דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
מהשטח
נושאים

עדות: מתנחלים יידו אבנים על רועה סמוך להתנחלות חומש ופצעו אותו וחלק מהצאן, אפריל 2008

מופיד אבו חוסיין, חקלאי

מופיד אבו חוסיין

יש לי עדר של חמישים ראשי צאן שאני לוקח למרעה בגבעות באזור של הכפר. מאז שהמתנחלים של חומש פונו אני לוקח את הצאן למרעה קרוב למקום שבו הייתה ההתנחלות, אבל לא מתקרב יותר מקילומטר כי המתנחלים והצבא עדיין נמצאים שם רוב הזמן.

ביום חמישי, ה-24.4.2008, יצאתי עם הצאן מהבית בסביבות השעה 07:00 בבוקר לכיוון אזור אל-קסור, ממזרח לבורקה ולהתנחלות חומש. הייתי במרחק של שני קילומטרים בערך מהבתים של הכפר. לא היה באזור אף אחד חוץ ממני.

בין 09:00 ל-09:30 בבוקר ראיתי שני אנשים מתקרבים אלי מכיוון מערב. הם לבשו בגדים אזרחיים. חשבתי שהם אוספים זעתר. בהתחלה לא היה איכפת לי אבל אחרי כמה דקות ראיתי ששני האנשים הם מתנחלים. שניהם צעקו עלי. אחד צעק עלי "לך מכאן". שמתי לב שהם מחזיקים סכינים. כשהתחלתי להתרחק עם הצאן הם זרקו עלי ועל הצאן אבנים. ניסיתי להרגיע אותם ואמרתי להם שאנחנו כמו אחים. הצעתי להם לשתות מים קרים אבל הם צעקו: "לך לסעודיה, האדמה הזו שלנו". דיברתי איתם בעברית. היה לי מקל ביד ואחד מהם אמר לי: "תזרוק את המקל כי אנחנו רוצים לדבר". זרקתי את המקל רחוק ואז שניהם התחילו לזרוק עלי אבנים.

כדי להימנע מחיכוך איתם התחלתי להתרחק אבל אז ראיתי שהם מנסים לקחת את הצאן שלי. כל פעם שהם הצליחו רדפתי אחריהם וזרקתי לכיוון שלהם אבנים כדי שישחררו את הצאן. לא התקרבתי אליהם יותר מדי. היו להם רוגטקות והם השתמשו בהן כדי ליידות עלי ועל הצאן אבנים בלי הפסקה. הם המשיכו לזרוק עלי אבנים במשך שעה בערך ודקרו את הצאן עם הסכינים שלהם. בשלב מסוים שמתי לב שיש אדם שלישי שעמד במקום גבוה יחסית אלינו. המתנחלים הרגו שתי עיזים ושברו את הרגל של עז אחרת. שתי עיזים הפילו את הולדות שלהן יותר מאוחר באותו היום בגלל המאמץ. הם לקחו שתי עיזים והכניסו אותן לטנדר שלהם, טיוטה בצבע בז' עם ארגז סגור. אחת העיזים ברחה להם. כשהם לקחו את העיזים למכונית הצלחתי לברוח עם הצאן שלי.

אחרי שחזרתי עם הצאן הביתה הלכתי לתחנת הדלק שעל הכביש הראשי של הכפר והתקשרתי מהטלפון של התחנה למושל של אזור שכם ברשות הפלסטינית. אחר כך התקשר אלי מישהו מהקישור הישראלי ואמר לי לחכות לו במקום. חיכיתי לו בין שעתיים לשלוש שעות, עד השעה 15:00 ואז הוא שוב התקשר ואמר לי שהוא לא יגיע. אחר כך, ראיתי את המתנחלים נוסעים במכונית שלהם עם העז שלי.

חזרתי הביתה והייתי מותש. האבנים שהמתנחלים זרקו פגעו לי ברגל ימין ובמצח. הם זרקו את האבנים כדי לפגוע בי. אני זרקתי את האבנים כדי שיפגעו לידם ולא בהם כי פחדתי שיכניסו אותי לכלא או שיירו בי. פחדתי שהאדם שעמד רחוק היה חמוש.

אתמול, יום ראשון ה-27.4.2008, הלכתי למטה הקישור הישראלי בחווארה. כשהגעתי החיילים אמרו לי שהמשטרה לא נמצאת וביקשו ממני לחזור ביום אחר. אחר כך, הלכתי לקישור הפלסטיני בשכם ומסרתי עדות. הם אמרו לי להגיש תלונה בקישור הישראלי. הלכתי להתנחלות שבי שומרון כי חשבתי שהמתנחלים נסעו לשם עם העז שלי ודיברתי עם החייל שעמד בכניסה. החייל לקח את הפרטיים האישיים שלי וביקש ממני לחכות. אחר כך, הוא אמר לי שהצבא לא יכול לעשות שום דבר והורה לי ללכת למת"ק.

מופיד שאכר מוחמד אבו חוסיין, בן 61, נשוי ואב לשמונה, הוא חקלאי ורועה צאן, תושב בורקה שבמחוז שכם. את עדותו גבה עאטף אבו א-רוב, ב-28.4.08 בבורקה.
/>