דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
מהשטח
נושאים

צה"ל הרס את בית משפחת אל-אערג', אל-וולג'ה, מחוז בית-לחם, 11.3.04

זכריה אל-אערג', בן 46

ביום חמישי 11.3.2004, חמישה ימים אחרי שהחיילים עצרו את חאתם, בסביבות שתיים בלילה, שמעתי דפיקות חזקות על הדלת. אני ובני המשפחה התעוררנו. הערכתי שאלה חיילים. קמתי מהמיטה ופתחתי את הדלת. בערך שלושים חיילים עמדו בפתח של הבית ונכנסו פנימה. הם התפזרו בבית וחיפשו בו משהו כמו חצי שעה. בזמן החיפוש נשארנו בתוך הבית. אחר כך, החיילים הורו לנו לצאת לרחוב. לא ידענו למה. החיילים הורו לנו לשבת ברחוב ובערך שבעה מהם הקיפו אותנו. יתר החיילים נשארו בתוך הבית. כשהיינו בחוץ, ראיתי בערך עשרה ג'יפים צבאיים עומדים ברחוב.

אחרי שעה בערך, איזה עשרה חיילים יצאו מהבית וניגשו לבית של אחי, מוסא מחמוד אל-אערג', שנמצא במרחק של בערך שלושים מטר מהבית שלי. החיילים הוציאו את המשפחה של מוסא, הצמידו את הבן שלו, מאג'ד, בן 22, לקיר והושיבו את שאר בני המשפחה לידנו. כמה חיילים נשארו בתוך הבית של מוסא. אחרי שעה בערך החיילים יצאו מהבית של מוסא, ניגשו אלינו והורו לנו ללכת לפניהם. הם הכניסו אותנו לבית של מוסא והכניסו את כולנו לתוך אחד מחדרי השינה. חמישה חיילים שמרו עלינו וכיוונו עלינו את הרובים שלהם [...]

נשארנו כלואים בחדר בערך שעתיים וחמשת החיילים שמרו עלינו כל הזמן. לא ידענו מה החיילים בחוץ עושים והם גם לא אמרו לנו מה הם עושים. בסביבות שש וחצי בבוקר שמעתי פיצוץ חזק שהגיע ממקום קרוב מאד, אבל לא ידעתי בדיוק מאיפה. באותו רגע, חמשת החיילים עזבו את החדר שבו היינו ויצאו. אני ומוסא הלכנו אחריהם כדי לראות מה קורה בחוץ. להפתעתי ולתדהמתי, ראיתי שהחיילים פוצצו את הבית שלי מבפנים. ראיתי עשן, אבק שחור וערמת אבנים מכסה את הבית. ראיתי שהקירות הפנימיים קרסו, שכל התכולה של הבית הושחתה, שהגג נסדק ושכל החלונות נהרסו. הבית כבר לא מתאים למגורים.

כשראיתי את זה, כעסתי מאוד והלכתי אל הג'יפים שעדיין עמדו ברחוב. ביקשתי לדבר עם המפקד של החיילים. החיילים הפנו אותי למפקד שלהם ושאלתי אותו בערבית "למה הרסתם את הבית? מה עשינו לכם"? המפקד אמר לי בערבית "בגלל הבן שלך". אמרתי לו

"מה הוא עשה? הוא סטודנט והוא אף פעם לא נעצר. זאת הפעם הראשונה שאתם עוצרים את חאתם". המפקד ענה לי "בדיון של בית המשפט תדע מה חאתם עשה" והורה לי לחזור לבית [...]

זכריה מחמוד מוחמד אל-אערג', בן 46, נשוי ואב לחמישה, הוא פועל תושב אל-וולג'ה. העדות נגבתה על-ידי סוהא זייד באל-וולאג'ה ב- 11.3.2004