דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
מהשטח
נושאים

ירי, תקיפות, יידוי אבנים ובקבוקי תבערה על מכוניות ובתים, פלישה לכפרים, הצתת מבנים ושדות, השחתת מטעים ורכוש: אלימות קשה ויומיומית של מתנחלים כלפי פלסטינים מתקיימת כבר מזמן בשירות המדינה במטרה לדחוק את הפלסטינים מאדמתם. במסגרת הבלוג שהושק בתחילת 2020 ניתן ביטוי לקולות האנשים החשופים לאלימות זו. לרקע בנושא

מאי 2021

8
מתנחלים וחיילים בחורשה ליד א-תוואני
מתנחלים וחיילים בחורשה ליד א-תוואני

א-תוואני, דרום הר חברון: מתנחלים תקפו בית באבנים, חיילים תקפו את התושבים שהגנו עליו בגז מדמיע וברימוני הלם

ביום שבת, 8.5.21, הבחינו תושבי הכפר א-תוואני במתנחלים שהתקדמו אל בית בפאתיו המזרחיים של הכפר, שבמרחק של כמה מאות מטרים ממנו הוקם המאחז חוות מעון. המתנחלים הסתתרו בחורשה סמוכה, ובכל פעם הגיחו ממנה, יידו אבנים על הבית ושבו להסתתר בה. תושבים מהכפר הגיעו למקום כדי להגן על הבית ודייריו, וניסו להרחיק את המתנחלים באמצעות יידוי אבנים.

התושבים אף הזעיקו את המשטרה הישראלית, ולמקום הגיעו שוטרים מלווים בארבעה חיילים. בינתיים הגיעו למקום כעשרה מתנחלים נוספים והחלו ליידות אבנים לעבר התושבים והחיילים הצטרפו אליהם, השליכו רימוני הלם וירו רימוני גז לעבר התושבים, שחלקם נפגעו משאיפת הגז ונאלצו להתרחק. מאוחר יותר הסתלקו גם המתנחלים והחיילים מהמקום.

6
מחמוד חמאמדה וצאנו. צילום: נסר נוואג'עה, בצלם, 2.6.21
מחמוד חמאמדה וצאנו. צילום: נסר נוואג'עה, בצלם, 2.6.21

ח'ירבת אל-מופקרה, מסאפר יטא: מתנחלים תקפו רועה צאן באבנים ופגעו בידו

ב-6.5.21, בסביבות השעה 6:00 בבוקר, רעה מחמוד חמאמדה, בן 56, תושב ח'ירבת אל-מופקרה במסאפר יטא שבדרום הר חברון את צאנו כהרגלו מדי בוקר, מערבית לקהילה. במרחק של כ-400 מטר משטח המרעה הוקם בשנת 2002 המאחז אביגיל, בצמוד למעין. 

חמאמדה ראה מן המרעה מתנחלים רוחצים במעין שבצמוד אליו הוקם המאחז. רבע שעה לאחר מכן, כשחמאמדה התקדם עם הצאן בתוך שטח המרעה, תקפו חמישה מתנחלים רעולי פנים באבנים אותו ואת צאנו.   

בעדות שמסר לתחקירן בצלם נסר א-נוואג'עה סיפר חמאמדה: 

ניסיתי להתגונן ולהגן על הצאן שלי, שהוא מקור הפרנסה היחידי שלנו, אבל הם המשיכו לזרוק עלינו אבנים במשך רבע שעה בערך. נפגעתי ביד מאבן והיא כאבה לי מאוד. בסוף הצלחתי לחזור עם הצאן הביתה ומשם הלכתי למרפאה לבדוק את מפרק היד.   

4

בורין, מחוז שכם: מתנחלים הציתו מטע ותקפו בית באבנים, חיילים ירו גז מדמיע על תושבים שיצאו להגן על הבית

בלילה ה-4.5.21 התלקחו שלוש שריפות באזור הכפר בורין.

בסביבות השעה 22:30 פרצה אש בשוליו המזרחיים של הכפר, התפשטה מעלה לכיוון ההתנחלות גבעת רונן. באותו לילה צייץ בצלם תמונה משריפה זו עם מידע ראשוני שהגיע אליו מהשטח. הצבא והמתנחלים טענו כי פלסטינים הציתו שריפה זו וכי הם אלה שפעלו לכבותה. תושבים מהכפר טענו כי מתנחלים הם שהיו אחראים להצתה. בצלם לא הצליח להגיע למסקנה חד משמעית בשאלה מי אחראי להצתת שריפה זו.

ניסיון הצתה בצדו הדרומי של בורין

בסביבות השעה 23:00 הגיעו מתנחלים לשטח בצדו הדרומי של הכפר, הנמצא במרחק של כ-500 מטר מהכביש העוקף של ההתנחלות יצהר. אכרם עמראן, בן 52 ואב לשבעה, ראה כמה מתנחלים מסתובבים באדמותיו הפרטיות. המתנחלים הציתו אש באדמתו הנטועה עצי זית, אך כיוון שאדמתו הייתה חרושה, האש כבתה במהרה. המתנחלים נמלטו מהמקום למכונית שהמתינה להם בכביש העוקף המוביל להתנחלות יצהר. עמראן ותושבים מהכפר שהזעיק נשארו במקום עד הבוקר כדי לוודא שהמתנחלים אינם חוזרים.

