלם בחוץ. פחדתי שאפגע. לא ידעתי מה לעשות. הידיים קפאו לי. אחרי עשר דקות השוטרים יצאו. נשמתי לרווחה, שתיתי מים ואז חזרתי לעבודה. בערך עשרים דקות אחרי שהשוטרים עזבו את הבניין אנשים התחילו לחזור לבנק הדם.

 

המחלקה הכירורגית וחדר הניתוח:

חדר הניתוח נמצא בקומה השנייה של בית החולים מול המחלקה הכירורגית. חמישה מאנשי כוחות המשטרה הגיעו לחפש אחר הפצוע. הכוחות נתקלו באחד האחים שהיה בהפסקה ודחפו אותו מדרכם כשלא ידע לומר להם על מיקום הפצוע. הכוחות המשיכו לתוך חדר הניתוח שממול, דרך דלת החירום. לאחר שנכנסו, שלושה שוטרים נוספים ניסו להיכנס לחדר הניתוח מהדלת הראשית שנפתחת באופן חשמלי. בזמן שניסו לפרוץ אותה בכוח, אחד האחים שהיה בפנים פתח להם את הדלת מחשש שישברו אותה. באותו זמן לא התבצע שום ניתוח.

 

 

אח במחלקה הכירורגית סיפר בעדות שמסר ב-26.07.17:

אני אח במחלקה הכירורגית כבר עשר שנים. ביום שישי, 21.7.17, בערך בשעה 15:40, עמדתי ליד דלת החירום במחלקה אחרי ניתוח, כדי להיות קצת באוויר הפתוח. פתאום הגיעו חמישה שוטרי מג"ב במדים ירוקים או ירוק זית והתפרצו למחלקה דרך דלת החירום. אחד מהם שאל אותי בערבית "איפה הפצוע?". עניתי לו שאין כאן פצוע. השוטר דחף אותי אחורה וכמעט נפלתי. הם היו חמושים והתקדמו לכיוון חדר הניתוח. הלכתי אחריהם וקצת אחרי שהם נכנסו שמעתי דפיקות על הדלת של חדר הניתוח וצעקות "לפתוח, משטרה".

אחד העמיתים שלי פתח את דלת חדר הניתוח. הוא אמר שעשה את זה כי פחד שהם ישברו את הדלת. זו דלת חשמלית שננעלת הרמטית. תוך כדי, אחד מהשוטרים שאל אותי למה אני הולך אחריהם, ועניתי לו שאני עובד שם ושאסור להם להיות שם.

השוטר אמר לי בעברית "יאללה לתחנה" ותפס אותי בחולצה, אבל לא באלימות. נזהרתי ולא אמרתי כלום כי ראיתי בעיניים שלהם שהם מוכנים לתקוף כל אחד ולהשפיל אותו. בשלב זה הגיע מנהל בית החולים, ד"ר רפיק אל-חוסייני. אמרתי לו שהם רוצים לעצור אותי והוא אמר להם באנגלית "אני מנהל בית החולים, אם אתם רוצים לעצור מישהו תעצרו אותי".

מחלקת יולדות:

המחלקה נמצאת בקומה הראשונה ובה 13 חדרי אשפוז וחדר תינוקות. כשנודע לאחיות על נוכחות המשטרה בבית החולים הן ריכזו את כל היולדות בחדר הביקורים ואספו את התינוקות מאימותיהם לחדר התינוקות, מחשש שייפגעו. שישה שוטרים נכנסו למחלקה, שהו בה כרבע שעה ועברו מחדר לחדר בחיפוש אחר הפצוע. באחד החדרים, שהיה ריק, ריססו השוטרים גז פלפל.

 

אחות במחלקת היולדות, סיפרה בעדות שמסרה ב-26.07.17:

אני עובדת במחלקת היולדות כבר שבע שנים. המחלקה נמצאת מעל מחלקת המיון והקבלה ומחלון חדר האחיות אפשר לראות את רחבת המיון והקבלה.

