דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
מהשטח
נושאים

חיילים ירו על סירת דיג ופצעו שלושה דייגים. אחד מהם, נפטר מפצעיו. רפיח, דצמבר 2006

עדנאן אל-ברדוויל, דייג

עדנאן אל-ברדוויל, דייג

אני עובד בדיג כבר עשרים שנה. ירשתי את המקצוע מאבא שלי וזה מקור הפרנסה היחד של משפחתי.

כל יום אני יוצא לים לדוג דגים, ומוכר אותם. הבית שלי נמצא במרחק של חמישים מטרים מחוף הים של רפיח.

ביום רביעי, 13.12.2006, בסביבות השעה חמש בערב, יצאתי לים בסירת המנוע הקטנה שלי, שאורכה שבעה מטרים. אתי יצאו גם אחי, סעיד אל-ברדוויל, ועוד דייג שעובד איתנו, ושמו חמדאן ברהום. על הסירה מורכבים שני מכשירים. מכשיר לאיתור דגים, בשווי של 150 דולר, ומכשיר לגילוי סלעים, בשווי של 500 דולר.

שטנו מערבה, התרחקנו בערך שני קילומטרים מהחוף, ועצרנו. פרשנו את הרשתות וחיכינו שהדגים יתפסו. הרשתות שלי הן מסוג זירא והן מיועדות ללכידה של שני סוגי דגים, ר'וזלאן ופלמירה. אחרי שעה וחצי של המתנה בערך הרגשתי שהדגים נלכדו ברשתות והתחלנו למשות אותן מהמים. אני מעריך שתפסנו עשרה ק"ג דגים. אחרי שסיימנו, התחלנו לשוט בחזרה לחוף.

כשהיינו במרחק של מאה מטר מהחוף בערך, שמעתי ירי. זה היה כבר שבע בערב והיה חושך. פתאום הסירה הטלטלה מאוד ושני המכשירים שעליה התנפצו. אני, סעיד וחמדאן נפלנו למים. לא ראיתי מאיפה ירו עלינו, אבל אני בטוח שהירי בא מספינת המלחמה הישראלית ששטה בלב הים כי לא ראיתי אף אחד אחר בים.

עליתי בחזרה לסירה ועזרתי לסעיד ולחמדאן לעלות. התברר שהסירה נפגעה, כנראה מפגז. שלושתנו נפצענו מרסיסים. סימני הרסיסים עדיין נראים על הפנים שלי. למזלנו המנוע של הסירה לא נפגע ואחרי שעלינו והצלחנו לשוט בחזרה לחוף של רפיח. כשהגענו לחוף בקושי הצלחנו לרדת מהסירה ודייגים שהיו על החוף עזרו לנו. הם הזעיקו אמבולנס, שלקח אותנו לבתי-החולים. אני נפצעתי קל יחסית ולכן לקחו אותי לבית חולים אבו יוסף א-נג'אר. סעיד וחמדאן נפצעו יותר קשה והועברו לבית החולים האירופי בעזה.

אושפזתי בבית החולים למשך שלושה ימים ושוחררתי ב 16.12.07. גם סעיד שוחרר באותו היום. הפציעה של חמדאן ברהום קשה מאוד והוא עדיין בבית החולים.

עכשיו אני יושב בבית ולא יכול לזוז או ללכת. הרסיסים פגעו בכל חלקי הגוף שלי וגם קרוב לעין ימין. הפגיעה הזו הפכה אותי למובטל, שלא מסוגל לעשות כלום. איבדתי את מקור הפרנסה היחיד שלי. אני לא יודע איך אפרנס את המשפחה שלי, שמונה עשר נפשות. הבת הגדולה שלי בת 16 והבן הקטן, תינוק בן שנתיים.

עדנאן ח'ליל עבדאללה אל-ברדוויל, בן 45, נשוי ואב לשמונה, הוא תושב שכונת אל-מוואסי שברפיח שברצועת עזה. את עדותו גבה מוחמד סבאח, בבית העד, ב-18.12.06.
/>