דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
נושאים

עאטף אל-ערעיר, בן 50, מספר על ירי אש חיה במפגינים ליד גדר המערכת בסמוך למעבר קרני ב-30.3.18

Thumbnail
עאטף אל-ערעיר. צילום: אולפת אל-כורד, בצלם, 2.4.18

ביום שישי, 30.3.18, יצאתי לאזור כיכר מלכה במזרח העיר עזה, ליד מעבר קרני, כדי להשתתף בפעילות שקטה לרגל יום האדמה באזור הגבול. יצאתי בשעה 14:30 בצהרים והגעתי לשם בסביבות השעה 15:00. יש לי חלקת אדמה סמוכה לשם.

כשהגעתי הייתי בהלם מהמספר האדיר של אנשים שהיו שם. זה הפתיע אותי. ראיתי שהוקמו שם אוהלים ומתקנים אחרים בשביל הפעילויות שארגנו שם, כי הזמינו נשים, ילדים, קשישים, וצעירים להשתתף בה. ראיתי אפילו אנשים שהביאו איתם את מפתחות השיבה, המפתחות ששמרו מהבתים שלהם, במיוחד הקשישים. היו שם משפחות שלמות, ילדים שיחקו, נשים הכינו אוכל, קשישים ישבו באוהלים וסיפרו על הכפרים והערים שמהם גורשו.

אחר כך התקדמתי בערך 500 מטר מאזור האוהלים לכיוון הגבול וראיתי שיורים שם על הצעירים שהפגינו ליד גדר הגבול. הצעירים היו במרחק של כעשרים מטר מהגדר, קרובים מאוד לצבא הישראלי שהתפרש בצד השני של הגבול מאחורי סוללות חול. ראיתי אולי עשרה או עשרים חיילים. הצעירים הניפו דגלי פלסטין והבעירו צמיגים. בין החיילים היו צלפים שירו אש חיה על הצעירים.

החיילים ירו ישר על המפגינים ופגעו בהם בכל חלקי הגוף: בכפות הרגליים, ברגליים, בגב או בראש.

בזמן שצפיתי במפגינים ראיתי מקרוב מחזה מזוויע: החיילים ירו על בחור ופגעו בו בחזה. הוא נהרג במקום. הרמתי אותו ולקחתי אותו לכיוון האמבולנסים, מרחק של כחמישים מטר מאיתנו.

Thumbnail
משחק כדורגל ליד המאהל בסמוך למעבר קרני. צילום: אולפת אל-כורד, בצלם, 30.3.18

בחלק מהנפגעים היה קשה לטפל בשטח. גם בגלל שהפגיעות של חלקם היו חמורות, גם בגלל הירי האינטנסיבי של החיילים וגם בגלל שתנאי השטח לא אפשרו לאמבולנסים להתקרב.

אלה היו הפגנות שקטות בכוונה, אבל החיילים ירו בצעירים ופגעו בהם למרות שהם לא סיכנו את החיילים ולא הייתה שום הצדקה לירות בהם. כמעט כל ירייה פצעה או הרגה מישהו.

ראיתי בערך ארבעה צעירים שירה בהם צלף שהתמקם מאחורי סוללת החול. הם נפגעו ברגליים ובירך. הפגיעות היו קשות. זה היה מחזה קשה מאוד. בחלק מהם טיפלו במקום ולחלק היה קשה להגיע בגלל הירי האינטנסיבי ובגלל שהיו רחוקים.

היה גם גז מדמיע. החיילים שהסתתרו מאחורי סוללות החול ירו גז, אבל היה גם רחפן, מסוג שאני לא מכיר, שהשליך על המפגינים מכלי גז שגרם לחנק חמור, דמיעת יתר, ואיבוד הכרה. כל כמה זמן הרחפנים השליכו מטח חדש של גז. חלק מהנפגעים טופלו מיד ובמקום על ידי צוותי ההצלה אבל המצב של אחרים היה קשה והם פונו באמבולנסים לבית חולים א-שיפאא.

חזרתי הביתה בערך בשעה 19:00. אלה היו כמה שעות מבהילות מאוד. חשבתי שזו תהיה התקהלות שקטה, אך זו הייתה חוויה מזוויעה. ההתנהגות של הצבא הישראלי הייתה ברוטלית ולא אנושית. המפגינים לא נשאו נשק, הם הניפו את דגלי פלסטין וקראו כמה סיסמאות הלל למולדת וגם קריאות לשלום ולחיי כבוד.

עאטף סלים איסמאעיל אל-ערעיר, בן 50, נשוי ואב ל-12 הוא תושב עזה. את עדותו גבתה תחקירנית בצלם אולפת אל-כורד ב-2.4.18 בביתו

 

Thumbnail
ההפגנה ליד מעבר קרני. צילום: אולפת אל-כורד, בצלם, 30.3.18