דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
נושאים

קשיי החיים בכפר נועמאן שבמזרח ירושלים

עאיישה חמאד, בת 40

אני, בעלי וילדיי גרים בח'ילת א-נועמאן מזה שבע שנים. לפני כן, חיינו בכווית, שם בעלי עבד כמורה. בני משפחתו של בעלי גרים בח'ילת א-נועמאן מזה כשלושים שנים. כשחזרנו לכפר גרנו בבית של גיסי, שכרגע חי בירדן עם בני משפחתו. רוב הבעיות בהן אנו נתקלים מאז שבאנו לגור פה קשורות ללימודים של הילדים.

בח'ילת א-נועמאן אין בתי ספר. בתי הספר באום טובא, הכפר הסמוך, לא מקבלים תלמידים מח'ילת א-נועמאן כיוון שהם בעלי תעודות זהות פלסטיניות. לכן, נאלצנו, כמו שאר ההורים בכפר, לשלוח את הילדים ללמוד בבית סאחור, בבית לחם או באל-ח'אס למרות שאין תחבורה בין ח'ילת א-נועמאן לבין בית סאחור או בית לחם.

מוניות ואוטובוסים לא עוברים ליד ח'ילת א-נועמאן או אל- ח'אס בשל הסגר הממושך ובמיוחד לאחר שהצבא הישראלי חסם את הדרך הראשית היחידה, דרך קבר חילווה, שמחברת בין שני הכפרים האלה לבית סאחור ובית לחם. תושבי שני הכפרים נאלצים ללכת בדרך עפר ארוכה. אנחנו הולכים ברגל מרחק של כקילומטר וחצי עד אל-ח'אס. משם, ממשיכים ללכת עד לכניסה לאזור קבר חילווה, שנמצא בקצה בית לחם.

הכניסה לקבר חילווה נחסמה על ידי ערמות עפר לפני כחודשיים. אנחנו נאלצים לחצות את הערמות האלה. הזקנים והחולים בדרכם לבית החולים בבית לחם מתקשים לעבור דרך ערמות העפר. ראוי לציין שאין לנו מרפאה בתוך הכפר ולכן חולי כליות, חולי לב או יולדות נאלצים ללכת ברגל ולעבור את ערמות העפר. משם הם מועברים לבית החולים באמצעות אמבולנס שמחכה להם מאחוריי הערמות מכיוון בית סאחור.

כיוון שבכניסה לאל-ח'אס יש בדרך כלל מחסום, נהגי מכוניות פרטיות נוסעים בדרכים עוקפות. אם הם נוסעים דרך אל-ח'אס, החיילים במחסום לא נותנים להם לעבור ומחזירים אותם לח'ילת א-נועמאן. בנוסף, לפעמים יש ג'יפ של משמר הגבול באזור קבר חילווה מאחורי ערמות העפר. השוטרים תופסים את האזרחים שמטפסים על הערמות ומעכבים אותם שעות ארוכות. לפעמים, הם נותנים להם להמשיך בדרכם לבית לחם ולפעמים מחזירים אותם לח'ילת א-נועמאן.

גם לילדים קשה לעבור את ערמות העפר והשוטרים מחזירים גם אותם לכפר, או מעכבים אותם במשך שעות לפני שנותנים להם לעבור. בני הגדול, מוחמד, בן 18, לומד בכיתה י"ב. בני הקטן, ג'מאל, בן שש, לומד בכיתה א'. ארבעה מילדיי לומדים בבית הספר באל-ח'אס ושלושה מהם לומדים בבית סאחור, אחד בכתה ח' אחד בי' ואחד בי"ב.

בתקופת החורף, ילדיי היו מצוננים כל הזמן כי הלכו בגשם ובקור. זה מעציב אותי נורא כשאני רואה אותם יוצאים לבית הספר מדי בוקר בגשם. הם חוזרים הביתה רועדים קור ומשתעלים, בגדיהם רטובים לגמרי. הסבל הזה מתחיל מגיל חמש, כשהילדים מתחילים ללכת לגן שבכפר אל-ח'אס. בתקופת הקיץ, הילדים נאלצים ללכת בשמש היוקדת. הדרך קשה במיוחד עבור הילדים שלומדים בבית סאחור.

הכפר אל-ח'אס נמצא במרחק של כקילומטר מח'ילת א- נועמאן. בית הספר נמצא במרכז הכפר ואין מוניות או אוטובוסים שמסיעים את הילדים לבית הספר. הם נאלצים ללכת ברגל מדי בוקר ולחזור הביתה לאחר סיום יום הלימודים.

שלושה מילדיי לומדים בבית סאחור, אחד בכיתה ח', אחד בי' ואחד בי"ב. התלמידים הולכים ברגל עד אל-ח'אס ומשם לאזור בקבר חילווה. אחרי אזור קבר חילווה יש מוניות לבית סאחור. לפעמים, מאחורי ערמות העפר שמוצבות באמצע הדרך באזור קבר חילווה יש גי'פ של משמר הגבול. השוטרים מעכבים את התלמידים. אם הם נותנים להם לעבור התלמידים ממשיכים בדרכם ואם לא, התלמידים נאלצים ללכת קילומטר וחצי בתוך אל-ח'אס עד לאזור הררי שמוביל לכביש אל-עבידייה ומשם לוקחים מונית לבית סאחור.

בני מוחמד ועוד שלושה תלמידים מהכפר נמצאים בתקופת בחינות הבגרות והבחינות המקדימות לבגרות. עד סוף מאי, ארבעתם ניגשו לבחינות בבית הספר בבית סאחור. לפעמים, השוטרים לא נותנים לתלמידים לעבור אפילו אם התלמידים מראים להם את כרטיסי התלמיד שלהם שמעידים שהם תלמידי בגרות וצריכים לגשת לבחינות.

ב-9.6.03, משרד החינוך והתרבות החליט לערוך את הבחינות המקדימות לבגרות [בחינות מגן] בבתי הספר באל-עבידייה כדי להקל על תלמידי התיכון מח'ילת א-נועמאן ואל-ח'אס, שאמורים לגשת לבחינות הבגרות. ארבעת התלמידים שייגשו לבחינות באל-עבידייה הם בני, מוחמד, אשרף ג'מאל ואמל ומאג'דה מוחסן.

בחינות המגן הסתיימו ובחינות הבגרות התחילו. התלמידים, בהם בני, נאלצים לאת מהשעה 6:00 כדי להגיע בזמן לבית הספר באל-עבידייה כדי לגשת לבחינות. הם נאלצים ללכת כשלושה קילומטרים בדרכים הרריות מלאות מהמורות כדי לעקוף את המחסומים הישראלים, שמוצבים באזור קבר חילווה ובכפר אל-ח'אס. הם גם מוכרחים לחזור הבית תחת השמש היוקדת לאחר סיום הבחינה.

עאיישה שחאד מוסא חמאד, בת 40, נשואה ואם לשבעה היא עקרת בית תושבת ח'ילת א-נועמאן שבמזרח ירושלים. את עדותה גבתה סוהא זייד, בבית העדה, ב-15.6.03