דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
מהשטח
נושאים

שוטרי מג"ב הטרידו מינית והתעללו בחקלאים מזיתא שבמחוז טול-כרם, קיץ 2003

סמר אבו חמדה, בת 26

אני נשואה מזה שמונה שנים לאיאד מוחמד ג'מאל אבו חמדה, מכפר זיתא. כשהתחתנו, בעלי עבד בתוך ישראל. לפני שלוש שנים הוא התחיל לעבוד בחקלאות בחממות של כפר זיתא. אני עובדת איתו.

מאז שהתחילו לבנות את הגדר, היו כמה בעיות לאנשים בכפר, בגלל הנוכחות של משמר הגבול או של הצבא במקום. הם היו שואלים אותנו שאלות, אבל נתנו לנו לעבור את הגדר. לפני בערך חודש וחצי, הישראליים בנו שער בגדר ועכשיו אנחנו חייבים לעבור דרך השער. השער נפתח בסביבות 6:00, כדי לאפשר לאנשים לעבור לאדמות ונסגר מיד.

יום אחד, כשהשער עדיין לא היה גמור, הייתי יחד עם בעלי בדרך לשדה. ג'יפ של משמר הגבול עצר אותנו, ואחד השוטרים דיבר עם בעלי, איאד, ואחר כך דיבר איתי. הוא אמר לי שהוא מכיר את אבא שלי ושאל אותי כל מיני שאלות על החיים הפרטיים שלי, כמו ממתי אני נשואה ומאיפה אני. הוא היה נחמד אלי וניסה להתיידד איתי ועם בעלי.

למחרת הלכתי עם בעלי והאחיות שלו לעבוד בשדה. כשחזרנו בסביבות 11:30, כבר סיימו להתקין את השער בגדר. בסביבות 14:00 האחיות של בעלי ואחותי חזרו לעבוד בשדה. זאת הפעם הראשונה שאחותי מצטרפת אלינו לעבודה. בסביבות 16:15, אני ובעלי הגענו לשער. ליד השער עמד אחד הפועלים שבונים את הגדר. ביקשנו ממנו שיפתח לנו את השער והסברנו לו שהאחיות של בעלי נמצאות בצד השני של הגדר. הוא אמר שהוא מבין אותנו, אבל הוא לא יכול לפתוח את השער כי שוטרי משמר הגבול לא מאפשרים זאת.

בעלי ביקש מהשוטרים שיירשו לנו לעבור. אחד מהם מוכר בשם אמיר. הוא התקרב אלינו ואמר לנו שהוא מצטער, אבל אין לו את המפתחות ואם היו לו המפתחות לשער, הוא היה עוזר לנו. כשבעלי דיבר עם השוטר, אני דיברתי עם הפועל, כדי שיעזור לנו להעביר את האחיות של בעלי מהצד השני של הגדר. ואז שמעתי אחד השוטרים אומר לפועל "תגיד לה שאמיר אוהב את הצבעים אדום ושחור". באותו יום לבשתי חולצה אדומה וחצאית שחורה. לא התייחסתי למה ששמעתי ולא עניתי.

לא הצלחנו לעבור וחזרנו הביתה. ביומיים שאחרי המקרה הזה, שעות הפתיחה של השער היו משעה 6:00 ועד השעה 15:00. אחר כך שינו את זה והשער נפתח היום ב-6:00, ב-12:00- ולפעמים גם ב-21:00.

ביום שבת, 2.8.03, בבוקר, אני, בעלי, אחותי, ושני גיסים שלי הלכנו לעבודה וחיכינו לעבור בשער. בעלי עבר וכשהגיע תורי, אמיר התחיל לדבר איתי. הוא אמר לי: "איפה אתם, לא רואים אתכם?". עניתי לו שלא עזבנו את המקום, ושהם אלה שלא חזרו לכאן. הוא אמר לי שהוא רוצה לדבר איתי כבר כמה זמן. הוא אמר שאני מוצאת חן בעיניו ושהוא מחבב אותי. עניתי לו "אלוהים גדול, מבין כל הנשים שאתה רואה, אתה מחבב רק אותי?". הוא אמר לי שזה לא בידיים שלו ושזה רצונו של אללה. שאלתי אותו מה הוא רוצה ממני ואמרתי לו שאני אישה נשואה ושיש לי ילדים ובעל. הוא ענה לי "אני אוהב אותך" והתחיל לפלרטט איתי. הוא העיר לי על הגוף שלי ואמר "את אישה יפה", ו"רואים מהעיניים שלך שבעלך לא מספק אותך מינית". עניתי לו שאני ובעלי מסתדרים, שיש לנו חיים טובים ביחד והוספתי "זה לא עניינך אם בעלי מספק אותי או לא".

אמיר אמר לי שאילו הייתי איתו, הוא היה לוקח אותי לטיולים ולים, ולא לחקלאות ולחממות. אמרתי לו שאלה החיים שלנו ושאני מרוצה מהם. הוא שאל אותי אם אני הולכת לעבוד לבד ועניתי לו "לא, אני מגיעה יחד עם בעלי ומשפחתו". הוא אמר לי למצוא תירוץ כדי להגיע לבד לעבודה. שאלתי אותו למה והוא ענה לי "את לא מבינה מה אני רוצה?!". אמרתי לו שאני לא מסכימה והוא אמר לי שהוא יקל עליי אם אגיע לבד. הוא אמר שהוא ייתן לי לעבור לבד ואמרתי לו שזה יגרום לשמועות לא טובות עליי. הוא אמר לי שהוא ייקח אותי בג'יפ, בטענה שאני מבוקשת, שנקיים יחסי מין ושהוא יחזיר אותי אחרי חצי שעה. הוא אמר שהוא מתכוון לנשק אותי, לזיין אותי ואחר כך הוא יחזיר אותי.

