דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
נושאים

הצבא תלה ברחובות כפר קדום שלטים עם תמונות קטינים ואיום לתפוס אותם אם ייראו, יוני 2013

ראאיד שתיווי, בן 14

ראאיד שתיווי, בן 14. צילום: עבד אל-כרים סעדי, בצלם, 3.6.13אני בן 14 וחצי ולומד בכיתה ט' בבית הספר התיכון בכפר קדום. אני הבכור במשפחה ויש לי שלושה אחים. אנחנו גרים בקצה המערבי של כפר קדום, בערך קילומטר ממרכז הכפר.

ביום שבת ה-1.6.13, בסביבות השעה 11:00, התקשר אלי חבר שלי ואמר לי שחיילים הגיעו לכפר בלילה והדביקו שלטים עם תמונות של ארבעה נערים, ואני אחד מהם, ושמתחת לכל אחת מהתמונות נכתב "אנחנו הצבא, דיר באלכ, אנחנו נתפוס אותך אם נראה אותך או נבוא לבית". הוא אמר לי ששלט כזה הודבק בשמונה מקומות בכפר, על קירות של בתים ושל המסגד.

בהתחלה לא לקחתי את זה ברצינות וחשבתי שהוא אומר את זה בצחוק. אבל התחלתי לדאוג ולחשוב על זה יותר אחרי שאבא שלי שעובד ביריחו התקשר אליי. הוא אמר לי את אותו הדבר, וגם ששלושת הנערים האחרים שמופיעים בתמונות הם מבוגרים יותר ממני. הסתבר לי שההורים שלי ידעו על זה כבר מלפנות בוקר, אחרי שהצבא עזב את הכפר, אבל הם התכוונו להסתיר את זה ממני כדי שאצליח ללמוד לבחינות סוף השנה בלי דאגות ולהתרכז.

אבא שלי ביקש ממני להירגע ולא לפחד מזה. אבל אחרי שדיברתי איתו, התחלתי לדאוג ולפחד והיה קשה לי להתרכז. שאלתי את עצמי למה בכלל הם תולים את התמונה שלי על קיר? חשבתי שהחיילים יכולים לפשוט על כל בית בכפר ולהיכנס אליו, אז למה הם לא באו אלי הביתה, למרות שאני בבית כל הזמן? לא מצאתי לזה הסבר וחשבתי שבטח הצבא רוצה להפחיד את הנערים בגלל ההפגנה השבועית של תושבי הכפר. יכולתי לראות שאמא שלי מודאגת ומפחדת למרות שהיא ניסתה להסתיר את זה. גם האחים הקטנים שלי פחדו. אחותי לינא, בת תשע, ביקשה ללכת לבית של סבא כי היא אמרה ששם היא תהיה בטוחה יותר. אבא ואימא שלי ניסו להרגיע אותה וונתנו לה לישון איתם בחדר.

הפחד השפיע עלי בזמן הבחינות. אתמול נבחנתי באנגלית, ולא הייתי מרוכז. היום יש לי בחינה בהיסטוריה ומחר בבריאות כללית. זה השפיע גם על המשפחה שלי, מאז שהשלטים נתלו יש בבית אווירה עצובה.

ראאיד נאסר חסן שתיווי, בן 14, הוא תלמיד כיתה ט' ותושב כפר קדום שבמחוז קלקיליה. את עדותו גבה עבד אל-כרים סעדי ב-3.6.13 בבית העד.