דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
מהשטח
נושאים

צעיר נפצע בחילופי אש לאחר שחיילים השתמשו בו כבמגן אנושי, מאי 2007

מג'ד ר'אנם, סטודנט

מג'ד ר'אנם

אני סטודנט באוניברסיטת א-נג'אח וגר עם משפחתי בכניסה למחנה ג'נין. ביום שלישי, ה- 15.5.2007 בסביבות השעה 01:30 בבוקר למדתי למבחני הסיום. שמעתי כלי-רכב צבאיים נכנסים לשכונה וחונים מול הבית שלנו. החיילים קראו לנו ברמקולים לצאת מהבית.

אחד מכלי-הרכב עצר לפני הכניסה שלנו והאיר על הבית. הבנתי שהחיילים מתכוונים שנצא. נכנסתי לחדר ההורים וראיתי שהם ערים. ניגשתי לדלת הכניסה ופתחתי אותה. החיילים הורו לכל מי שנמצא בבית לצאת החוצה.

יצאנו ועמדנו כולנו מול החיילים והם הורו לאבא שלי ולי להרים את הבגדים. הרמתי את החולצה, הורדתי את המכנסיים והסתובבתי לפי ההוראות של החיילים. אבא שלי עשה כמוני.

החייל קרא לאבא שלי ולי לגשת לג'יפ שחנה בכניסה לבית. החיילים לקחו לנו את תעודות הזהות ואחד החיילים שאל אותי מה אני מסתיר בתוך הבית. עניתי שאני לא מסתיר כלום. החייל צעק עלי שאני שקרן והזהיר אותי שלא אשקר. הוא חזר על השאלה כמה פעמים ואמר שוב ושוב שאני משקר. עניתי לחייל שהוא יכול לערוך חיפוש בבית.

החייל הצביע על הבית של השכן ר'אזי אל-ג'מאל, שיש בו שתי קומות. קומת הקרקע שייכת לבן אחמד שנסע לארה"ב והקומה הראשונה לאבו ר'אזי, שלא נמצא בבית בימים אלה. הוא הורה לי לגשת לשם, לפתוח את הדלת ולהדליק את האורות. הסברתי לו שבעלי הבית נסעו לארצות הברית. החייל התעקש שראה שם אורות ויש מישהו בתוך הבית. ניגשתי לקומה הראשונה ודפקתי על הדלת. אף אחד לא פתח. דפקתי שוב ושוב על הדלת וחזרתי לג'יפ.

כמה חיילים עמדו ליד דלת הכניסה בקומת הקרקע. החייל הורה לי לגשת לקבוצה שעמדה ליד הדלת. התקרבתי לחיילים וראיתי שהם הספיקו לשבור את הדלת. החיילים הורו לי להיכנס פנימה, להדליק את האורות ולפתוח את הדלתות של החדרים. נכנסתי לבית, הדלקתי את האורות ויצאתי החוצה. אחד החיילים שהיה בדירה של אחמד הורה לי לעלות לקומה הראשונה, ששייכת לאבו ר'אזי.

דפקתי על הדלת החיצונית ולא הייתה תשובה. החיילים שברו את דלת הברזל החיצונית והתקדמו אל הגג שהיה נעול. הם חזרו לקומה הראשונה והורו לי לשבור את דלת העץ. שברתי את הדלת בעזרת אחד החיילים. אחר-כך החיילים הורו לי לחזור לג'יפ.

חזרתי לג'יפ שחנה באמצע הכביש ואמרתי לחייל שאני רוצה לחזור הביתה. החייל סירב והורה לי לשבת על הארץ, בין הג'יפ לדחפור. בערך עשרים דקות אחרי שהתיישבתי, החלו יריות מכיוון מזרח לעבר המקום שבו ישבתי. אני הייתי בחוץ על הכביש והחיילים ישבו בתוך כלי-הרכב הצבאיים.

החיילים שהיו בבית והחיילים שבג'יפ ירו לעבר החמושים. חילופי האש נמשכו בין 10 ל-15 דקות ואז הרגשתי שנפגעתי בגב התחתון. דפקתי על הג'יפ הצבאי וסימנתי לחיילים ביד, שהייתה מכוסה בדם. חיילים הורו לי מהג'יפ לשבת. חיכיתי בערך עשר דקות עד שהגיע ג'יפ נוסף שהגן על שני הג'יפים. החיילים פתחו את הדלת האחורית של אחד הג'יפים והכניסו אותי פנימה. אחד החיילים חבש לי את הפצע ושלח אותי בחזרה הביתה. כשחזרתי הביתה עדיין דיממתי. נכנסתי הביתה ובתוך הבית עדיין היו חיילים. ביקשתי עזרה ראשונה אבל החיילים לא עשו כלום חוץ מלשים עוד תחבושת על הפצע.

אבא שלי ביקש מהחיילים רשות מהחיילים להזעיק אמבולנס אבל בהתחלה הם סירבו. בסוף הם הזמינו אמבולנס, שהגיע חצי שעה אחרי שנכנסתי לבית בערך. האמבולנס פינה אותי לבית החולים הממשלתי בג'נין ושם טיפלו בי. התברר שנפגעתי באופן שטחי מכדור שלא חדר עמוק, ויצא מהחלק האחורי של המותן.

מג'ד מופיד עבד-אלעזיז ר'אנם, בן 20, הוא סטודנט ותושב מחנה הפליטים ג'נין. את עדותו גבה עאטף אבו א-רוב, ב-19.5.07 בבית העד.


/>