דילוג לתוכן העיקרי

מתנחלי חברון ערכו סעודת שבת המונית, הצבא השתלט על בתים פלסטיניים סמוכים כדי לאבטח את האירוע

ביום ה' ה-24.11.16 בשעה שתיים לפנות בוקר הגיע כוח צבאי לבית משפחת אבו מונשאר בשכונת ג'בל א-רחמה, המשקיפה על העיר העתיקה בחברון. הכוח העיר את בני המשפחה והודיע כי יש בידיהם צו המאפשר להם ל...
לקריאת המאמר המלא בחזרה לדף הסרטון

מתנחלי חברון ערכו סעודת שבת המונית, הצבא השתלט על בתים פלסטיניים סמוכים כדי לאבטח את האירוע

ביום ה' ה-24.11.16 בשעה שתיים לפנות בוקר הגיע כוח צבאי לבית משפחת אבו מונשאר בשכונת ג'בל א-רחמה, המשקיפה על העיר העתיקה בחברון. הכוח העיר את בני המשפחה והודיע כי יש בידיהם צו המאפשר להם להשתלט על הבית. לדרישת בני המשפחה הציג בפניהם הקצין האחראי את הצו, שהתיר בפועל השתלטות על גג הבית בלבד. לאחר דין ודברים בין המשפחה לקצין הודיע האחרון כי יסכים להשתלט על הגג בלבד, בתנאי שהמשפחה תשאיר את דלת הבית פתוחה כדי לאפשר לחיילים להשתמש בשירותים. החיילים שהו על גג הבית עד לשעות הבוקר ושבו אליו פעם נוספת באותו ערב, אז שהו במקום עד הלילה. במהלך שהותם השתמשו החיילים בשירותים ובמטבח של המשפחה.


תיעוד וידיאו: ורוד דענא, בת 17

למחרת, יום ו' ה-25.11.16, בסביבות השעה 20:00, הגיע כוח צבאי גם לבית משפחת דענא בשכונת ואדי א-נסארה בחברון, הסמוכה לגדר הביטחון של ההתנחלות קרית ארבע והציג צו השתלטות. הצו שהוצג לבני משפחת דענא איפשר השתלטות על הבית כולו ולא רק על הגג. החיילים נכנסו לבית ובין היתר השתלטו על חדרה של אחת הבנות, ורוד דענא, בת 17, וישנו במיטתה ועל רצפת החדר. הם שהו בבית עד לשעה שמונה בבוקר, אכלו במטבח והשתמשו בשירותים ואף במגבות של בני המשפחה. מחשש לשלום ילדיהם, העבירו ההורים שניים מהם לבית קרובי משפחה.

"היה לי קשה לראות את החיילים נכנסים עם נעליים לחדר שלי שיש בו שטיחים, ומתיישבים על המיטה שלי אחרי שהזיזו את הבובות. ביקשתי מאבא להגיד להם לעזוב את החדר, אבל הוא אמר שהוא לא יכול... ביקשתי מאבא ללכת לישון אצל סבא עם אחי הקטן, שהיה מפוחד מהחיילים. הם היו רעולי פנים והחזיקו נשק. נשארנו אצל סבא כל הלילה אבל לא הצלחתי לישון בגלל שדאגתי למשפחה שלי. למחרת החיילים עזבו בשמונה בבוקר וחזרתי הביתה. היה ברור לגמרי שהחיילים ישנו במיטה שלי. המחשבה על זה שהם ישנו במיטה ובחדר שלי הפריעה לי מאוד."

מתוך עדותה של ורוד דענא, בת 17

בכתבה שפורסמה ב-8.12.16 באתר החדשות Ynet על אירועים אלה נמסרה תגובת דובר צה"ל לפיה ההשתלטות על הבתים נעשתה במסגרת אבטחת אזור מערת המכפלה במהלך אירועי 'שבת חיי שרה', והטענות בדבר שימוש ברכוש בעלי הדירות עליהן השתלטו החיילים ייבדקו. מפרסומים באתרים המזוהים עם המתנחלים עולה כי באירוע השתתפו כ-30 אלף בני אדם, בהם חברי כנסת ושרים והוא נערך תחת הכותרת 'ריבונות על ארץ ישראל עכשיו'.