בעדות וידיאו שמסר לתחקירנית בצלם סלמא א-דיעבי סיפר עמראן סיפר על אירועי אותו לילה:

 

 

עבדאללה עיסא, בן 35 ואב לשבעה, בעל חלקה סמוכה, הגיע למקום כששמע על נוכחות של מתנחלים באזור. הוא נשאר לשמור על אדמתו כל הלילה מחשש שיחזרו. יום קודם, מתנחלים חיבלו בגידוליו ובציוד החקלאי שלו. הם חתכו את צינורות ההשקיה ואת יריעות הפלסטיק של החממות שבבעלותו, שפכו דשן והשחיתו את היבול. בתוך החממה מצא עיסא כיפה שהותיר מאחוריו אחד המתנחלים.

בעדות שמסר לתחקירנית בצלם סלמא א-דיבעי סיפר עיסא:

ביום שלישי, 4.5.21, בשעה 7:00, הגעתי כרגיל לאדמה שלי כדי לקטוף את היבול. נשארו לי עשרה ימים כדי לקטוף את הקישואים, העגבניות והחסה ששתלתי בחודש פברואר השנה. אבל כשהגעתי גיליתי שמתנחלים השחיתו חלק מצנרת ההשקיה והגידולים, שפכו את הדשן וחתכו חלק מיריעות הפלסטיק של החממות. הרגשתי חוסר אונים. לא יכולתי להתאפק ובכיתי. לקחתי הלוואות כדי לבנות את החממות ולקנות את הציוד והשתילים. כשבדקתי את הנזקים מצאתי כיפה על אחד השתילים.

בזמן שבניתי את החממות, השומר של ההתנחלות הגיע ואיים עליי שאם לא אפרק אותן הוא יפרק אותן בעצמו. אני לא אשכח את המלים האלה.

ביום שבו גילתי את הנזקים, בשעות הערב, כשישבתי עם בני המשפחה שלי, התקשר אלי תושב מהכפר בשם אחמד ועדכן אותי שמתנחלים מנסים להצית את החממות ושאני צריך להגיע מהר. נסעתי לשם מייד עם אח שלי. האורות של המכונית היו מכוונים לחממה וראיתי את אחמד. ראיתי גם שלושה או ארבעה פנסים בחלקה שצמודה לשלי. רצתי מיד לכיוון החממות. המתנחלים ברחו לכיוון הכביש ואחמד וצעירים אחרים ניסו לרדוף אחריהם אבל אני קראתי להם לחזור כי פחדתי שיתקפו אותם. המתנחלים ברחו לכיוון הכביש העוקף ובדרך הציתו אש אבל היא כבתה מיד כי זה היה בקרקע חרושה.

תקיפת ביתם של ר׳אדה ואיבראהים עיד ושריפה שגרמו חיילים

בסביבות השעה 23:30, הגיעו מספר מתנחלים לצדו הצפון-מזרחי של הכפר ותקפו את ביתם של ר'אדה, בת 46, ואיבראהים, בן 50, עיד, הורים לשמונה. ביתם נמצא במרחק של כקילומטר וחצי מהמאחז חוות רונן. המתנחלים רגמו את בית המשפחה באבנים. חיילים שהגיעו למקום ירו רימוני גז לעבר התושבים שהגיעו להגן על הבית. החיילים ירו גם נורי תאורה, וחלקם גרמו להתלקחות שריפה במטע זיתים, שכובתה עי-ידיו תושבים וכוחות כיבוי אש פלסטיניים.

תושבי הבית נפגעו משאיפת גז ואחד התושבים שהגיע לסייע להם נפגע בכתפו מאבן שיידו מתנחלים. הוא הועבר לטיפול בבית חולים רפידיא ושם שוחרר לאחר שעבר צילומי רנטגן.

בצלם תיעד תקיפה קודמת של מתנחלים על בית משפחת עיד בגיבוי הצבא, ב-9.10.20.

ר'אדה עיד תיארה בעדותה את רגעי ההתקפה:

בסביבות השעה 23:30 הייתי בבית עם בעלי והילדים שלנו. פתאום שמעתי חבטות על הגג. הסתכלתי מהר במסך של מצלמות האבטחה, וראיתי כמה מתנחלים. מאז פיגוע הירי במחסום זעתרה צפיתי להתקפות של מתנחלים. הם תמיד תוקפים אותנו ונוקמים בנו כשקורה משהו למתנחלים או לצבא איפה שהוא בגדה המערבית.

אמרתי לכולם לסגור את התריסים ולנעול את הדלתות. הרעש של האבנים היה כל כך חזק, כאילו רעידת אדמה ממוטטת את הבית. האבנים פגעו בקירות ובגג, וכשהן פגעו בשער הברזל היה רעש אדיר. אנחנו חיים פה כמו בבית כלא, על כל החלונות שלנו מותקנות רשתות ברזל.

הבת שלי נור (12) נלחצה ופחדה מאוד. היא בכתה כל הזמן ורעדה. העברתי אותה ואת מוחמד (7) מחדר לחדר, אבל אף חדר לא הרגיש בטוח. התחלתי לצעוק ולקרוא לשכנים שיעזרו לנו. כי בדרך כלל המתנחלים עוזבים כשהם רואים שהתושבים מגיעים.

התקיפה נמשכה בין עשר דקות לרבע שעה ואז המתנחלים עזבו. חיילים שהגיעו איתם השליכו גז מדמיע ופצצות תאורה וחלק מהן גרמו לשריפה במרחק של 100-50 מטר מהבית.

