דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
מהשטח
נושאים

חיילים ירו למוות בעיטאף זלט, בת 43, בסלון ביתה בטול-כרם, 1.5.06

יוסף זלט, מורה

יוסף זלט, מורה

היום [1.5.06], בסביבות השעה 03:45 לפנות בוקר, התעוררתי מהשינה מקריאות ברמקול מחוץ לבית. הבנתי שאלה חיילים ישראלים. בשעה 04:00 התעוררו שלושת הבנות שלי: אחלאם, אנסאם ואנר'אם ואמרו לי שיש חיילים בבית של עות'מאן. התאספנו בסלון, ישבנו שם וחיכינו. היינו במתח וחששנו שהחיילים ייכנסו לבתים. לא הבנו למי החיילים קוראים לצאת, כי יש עוד בתים ברחוב. התפללנו בשעה 04:45. בסביבות 05:05 שמעתי דפיקות בדלת, ואחת הבנות שלי קמה לפתוח את הדלת. אלה היו השכנים שלנו, עבד א-רחמאן אל-מסרי ואשתו ראודה פחמאווי, שגרים בשכירות בדירה לידינו. גם אנחנו גרים בשכירות. בשעה 05:10 כיביתי את השעון המעורר בטלפון הנייד שהתחיל לצפצף.

שתי דקות אחרי שכיביתי את הטלפון שלי, הבת שלי אחלאם כיבתה את הצפצוף בטלפון שלה ובאותו רגע התחיל הירי מכל הכיוונים. פתאום אחלאם צעקה שהיא נפגעה ביד ובירך שלה. ניסיתי לעזור לה לעצור את הדימום ואז הבנות האחרות שלי צעקו "אבא.... אמא נפגעה בראש". אשתי נפטרה תוך שניות אחרי שנפגעה. אחרי כמה רגעים הבת שלי אנסאם נפגעה מרסיס של קליע שנורה על הבית שלנו.

בסביבות 05:15 יצאתי מהבית להזעיק אמבולנס שיפנה את הבנות שנפצעו. הייתי בטוח שאשתי נפטרה מיד. ברגע שיצאתי מהשער הראשי ראיתי חיילים עומדים לאורך הכביש, מול הבית שלנו. אחד מהחיילים קרא לי וביקש ממני לגשת אליו. צעקתי ואמרתי לו שאשתי נהרגה ושהבנות שלי פצועות, ואני רוצה להזמין אמבולנס כדי לקחת אותן לבית החולים. החייל התעקש שאגש אליו. כשהגעתי אליו הוא הורה לי לעמוד עם הפנים לקיר. הוא שאל אותי איך קוראים לי. נתתי לו את השם המלא שלי ואמרתי לו שאני מורה ושרק אשתי והבנות שלי נמצאות בבית. אחר כך החייל איפשר לי לקחת את הבנות שלי לאמבולנס. אחרי שהבנות פונו הוא שאל אותי על הדיירים האחרים בבניין שלנו. אמרתי לו שהמשפחה שלי ומשפחה אחרת, מהחמולה של מסרי, גרות בבניין ושבקומת הקרקע גר איש שאני לא מכיר. החייל אמר לי שהאיש שגר בקומה הראשונה הוא מחבל. אני לא ידעתי את זה כי אני בעצמי גר שם בשכירות.

חשוב לי לומר שכישבנו בבית לא שמעתי שום ירי מכיוון הבית שלנו. שמענו רק יריות מהבתים שלידנו.

יוסף מחמוד אחמד זלט, בן 49, נשוי ואב לחמישה הוא מורה, תושב ד'נאבה, טול-כרם. את עדותו גבה בביתו עבד אל-כרים א-סעדי, ב-1.5.06.