דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
מהשטח
נושאים

חייל ירה צרור יריות בטייח שעבד בשיקום ארמון עתיק והרג אותו, כפר א-דיכ, 14.12.06

משהור א-דיכ, פועל בניין

משהור א-דיכ

ביום חמישי (14.12.06), בסביבות 10:45, עמדתי על פיגום מעץ שצופה על החצר של קסר א-דיכ וניקיתי את הכוחול שבין האבנים. שמעתי ירי מחוץ לארמון.

קבוצת נכנסה חיילים לחצר של הארמון. נביה נאג'י עמד בחצר ודבר איתם. עמדתי שם, בגובה של יותר מעשרים מטרים, וקפאתי מרוב פחד. לא הייתי מסוגל לזוז כי פחדתי שהחיילים יירו עלי.

איתי את החייל שדיבר עם נביה זז במהירות ומכוון את הרובה שלו אל והיב, שעבד באחד החדרים בקומה השנייה. והיב רצה לצאת מהדלת של הקומה השנייה. הוא סחב שני דליים שחורים. שמעתי אותו אומר "לא אני, לא אני". החייל כרע, כיוון את הרובה שלו על והיב וירה. והיב שמט את הדליים, הניח את היד על החזה שלו והתמוטט על קצה המדרגות. הוא נפל על הקרקע מגובה של חמישה מטרים בערך. ראיתי את מיסלח א-דיכ, אבא של והיב עומד מול אחת מהדלתות החדרים מכיוון מזרח. הוא התחיל לצעוק ואמר לחיילים "לא חראם מה שעשיתם, הרגתם את הבן שלי והיב, הוא עובד פה כטייח, מה הוא עשה לכם". באותו רגע, כשראיתי שהחיילים עסוקים בוהיב ובאבא שלו, שצעק, ניצלתי את ההזדמנות וקפצתי מהפיגום לגג של המפלס הנמוך יותר של הארמון, והלכתי מיד כדי להודיע לאשתו של הצעיר והיב שהחיילים ירו על בעלה.

משהור מוחמד נאייף א-דיכ, בן 18, הוא פועל ותושב כפר א-דיכ שבמחוז סלפית. את עדותו גבה עבד אל-כרים א-סעדי בכפר א-דיכ ב-16.12.06.