מתנחלים בעיר העתיקה של חברון ב
מתנחלים בעיר העתיקה של חברון ב"שבת חיי שרה". צילום: עבד אל-עלים א-סלאימה, 26.11.16

התנהלות הצבא במקרים המתוארים לעיל מבטאת את תפיסתו, הרואה בבתיהם של פלסטינים שטח הפקר שניתן לחדור אליו ולעשות בו כול העולה על הדעת בכל רגע נתון, מבלי להתחשב בזכויותיהם של דיירי הבתים ובשגרת חייהם. כניסה של הצבא לבית פרטי היא מעשה אלים ומשפיל שמטיל אימה על תושבי הבית, ופוגע בפרטיותם וביכולתם לנהל חיים נורמליים. הפגיעה הבוטה בזכויותיהן של משפחות אלו לא נעשתה בעקבות מעשה כלשהו מצדן, אלא פשוט משום שאיתרע מזלן לגור בסמיכות לאזורים שעליהם השתלטו מתנחלים בחסות המדינה. התנהלות פסולה זו היא רק ביטוי נוסף של השגרה היומיומית במרכז העיר חברון, שבה מכפיפות רשויות הכיבוש את חייהם של הפלסטינים לגחמותיהם של המתנחלים.

עדויות:

חיילים על מדרגות בית משפחת אבו מונשאר, חברון, 24.11.16. צילום: אנוור אבו מונשאר.
חיילים על מדרגות בית משפחת אבו מונשאר, חברון, 24.11.16. צילום: אנוור אבו מונשאר. 

אנוור אבו מונשאר תיאר בעדות שמסר לתחקירן בצלם מוסא אבו השהאש ב-28.11.16 את השתלטות הצבא על גג הבית שבו הוא חי עם אשתו ושבעת ילדיהם:

הבית שלי קרוב לעיר העתיקה ומשקיף עליה. הוא מורכב משני מבנים צמודים שכוללים ארבע דירות, הדירה שלנו ודירות שבהם גרים אחיינים שלי. ביום ה', 24.11.16, התעוררתי בערך בשתיים לפנות בוקר מדפיקה על דלת הבית. בפתח עמדו חיילים שהודיעו לי שיש להם צו צבאי שמאפשר להם להשתלט על הבית ולהשתמש בו לצורכיהם. ביקשתי לראות את הצו והקצין הראה לי אותו. הוא היה כתוב בעברית ובערבית וצורפה אליו מפה שבה הבית שלנו סומן בצבע אדום. קראתי את הצו ושמתי לב שמצוין בו שניתן להשתמש רק בגג של הבית, ולא בבית עצמו. ניגשתי לקצין וביקשתי ממנו לבדוק שוב את פרטי הצו, הקצין צילם את הצו בטלפון שלו ושלח לאחראים עליו. כעבור כמה רגעים הודיעו לו בטלפון שמה שכתוב בצו הוא מדויק. הקצין הודיע לי שהם יעלו לגג בתנאי שדלת הבית תישאר פתוחה כדי שהם יוכלו לגשת לשירותים. אמרתי שאסגור את הדלת אבל לא אנעל אותה ואם הם יצטרכו משהו הם יוכלו לדפוק ולהיכנס.

שמונה חיילים עלו לגג ומדי פעם הייתה דפיקה בדלת ואחד החיילים נכנס כדי להשתמש בשירותים. זה קרה יותר מ-10 פעמים. הם נשארו עד השעה 9:30 בבוקר. אשתי, הילדים ואני לא הצלחנו להירדם. לפני שהם עזבו הקצין הודיע לי שהצו מאפשר להם להישאר בבית עד השעה שתיים לפנות בוקר למחרת, ויכול להיות שהם יחזרו. באותו ערב, בשעה 20:30, החיילים חזרו לבית. הם התמקמו על גג הבית ונשארו שם עד 1:30 בלילה. אף אחד מאתנו לא ישן לרגע עד שהם עזבו. הם השתמשו בשירותים כמה פעמים ובאחד מהלילות הם גם הכינו לעצמם קפה במטבח. חוץ מזה הם לא השתמשו בשום דבר אחר בבית. הנוכחות של החיילים בבית הפחידה את הילדים.

בני משפחת דענא תיארו בעדויות שמסרו לתחקירנית בצלם מנאל אל-ג'עברי ב-27.11.16, את השתלטות החיילים על ביתם בליל ה-25.11.16. בית משפחת דענא סמוך לגדר ההתנחלות קריית ארבע, ואין זאת הפעם הראשונה שבה כוחות הצבא נכנסים אליו בשעת לילה מאוחרת ומפרים את שגרת חייה של המשפחה.