הדברים שאמר הפחידו אותי. ניסיתי לגרום לו לדבר בשקט. אמרתי לו שאני נשואה, שיש לי ילדים ושאני רוצה לחיות ואמרתי לו "חראם עליך". אבל הוא המשיך ואמר לי שהוא יביא את הג'יפ לשער באקה א- שרקייה, שאני אגיע לשם ואז ניסע ביחד. סירבתי ואמרתי לו שזה לא יקרה, גם אם הוא יירה בי.

כשהוא ראה שאני לא משתפת איתו פעולה, הוא אמר לי שהוא יגיע לבית שלנו ושהוא יעשה בעיות וימציא תירוץ כדי לקחת אותי משם, וכך הוא יעשה את מה שהוא רוצה. אמרתי לו שאם זה יקרה אני אהרוג את עצמי. הוא אמר לי שיש לי שתי האפשריות האלו - או שאני באה איתו מרצוני, או שהוא יגיע אלינו לבית וייקח אותי בכוח. הוא אמר שאם אסרב, הוא יפיץ עלי שמועות בכפר. הוא איים שיספר שיש לי יחסים עם שוטר אחר, שהוא ראה אותי עם שוטר אחר ושיש לו תמונות. ניסיתי לשכנע אותו והתחננתי, אבל זה לא עזר והוא המשיך לאיים עלי.

אמרתי לו שאני מאמינה בעצמי ולא מפחדת משמועות, אבל למעשה, פחדתי נורא. אמיר חזר לשיטה הראשונה, העדינה יותר ואמר "תקשיבי לי, אם תיעני לי, נהיה ידידים ואני אעזור לך בשער". עניתי לו "לך תחזר אחרי מישהי אחרת ותעזוב אותי". הוא אמר לי "אם בחרת בדרך הזו, את תראי מה יקרה לך. את תחכי בשער שלוש שעות" והחזיר לי את התעודה.

עברתי בשער והלכתי אל בעלי, איאד. כשהגעתי אליו הוא שאל אותי למה התעכבתי. עניתי לו שהשוטר תחקר אותי. לא סיפרתי לו את כל הפרטים, כי לא היינו לבד. סיפרתי לו משהו אחר, אבל הוא לא השתכנע. כשחזרנו הביתה, החלטתי לספר לו וסיפרתי לו את מה שקרה בשער. איאד הבין אותי וחיזק אותי. הוא אמר לי שאם השוטר יעשה את זה שוב, אנחנו נתלונן לאחראים. הרגשתי טוב יותר.

ביום ראשון בבוקר הלכנו לעבודה כרגיל. בשער היו שוטרים אחרים. הלכנו לשדה שממערב לגדר והתחלנו לעבוד. בסביבות 8:00, איאד הכין קפה מחוץ לחממה. גיסתי ואני יצאנו מהחממה וג'יפ הגיע למקום ועצר ליד איאד, במרחק של כחמישה מטרים מהמקום בו אני וגיסתי ישבנו.

שמעתי את אחד השוטרים אומר "אנחנו רוצים לשתות קפה". לא ראיתי אם השוטר היה בתוך הג'יפ או מחוצה לו. ארבעה שוטרים ירדו מהג'יפ. הנהג ניגש לאיאד ודיבר איתו כחמש דקות. לאחר מכן הוא חזר לג'יפ. הוא התיישב במושב שליד הנהג עם הרגליים מחוץ לג'יפ.

שוטר אחר ניגש אליו ודיבר איתו ואז הוא יצא מהג'יפ וניגש אלינו. כשהתקרב אלי, זיהיתי שזה אמיר, אותו שוטר שהטריד אותי. נבהלתי ופחדתי. הוא דיבר עם נהאיה, גיסתי, נתן לה מימיה ואמר לה קחי אותה ותמלאי מים. היא אמרה לו שאנחנו לא צריכים מים. הוא אמר לה "תמלאי מים, או שאני שובר לך את הראש". נהאיה אמרה לו שהוא לא יכול לעשות מה שהוא רוצה.

הוא התקרב לאיאד ואמר לו "אחותך כמו גבר". דיברתי עם איהאב, כדי לא להיראות מפוחדת ואמרתי לו "למה אתה לא מתגלח? אם היית מתגלח, מצבך היה יותר טוב". הוא אמר לי "למה כל אחד שלא מתגלח הוא נחשב לחמאס?". שמעתי את אמיר אומר "כאן אין חמאס" ואז הוא דחף את איהאב. איאד ראה את זה ושאל את אמיר למה הוא מכה את אחיו.

אמיר הלך לאיאד ואיים שישפוך את הקפה. הוא אמר לנו שיש לנו רבע שעה לעזוב את המקום. איאד לא הסכים והם התווכחו במשך כמה דקות ואז השוטרים עזבו את המקום. נכנסתי לחממה והמשכתי לעבוד עד בערך 12:00. בדרך חזרה, עברנו בשער בלי בעיות, למרות שאותם שוטרים היו שם.

בשלושת הימים לאחר מכן, לא נתנו לנו עבור את השער. כל פעם שאנחנו מגיעם לשער, השוטרים סוגרים אותו.

סמר ג'אבר מחמוד אבו חמדה, בת 26, נשואה ואם לשלושה, היא עקרת בית תושבת זיתא שבמחוז טול-כרם. את עדותה גבה עאטף אבו א-רוב, בעיריית זיתא, ב-6.8.03