בכל מקום היה ריח של הגז. הבאתי כמה בצלים, חתכתי אותם וחילקתי לילדים שלי. הבן שלי עבד א-רחמאן, בן 13, סובל מסינוסיטיס והגז המדמיע משפיע עליו קשה במיוחד. הפנים שלו האדימו מאוד והוא התקשה לנשום. הכנתי לו אינהלציה כדי להקל עליו לנשום.

אחרי שהמתנחלים עזבו התחלנו לבדוק מסביב לבית. גילינו שכמה עציצים בחצר נשברו. לא העזנו לעלות לגג ולראות את המצב שם כי פחדנו שהמתנחלים והחיילים לא התרחקו הרבה ושהם יחזרו ויתקפו אותנו. לא נרדמנו עד 4:00 לפנות בוקר. כשהתעוררנו עלינו לגג וגילינו שהמתנחלים שברו שם ארבעה פרוג'קטורים.

3

צומת שילה בכביש 60, מחוז רמאללה: מתנחלים יידו אבנים על מכונית פלסטינית ופצעו נוסעת

בשעות הלילה של ה-3.5.21, תקפו כ-15 מתנחלים באבנים מכונית שחלפה בצומת הסמוכה להתנחלות שילה, על כביש 60. המתנחלים ניפצו את שמשתה הקדמית של המכונית וכן חלון צדדי ופנס ופגעו בתושבת א-לובן א-שרקייה, בת 60, שנסעה במכונית עם בעלה, בן 73.

הפצועה פונתה לטיפול בבית חולים ברמאללה, שם אובחנו חבלות בלבד והיא שוחררה לביתה.

שמשת הרכב המנופצת
שמשת הרכב המנופצת

כביש חווארה ג'ית: מתנחלים יידו אבנים על מכוניות, פגעו באחת מהן ושברו את כתפו של הנהג

ב-3.5.21, בסביבות השעה 23:30, נסעו שלושה חברים תושבי הכפר פרעון בחזרה לביתם לאחר שהסיעו חבר לכפר פרעתא שמדרום לשכם. בדרכם חזרה, כשעברו ליד כביש חווארה - ג'ית (כביש 60) שבסמוך אליו הוקמה ההתנחלות יצהר, מתנחל יידה על מכוניתם אבן שניפצה את שמשתה הקדמית ופגעה בכתפו של הנהג, עבד א-לטיף בדיר, בן 30. 

המכונית סטתה והשתפשפה במעקה שבצד הכביש אך בדיר הצליח לעצור אותה בשוליו. חבריו הזעיקו אמבולנס ואת המשטרה הפלסטינית והתקשרו למת"ק הפלסטיני. רבע שעה לאחר מכן הגיע למקום אמבולנס של הסהר האדום וג'יפ צבאי שצוותו שוחח עם נהג האמבולנס אך לא עם בדיר או חבריו. 

בדיר פונה לבית החולים רפידיא שבשכם, שם עבר צילומי רנטגן ואובחן שבר בכתפו. ב-9.5.21 שוחרר מבית החולים ואינו זוכר את אירועי אותו ערב. 

חברו, ע. ע., תיאר בעדות שמסר לתחקירן בצלם, עבד אל-כרים א-סעדי, ב-5.5.21 את מה שאירע באותו לילה: 

הזמנתי חבר שלי מפרעתא לארוחת האיפטאר. הוא מהנדס ומפקח על בניית הבית שלי. הזמנתי גם שני חברים מהכפר, עבדאללה בדיר ואוסייד עומר. בלילה הסענו את החבר בחזרה לפרעתא בפולקסוואגן פסאט החדשה שעבדאללה קנה לפני כמה חודשים. בדרך חזרה, כשהיינו ליד ההתנחלות יצהר, ישבתי ליד עבדאללה שהנהג וראיתי אבן שנזרקה עלינו. מיד שמתי את הידיים על ראשי וצעקתי לעבדאללה שישים לב. עבדללה נפגע בכתף. הרכב סטה ימינה ושמאלה ובסוף עבדאללה הצליח לעצור אותו, אחרי שהשתפשף במעקה שבצד הכביש. אני ואוסייד יצאנו מהמכונית והזמנו משטרה ואמבולנס פלסטיני והתקשרנו גם למת"ק הפלסטיני. הגיעו אמבולנס של הסהר האדום וג'יפ צבאי. החיילים דיברו עם הצוות הרפואי אבל איתנו הם לא דיברו בכלל. האמבולנס פינה את עבדללה לבית החולים בשכם ואני נסעתי אתו. אוסייד ואנשים שסייעו לו הסיעו את המכונית של עבדאללה לכפר בורין.  

מוחמד סלמאן לאחר התקיפה
מוחמד סלמאן לאחר התקיפה

פרעתא, מחוז קלקיליה: מתנחלים יידו אבנים על חקלאי בן 73 ופצעו אותו בראשו

ב-3.5.21, בסביבות השעה 6:30 בבוקר, הגיע החקלאי מוחמד סלמאן, בן 73 ואב ל-16 לאדמתו, ששטחה 55 דונם, ממזרח לכפר. סלמאן, הנוהג להגיע לאדמתו פעמיים ביום, הוביל את עדר הצאן שלו למרעה סמוך ובדק את מצב עצי הזית באדמתו. בסביבות השעה 9:00 הבחין סלמאן בשני מתנחלים שהגיעו מכיוון ההתנחלות חוות גלעד הצמודה לאדמתו, נעמדו במרחק של כ-25 מטר ממנו והחלו ליידות לעברו אבנים.

