דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
נושאים

עדות: ישראל גירשה את אחמד סבאח לרצועת עזה, הרחק מאשתו ובנו שבגדה, 21.04.10

חנאן סבאח, בת 35

חנאן סבאח

בשנת 1998 התארסתי לאחמד סבאח, ובשנת 2000 התחתנו. יש לנו ילד בן תשע ששמו יאזן.

בעלי הגיע לרצועת עזה עם אנשי הרשות הפלסטינית שחזרו מהגלות בשנת 1994. הוא גר שם שנה וחצי ועבד במשטרה הימית עד שבסוף 1995 הרשות הפלסטינית העבירה אותו לטול כרם. אין לו משפחה ברצועת עזה.

בשנת 1998 אחמד סבאח ביקש את ידי, המשפחה שלי הסכימה ואנחנו התארסנו, והתחתנו ב- 3.2.2000 ומאז אני גרה בד'נאבה, שהיא פרבר של טול-כרם. בעלי עזב את העבודה ברשות הפלסטינית והתחיל לעבוד בחקלאות. ב- 19.1.2001 נולד הבן שלנו, יאזן.

ב- 1.11.2001 מוקדם בבוקר הצבא עצר את אחמד בד'נאבה. הוא היה בחקירה ואחר-כך הגישו נגדו כתב אישום על סעיפים בטחוניים. הרשיעו אותו ושפטו אותו לתשע שנות מאסר. *

חנאן ואחמד סבאח ביום ארוסיהם. התמונה באדיבות המשפחהרק חמש שנים אחרי שבעלי נעצר אפשרו לי לבקר אותו בפעם הראשונה. זה היה בכלא דמון. הביקור השני היה שמונה חודשים אחרי זה, ואמרו לי שהשב"כ עיכב את ההיתר שלי. מאז, ועד שהוא שוחרר, נתנו לי לבקר אותו פעם או פעמיים בשנה. הפעם האחרונה שביקרתי אותו הייתה באפריל 2009, בכלא הנגב קציעות. במהלך המאסר שלו העבירו אותו בין כמה בתי כלא בישראל.

תשע שנים אני ויאזן, הבן שלי, לא חיינו עם אחמד. יאזן מכיר את אבא שלו דרך הטלפון . כל פעם שהמכשיר מצלצל הבן שלי אומר: "אבאל'ה". רואים שהילד מקשר בין המכשיר לבין אבא שלו. יאזן נולד שבעה חודשים לפני המעצר. במשך יותר מחמש שנים הבן שלי לא קיבל חיבוק מאבא שלו. רק פעם אחת, בביקור הראשון שלנו אחרי המעצר, שלטונות הכלא הרשו לבעלי לחבק את יאזן. יאזן בקושי מכיר את אבא שלו ותמיד שואל אותי איך הוא היה, במה הוא עבד ואיך הוא חי.

חנאן סבאח ובנה יאזן, עם תמונת אביו. צילום: עבד אל-כרים א-סעדי, בצלם, 22.4.10.
חנאן סבאח ובנה יאזן, עם תמונת אביו. צילום: עבד אל-כרים סעדי, בצלם, 22.4.10. />

אני חיה עם בני היחיד בבית ישן ושכור בד'נאבה ומתקיימת מהקצבה שבעלי מקבל מהמשרד לענייני אסירים ומקצת עזרה שאני מקבלת מהמשפחה. הקצבה לא הספיקה למחיה שלי ושל בעלי. חצי מהסכום שלחתי אליו כדי שיקנה את מה שחסר לו בקנטינה.

אתמול אני ויאזן חיכינו לבעלי, שהשתחרר סוף סוף. הכנתי את הבית וקישטתי אותו. גם יאזן לא הלך לבית הספר וחיכה לאבא שלו שנעדר במשך כל השנים האלה. האחים שלי, שחיכו לו ליד מחסום א-ד'הרייה, קיבלו את ההודעה ששלטונות ישראל הרחיקו אותו לרצועת עזה, ומסרו לי את החדשות. אני ויאזן היינו בהלם גדול. לא יכולתי לדבר וגם יאזן נהיה עצבני ולא רוצה לדבר עם אף אחד. כל החלומות שלי נהרסו, וכל ההכנות שעשיתי עם הבן היחיד כדי לקבל את פני בעלי היו לשווא. אין לבעלי אחמד קרובי משפחה בעזה, שם חיים האנשים במצור. בעלי העדיף להישאר במחסום ארז והוא שובת שם עד שיחזירו אותו אלינו.

אתמול דיברתי איתו בטלפון כמה פעמים. האשמה היחידה של בעלי, היא, שבתעודת הזהות שלו רשום שהיא הונפקה ברצועת עזה.

אני לא מבקשת משהו שהוא לא אפשרי. כל מה שאני מבקשת זה שבעלי יחזור אלי ולבן הקטן שלנו.

_______________

* אחמד סבאח הורשע בידויי אבנים, בקבוקי תבערה ורימוני יד וכן בחברות בהתאחדות בלתי מותרת. />

חנאן איבראהים אחמד סבאח, בת 35, נשואה ואם לבן, היא תושבת דנאבה שבמחוז טול כרם. את עדותה גבה עבד אל-כרים סעדי ב-22.4.10 בבית העדה.
/>

/>