דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
מהשטח
נושאים

עדות: חיילים הכו פלסטינים קשות במחסום עין גדי והתעללו בהם, מאי 2009

חמזה סלאח, פועל

חמזה סלאח

ביום חמישי ה-28.5.2009 נסעתי עם קבוצה של חברים לים המלח כדי לשחות ולבלות. היינו תשעה חברים. הגענו לאזור ים המלח בסביבות השעה 23:30. השארנו את האוטו שלנו, פורד טרנזיט, במרחק של 150-100 מטר לפני מחסום עין גדי. הלכנו ברגל לכיוון הים, מרחק של 500 מטר בערך.

קצת אחרי שהגענו לים ראינו אור ליד האוטו שלנו. הלכתי לכיוון האוטו יחד עם עטא עריקאת, עבד חלבייה, בעל האוטו, רמזי סלאח והישאם. שאר האנשים נשארו ליד הים. כשהגענו לאוטו לא היה שם אף אחד, אבל רצינו בכל זאת להזיז אותו למקום אחר. החלטנו להחנות אותו קרוב יותר למחסום, כי מואר שם ויותר בטוח.

עטא נכנס לאוטו ונסע לכיוון המחסום. רמזי, עבד ואני הלכנו אחריו עד שהוא הגיע לאזור המחסום והחנה את האוטו, במרחק של 40 מטר מהמחסום. היו שם הרבה מכוניות. אחרי שעטא עצר רצו אליו שני חיילים. כשהם הגיעו אליו הם אמרו לו להכניס את האוטו למחסום. עטא לא הסכים ואז אחד מהחיילים כיוון עליו את הנשק שלו ואמר לו שוב להכניס את האוטו למחסום. עטא הכניס את האוטו למחסום. החייל אמר לי, לעבד ורמזי להיכנס למחסום ולעמוד ליד האוטו. עשינו את מה שהוא אמר.

רמזי ניסה לדבר עם החיילים כדי להבין מה העניין, ואז הם שמו עליו אזיקונים. הם הובילו אותו לתמרור וקשרו אותו אליו. עטא ניסה להגיד להם משהו ואז הם אמרו לו להושיט את הידיים שלו כדי שהם ישימו גם עליו אזיקונים. עטא לא הסכים. אחד מהחיילים הכה אותו מכה חזקה עם הקת של הרובה שלו בראש. שני חיילים אחרים תפסו אותו בכוח וסחבו אותו לעמוד חשמל. הם קשרו אותו לעמוד. דם ירד מהראש שלו והכתים את החולצה שלו. '

עבד, הישאם ואני התקרבנו לחיילים ואני שאלתי אותם מה החברים שלנו עשו. אחד מהחיילים זרק רימון הלם לכיוון שלנו כדי שנתרחק. 'בינתיים הגיעו כל החברים שלנו, שקודם נשארו ליד הים. היינו שבעה, חוץ מעטא ורמזי. החיילים זרקו עוד שני רימוני הלם לכיוון שלנו ואיימו עלינו בנשק שלהם כדי שנתרחק. התרחקנו ועצרנו במרחק של כמה מטרים מהמחסום.

אחרי חצי שעה בערך הגיע אוטו צבאי גדול. היו בו בערך שמונה חיילים, שישה שישבו מאחור ועוד שניים מקדימה. כולם יצאו מהאוטו במהירות והלכו לעטא. הוא היה קשור לעמוד והם התנפלו עליו במכות. אחד מהם זרק עליו אבן גדולה. הם הכו אותו מכות קשות. אחד מהם הכה אותו בקת הרובה שלו והשאר בעטו בו והכו אותו. הוא נפל והם המשיכו להכות אותו. אחד מהם בעט בו בראש ובכל הגוף.

אחד מהחיילים הלך לרמזי ובעט בו בפנים. רמזי הצליח להשתחרר מאזיקי הפלסטיק. הוא התפתל על האדמה וחיילים בעטו בו. זה נמשך דקה בערך. כל הזמן הזה אני ראיתי מה עושים לחברים שלי. לא יכולתי לסבול את זה יותר, אבל גם לא יכולתי לעזור להם. נחנקתי מכעס. התקשרתי 100 כדי לדבר עם המשטרה. סיפרתי לאיש שענה לי מה קורה, אבל הוא לא האמין לי. אחרי כמה דקות התקשרתי שוב, ואחר כך עוד פעם, ואז השוטר שענה לי הבטיח שהוא יטפל בזה. המשכנו לעמוד ליד המחסום. עטא ורמזי עדיין היו באזיקונים. עטא היה קשור לעמוד ורמזי ישב על כיסא.'

בסביבות השעה 03:00 בבוקר הגיע למחסום סיור של משמר הגבול. בהתחלה הם הלכו לעטא ורמזי ואחרי כמה דקות הם באו אלינו ואמרו לנו לתת להם את תעודות הזהות שלנו. נתנו להם את התעודות והם שאלו אותנו מה קרה. סיפרנו להם הכול. אחד מהשוטרים האלה היה בדווי.

אחרי שעה וחצי בערך, בסביבות השעה 04:30 בבוקר, הגיעו למחסום שתי מכוניות לבנות מסוג סקודה. ארבעה אנשים בבגדים אזרחיים יצאו מהמכוניות. הם נשארו במחסום עד לשעה 06:30 בבוקר. הם שמו אזיקים עלי ועל הישאם ולקחו אותנו לתחנת המשטרה במעלה אדומים. כשעזבנו עטא ורמזי עדיין היו במחסום ובאזיקונים.

אחרי שהגענו למעלה אדומים חקרו אותנו בחשד לתקיפת אנשי ביטחון ושיבוש העבודה שלהם, למרות שלא עשינו שום דבר. 'בסביבות השעה 10:00 בבוקר אמרו לנו שאנחנו יכולים לעזוב את התחנה אם כל אחד מאיתנו ישלם דמי ערבות של אלף שקלים. התקשרתי למשפחה שלי, הם הביאו את הכסף ושוחררתי.

חמזה מוחמד איבראהים סלאח, בן 23, הוא פועל ותושב אבו דיס שבמחוז אל-קודס. את עדותו גבה כרים ג'ובראן במקום עבודתו של העד שבאבו דיס ב-6.6.09.
/>