בעדות שמסר לתחקירן בצלם עבד אל-כרים א-סעדי ביום האירוע, תיאר סלמאן את תקיפתו בידי המתנחלים:  

פחדתי מאוד, כי לא היו עוד חקלאים באזור. התחלתי להתרחק מהם, אבל אחת האבנים פגעה לי בראש מאחור. הרגשתי סחרחורת והתחלתי לדמם מהראש. הסתתרתי כמה דקות מאחורי העשב הגבוה עד שהמתנחלים התרחקו לכיוון ההתנחלות ואז הובלתי את הצאן בחזרה לכיוון הכפר, במרחק של קילומטר בערך. הבנים שלי לקחו אותי למרפאה בכפר הסמוך אמאתין, ומשם העבירו אותי לבית החולים דרוויש נזאל בקלקיליה כדי שיעשו לי צילומי רנטגן של הראש. בצילום עלה שאין שברים בגולגולת, אז שחררו אותי הביתה עם הוראה לנוח.  

הופתעתי מאוד מהתקיפה של המתנחלים. אני נמצא באדמה שלי כל יום והם רואים אותי שם, וזו הפעם הראשונה שתקפו אותי. 

2
חלון שניפצו המתנחלים בבית בקוסרה. הצילום באדיבות התושבים
חלון שניפצו המתנחלים בבית בקוסרה. הצילום באדיבות התושבים

ג'אלוד וקוסרה, מחוז שכם: מתנחלים מלווים בחיילים תקפו בתים ומכוניות. חיילים עצרו תושבים מג'אלוד שיידו אבנים כדי להרחיקם בתואנה שחייל נפגע

ב-2.5.21, בשעות הלילה, תקפו עשרות מתנחלים, מלווים בחיילים, את השכונה המזרחית של הכפר ג'אלוד, יידו אבנים על בתים ועל מכוניות חונות וניפצו את שמשותיהן של שלוש מכוניות. לאחר שתושבי השכונה יצאו להגן על בתיהם וניסו להרחיק את המתנחלים באמצעות יידוי אבנים, חיילים ירו לעברם כדורי מתכת מצופים גומי ורימוני גז מדמיע. כוחות הביטחון עצרו 11 מתושבי הכפר בתואנה שאבן פגעה באחד החיילים. העצורים הוחזקו למשך לילה בתחנת משטרת בנימין ושוחררו למחרת בערב.

מאוחר יותר באותו לילה תקפו מתנחלים את השכונה הדרום-מזרחית בכפר הסמוך קוסרה, יידו אבנים על בתי תושבים, ניפצו כמה מחלונותיו של אחד מהם, השחיתו שתילים בגינתו ושברו את תאורה החיצונית שלו.

תושבי הכפרים ג'אלוד וקוסרה סובלים מזה שנים מתקיפות חוזרות ונשנות של מתנחלים. בקרבת שני הכפרים הכפרים הוקמו המאחזים אחיה ואש קודש.

אפריל 2021

29
איבראהים חמדוני אחרי התקיפה.
איבראהים חמדוני אחרי התקיפה.

אימריחה, מחוז ג'נין: מתנחלים חמושים באלות תקפו רועה צאן בן 65 והכו אותו קשות

ב-29.4.21, בסביבות השעה 7:00, יצא איבראהים חמדוני, בן 65, נשוי ואב לשמונה, לרעות את הצאן והבקר שלו מדרום לכפרו אימריחה, במחוז ג'נין. במרחק של כשלושה קילומטר מערבית לשדות המרעה הוקמה ההתנחלות מבוא דותן, ובמרחק של כשני קילומטר מערבית לה הוקמה ההתנחלות חרמש. 

בסביבות השעה 8:00 הגיע למקום מתנחל עם עדר צאן, והזעיק למקום מתנחל נוסף. שני המתנחלים תקפו את חמדוני והכו אותו במוטות עץ על ראשו ושאר חלקי גופו. חמדוני הצליח להתרחק מהמתנחלים וברח מהמקום עם צאנו, כשהוא מדמם מראשו. שני המתנחלים התרחקו מהמקום לכיוון ההתנחלות מבוא דותן. 

לאחר שהתרחק מהמקום התקשר חמדוני לבנו, שיצא לפגוש אותו ועזר לו לשוב לביתו ברגל. משם הסיע אותו הבן לבית חולים בעיר ג'נין. חמדוני עבר בדיקות וצילומי רנטגן ושלושה פצעים בראשו נתפרו. בנוסף לפצעים אלה הותירו המכות חבורות בכל חלקי גופו.  

בעדות שמסר לתחקירן בצלם עבד אל-כרים סעדי ב-29.04.21 סיפר איבראהים חמדוני על תקיפתו בידי המתנחלים: 

ביום חמישי, 29.4.21, בסביבות השעה שבע בבוקר, יצאתי כרגיל למרעה עם חמשת ראשי הבקר ושלושת ראשי הצאן שלי. אני יוצא איתם לשטחי מרעה באזור הוואדיות, דרומית לכפר שלנו אימריחה, שם יש עשב לאורך כל העונה.  

