דילוג לתוכן העיקרי

חיילים רעולי פנים נכנסו באישון לילה לבתי פלסטינים בחברון, הורו להם להעיר את ילדיהם, וצילמו את הילדים

בליל ה-23.2.15 הגיעו כוחות צבא לשכונת ואדי א-נסארה בחברון, נכנסו לדירותיהן של עשר משפחות בשני בניינים, ודרשו מההורים להעיר את ילדיהם. אז שאלו אותם לשמותיהם וצילמו אותם. האירוע תועד במצלמו...
לקריאת המאמר המלא בחזרה לדף הסרטון

חיילים רעולי פנים נכנסו באישון לילה לבתי פלסטינים בחברון, הורו להם להעיר את ילדיהם, וצילמו את הילדים

בליל ה-23.2.15 הגיעו כוחות צבא לשכונת ואדי א-נסארה בחברון, נכנסו לדירותיהן של עשר משפחות בשני בניינים, ודרשו מההורים להעיר את ילדיהם. אז שאלו אותם לשמותיהם וצילמו אותם. האירוע תועד במצלמותיהם של מתנדבי בצלם מאי דענא וגיסה נאיף דענא, תושבי אחד הבניינים.


חיפוש לילי בביתם של נאיף ודלאל דענא, חברון, 24.2.15, 03:10 לפנות בוקר


חיפוש לילי בביתם של סמיח ומאי דענא, חברון, 24.2.15, 03:20 לפנות בוקר

מתחקיר בצלם עולה כי בסביבות השעה 1:30 לפנות בוקר הגיעו כוחות צבא לשכונת ואדי א-נסארה בחברון, הסמוכה לגדר הביטחון של ההתנחלות קרית ארבע. החיילים, שהיו רעולי פנים וחמושים, נכנסו לשני בניינים הסמוכים לשער הגדר של ההתנחלות, שבהם עשר דירות, רובן של משפחות עם ילדים. החיילים נכנסו לכל אחת מהדירות והורו להורים להעיר את ילדיהם ולהביאם לסלון הבית. בחלק מן המקרים, בשל התנגדות ההורים, ניאותו החיילים לאפשר לבנות או לילדים הקטנים יותר להמשיך לישון, ובאחרים התעקשו להעיר את כל הילדים. החיילים צילמו את הילדים, שאלו אותם לשמם ולגילם, ובחלק מהמקרים אף תחקרו אותם ודרשו לדעת האם הם מיידים אבנים. מעדויות שמסרו בני המשפחות לבצלם עולה כי החיילים ערכו חיפוש קצר, שנמשך דקות ספורות, בכל הדירות, והתמקדו בעיקר בזיהוי ובתיעוד הקטינים המתגוררים בהן. ככל הידוע לבצלם לא נעצר איש במהלך הפעולה והחיפוש לא העלה דבר.

מירוות קפישהמירוות קפישה, בת 37, אם לשישה ילדים, סיפרה לתחקירנית בצלם מנאל אל-ג'עברי על החיפוש שערכו החיילים בביתה:

"בסביבות השעה 1:30, כשישנו, שמענו דפיקות בדלת, וקולות של אנשים במדרגות של הבניין. בעלי עדנאן שאל מי זה, ושמענו מישהו אומר "תפתח, צבא". עדנאן פתח את הדלת, ונכנסו ארבעה חיילים רעולי פנים. הם כיוונו עלינו את הנשק שלהם, ואחד מהם הורה לעדנאן להעיר את כל ששת הילדים שלנו, בני ארבע עד 14, ולהעמיד אותם ליד הקיר בסלון. עדנאן ניסה לשכנע את החייל לעזוב את הילדים כי הם קטנים, ואם יתעוררו ויראו את החיילים הם ייבהלו מאוד, אבל החייל התעקש. עדנאן העיר את הילדים ואחד החיילים צילם אותם ורשם את השמות שלהם. הילדים רעדו מפחד."

נאיף דענאנאיף דענא, בן 53, אב ל-7 סיפר גם הוא בעדות שמסר לתחקירנית בצלם מנאל אל-ג'עברי על כניסת החיילים לביתו ועל השפעת הדבר על ילדיו:

"החייל הורה לי להעיר את כל בני המשפחה. אשתי ניסתה לשכנע את החיילים לא להעיר את הילדים ואמרה להם שכולם קטנים והם יפחדו כשיראו את החיילים. אבל החייל התעקש להעיר אותם. הבת שלי בתול, בת שבע, התעוררה ועמדה ליד הדלת של החדר, היא פחדה מאוד. הרגעתי אותה והערתי את עודיי, בן ה-13 ואת קוסאי בן ה- 12. לא הערתי את סוהייב, בן העשר ואת תאמר בן השנתיים וחצי. החיילים לקחו את עודיי וקוסיי לסלון, חייל אחד שאל אותם מה שמותיהם, ואחר כך צילם אותם. הוא צילם גם אותי ואת אשתי דלאל. הילדים שלי פחדו מאוד, ובמיוחד קוסיי. אחרי שהחיילים יצאו מהבית קוסיי התחיל לבכות."

החיילים נכנסו כשהם רעולי פנים וחמושים לבתי אזרחים שאף אחד מהם לא היה חשוד בדבר. כל מטרתה של הפעולה היתה להטיל על ההורים ועל ילדיהם אימה ופחד כדי שלא יידו אבנים בעתיד ולהקל על הצבא בתפיסתם במקרה שבו הם בכל זאת יעשו זאת.

חוקיותה של פעולה לילית זו – שבצלם תיעד כמותה כבר בעבר – מוטלת בספק. לצבא אסור להתייחס לאזרחים (בוודאי לא כשהם ילדים בני ארבע) כאל עבריינים בפוטנציה ולהשתמש בחייליו על מנת להרתיעם. מדיניות זו של כניסות ליליות של כוחות הביטחון לבתי פלסטינים היא לא רק פסולה ומטילת אימה. היא ממחישה באיזו קלות ושרירותיות מופרעת שגרת חייהם של הפלסטינים הנמצאים תחת כיבוש וזכויותיהם מופרות, בכניסה אקראית כזו של חיילים חמושים לביתם הפרטי. בצלם קורא לצבא להפסיקה לאלתר.

ילדים בחצר הבניינים שבהם נערך החיפוש. ברקע, גדר ההתנחלות קרית ארבע ומבנים בהתנחלות. צילום: מנאל אל-ג'עברי, בצלם, 24.3.15
ילדים בחצר הבניינים שבהם נערך החיפוש. ברקע, גדר ההתנחלות קרית ארבע ומבנים בהתנחלות. צילום: מנאל אל-ג'עברי, בצלם, 24.3.15

סרטונים אחרונים