ביום שישי, 21.7.17, בשעה 15:40, שמעתי רעש מתחת לחלון חדר האחיות. הסתכלתי מהחלון וראיתי התקהלות של צעירים ברחבה של המיון. אחר-כך שוטרים התפרצו לבית החולים. הודעתי למנהלת המחלקה והיא ביקשה מהאחיות לדאוג לביטחון האימהות והתינוקות ולשים את האימהות בחדר הביקורים שבו יש חלונות גדולים ואת התינוקות בחדר התינוקות שאותו ניתן לסגור ויש בו אמצעי בטיחות כדי לשמור עליהם. היו שם שמונה תינוקות.

התפקיד שלנו היה להגן עליהם במקרה שיקרה משהו בתוך בית החולים. בנוסף, קל היה יותר להשגיח על כולם כשהם מרוכזים באותו מקום. אחת האימהות, בחדר 101, סירבה לצאת מהחדר.

בערך בשעה 16:00 התפרצו למחלקת היולדות חמישה שוטרים ושוטרת, במדים בצבע ירוק זית. הם נכנסו לחדר 101 שבו הייתה האימא שסירבה לעזוב את החדר, ופתחו את הווילונות של המיטות. אחר-כך הם יצאו מהחדר והלכו לחדרים אחרים והלכתי אחריהם. כשהם יצאו מחדר 105, שהיה ריק, הם השפריצו פנימה גז פלפל. אני לא יודעת למה הם עשו את זה.

ניסיתי להסביר להם באנגלית שמה שהם עושים לא חוקי. אחד מהם אמר שהם מחפשים פצוע. הם נשארו רבע שעה ויצאו מהמחלקה.

האירועים המתוארים לעיל, התרחשו ביום שישי ה-21 ביולי, שבו התקיימה התפילה המוסלמית מחוץ למתחם מסגד אל-אקצה בהר הבית (אל-חראם א-שריף), לאחר שהמשטרה הציבה בכניסות להר גלאי מתכות בעקבות הריגתם של שלושה שוטרים ישראלים בידי פלסטינים אזרחי ישראל, והפרה בכך את הסטאטוס קוו במקום. עם תום התפילה התפתחו במזרח ירושלים עימותים בין צעירים לבין כוחות המשטרה. הסהר האדום דיווח באותו יום כי פינה לבתי חולים במזרח ירושלים כארבעים פצועים. רבים מהם פונו לבית חולים אל-מקאסד שבשכונת א-טור.

הצעיר הפלסטיני הפצוע אותו חיפשו השוטרים באופן כה אלים בבית החולים הוא מוחמד אבו ר'נאם, תושב א-טור בן 20. מעט מוקדם יותר באותו היום הגיע אבו ר'נאם עם חבריו לצומת שבין השכונות א-טור וא-סוואנה. במגרש הסמוך לצומת עמדו ארבעה או חמישה שוטרי משמר הגבול. קצת לפני 15:30 התפתחו עימותים בין שוטרי מג"ב שירו רימוני גז לבין צעירים שיידו לעברם אבנים וזיקוקים. אבו ר'נאם ושני חבריו ברחו לכיוון רחוב א-שיח' ענבר שבשכונה, ובעת שחבריו המשיכו לרוץ עצר אבו ר'נאם, וניסה להצית זיקוק כדי להשליך אותו לעבר ארבעה שוטרי מג"ב, שעמדו במרחק של כמה מטרים ממנו. חלק מהשוטרים ירו באבו ר'נאם, ולאחר שנפצע ונפל ארצה עמדו סביבו במשך 10-5 דקות מבלי להגיש לו עזרה רפואית. בשלב זה הגיע למקום אמבולנס של הסהר האדום ובו שלושה אנשי צוות. רכב מג"ב, שעמד באמצע הצומת, חסם את התקדמותו. שוטרי מג"ב זרקו לעבר האמבולנס רימון הלם, שלא פגע בו. אנשי הצוות ירדו מהאמבולנס כדי לטפל באבו ר'נאם.