אחרי שהגעתי לשם הגיע מתנחל שאני מכיר שרועה את הצאן שלו באותו אזור. הוא התקרב אליי ושאל אותי: מה אתה עושה פה? עניתי לו שאני רועה את הבקר והצאן שלי בקרקעות שלנו כמו תמיד. הוא התקשר למישהו ואז הגיע עוד מתנחל שגם אותו כבר ראיתי רועה צאן באזור הזה. 

שני המתנחלים התחילו להרביץ לי על הראש, החזה והרגליים עם אלות. דיממתי מהראש ומהפנים וכאבו לי הצלעות בבית החזה. הייתי שם לבד ולא הייתי לי שום אפשרות להתגונן. הצלחתי לברוח משם למרות הכאבים והדימום והרחקתי משם את הבקר והצאן שלי.  

ראיתי ששני המתנחלים התרחקו לכיוון ההתנחלות דותן. התקשרתי לבן שלי פואאד וביקשתי שיפגוש אותי ויעזור לי ללכת בגלל הכאבים בחזה ובראש. התקדמתי לכפר ופואאד פגש אותי בדרך. נשענתי עליו והמשכנו ללכת עד שהגענו הביתה בסביבות השעה שמונה וחצי בבוקר.  

כשהגענו אשתי ושאר בני המשפחה נבהלו לראות אותי מדמם מהראש. זה היה יום חם מאוד והייתי בצום. הבנים שלי ניגבו לי את הדם מהפנים והראש שלי ופואאד לקח אותי במכונית שלו לבית החולים ג'נין כדי שיעשו לי בדיקות ויוודאו שלא נגרם לי נזק. היו לי כאבים חזקים בראש, ברגליים, בגב ובחזה.  

האלימות של המתנחלים נועדה להפחיד אותנו כדי שלא נגיע לשטחי המרעה ואז הם יוכלו להשתלט על הקרקע.

28
סיסמאות שריססו המנתחלים על קירות המבנה החקלאי
סיסמאות שריססו המנתחלים על קירות המבנה החקלאי

קוסרה, מחוז שכם: מתנחלים עקרו שתילים, עקרו דלת של מבנה חקלאי וריססו עליו סיסמאות

ב-28.4.21 גילה פתחאללה אבו ריידה, בן 60, תושב הכפר קוסרה שבמחוז שכם, כי מתנחלים עקרו שתילים שנטע באדמתו שמדרום לכפר. המתנחלים אף ריססו על קירות מבנה חקלאי בחלקה את המילים "עם ישראל חי", "מוחמד חזיר" ו"נקמה", ועקרו את דלת המבנה. 

תושבי הכפר קוסרה והכפרים הסמוכים סובלים מתקיפות חוזרות ונשנות של מתנחלים עליהם ועל רכושם. במרחק של מספר מאות מטרים מהחלקה, מצפון מזרח לקוסרה, הוקמה ההתנחלות מגדלים, ובמרחק של כקילומטר וחצי מדרום לכפר הוקמו המאחזים אש קודש ואחיה. 

27

בית איכסא, מחוז אל-קודס: מתנחלים הציתו מכוניות של תושבי הכפר בפעם השנייה השנה וריססו סיסמא על כביש

ב-27.4.21, בסביבות השעה 21:30, הבחינו תושבי הכפר בית איכסא באש שהתלקחה בסמוך לשער הנעול שהציבה ישראל בשנת 2010 בדרך המובילה מהכפר לכיוון ירושלים דרך רמות. רבים מתושבי הכפר מחזיקים בתעודות זהות של תושבי מזרח ירושלים והם נאלצים מאז לחנות את מכוניותיהם מעבר לשער, כדי להימנע מנסיעה לירושלים דרך רמאללה ומחסום קלנדיה, המאריכה את דרכם בחצי שעה לפחות. 

כשיצאו התושבים למקום הם גילו כי מתנחלים הציתו מכוניות שחנו מעבר לשער. שתיים מהן נשרפו כליל ואחת באופן חלקי. מכונית נוספת שניסו המתנחלים להצית לא התלקחה. על הכביש מצאו התושבים את הכתובת:  "יהודים בואו ננצח טיקטוק".

ב-19.3.21 כבר הציתו מתנחלים בכפר שתי מכוניות בבעלות תושב הכפר. בשתי הפעמים התעכבה מאוד הגעת רכבי הכיבוי הפלסטיניים משום שהצבא אינו מאפשר להם לעבור במחסום שהציב בכניסה השנייה לכפר מבלי לתאם איתם את הגעתו. מכבי האש הישראלים הגיעו לשם קודם לכן יחד עם כוחות משטרה, מג"ב וחיילים אך מג"ב מנע מהם להתקרב ולכבות את האש. השוטרים גבו עדויות מבעלי המכוניות ומחלק מהתושבים.  

הכפר הפלסטיני בית איכסא נמצא מצפון-מערב לירושלים, בתוך שטח הגדה המערבית ומחוץ לשטח המוניציפאלי של ירושלים. בשנת 2010 הציב הצבא מחסום קבע בכניסה היחידה לכפר ומאז אוסרים כוחות הביטחון על הכניסה אליו למעט לאנשים הרשומים בתעודת הזהות שלהם כתושביו או אנשים שלהם הונפק אישור מיוחד לכך.

