דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
נושאים

ג' ע', העובד בבנייה בישראל ללא, היתר חי בפחד מפני שוטרים ומתפלל בכל פעם לעבור בשלום את המסע המסוכן מביתו למקום העבודה

 עובדים פלסטינים עוברים בריצה דרך פרצה במכשול ההפרדה בדרום הגדה המערבית. צילום: עמאר עוואד, רויטרס, 6.7.13
עובדים פלסטינים עוברים בריצה דרך פרצה במכשול ההפרדה בדרום הגדה המערבית. צילום: עמאר עוואד, רויטרס, 6.7.13. הקליקו על התמונה להגדלה

אני גר בבית אולא שבאזור חברון, ועובד בניין בבאר שבע בלי היתר. בעבר תפסו אותי שוטרים ונכנסתי לכלא. אני מאורס כבר יותר משנה ולא מצליח להתחתן כי אין לי כסף, ולכן החלטתי להסתנן לעבודה בישראל בלי ההיתר. אני עובד בתנאים מאוד קשים וכל הזמן חושש ששוטרים יעצרו אותי, במיוחד בגלל שההליכים המשפטיים מהפעם הקודמת שתפסו אותי עוד לא נגמרו. אני יודע שזה מסוכן מאוד אבל אין לי ברירה. אין עבודה באזור המגורים שלי. אני חייב לעבוד כדי לחסוך כסף, להתחתן ולהקים משפחה וגם כדי לעזור להורים שלי ולאחים והאחיות שלי.

לא חזרתי הביתה כבר יותר מחודשיים וייתכן שאשאר עוד חודש. בכל התקופה הזאת לא ראיתי את המשפחה שלי ולא את ארוסתי שאני מתגעגע אליה מאוד. לא בחרתי בדרך הזאת, אבל אין לי ברירה.

אני עובר דרך פתח ברשת של הגדר בכפר א-רמאדין שעל הגבול. כשאני מגיע לשם אני מחכה שעות ארוכות ולפעמים יום שלם עד שאני משוכנע שהמעבר בטוח ורק אז אני עובר, ואומר תפילה תוך כדי כך. גם בנסיעה עם הנהג הבדואי, שנוסע במהירות רבה, אני מדקלם תפילה מרוב פחד שיתפסו אותנו או שנעשה תאונה. המסע מסוכן מאוד ואני לא מעוניין לעבור אותו כל שבוע ולכן אני נשאר במקום העבודה שלי כמה שיותר זמן.

כל הזמן אני שומע על עובדים שהמשטרה תפסה ליד הגבול. שמעתי שיורים על עובדים וחלק אפילו נהרגו. אני בלחץ לא רק כשאני עובר את הגבול אלא גם במהלך העבודה. כל הזמן אני מסתכל סביבי, מחשש ששוטרים יגיעו למקום העבודה. אני יודע ששוטרים כל הזמן מסתובבים באתרי בניה ומחפשים מסתננים. הם מגיעים ביום ובלילה. אני בורח לבניינים סמוכים ומסתתר עד שהמשטרה עוזבת ובלילה אני ישן עם עיניים פתוחות מרוב פחד ולחץ. כל מה שיש לי זה מזרן ושמיכה, אני עובר ממקום למקום, תלוי במצב הביטחוני. בערב אני סוגר את החלונות בניילון בגלל הקור העז. אני גם לא מדליק מדורה כדי לא למשוך את המשטרה למקום.

אני בכלל לא יוצא מחוץ למתחם של אתר הבנייה. אני מרגיש שאני במעצר מבחירה. אני הולך רק ממקום העבודה למקום השינה. אני משתתף עם עובדים אחרים בהכנת האוכל ומבקש מחברים שיש להם היתרים לקנות לי אוכל ומצרכים. אני מעדיף להכין אוכל כדי לחסוך כסף. במקום השינה שלי שום אמצעי נוחות, שירותים או כיור א מקלחת ואין חשמל. אין ברירה וצריך להסתפק במה שיש.

כל בוקר אני מודה לאלוהים שהלילה עבר ולא נעצרתי. אני משכנע את עצמי שהסבל הזה הוא האופציה היחידה שיש לי. 

ג' ע', מאורס, הוא תושב בית אולא שבמחוז חברון. את עדותו גבה תחקירן בצלם מוסא אבו השהש ב-20.4.15, באמצעות הטלפון, כיוון ששהה במקום עבודתו בישראל.