 

בעדות שמסר נהג האמבולנס ב-1.8.17 סיפר:

ירדתי מהאמבולנס עם העמיתים שלי. ראיתי את הצעיר פצוע בחזה ולידו ארבעה שוטרי מג"ב. בדקתי את הדופק שלו, אבל לא היה לו דופק. הרמנו אותו והכנסנו אותו לאמבולנס. שני שוטרי מג"ב הלכו אחרינו ואחד מהם ניסה להיכנס לאמבולנס ואמר לי שהוא רוצה פרטים על הצעיר.

אני והעמיתים שלי לא אפשרנו לו להיכנס דרך הדלת האחורית. היו דחיפות הדדיות בין אחד העמיתים שלי ושני השוטרים במשך כדקה, ואז עלינו לאמבולנס ואני הפעלתי את הנעילה המרכזית. התחלתי לנסוע, וחמישה שוטרי מג"ב עמדו וניסו לחסום לנו את המעבר. זגזגתי והצלחתי לעבור לידם. נהגתי לאט בגלל שהיו הרבה צעירים ואנשי כוחות הביטחון בדרך. בשלב הזה השוטרים התחילו לרדוף אחרי צעיר אחר והניחו לאמבולנס. במהלך הנסיעה שמעתי ירי ומשהו פגע ברכב מאחורה. אני חושב שזה היה כדור ספוג.

אבו ר'נאם הפצוע הגיע לבית החולים אל-מקאסד בסביבות השעה 15:40 ומיד לאחר מכן התרחשו האירועים בבית החולים המפורטים לעיל. הוא נפגע בחזה מכדור חי שחדר לעמוד השדרה ומת מפצעיו כ-15-20 דקות לאחר שהגיע לבית החולים.

בנוסף למתואר לעיל, עולה מתחקיר בצלם כי בעת שכוחות המשטרה עזבו את מתחם בית החולים הם הפעילו אלימות גם כלפי אנשים שהתאספו מחוצה לו, ירו לעברם רימוני הלם וכדורי ספוג. כמה מהנוכחים נפגעו קל וטופלו באופן מיידי במחלקת המיון של בית החולים.

 

אין זו הפעם הראשונה שהמשטרה נכנסת לבית החולים אל-מקאסד בניסיון לעצור פצועים, ואירועים כאלה דווחו בעבר. גם ב-17.7.17, במהלך עימותים קודמים בעיר העתיקה, דווח על כניסת שוטרים לבית החולים כדי לעצור אדם שנפצע קשה. באותו יום, אחרי שהבינו את חומרת מצבו של הפצוע, שהיה בטיפול נמרץ, עזבו השוטרים את בית החולים.

קשה להמחיש במילים את חומרת התנהלות השוטרים בתוך בית החולים. לא למותר לציין את תחושות האימה שמייצרת התפרצות כזו של עשרות שוטרים חמושים לתוך בית חולים. כאשר לתחושות אלו מתלוות תקיפה של אנשי צוות רפואי ושיבוש הטיפול הרפואי, מגיעים הדברים לידי סיכון חיים של ממש, של ציבור גדול של מאושפזים. אין ולא יכולה להיות הצדקה להתנהגות כה בלתי סבירה, אלימה ומסכנת חיים של אנשי כוחות הביטחון, בפרט כאשר מובן מאליו שעמדו בפניהם שלל חלופות פעולה אחרות, שלא היו כוללות פגיעה שכזו בצוות הרפואי, במאושפזים בבית החולים ובנורמה האנושית הבסיסית הקובעת שאנשי רפואה ומתחמים בהם ניתן טיפול רפואי לבני אדם הזקוקים לכך הם מתחמים מוגנים. הפגיעה הבוטה בנורמה זו ע"י כוחות משטרה בבית החולים אל-מקאסד במזרח ירושלים מצטרפת לתמונה גורפת בהרבה, בה הרשויות הישראליות שבות וממחישות למאות אלפי הפלסטינים תושבי ירושלים עד כמה אינם רצויים בעירם ועד כמה חייהם זולים.

 

מיקום

למידע נוסף:

סרטונים אחרונים