בעדות שמסר לתחקירן בצלם איאד חדאד ב-28.4.21, סיפר ח.ח. על הצתת מכוניות תושבים על ידי המתנחלים, ואיך שכוחות הביטחון מנעו מכבאיות ישראליות לגשת למקום: 

ביום שלישי, 27.4.21, בערב, ישבתי עם חברים בפתח הבית שלי, בשוליים של בית איכסא, שמשקיפים על האזור שבו חסמה ישראל בשער את הדרך הישנה לירושלים, שעוברת בהתנחלות רמות.  

בסביבות השעה 21:30 ראיתי פתאום הבזק של אש ומשהו התלקח בסמוך לשער. הנחתי שזו מכונית כי תושבים ירושלמים מבית איכסא חונים שם. לקחתי מטף ידני ונסעתי לשם עם החברים במכונית שלי. הגענו תוך פחות משתי דקות.  

כשהגענו ראיתי קבוצה של מתנחלים שממש אז הציתו עוד מכוניות פלסטיניות שחנו שם. אחד מהם, שהיה רעול פנים, ריסס כתובת על הכביש. אחר-כך אמרו לי שכתוב שם "יהודים בואו ננצח טיקטוק". היו עוד 10 מתנחלים בערך שחיכו ליד השער. חלקם היו רעולי פנים. כשהתקרבנו צעקנו על המתנחלים והם ברחו דרך המטעים ודרך העפר לכיוון ההתנחלות רמות.  

היינו עסוקים בכיבוי האש ולא ניסינו לרדוף אחריהם. היו שם שתי מכוניות שנשרפו לגמרי ועוד אחת שרק החלק האחורי שלה נשרף ולכן ניסינו בעיקר לכבות את האש במכונית זו בעזרת המטף. הייתה עוד מכונית ששפכו עליה דלק והדליקו, אבל כנראה שלא הצליחו ממש להצית אותה.  

התקשרנו לשירותי הכיבוי הפלסטיניים והישראליים וגם לתושבי הכפר כדי שיביאו מטפי אש ידניים כדי לנסות לכבות את האש. שתיים מהמכוניות עדיין בערו בעוצמה והשתמשנו גם בענפים ושפכנו עליהן עפר בניסיון לכבות את האש, אבל לא הצלחנו.  

בתוך 10-5 דקות הגיעו שתי כבאיות ישראליות, אמבולנס וכמהר ג'יפים של הצבא, המשטרה ומשמר גבול. כולם התמקמו בצד של ההתנחלות רמות ושוטרי משמר הגבול מנעו מהכבאיות לעבור ולכבות את האש בגלל ששירות הכיבוי הפלסטיני לא יכול להיכנס בלתי תיאום לקח להם בערך 45 דקות להגיע ועד אז האש כבר כילתה את שתי המכוניות.  

מוחמד כסוואני, בן 27 ואב לשניים, ירושלמי הגר בבית איכסא, סיפר בעדות שמסר לתחקירן בצלם איאד חדאד ב-28.4.21 על הצתת מכוניתו: 

בסביבות השעה 22:00 הייתי בעבודה שלי בירושלים והתקשרו מהמשפחה שלי לומר שמתנחלים הציתו מכוניות שחונות ליד השער המערבי, כולל המכונית השנייה שלי. נסעתי לשם והגעתי תוך 20 דקות.  

כשהגעתי, המשטרה מנעה ממני בהתחלה להתקדם ורק אחרי שהם הבינו שיש לי מכונית שם הם התירו לי לעבור ברגל. עד ששהגעתי האש כבר כילתה את המכונית שלי ועוד מכונית, וכבתה.  

על הכביש היו כתובות בעברית.  

שריפת המכונית שלי פגעה בי נפשית וכספית. היא עלתה לי 6,000 ש"ח.  אני עובד במסעדה ומפרנס את המשפחה שלי. המכונית הזו הקלה עליי מאוד כי היא אפשרה לי לנוע בתוך הכפר, ולהשאיר את המכונית השנייה מחוץ לשער הנעול. זה איפשר לי להימנע מהנסיעה בדרך העוקפת דרך מחסום קלנדיה, רמאללה והכפרים שמצפון-מערב לירושלים, נסיעה של 40 או 50 ק"מ שלוקחת הרבה זמן גם בגלל הפקקים שיש תמיד בקלנדיה, שבהם אפשר להיתקע בין חצי שעה לשעתיים.  

שמשות המכונית שניפצו המתנחלים. התמונה באדיבות בעל המכונית
שמשות המכונית שניפצו המתנחלים. התמונה באדיבות בעל המכונית

עוריף, מחוז שכם: מתנחלים תקפו באבנים מכונית שבה נהג תושב הכפר וניפצו את שמשותיה

ב-27.4.21, בסביבות השעה 23:00, נסע תושב הכפר עסירה אל-קיבלייה, מרוואן אחמד, בן 26 ואב לשניים, בכביש המחבר את כפרו עם כפר עוריף. כשהתקרב לעוריף נתקל אחמד בסלעים שהוצבו באמצע הכביש וחסמו את המעבר. כשניסה אחמד להסתובב כדי לחזור לכפרו הופיעו חמישה מתנחלים רעולי פנים והחלו ליידות אבנים על מכוניתו. המתנחלים ניפצו באבנים את השמשה הקדמית המכונית, את חלון הגג ושני פנסים וחיבלו בשילדה. לבסוף הצליח אחמד להימלט מהמקום במכוניתו.  

