דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
נושאים

איש כוחות הביטחון איים במאסר על ילדה בת 13 שנגעה בגדר ההפרדה, נועמאן, ינואר 2008

היבה א-דרעאווי, בת 13

היבא דרעאווי

אני גרה עם המשפחה שלי בנועמאן ולומדת בכיתה ז' בבית הספר בכפר אל-ח'אס. כל בוקר אני הולכת ברגל מנועמאן לאל-ח'אס ועוברת במחסום בכניסה לכפר. אני והחברות שלי צריכות לעבור כל יום בשער עם גלאי מתכות שנמצא במחסום בדרך לבית הספר וכשאנחנו חוזרות אנחנו שוב עוברות בשער והחיילים גם עורכים לנו חיפוש בתיקים.

אני משתדלת לא ללבוש בגדים שיש בהם חלקי מתכת כדי שהשער לא יצפצף, ואז אצטרך להוריד אותם. פעם, אבא שלי קנה לי נעליים לחורף והשער במחסום התחיל לצפצף. החייל שעמד שם הכריח אותי לחלוץ את הנעליים ומאז לא נעלתי אותן יותר. '

ביום ראשון, ה-6.1.08, בסביבות השעה 09:30 בבוקר חזרתי מבית הספר אחרי מבחן. יחד עם חברה שלי, ספא ג'מאל שוואווארה. בכניסה לנועמאן בדקו את שתינו במחסום ואז' יצאנו והמשכנו ברגל לכפר. '

דיברנו על הגדר שמקיפה את הכפר. כשהיינו במרחק של מאה מטר מהמחסום בערך ספא אמרה לי שנגיעה בגדר גורמת להתחשמלות ומוות. אמרתי לה שאני לא חושבת שזה נכון 'כי אין שלטים של סכנת מוות לאורך הגדר. התווכחנו על זה ואז אמרתי לה שאני אגע בתיל כדי להוכיח לה שהיא טועה. התקרבתי לגדר וספא נעצרה קצת מאחורי. נגעתי בגדר פעם אחת וחזרתי לספא שמחה שהוכחתי לה שהיא טועה. המשכנו ללכת לכיוון הבית שלי שנמצא במרחק כקילומטר בערך מהמקום שבו נגעתי בגדר.

הגעתי הביתה והחלפתי בגדים. אחרי עשר דקות בערך אחותי האיא, בת , 14, נכנסה לבית מבוהלת ואמרה לי שהצבא שואל עלי. חשבתי שהיא משקרת ויצאתי החוצה. בחוץ חיכו לי חמישה שוטרים של משמר הגבול. מאוד פחדתי ואחד מהם שאל אותי אם נגעתי בתיל. אמרתי שכן והוא אמר לי לבוא איתם. '

בדיוק אז אבא שלי חזר הביתה והתחיל להתווכח עם השוטרים ואמר שאסור להם לקחת אותי. יחד איתנו בחצר היו גם ספא וגם ג'מאל א-דרעאוי. החצר הייתה מוקפת בשוטרי משמר הגבול. אחרי ויכוח עם אבא שלי השוטרים הורו לספא ולי לעלות על הג'יפ. גם אבא שלי עלה על הג'יפ והתיישב ליד ספא ואחריו עלה שוטר. ראיתי שספא מבוהלת מאוד. היא עברה לשבת לידי על הספסל ונצמדה אלי.

הג'יפ התחיל לנסוע. פחדתי אבל שמחתי שאבא שלי איתנו. הג'יפ עצר והורו לנו לרדת ולהיכנס לחדר בקרוואן. שהיו בו מושבים. הרצפה הייתה מלוכלכת והיה שם ריח רע. הרגשתי שאני עומדת להקיא ואבא שלי אמר לי לצאת החוצה. שלושתנו התחלנו לצאת החוצה ואז אחד השוטרים אמר שאסור לנו. אבא ענה לו שאנחנו לא יכולים להישאר בפנים בגלל הלכלוך. 'השוטר לא ענה ואנחנו יצאנו וחיכינו בחוץ על הכביש הרבה זמן. אבא אמר לי שאנחנו נמצאים במחסום על כביש ירושלים בית לחם [מחסום 300 - בצלם].

אחרי שחיכינו הרבה זמן הכניסו אותנו לחדר עם חוקר בבגדים אזרחיים. היה לו' עור כהה. הוא שאל אותי למה נגעתי בגדר. עניתי לו שנגעתי כדי לראות אם היא מחשמלת. החוקר אמר לי שאסור לגעת בגדר ושהוא פותח לי תיק 'ואני אכנס לבית הסוהר לשישה חודשים.' עניתי לחוקר: "בסדר". החוקר ענה לי :" מה את אבו עלי?, לא איכפת לך להיכנס לכלא?, תדעי שאנחנו כולאים גם אנשים יותר צעירים ממך".

בסביבות 15:00 שיחררו אותנו הביתה. הגענו הביתה בסביבות 16:00 והייתי עייפה ורעבה. למזלי, אני לא לומדת ביום שני ויכולתי להישאר בבית ללמוד למבחן שהיה לי ביום שלישי.''

היבה איבראהים אבו סיתה א-דרעאווי, בת 13, היא תלמידה בחטיבת ביניים ותושבת הכפר נועמאן שבמזרח ירושלים. את עדותה גבה כרים ג'ובראן, בבית העדה, ב-8.1.08.