דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
מהשטח
נושאים

עדות: שוטרים ופרמדיק נהגו באלימות בצעיר שהוכה על-ידי עשרות אנשים במדרחוב בירושלים, אוקטובר 2008

מג'די אל-חוסייני, מתכנת ובעל מסעדה

מג'די אל-חוסייני

אני עובד כמתכת מחשבים בימק"א במזרח ירושלים ואחד הבעלים של מסעדת שריזאר בירושלים.

ביום שבת ה-17.10.08, בסביבות השעה 23:00 בלילה אחרי שגמרנו לעבוד, אני וח'אלד, הבן דוד שלי, החלטנו ללכת לאכול ארוחת ערב במסעדת מיטבורגר ברחוב הלל במערב העיר. רצינו לאכול אוכל שונה מזה שאנחנו מוכרים במסעדה שלנו ואנחנו מכירים את הבעלים של המסעדה הזאת, הוא חבר ולקוח במסעדה שלנו.

אחרי שאכלנו החלטנו ללכת לאכול גלידה ברחוב בן יהודה. רצינו באותה הזדמנות גם לבקש מהבעלים את מספר הטלפון של המפעל שייצר את הסככה שמחוץ לחנות שלו, כדי להזמין כזאת למסעדה שלנו.

בדרך, מול חנות הגלידה, חסמה את הדרך שלנו קבוצה גדולה של צעירים יהודים. אחד מהם, נמוך עם עור בהיר, התקרב אלי ושאל אותי מה השעה. אמרתי לו: "אני לא יודע" ואז ח'אלד התערב ואמר לו שהשעה היא 24:10. הצעיר נתן לי סטירה ואמר לי: "למה אתה לא עונה לי? הרי יש לך שעון". הצעירים האחרים שהיו איתו התנפלו עלי ועל ח'אלד במכות. הם נתנו לי סטירות ובעטו בי בכל הגוף. היו להם אלות והם 'הכו אותי איתן וריססו לי גז בפנים. כשניסיתי לברוח הם רדפו אחרי והמשיכו להרביץ לי. לא שמתי לב לאן אני רץ עד שהגעתי לרחוב שהיה חסום. אחד הצעירים ריסס כמות גדולה של גז בפנים שלי ואני נפלתי על הארץ. הם הרביצו לי ובעטו בי בכל הגוף. ניסיתי לקום' ובסוף הצלחתי והמשכתי לברוח מהם.

הם רדפו אחרי וצעקו: "ערבי, ערבי!" 'ואנשים שהיו ברחוב או ישבו בבתי הקפה הצטרפו אליהם וגם הרביצו לי. היה איש אחד שישב ושתה בירה. הוא שפך את הבירה על הפנים והבגדים שלי. איש אחר שנראה בן שלושים ומשהו קם מהכסא שלו כשהתקרבתי. קיוויתי לטוב, חשבתי שהוא רוצה להציל אותי מהצעירים אבל כשהוא הגיע אלי הוא תפס אותי ונתן להם לרסס כמות גדולה של גז בפנים שלי. נפלתי והם התאספו סביבי והתחילו לבעוט בי בכל הגוף. כל הגוף כאב לי והרגשתי שאני עומד להיחנק.

ניסיתי לברוח מהם ומהאלות שלהם. אחרי כמה דקות הצלחתי לקום וברחתי לכיוון רחוב הלל. ברחוב הלל ראיתי אישה. פחדתי שגם היא רוצה להרביץ לי. הראייה שלי הייתה מטושטשת. כשהתקרבתי אליה הבנתי שהיא שוטרת וחשבתי שסוף סוף ניצלתי. האנשים עדיין רדפו אחרי. נפלתי מרוב תשישות וכאב ושוטר שלבש מדים כחולים אמר לי: "מה אתה עושה כאן? לך לבית שלך!". הוא התייחס אלי כאילו הייתי הפושע ולא הקורבן. לא עניתי לו ונשארתי לשכב על הארץ. הרגשתי שאני עומד להתעלף והקאתי.

הרבה אנשים התקהלו סביבי והשוטר תפס אותי מתחת לכתפיים, משך אותי באלימות לצד השני של הכביש והפיל אותי על המדרכה. מישהו 'ניסה לתת לי עזרה ראשונה. הוא בדק אותי ושמעתי אותו מזמין אמבולנס.

30-20 דקות אחרי שהגעתי אל השוטרים הגיע אמבולנס. הפרמדיק שירד מהאמבולנס הכה אותי בכוח באזור הכתף. הרגשתי כאב איום כמו זה שהרגשתי בזמן שהצעירים הרביצו לי. כשהוא בדק אותי הוא הכה אותי באזורים שונים בגוף. ח'אלד ניסה להתנגד לבדיקה הכואבת ושמעתי אותו שואל: "ככה עושים בדיקות?" אחרי שהפרמדיק בדק אותי במשך כמה דקות הוא הביא אלונקה שהמשענת שלה הייתה מקופלת ונראתה כמו כיסא. הוא תפס אותי וזרק אותי עליה כשהפנים שלי לכיוון המשענת ואז הוא השכיב אותה בכוח. שכבתי על הבטן. הוא הכניס אותי לאמבולנס, משך את הידיים שלי אחורה והידק אותן לגב שלי בחגורה. הפנים שלי היו כל הזמן צמודים לאלונקה והרגשתי שני נחנק, במיוחד כשהוא המשיך לבדוק אותי בכוח והכאיב לי. הרגשתי שאנשי הצוות הרפואי צוחקים עלי.

האמבולנס הסיע אותי לחדר המיון בבית החולים שערי צדק. חיכיתי שם שעתיים עד שבדקו אותי. עשו לי צילומי רנטגן ו- CT . נשארתי בבית החולים עד יום ראשון בצהרים. הלכתי הביתה ומאז עוד לא חזרתי לעבודה כי עדיין כואב לי.

מג'די איבראהים מוסא אל-חוסייני הוא מתכנת מחשבים ותושב העיר העתיקה שבמזרח ירושלים. את עדותו גבה כרים ג'ובראן ב-22.10.08 במסעדת שיריזאר שבמזרח ירושלים.