במרחק של כ-800 מטר מצפון לקטע כביש זה הוקמה ההתנחלות יצהר. ב-18.4.21 השחיתו מתנחלים את לוח הבקרה של רשת המים של עסירה אל-קיבלייה, במרחק של מאות מטרים מהכביש. 

בצלם תיעד עשרות תקיפות חוזרות ונשנות של תושבי הכפרים שבסמוך אליהם הוקמה ההתנחלות יצהר, ובהם עסירה אל-קילבייה, עוריף, בורין, מאדמא, וחווארה ופגיעות ברכושם. 

24

א-תוואני, דרום הר חברון: עשרות מתנחלים פלשו לאדמות הכפר ותקפו חקלאים פלסטינים ופעילים ישראלים. חיילים ירו רימוני גז על החקלאים

ביום שבת, 24.4.21, בשעות הבוקר, הגיעו חמישה מתנחלים מכיוון המאחז חוות מעון לאדמותיהם החקלאיות של תושבי הכפר א-תוואני שבדרום הר חברון. המתנחלים נכנסו לבור מים בבעלות תושב האזור ושחו בו. בעל האדמה ושני תושבים נוספים שרעו את צאנם באזור באותו זמן ביקשו מהמתנחלים לצאת מהבור, כי מימיו מיועדים לשתייה ולא לרחצה. המתנחלים יצאו מהבור והלכו לכיוון המאחז. 

אחר כשעה חזרו למקום ארבעה מהמתנחלים  ועמם ארבעה מתנחלים נוספים וניסו להיכנס לבור. כשביקש מהם בעל האדמות לצאת, התפתח ביניהם ויכוח ובינתיים הגיעו למקום עשרות מתנחלים, חלקם רעולי פנים וחמושים. בעל האדמה והחקלאים האחרים נמלטו מהמקום לכיוון ח'ירבת א-רכיז ואל-מופקרה.   

המתנחלים רדפו אחרי החקלאים ויידו לעברם אבנים לאורך כקילומטר. בדרכם הם יידו אבנים גם על חקלאים נוספים וניפצו את רוב שמשותיהן של חמש מכוניות בבעלות חקלאים שחנו באזור.  

בנוסף, המתנחלים תקפו באבנים ובמקלות כחמישה פעילים ישראלים שהוזעקו למקום והחלו לתעד את האירוע במצלמותיהם. המתנחלים אף ירו פעמיים.  

בסביבות השעה 12:00, במהלך תקיפת החקלאים והפעילים, הגיעו למקום שני ג'יפים צבאיים, ושני חיילים שירדו מהם צפו בתקיפה מבלי לסייע למותקפים. בשלב מסוים אף החלו החיילים לירות גז מדמיע ולהשליך רימוני הלם לעבר החקלאים, שנאלצו לברוח מהמקום. 

לאחר שהחקלאים התרחקו ולמקום הגיעה ניידת משטרה, נסוגו המתנחלים לכיוון המאחז. השוטרים בניידת עזבו את המקום מבלי לעשות דבר.

23

חארס, מחוז סלפית: מתנחלים עקרו ושברו 13 עצי זית בני חמש שנים באדמות הכפר

ב-23.4.21, גילתה עאאישה קאסם, בת 67, כי מתנחלים עקרו ושברו 13 עצי זית בני חמש שנים שהיא נטעה בחלקתה שבצד המערבי של הכפר, שבסמוך אליה הוקמה ההתנחלות רבבה. 

הכניסה לאדמתו של תמימי, ממנה נעקרה הגדר.
הכניסה לאדמתו של תמימי, ממנה נעקרה הגדר.

דיר ניזאם, מחוז רמאללה: מתנחלים עקרו שער באדמת חקלאי פלסטיני, חיילים מנעו ממנו להציבו מחדש וגירשו אותו מאדמתו

ב-19.3.21 עקרו מתנחלים כ-2,000 שתילים של עצי שקד והשחיתו חלק מגדר חקלאית באדמותיהן של כמה משפחות מהכפר דיר ניזאם, במחוז רמאללה, המשתרעות במרחק של כ-500 מטר מצפון לכפר. השתילים ניטעו במקום במסגרת תוכנית הנתמכת על-ידי משרד החקלאות הפלסטיני והמרכז הפלסטיני לפיתוח, וממומנת על-ידי ארגון  Oxfam. 

כיומיים לאחר מכן נטעו בעלי האדמות מחדש את השתילים והציבו שער בכניסה לדרך המובילה לאדמותיהם, כדי להגן על המטעים מפני התקפות המתנחלים.  

ב-23.4.21, בשעות הבוקר, הגיעו מוחמד תמימי, בן 47, ובנו ראמז, בן 16, לעבוד במטע. בסביבות השעה 13:00 הגיעו למקום כחמישה חיילים והורו לשניים לעזוב את המקום. תוך כדי כך עצרה לצד הכביש הסמוך מכונית של מתנחלים, ויושביה החלו לקלל את החקלאים. החיילים ניגשו אל המתנחלים והם עזבו את המקום.  

מוחמד וראמז תמימי שבו לביתם אך לאחר כרבע שעה הודיעו להם קרובי משפחה כי מתנחלים עקרו את השער על אדמתם. מוחמד תמימי נסע מיד לאדמתו, שם גילה עשרות מאנשי כוחות הביטחון שהתפרסו באזור וסילקו אותו באיומים ודחיפות, בתואנה שמדובר בשטח צבאי סגור.  

