דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
מהשטח
נושאים

חיילים ירו למוות בעיטאף זלט, בת 43, בסלון ביתה בטול-כרם, 1.5.06

מינעם ר'רייב, בן 23

אני גר יחד עם אמא שלי בקומה הראשונה בבית בן שתי קומות.

ב-30.4.06, הלכתי לישון בערך חצי שעה אחרי חצות. בסביבות השעה 03:30, אימא שלי העירה אותי אחרי שהיא שמעה פיצוץ, כנראה של רימון הלם. קמתי והתלבשתי מיד כי הבנתי שיש חיילים ישראלים בסביבה. ניגשתי לחדר האורחים ופתחתי קצת את החלון שפונה לכביש, כדי לראות מה קורה. ראיתי שני נגמ"שים של הצבא. אחד עמד מול בניין מנאסרה והשני עמד בתחילת הרחוב. ג'יפים צבאיים נסעו הלוך וחזור מול הבית.

שמעתי חיילים קוראים ברמקולים "צא מהבית. תסגיר את עצמך". הם חזרו על הקריאה כמה פעמים ושמעתי אותם אומרים "אינשאללה תחזור בשלום", אבל לא הבנתי אם הם מדברים אלי או אל מישהו מהשכנים שלי. הם לא אמרו שום שם. הקריאות נמשכו יותר מחצי שעה ואחר-כך שמעתי אותם קוראים בערבית "נביא דחפור ונהרוס את הבית", אבל עדיין לא ידעתי למי הקריאה מופנית.

אחר כך שמעתי קולות של יריות. לא ידעתי מה מקור הירי. התרחקתי מהחלון כדי לא להיפגע. אחרי עשר דקות של ירי בערך שמעתי נשים צועקות בקול רם. ניגשתי שוב לחלון שפונה לכביש הראשי, פתחתי אותו וראיתי את השכנים שלנו, המורה אבו מוחמד [יוסף זלט] ושלושת הבנות שלו. שכן אחר, אבו אל-וליד [עבד א-רחמאן מסרי], שכב על הכביש. אישתו יצאה מהבית וכולם צעקו. שמעתי את אחת הבנות צועקת שהיא נפצעה במותן, וראיתי אותה שמה את היד שלה על המותן.

אבו מוחמד עמד במרחק של 30 מטר בערך מהחיילים שעמדו מול בניין מנאסרה, הרים את הידיים למעלה ושאל "איפה האחראי?". אחד החיילים אמר בערבית "עצור או שאירה בך". החייל חזר על זה מספר פעמים. חייל אחד שהיה מחוץ לטווח הראיה שלי, קרא לו לגשת אליו. אבו מוחמד הלך לכיוון מזרח, למקום שבו עמד החייל שקרא לו. זה היה מחוץ לטווח הראייה שלי ואני לא יודע מה קרה עם אבו מוחמד אחר כך.

אחר כך ראיתי בחור שאני לא מכיר, יושב על הארץ עם הידיים על הראש. אחד החיילים דרש מהבחור את תעודת הזהות שלו. לא שמעתי מה הבחור ענה. אחרי כמה דקות, החיילים הובילו את הבחור לכיוון מזרח ולא יכולתי לראות מה קורה שם. גם הבנות של אבו מוחמד התרחקו מהבית שלהן לכיוון מזרח.

אחר כך הגיע דחפור צבאי והתחיל להרוס את הגדר של הבית של אבו מוחמד. הדחפור הרס גם חלק מהקיר של אחד החדרים בבניין. הרבה חיילים התאספו במקום והיו להם גם כלבים. בינתיים כבר היה אור וראיתי צוות של הסהר האדום הפלסטיני, עם המדים האדומים, מוציא אלונקה שעליה שכב מישהו שנראה מת. מאוחר יותר נודע לי שזאת היתה עיטאף, אשתו של אבו מוחמד. היא נהרגה מפגיעה ישירה בראש מירי של החיילים הישראלים.

אחר כך ראיתי חיילים נכנסים לבית שממול. התרחקתי מחלון הבית כי פחדתי מהחיילים. הפעולה נמשכה עד 08:30. אחרי שהחיילים הסתלקו, יצאתי כמו שאר השכנים כדי לראות מה קרה.

מינעם מוחמד פאיז ר'רייב, בן 23, הוא פועל בניין, תושב ד'נאבה שבמחוז טול-כרם. את עדותו גבה בביתו עבד אל-כרים א-סעדי ב-4.5.06.