דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
מהשטח
נושאים

שוטרי מג"ב דרסו במכוון את רגלו של פלסטיני שניסה להיכנס לישראל ללא היתר, פברואר 2007

מחמוד אר'רייב, פועל

מחמוד אר'רייב

אני גר עם אשתי ועם הבן שלי, וחיד, בן חודשיים וחצי, בכפר תרקומיה, ממערב לחברון. גרים איתנו גם אבא שלי, בן 61, אמא שלי, בת 55, ארבעת האחים שלי, אחותי ,תהאני, בת 27 ושתי הבנות שלה, שאחת מהן נכה. אני וארבעת האחים שלי עובדים כפועלים בישראל באופן לא חוקי. כולנו הגשנו בקשות לאישורים, אבל דחו את הבקשות בגלל הגיל שלנו. אנחנו מפרנסים את כל המשפחה.

אני מובטל כבר יותר מחצי שנה. בתקופה הזאת הגעתי יותר משלוש פעמים לאזור באר שבע כדי לחפש עבודה. באחת הפעמים מצאתי עבודה. עבדתי שלושה ימים בבאר שבע וישנתי באתר הבנייה.

בימים האחרונים הרגשתי חנוק בגלל שאין לי עבודה וביום ראשון (4.2.2007) החלטתי לנסוע לבאר שבע כדי לחפש עבודה. בן דוד שלי מתרקומיה, איבראהים חסן עלי אר'רייב, בא איתי. הגענו לחברון ומשם נסענו לא-ד'אהריה. מא-ד'אהריה נסענו בפורד טרנזיט לאזור המחצבות שקרוב לכפר א-רמאדין. חוץ ממני ומאיבראהים נסעו במכונית שמונה או תשעה פועלים מא-ד'אהריה ומבית כאחל.

יצאנו מהמכונית ליד המחצבות. התחלנו לרדת במדרון כדי להגיע לדרך הסלולה, כי שם חיכו לנו מכוניות, כדי להסיע אותנו לישראל. בערך חמישים מטרים לפני שהגענו לדרך הסלולה, שמעתי סירנה והבנתי שכוחות הביטחון הישראלים מתקרבים אלינו. השעה הייתה שעת הקריאה לתפילת הערב והיה כבר חשוך. ראיתי ג'יפ של משמר-הגבול במרחק שלכמה מטרים ממני. היה לי תיק עם בגדים, סיגריות, ז'קט, פטיש ונעליים. זרקתי את התיק על האדמה הסתובבתי והתחלתי לרוץ. הסתכלתי אחורה וראיתי שני שוטרי משמר-הגבול רצים אחריי וצועקים "עצור! עצור!" פחדתי שהם יירו בי, אז עצרתי. לא ראיתי אף אחד מהפועלים האחרים מסביבי. כנראה שהם היו יותר מהירים ממני, או שהם ברחו לכיוונים אחרים.

הרמתי ידיים. שני השוטרים תפסו את הזרועות שלי. אחד מהם היה גבוה, קצת מלא ולבש אוברול צבאי. השני היה נמוך, בשנות העשרים שלו וגם הוא לבש אוברול צבאי. השוטר הגבוה שאל אותי איך קוראים לי. אמרתי לו "מחמוד ר'רייב". הוא אמר בקול רם "שקרן!" אמרתי לו שאני לא משקר ושאני יכול להראות לו את תעודת הזהות שלי. אמרתי לו שזאת הפעם הראשונה שאני מנסה להסתנן לישראל. הוא אמר "כולם אומרים אותו דבר וכולכם שקרנים... אני אלמד אותך לקח כדי שלא תיכנס לישראל עוד פעם."

השוטר הגבוה כופף את הזרוע הימנית שלי לכיוון הגב ואמר משהו לנהג של הג'יפ, שישב בתוך הג'יפ במרחק של מטר או שניים מאיתנו. המנוע של הג'יפ עדיין דלק. הג'יפ נסע קצת לכיוון שלי. חשבתי שהנהג של הג'יפ מנסה להפחיד אותי, ואז הוא אמר לי "זאת פעם ראשונה ואחרונה שאתה מנסה?" אמרתי "כן, פעם ראשונה ופעם אחרונה." הוא אמר "אתה שקרן". הוא עדיין כופף את היד שלי, ביד השנייה שלו הוא סימן לנהג של הג'יפ להמשיך לנסוע.

הג'יפ התקרב אלי וכשהגלגל השמאלי הקדמי היה ליד כף הרגל השמאלית שלי, השוטר בעט בקרסול שלי והכניס את כף הרגל שלי אל מתחת לגלגל. הג'יפ נסע על הרגל שלי ואז חזר אחורה, אני צעקתי בקול רם. השוטר הגבוה אמר לי "הא, ח'לאס". נפלתי על האדמה ושני השוטרים נכנסו לג'יפ ונסעו.

שכבתי על האדמה וצעקתי. אחרי רבע שעה בערך איבראהים הגיע עם עוד חמישה פועלים. אחד מהפועלים התקשר לנהג של הפורד כדי שיבוא לקחת אותי, אבל הנהג התנצל ואמר שהוא לא יכול כי הוא מפחד ששוטרי משמר-הגבול יתפסו אותו. ארבעה אנשים סחבו אותי ורצו בערך חצי קילומטר, למקום שבו הייתה מכונית הפורד. בדרך כלל המכונית לא נוסעת לפני שהפועלים מתקשרים ואומרים שהם עלו למכוניות של והצליחו להגיע לישראל.

הסיעו אותי למרפאה בא - ד ' אהריה. הרופאים בדקו את הרגל שלי והפנו אותי לבית החולים. נסענו במונית לבית החולים עאליה. בבית החולים בדקו אותי, עשו לי צילומי רנטגן וחבשו את הרגל שלי. הרופא אמר לי שאולי יהיו לי חבורות אחרי שהנפיחות תרד. שחררו אותי מבית החולים בסביבות השעה 23:30. הפועלים מבית כאחל עזרו לנו להשיג מונית, ואיבראהים ואני נסענו הביתה.

למחרת בבוקר, הלכתי לבית החולים עאליה ועשו לי עוד צילום רנטגן. הם אמרו שיש לי חבלות קשות ברגל ושאני חייב לחזור שוב לבית החולים בעוד חמישה ימים. אני כל היום במיטה, כשאני קם אני משתמש במקל. אני גם מרגיש כאבים חזקים. לא הצלחתי לישון אתמול בלילה מרוב כאבים.

מחמוד וחיד עלי אר'רייב, בן 30, נשוי ואב לילד, הוא פועל ותושב תרקומיה שבמחוז חברון. את עדותו גבה מוסא אבו השהש, בבית העד, ב-7.2.07.
/>