דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
מהשטח
נושאים

בחינות בגרות תחת עוצר: דוחה, מחוז בית-לחם, יוני-יולי 2002

ואפאא פרג', תלמידת תיכון

אני תלמידת תיכון במגמה עיונית בבית הספר התיכון לבנות בבית לחם. בית הספר נמצא ברחוב א-סף במרכז העיר.

בחינות הבגרות היו אמורות להתחיל ביום שני, 17.6.02. ביום הזה, ניגשנו לבחינה הראשונה, בערבית. ביום שלישי, 18.6.02, ניגשנו לבחינה השנייה (חלקה השני של הבחינה בערבית). ביום חמישי, 20.6.02, הצבא הישראלי שוב פלש לבית לחם והוטל עוצר על האזור. כתוצאה מכך, לא יכולנו לצאת מבתינו ולא ניגשנו לבחינה השלישית - באנגלית. בתחנת הטלוויזיה אל-מהד, משרד החינוך הודיע על דחיית הבחינה השלישית והוסיף כי ביום שבת, 22.6.02, תהיה בחינה נוספת בחומר באנגלית.

בטלוויזיה שודר כי העוצר יוסר ביום שבת, 22.6.02, מהשעה 9:00 בבוקר ועד שעה 13:00 בצהרים. לכן, ניגשנו לאולמות הבחינה בבית הספר לבנות. שם היה בלבול גדול ותלמידים רבים לא הגיעו לבחינה. טופסי הבחינות הגיעו רק בשעה 11:00, ואז ניגשנו לבחינה שהייתה אמורה להמשך שלוש שעות. הבחינה הסתיימה בסביבות השעה 14:00 בצהרים. העוצר התחדש במהלך הבחינה, וכשיצאנו מהאולמות, הרחובות היו ריקים והיינו צריכים להגיע לבתינו ברגל, מה שכרוך בסכנת חיים. בזמן שהלכנו ברגל לכיוון הבית, רכב ישראלי משוריין עבר ברחוב. היינו כעשר תלמידות, תושבות דוחה. הרכב שעמד במרחק של כ-50 מטרים מאתנו, ירה לעברנו ונאלצנו לברוח ולהתחבא בתוך הבתים הקרובים. כעבור כחצי שעה, המשכנו ללכת לכיוון הבית ופחדנו נורא להיתקל בעוד רכב ישראלי. לכן, הלכנו בדרכים עוקפות ולקח לנו כשעה וחצי עד שהגענו לבתינו. אמי ואחיי דאגו לי מאד כי איחרתי לחזור הביתה.

חזרתי הביתה והתחלתי ללמוד לקראת הבחינה החמישית. הייתי עייפה מאד ודאגתי לציוני הבחינות. ביום שני, 24.6.02, מועד הבחינה החמישית, מתמטיקה, לא הוכרז על הסרת העוצר. דאגתי מאד, אך מנכ"ל משרד החינוך, מר עבדאללה שקארנה, ביקש מהתלמידים הניגשים לבחינות לגשת לבית הספר הכי קרוב למקום מגוריהם כדי לגשת לבחינה. אני ותלמידים אחרים המתגוררים בסביבה, יצאנו מבתינו בזמן העוצר. פחדנו נורא ולא היינו מוכנים נפשית לבחינה. הלכנו מרחק של כ-500 מטרים עד שהגענו לבית הספר אל-ח'ולפאא א-ראשידין שבדוחה. חיכינו בחצר בית הספר עד שטופסי הבחינה הגיעו ממשרד החינוך ועד שהמורים הצליחו להגיע לבית הספר.

מעט מאד תלמידים הגיעו לבית הספר. אווירת הבחינה הייתה גרועה מאד ומעייפת, כי כל הזמן חששנו מפלישת הצבא הישראלי לאולמות הבחינות, מאחר ונודע לנו כי כך נעשה באזורים אחרים בגדה המערבית. במהלך הבחינה בכיתי והתקשיתי להתרכז, כי הייתה אווירה של פחד ואי נוחות. כל הזמן חשבתי איך אחזור הביתה כשעוד יש עוצר. בשעה 15:00 אחר הצהרים, הבחינה הסתיימה וחזרנו ברגל לבתינו. הפעם לא נתקלנו בכלי רכב ישראלים והגעתי לביתי עייפה ומותשת והרגשתי כי לא אעבור את הבחינה הזאת.

הייתי אמורה להתכונן לבחינה השנייה במתמטיקה שהייתה אמורה להתקיים ביום חמישי, 27.6.02. באותו יום, העוצר הוסר וניגשנו לבחינה ללא בעיות. הבחינה השביעית, בדת האיסלאם, התקיימה ביום שבת, 29.6.02, ללא כל בעיה. ביום שני, 1.7.02, התקיימה בחינה בביולוגיה ללא כל בעיה. ביום רביעי, 3.7.02, היינו אמורים לגשת לבחינה בפיזיקה, אך כיוון שהעוצר לא הוסר ולא שמענו בשידורי הטלוויזיה כל בקשה ממנכ"ל משרד החינוך לגשת לבית הספר הקרוב, הבחינה נדחתה. זאת בעיה גדולה מבחינתנו, התלמידים, אנחנו צריכים להתכונן לבחינה בפיזיקה ביום חמישי, 4.7.02, ונודע לנו דרך הטלוויזיה כי העוצר יוסר באותו יום. זו תהיה הבחינה האחרונה. בעצם, ניגשנו לשמונה בחינות מתוך עשר בתנאים קשים מאד ומצב נפשי גרוע. אנחנו לא יודעים אם נצליח בבחינות או לא.

ואפאא עדנאן חסן פרג', ילידת 1983, היא תלמידת תיכון תושבת דוחה שבמחוז בית לחם. את עדותה גבתה סוהא זייד, בבית העדה, ב-3.7.02