דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
מהשטח
נושאים

חיילי צה"ל ירו למוות במוחמד אבו רג'ב כשפתח להם את דלת ביתו ביטא, מחוז חברון, בחודש מארס 2004

עדכון: פרקליט פיקוד מרכז הודיע לבצלם ב-20.3.05 כי לא תפתח חקירה פלילית לבירור נסיבות האירוע, היות ובדיקתו העלתה כי במהלך מבצע למעצר שני מבוקשים זוהה אבו רג'ב כשבידו חפץ חשוד. הירי בוצע בשל החשד כי אבו רג'ב היה אחד משני המבוקשים וכי הוא חמוש ועל כן, לדבריו, לא נמצא מקום להורות על פתיחה בחקירה פלילית.

מוחמד ר'רבייה, שכן

אני גר ביטא מדרום לבית של מוחמד אבו רג'ב המנוח. ביום שלישי 2.3.04, בסביבות שתיים לפנות בוקר, בזמן שאני ובני המשפחה שלי ישנו, התעוררתי לקול קריאות בערבית שהורו לתושבים לצאת מהבתים. אני, אישתי והילדים יצאנו מהר מהבית. בחוץ ראיתי עשרה חמושים בערך בלבוש אזרחי. אני חושב שהם היו מהכוחות הישראליים המיוחדים. ראיתי גם שני כלי רכב מסוג ג'י אם סי שעמדו במרחק של שלושים מטר בערך מדרום לבית שלנו. כמה חמושים הובילו אותנו לרחבת הבית של מוחמד אבו רג'ב. באותו רגע הגיעו למקום משהו כמו שבעה חיילים במדי צבא. לא ראיתי איך הם הגיעו למקום ולא ראיתי כלי רכב צבאיים.

כשעמדנו ברחבה שמעתי מישהו צועק בערבית "צא מהבית". לא ידעתי על מי צועקים. אחרי שלוש דקות בערך שמעתי קולות של ירי שהגיעו מהצד המערבי של הבית של מוחמד. הירי היה אינטנסיבי, ואחר כך שמעתי מישהו צורח "אמא". באותו רגע אחד החיילים הורה לנו להתרחק כמה מטרים ולשבת על האדמה בצד הצפוני של הרחבה. אחרי דקה בערך שוב שמעתי יריות. הפעם הקול הגיע מהצד המזרחי של הבית של מוחמד, וראיתי ניצוצות של כדורים שעפו באוויר, לכיוון המקום שבו היינו.

ראיתי את אסמאהן, אחות של מוחמד, הולכת לכיוון הבית שלו, ואחר כך היא ופאטמה, אשתו של מוחמד, באו למקום שבו ישבנו. פאטמה הרימה על הידיים את התינוקת שלה. היא בכתה ואמרה לחיילים שהיו ברחבה "הרגתם את מוחמד". אמא של מוחמד, שהייתה לידנו ברחבה, צרחה על החיילים ואמרה "הרגתם את הבן שלי".

שמעתי את אחד החיילים אומר לה בערבית "לא אנחנו הרגנו אותו". היו שם שבעה חיילים שעמדו לידינו, בצד הצפוני של הגדר שמקיפה את הרחבת של הבית. אחד החיילים הורה לפאטמה ולאסמהאן ללכת להביא את הגופה של מוחמד. התחננתי בפני החייל שירשה לי להביא אותה במקומן. אמרתי לו שהן נשים ושקשה להן לעשות את זה, אבל החייל סירב. פאטמה מסרה את התינוקת שלה לאחות הצעירה של מוחמד, שהיא בת עשר, והלכה עם אסמהאן להביא את הגופה של בעלה. אחרי כמה רגעים הן חזרו כשהן גוררות את הגופה על האדמה. הן שמו את הגופה על יד עצי הגפן שנמצאים ברחבת הבית, במרחק של חמישה מטרים בערך מהמקום שבו ישבנו. באותו רגע הגיעו שני חיילים עם אלונקה. הם חיפשו על הגופה והניחו אותה על האלונקה. אמא של מוחמד בכתה והתקרבה לגופה. היא אמרה לחיילים בערבית "מה עשיתם למוחמד? הוא מסכן וחולה ואין לו שום בעיה ביטחונית. הוא עובד בתוך ישראל".

תוך כמה שניות הגיע למקום כלי רכב צבאי וירדו ממנו עוד שני חיילים. הם החזיקו פנסים והדליקו אותם מעל הגופה של מוחמד. אחד מהם אמר בערבית לאימא של מוחמד שהוא מתנצל. כנראה התברר שמוחמד לא היה האיש שהם חיפשו. אותו חייל הורה לפאטמה, לאמא של מוחמד ולאח שלו אחמד, בן 14, להעביר את הגופה לצד המערבי, לכיוון דרך העפר. בסביבות השעה חמש לפנות בוקר, אותו חייל הורה לי ולשכנים שהגיעו למקום ללכת הביתה. אני, אשתי והילדים הלכנו הביתה, אבל אחרי דקה בערך יצאתי מהבית ברגל והלכתי לעמוד ליד המסגד. רציתי לראות מה קורה ברחבה שבה היינו.

ליד המסגד עמדו שני ג'יפים צבאיים ארוכים וליד אחד מהם הייתה הגופה של מוחמד, באלונקה על האדמה. ראיתי אמבולנס מתקרב לכיוון המסגד, ואז שמעתי פיצוץ של רימון הלם. האמבולנס חזר אחורה. אחרי רבע שעה בערך הגיע אמבולנס אחר. אני לא יודע מאיזה כיוון. ראיתי את החיילים מעבירים את הגופה של מוחמד לתוך האמבולנס. אחר כך הגיע טרקטור ישראלי והתחיל להרחיב את דרך העפר, ליד הבית של מוחמד. התושבים התאספו ברחוב וזרקו עליו אבנים והחיילים ירו עליהם גז מדמיע ורימוני הלם. אחרי חצי שעה בערך הטרקטור והחיילים עזבו את המקום. השעה הייתה בסביבות שמונה בבוקר. במשך כל הזמן שעמדתי ליד המסגד שמעתי קולות של ירי אינטנסיבי.

אחרי שהצבא עזב את המקום הלכתי לרחבה של הבית של מוחמד. אח של מוחמד התקשר לבית החולים "עאליה", ואז הודיעו לו שהגופה של מוחמד נמצאת שם במקרר. נסעתי לבית החולים יחד עם קרובי המשפחה של מוחמד, והבאנו את הגופה כדי לקבור אותה. בדרך מבית החולים, ישבתי ליד הגופה וראיתי שמוחמד נפצע בחלק העליון של הרגליים ושעצמות הרגליים שלו נראות שבורות. ראיתי גם פציעות בחזה, בצוואר ומאחורי האוזן.

מאוחר יותר בני המשפחה של מוחמד סיפרו לי שהצבא עצר את אח שלו איבראהים, בן 18, ושהחיילים נכנסו לבית של מוחמד עם כלבים וירו בפנים בכל הבית.

מחמוד אחמד מוחמד ר'רבייה, בן 59, הוא סוחר, אב לשלושה עשר, תושב יטא שבמחוז חברון. את עדותו גבה מוסא אבו השאש, בביתו, ב-3.4.04.