דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
נושאים

עבד אל-פתאח פיאד, חקלאי מאזור אל- קרארה מספר כיצד נאלצה משפחתו לנטוש את הבית ואת חיות המשק ולהימלט לח'אן יונס

אזרחים מתפנים משכונת בית חאנון. צילום: מוחמד סבאח, בצלם, 26.7.14
אזרחים מתפנים משכונת בית חאנון. צילום: מוחמד סבאח, בצלם, 26.7.14

אני ואשתי גרים עם ארבעת הילדים שלנו במשק חקלאי באזור אל-קרארה, ביחד עם ההורים שלי והאחים שלי. אנחנו גרים ליד מסגד ח'אלד אבן אל-וליד, במרחק של שניים וחצי או שלושה ק"מ מהגבול עם ישראל. גם ההורים והאחים שלי גרים פה. אנחנו בסך הכל 37 נפשות. כולנו חקלאים ומגדלים צאן ועופות. לאחי ג'אבר חוות עופות שיש בה 1,200 עופות, ונמצאת על הגג של הבית שלנו. האזור הזה הוא באופן כללי אזור חקלאי.

ביום חמישי, 17.7.14, הייתי עם המשפחה בבית. גם אבא שלי והאחים שלי היו בבתים שלהם. אחרי תפילת אחר הצהריים התחילה התקפה על אל-קרארה. תקפו אותנו ממטוסים, טנקים ומסוקים. כמה בתים פה נפגעו. זמן קצר לפני סעודת שבירת הצום, האיפטאר, הבית של אבא שלי נפגע ונגרם לו הרבה נזק. גם הבית שלי נפגע מרסיסים. רוב הבתים של האחים שלי נפגעו. חלק ספגו פגיעה ישירה ואחרים מרסיסים. הצבא ירה גם רימוני עשן והכל התמלא בעשן. נשארנו ערים כל הלילה ודאגנו מאוד.

חיכינו לשחר כדי לעזוב את הבית. הילדים שלי לא הפסיקו לבכות כל הלילה. ביום שישי (18.7) ב-05:30 לפנות בוקר יצאתי עם המשפחה שלי בלי לקחת איתנו שום דבר. חלק מהילדים אפילו לא הספיקו למצוא נעליים ויצאו יחפים. הרבה אנשים עזבו את אל-קרארה כמונו. הלכנו ברגל עד לח'אן יונס, מרחק של בערך שמונה קילומטרים. פחדנו שההפגזות לא ייפסקו ורצינו להתרחק כמה שאפשר. בסוף הגענו עייפים וחרדים לבית ספר של אונר"א, מול בית חולים ח'אן יונס.

השארנו בבית 25 ראשי צאן, סוסה וסיח ועופות. לא היה לנו מקום בטוח להעביר אותם אליו. אני לא יודע אם הם נפגעו או לא, אבל עכשיו אין מי שיאכיל אותם ויטפל בהם. אני מפחד כי החיות האלה הן מקור הפרנסה שלי ושל שאר בני משפחתי. למרבה הצער, אם המצב ימשך ככה, אנחנו נסבול מהפסדים חמורים והפרנסה שלנו תיפגע.

כשהגענו לבית הספר לא היה פה שום ציוד. לאט לאט התחלנו לקבל סיוע. הגיעו מזרונים, אבל לא מספיק לכולם, ואני חושב שכל 3 אנשים קיבלו מזרון אחד. לא היו בבית הספר שמיכות ולא אוכל, אבל ארגון אל-כתאב וא-סונה חילק אוכל לאנשים שהגיעו. בגלל שעוד ועוד אנשים בורחים מהבתים שלהם יש פה כבר בכל כיתה בין 40 ל-70 בני אדם. אנחנו נמצאים בחדר שיש בו 57 אנשים, רובם ילדים. האספקה של המים לא סדירה ואין מספיק חדרי שירותים.

אנשים מהאזור שלנו שהגיעו לפה אחרינו סיפרו שהצבא הישראלי השתלט על גגות בתים באזור, ושדחפורים של הצבא הרסו הרבה שדות ועקרו עצים. זו פגיעה גדולה בפרנסה של אנשים פה.

התנאים פה קשים ואני לא מצליח לישון. היום בבוקר אחי מוחמד ניסה להתגנב לשכונה שלנו, כדי לבדוק מה מצב החיות שלנו ולהאכיל אותן. כשהוא הגיע למרחק של 800 מטרים בערך מהבית, חיילים בשכונה ירו יריות אזהרה לעברו, אז הוא חזר על עקבותיו.

עבד אל-פתאח פיאד, בן 38, נשוי ואב לארבעה, הוא חקלאי תושב אל- קרארה. את עדותו גבה תחקירן בצלם בג'נין עאטף אבו א-רוב באמצעות הטלפון ב- 18.7.14


על עדויות בזמן מבצע "צוק איתן"

בצלם גובה עדויות מתושבי עזה תוך כדי התנהלות המבצע. בשל הנסיבות, רוב העדויות נגבות טלפונית. בצלם מוודא ככל יכולתו כי המידע הנמסר לו אמין ומדוייק, אולם מטבע הדברים עלולות ליפול טעויות. למרות חשש זה, החליט בצלם לפרסם את המידע, מתוך אמונה שחיוני להביא לידיעת הציבור את המתרחש ברצועה. לאחר המבצע, ישלים בצלם את התחקירים.

מיקום