חייל על גג בית משפחת אבו מונשאר, חברון, 24.11.16. צילום: אנוור אבו מונשאר.
חייל על גג בית משפחת אבו מונשאר, חברון, 24.11.16. צילום: אנוור אבו מונשאר. 

סמיח דענא בן 48, נשוי ואב לארבעה סיפר:

אני חי בבית עם אשתי וארבעת הילדים שלנו, הגדול בן 18 והקטן רק בן שנה וחצי. ב-25.11.16, בסביבות השעה 20:00, שמעתי צעדים כבדים במעלה המדרגות של הבית ואז דפיקה בדלת. פתחתי את הדלת וראיתי כ-10 חיילים רעולי פנים. אחד מהם, נדמה לי שהיה קצין, אמר לי שיש לו צו צבאי שמאפשר לחיילים לישון בבית מהשעה 20:00 עד השעה 8:00 בבוקר למחרת. בהתחלה סירבתי וניסיתי למנוע מהחיילים להיכנס. אמרתי להם שאשתי והילדים שלי בבית והם לא יכולים לישון בבית שבו ישנים חיילים. הדגשתי שאין מקום בבית ושהילדים מפחדים מחיילים. הסברתי לקצין שהדירה של אחי ר'סאן ריקה והם יכולים לישון בה או על הגג. הקצין סירב ואמר שהם יבחרו חדר בבית וישתמשו בו. הם בחרו בחדר של הבת שלי ורוד, בת ה-17. הוא אמר שהם ישנו בחדר הזה וישתמשו במטבח ובשירותים. ורוד פחדה מהחיילים ולכן היא והבן שלי בן ה-11 הלכו לישון אצל סבא שלהם.

החיילים נכנסו לחדר של ורוד. חלק מהם שכבו על הרצפה ושניים שכבו על המיטה שלה. הם נכנסו ויצאו מהבית כמה שהתחשק להם. הם השתמשו בשירותים ואכלו על הרצפה של המטבח במשך כשעה, ואשתי לא יכלה לגשת לשם ולהכין בקבוק חלב לבן שלנו בן השנה וחצי. הם צחצחו שיניים בחדר האמבטיה שלנו וראיתי אותם משתמשים גם במגבות ובסבון שלנו. הם ביקשו תנור חימום, ונתנו להם אחד, שבו הם השתמשו עד הבוקר.

החיילים הסתובבו בבית כל הלילה, ואשתי, שני הילדים שלי שנשארו בבית ואני לא הצלחנו לישון. בשעה 8:00 הם עזבו, אחרי שאכלו ארוחת בוקר במטבח שלנו. הם לא היו תוקפניים במהלך השהות שלהם וכשהם הלכו הם אספו את האשפה שלהם.

חייל בכניסה לבית משפחת אבו מונשאר, חברון, 24.11.16. צילום: אנוור אבו מונשאר.
חייל בכניסה לבית משפחת אבו מונשאר, חברון, 24.11.16. צילום: אנוור אבו מונשאר. 

ורוד דענא, בת 17, סיפרה בעדותה:

החיילים נכנסו והתפרסו בכל הבית. ראיתי אותם נכנסים לחדר שלי. אבא הסביר לנו שהם ישנו בבית, וספציפית בחדר שלי. זו הייתה הרגשה מאוד לא נוחה. אני מפחדת מהחיילים והפריע לי שהם ישנו אצלנו. אני גם רגילה לישון במיטה שלי וקשה לי לישון במקום אחר. היה לי קשה לראות את החיילים נכנסים עם נעליים לחדר שלי שיש בו שטיחים, ומתיישבים על המיטה שלי אחרי שהזיזו את הבובות. ביקשתי מאבא להגיד לחיילים לעזוב את החדר, אבל הוא אמר שהוא לא יכול.

ביקשתי מאבא ללכת לישון אצל סבא ביחד עם אחי הקטן, שהיה מפוחד מהחיילים. הם היו רעולי פנים והחזיקו נשק. נשארנו אצל סבא כל הלילה אבל לא הצלחתי לישון בגלל שדאגתי למשפחה שלי. למחרת החיילים עזבו בשמונה בבוקר וחזרתי הביתה. היה ברור לגמרי שהחיילים ישנו במיטה שלי. המחשבה על זה שהם ישנו במיטה ובחדר שלי הפריעה לי מאוד.

סרטונים אחרונים