דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
מהשטח
נושאים

עדות: מתנחלים רעולי פנים תקפו צעירה הרה במקלות ובאבנים, אפריל 2009

רוקייה אל-הזאלין, בת 23

רוקייה אל-הזאלין

אני בהריון, בחודש שמיני. ביום שישי בבוקר, ה- 10.4.09, לקחתי את הכבשים שלי למרעה בדרום מערב הכפר שלנו, לא רחוק מחוות הבקר של ההתנחלות מעון. הייתי ביחד עם עוד נשים מהכפר, ביניהן אמנה סאלם עיד אל-הזאלין וחדרה סוליימאן אל-הזאלין, וקבוצת ילדים מתחת לגיל 15, בניהם טארק סאלם עיד אל-הזאלין בן 13, מוסא סוליימאן אל-הזאלין בן 12 ועומר סוליימאן אל-הזאלין בן 10.


בסביבות השעה' 08:00 בבוקר הגענו לאדמות בבעלות של חקלאים מיטא. רעינו שם את הכבשים ואספנו את צמח העכוב (עכובית הגלגל, צמח שמשמש למאכל) 'במרחק של יותר מחמש מאות מטרים מההתנחלות מעון. לא התקרבנו להתנחלות. בסביבות השעה 9:00 ראינו ארבעה מתנחלים מגיעים מכיוון ההתנחלות. שני מהם ירדו בוואדי לכיוון קבוצה אחרת של רועים ושני מתנחלים, שהיו רעולי פנים, התקרבו אלינו./>/>

השניים שהתקרבו אלינו נראו צעירים והחזיקו מקלות והיו להם אקדחים על המותניים. אמנה עמדה קרוב אלי 'וח'דרה הייתה יחסית רחוקה מאיתנו. כשהמתנחלים הגיעו למרחק של שלושים מטרים מאיתנו בערך הם צעקו עלינו בעברית. המראה שלהם הפחיד אותנו והתחלנו לברוח. המתנחלים' רדפו אחרינו והמשיכו לצעוק עלינו בעברית.

בגלל הריון לא יכולתי לרוץ מהר ואחרי בערך מאה מטרים המתנחלים השיגו אותי. אחד מהם הכה אותי במקל שלו בזרוע ימין וברגל שמאל. המתנחל השני זרק עלי אבן שפגעה לי ברגל שמאל ואז אחד מהם דחף אותי ונפלתי על הקוצים. כאב לי נורא בזרוע וברגל. כשנפלתי שני המתנחלים עזבו אותי ורצו לכיוון החקלאים ורועי הצאן האחרים שהיו באזור. נשארתי שם בוכה. כאב לי נורא.

תוך כמה רגעים אמנה וח'דרה הגיעו אלי בריצה ועזרו לי לקום. הן הרימו אותי בעזרת והילדים, הרכיבו אותי על הגב של החמור שלקחנו איתנו והחזירו אותי לכפר. מרוב כאב חשבתי שנשברה לי היד. כשהגענו לכפר עדיין בכיתי. אמבולנס ישראלי הגיע לכפר והצוות הרפואי נתן לי טיפול ראשוני. אחרי זה הגיעו גם שוטרים ישראלים וגם שני ג'יפים של הצבא וג'יפ של המנהל האזרחי וסיפרתי להם מה קרה. בסביבות 11:00, הגיע אמבולנס פלסטיני של הסהר האדום שפינה אותי לבית החולים הממשלתי עאליה בחברון.

בבית החולים בדקו אותי ועשו לי צילומי רנטגן והתברר שהזרוע לא נשברה לי. היה לי גם מזל והעובר לא נפגע. נשארתי בבית החולים בערך שעתיים או שלוש ואחר כך חזרתי הביתה. הזרוע שלי התנפחה ועכשיו, שבוע אחר-כך, אני עדיין סובלת מכאבים.

השוטר הפלסטיני בבית החולים רשם את התלונה שלי אבל 'לא הלכתי למשטרה הישראלית בגלל שאני לא מרגישה מספיק טוב ובגלל שאני צריכה שמישהו ילווה אותי לקריית ארבע בשביל זה.

רוקייה עלי חמדאן אל-הזאלין, בת 23, נשואה ואם לילדה, היא עקרת בית ותושבת אום אל-ח'יר שבמחוז חברון. את עדותה גבה מוסא אבו השהש ב-18.4.09 בבית העדה.