דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
נושאים

הגבלות על תושבי כפר ראס א-טירה בעקבות בניית גדר ההפרדה, מחוז קלקיליה, יולי 2005

יאסין מראעבה, אב לעשרה

אני גר בכפר ראס א-טירה, שבו חיות בין 400 ל-420 נפשות. הכפר נמצא דרומית מזרחית לעיר קלקיליה וכ-700 מטר דרומית להתנחלות אלפי מנשה. שטח האדמות של הכפר כ-3,000 דונם. גדר ההפרדה עוברת באדמות הכפר וגוזלת מהן בערך 80 דונם. מזרחית לגדר נשארו אדמות בשטח של כ-120 דונם פעם הדרך אליהן לקחה כמה דקות. כיום, כדי להגיע אליהן צריך לנסוע שעה וחצי במכונית ואח"כ ללכת הרבה דרך ההרים, בגלל שהשער שמוביל אליהן נמצא ליד חבלה. ממערב לגדר יש לכפר אדמות בשטח של יותר מ-300 דונם. למרות שהגדר לא מפרידה בינינו לבין האדמות האלה, דרך הגישה הישירה אליהן נחסמה על-ידי תוואי הגדר, ועכשיו צריך ללכת בדרך עוקפת ולעבור דרך אדמות של כפרים אחרים, מה שגורם לפעמים לחיכוכים עם בעלי האדמות האלה.

לפני הקמת הגדר הכפר שלנו קיבל את רוב השירותים הדרושים לו בכפר חבלה, שנמצא במרחק של שלושה קילומטרים. הנסיעה לחבלה במכונית לא לקחה יותר מעשר דקות. עכשיו, אחרי הקמת הגדר, צריך לעבור דרך השער כדי להגיע לחבלה. השער נפתח בשעה 06:00 בבוקר ונסגר ב-18:00 בערב אבל אסור לנו להעביר דרכו סחורה. את הסחורות אנחנו חייבים להעביר דרך מחסום ה-DCO, וזה מאריך את הדרך ב-15 קילומטרים. במחסום ה-DCO יש נוכחות של המשטרה הישראלית, שבודקת את המכוניות ונותנת קנסות לנהגים שהמכוניות שלהם לא עומדות בתקן. בגלל זה, כדי לעבור שם, חייבים מכונית שיש לה אישור של משרד הרישוי והיא במצב מכני טוב. בהרבה מקרים החיילים במחסום מבקשים שנוריד מהמכונית את כל המטען, בשביל לעשות בו חיפוש. הבוקר למשל, אחי, לואי (31), הביא מטען של טון מספוא לפרות שלנו. כשהוא הגיע למחסום החיילים הורו להוריד את המטען מהמשאית. אחי אמר שהוא לא מסוגל לבד ואז החיילים הורו לו לחזור ולהביא איתו פועלים. כשהוא אמר שלפועלים אין אישורים, הם אמרו לו שזאת לא הבעיה שלהם ו: "אתה תישאר עצור כל היום אם לא תוריד את המטען". בסוף אחי נאלץ להוריד את המטען ולהחזיר אותו למשאית לאחר הבדיקה בעצמו. זה קורה לעיתים קרובות לתושבי הכפר.

יש לנו גם בעיות בתחום החינוך. 17 תלמידים בערך צריכים לנסוע כל יום לכפר ראס עטיה, לחבלה ולקלקיליה, ולעבור דרך השער. החיילים בשער בודקים בדקדקנות את החפצים של התלמידים וגורמים להם לאחר לבית הספר. לפעמים החיילים מודיעים שהשער סגור בגלל התרעות, והתלמידים מפסידים בגלל זה הרבה ימי לימודים.

תצלום אווירי של האזור, שבו ניתן לראות את מכשול ההפרדה המפריד בין הכפרים ראס א-טירה וחבלה, ואת מיקום השערים במכשול.
תצלום אווירי של האזור, שבו ניתן לראות את מכשול ההפרדה המפריד בין הכפרים ראס א-טירה וחבלה, ואת מיקום השערים במכשול. מסומנות בכחול: תוכניות להרחבת התנחלויות. />

פעם היינו מקבלים שירותים רפואיים בכפר חבלה או בכפר ת'ולת' אבל היום ההגעה אליהם, דרך השער, לוקחת הרבה זמן. בלילה אפשר לקבל שירותים רפואיים רק בקלקיליה. לפני שנתיים בערך הבת של אחי, נבאל תופיק (9), חלתה והחום שלה עלה בצורה מסוכנת. אחי רצה לקחת אותה לכפר חבלה אבל החיילים מנעו ממנו לעבור בטענה שאין להם מפתחות לשער. בסוף הרופא הגיע לצד השני וטיפל בבת אחי דרך הגדר. הרופא עמד בצד המזרחי של הגדר והכניס את הסטטוסקופ בין הרווחים. הוא ניסה לתת לה זריקה, אך לא הצליח ולכן הוא נתן כדורים.

הגדר גם מונעת מאיתנו לקיים קשרים עם חברים וקרובי משפחה שגרים בצד השני. אף אחד לא יכול להיכנס לאזור בלי אישור מיוחד. בהרבה מקרים לא נותנים אישורים ויש הרבה נשים שההורים שלהן גרים ממזרח לגדר. אחי, זהראן יונס, התחתן לפני ארבע שנים עם לבנה ג'אבר (24). מאז בניית הגדר ההורים שלה לא יכולים לבקר אותה. כל פעם הם מגישים בקשה לקבלת אישור ומקבלים תשובה שלילית. האיסור כולל את כל בני המשפחה שלה. יש הרבה מקרים דומים.

אישור המעבר בשער הפך להיות מרכיב חשוב בחיי כל תושבי הכפר. קרה לי יותר מפעם אחת שנסעתי לקלקיליה ושכחתי לקחת את האישור איתי, כי בדרך לשם לא דורשים להציג אותו, רק בחזרה. כאשר חזרתי עיכבו אותי ושלחו אותי להביא את האישור, דבר שלקח זמן רב . פעם אחת בני ד'יאא (22) שכח את האישור שלו. עיכבו אותו בשער שעה וחצי, עד שהשגנו מכונית שהסיעה אותנו לשער כדי לתת לד'יאא את האישור, כך שיתנו לו לחזור הביתה.

יש משפחות שיש להן אדמות ובתים בכפר, וגם רכוש באזור אחר. באמצע שנת 2003 נערך מפקד תושבים באזור, בלי שהכריזו עליו מראש. יש משפחות שיש להן אדמות ובתים בכפר וגם רכוש באזור אחר, ולא היו באותו יום בכפר. בני המשפחות האלה לא נרשמו כתושבים, ומאז לא נותנים להם אישורים להיכנס לכפר ולחזור לבתים ולאדמות שלהם.

עדותו של יאסין יונס מוחמד מראעבה, בן 47, נשוי ואב לעשרה, הוא תושב ראס א-טירה שבמחוז קלקיליה. את עדותו גבה בביתו, כרים ג'ובראן, ב-20.7.05.