דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
נושאים

עדות: ג'בר חוויג' איבד את אביו ושניים מאחיו בהפצצה של שכונת א-תופאח בעיר עזה, דצמבר 2008

ג'בר אבו חוויג', תושב שכונת א-תופאח

גרתי עם ההורים והאחים והאחיות שלי בשכונת א-תופאח בעזה. הבית היה בין בניין המשטרה למסגד אל-מחטה. ביום שבת, 27.12.08, בזמן שהייתי בעבודה, אחד השכנים התקשר אלי ואמר לי להגיע מהר לבית. '

הגעתי הביתה ונדהמתי ממה שראיתי. הבית נפגע בהפצצה והפך לערימה של חורבות. במקום בית היה שם בור גדול. היו שם עשרות אנשים שניסו לחלץ את בני המשפחה שלי מההריסות, אבל הם הצליחו לחלץ רק חלק מהם בחיים.

אבא שלי, ג'אבר ג'בר אבו חוויג', בן 52, אחותי, פאדיה, בת 22, ואחי מוחמד, בן 18 נהרגו בהפצצה. הרבה בני משפחה אחרים נפצעו.

השכנים סיפרו לי שהבית הופצץ שלוש פעמים, אחת אחרי השנייה. חלק מבני המשפחה נפצעו בפגיעה הראשונה ובזמן שהאחרים ניסו לטפל בהם ירו שוב בבית ועוד אנשים נפצעו. זה קרה כל-כך מהר שאף אחד לא הספיק לברוח.

אני כל הזמן רואה את אחותי פאדיה מול העיניים שלי. היא הייתה האחרונה שראיתי בבוקר אותו יום והיא זו שהעירה אותי להתפלל ולצאת לעבודה. הקול שלה עוד מהדהד לי באוזניים.

חלק מבני המשפחה מאושפזים בבתי החולים וחלק השתחררו כבר.

אין לנו בית לחזור אליו. אנחנו מפוזרים בין הבתים של השכנים ואנחנו לא יודעים לאן נלך אחר כך. האנשים כאן מקבלים אותנו לבתים שלהם אבל המצב הזה לא יכול להימשך הרבה זמן. אני לא יודע מה לעשות.

המשפחה שלנו התפרקה. חלק נהרגו וחלק בבתי החולים. איבדנו את הבית שלנו, את כל החפצים שלנו, הזיכרונות, החלומות, הסיפורים, והרהיטים, הכול אבד מתחת להריסות. מה שחשוב לי עכשיו זה לדאוג למי שנשאר בחיים. אני דואג במיוחד לאחי אחמד, שנמצא עדיין בטיפול נמרץ.

ג'בר ג'אבר אבו חוויג' הוא תושב שכונת א-תופאח בעזה. את עדותו גבה עאטף אבו א-רוב בטלפון ב-29.12.08.
/>