למחרת שוב הגיע תמימי לאדמתו אך גם הפעם גירשו אותו ממנה חיילים ומנעו ממנו לתקן את השער. רק ב-27.4.21 הצליח תמימי לתקנו. 

במרחק של כ-400 מטרים מדרום מזרח לחלקה הוקמה ההתנחלות חלמיש, ובמרחק של כשנים וחצי קילומטרים ממזרח לה הוקם המאחז חוות צבי בר יוסף. בתחילת חודש אפריל 2021 תקפו מתנחלים וחיילים תושבים מדיר ניזאם מספר פעמים בחלקה אחרת, בבעלות משפחה אחרת ממשפחת תמימי המורחבת, במרחק של כקילומטר מצפון-מזרח לחלקתו של מוחמד תמימי. 

בעדות שמסר לתחקירן בצלם איאד חדאד ב-23.4.21, סיפר מוחמד תמימי, בן 47, תושב הכפר דיר ניזאם, כיצד החיילים והמתנחלים משתפים פעולה כדי למנוע ממנו גישה לאדמתו: 

ביום שישי, 23.4.21, הגעתי לעבוד באדמה עם הבן שלי ראמז. בשעה 13:00 בצהריים הגיע ג'יפ צבאי ובתוכו היו 5-4 חיילים. הקצין דיבר איתי בגסות רוח ושאל אותי מה אני עושה כאן. כשעניתי לו שאני עובד באדמה שלי הוא אמר לי שלא צריך שאעבוד היום ושאלך הביתה. התווכחתי אתו, ובינתיים הגיעה מכונית עם שלושה מתנחלים ועצרה בצד הכביש. המתנחלים התחילו לקלל אותי, "יא בן זונה", "יא בן שרמוטה" וכו', והחיילים התעלמו. כשהתחלתי גם אני לקלל את המתנחלים החיילים הורו לי לשתוק. אחר-כך הם התייעצו ביניהם ורק אחר-כך אמרו למתנחלים לעזוב את המקום, והם  נסעו משם. החיילים נשארו, ואני נאלצתי ללכת משם עם הבן שלי. 

רבע שעה אחרי שחזרנו הביתה הגיע אלינו האחיין שלי והודיע לי שהמתנחלים עקרו את השער, סחבו אותו וזרקו אותו באדמה. נסעתי לשם מיד, זה רק מרחק של שני קילומטרים. כשהגענו היו שם עשרות חיילים ושוטרי משמר הגבול ויס"ם וגם עשרות מתושבי הכפר שהגיעו אחרי ששמעו על האירוע, ושלושה כלי-רכב של מתנחלים.  

פניתי מיד לקצין שאיתו דיברתי קודם ואמרתי לו: "אתה היית כאן לפני חצי שעה והשער עמד במקומו, נכון?". הוא אמר לי "כן, אתה צודק. אבל אנחנו מחכים שיגיעו הנציגים מהמת"ק הישראלי כדי לפתור את הבעיה". אחר-כך הואן הורה לי להתרחק, אבל סירבתי ואמרתי לו שקודם המתנחלים יתקנו את השער. הקצין אמר לי שנחכה לאנשי המת"ק והם יחליטו מי יתקן את השער.  

כעבור עשר דקות הגיע קצין מהמת"ק הישראלי והורה לי לחזור הביתה ולקחת איתי את השער. הוא אמר שאחזור למחרת כדי להציב את השער, במקום להיכנס לעימות עם המתנחלים. כשסירבתי, הוא הציג לי בטלפון שלו צו שמכריז על האדמה "שטח צבאי סגור". 

התעקשנו וסירבנו ללכת עד ששוטרי משמר הגבול איימו לרסס עלינו גז פלפל והשליך עלינו רימוני גז אם לא נסתלק. חזרנו הביתה ולמחרת באנו כדי להציב את השער, אבל שוב אסרו עלינו לעשות זאת. רק היום, 27.4.21, פגשתי שוב את החיילים במקום והקצין אמר לי שהאיסור הוסר היום ואני יכול להציב את השער.  

המתנחלים לא מפסיקים להטריד אותנו והצבא מחפה עליהם ולפעמים גם מתאם איתם ומשתף איתם פעולה. אנחנו לא יודעים למי עוד לפנות. ניסינו את כל הערוצים אבל כלום לא מועיל.  

18
לוח הבקרה של מערכת המים בעסירה אל-קיבלייה, שהושחת על ידי מתנחלים. 18.4.2021. צילום:  עבד אל-כרים סעדי, בצלם.
לוח הבקרה של מערכת המים בעסירה אל-קיבלייה, שהושחת על ידי מתנחלים. 18.4.2021. צילום: עבד אל-כרים סעדי, בצלם.

עסירה אל-קיבלייה, מחוז שכם: מתנחלים השחיתו את לוח הבקרה של מערכת אספקת המים וגזרו צמא על התושבים

ב-18.4.21 לקראת ערב גילו חברי מועצת הכפר כי מתנחלים השחיתו את השער המוביל למאגר המים של הכפר, חדרו פנימה והציתו את לוח הבקרה של מערכת המים. כתוצאה מההשחתה הופסקה אספקת המים לתושבים.

מועצת הכפר דיווחה על המקרה למת"ק הפלסטיני.

מאגר המים, שהוקם במימון הסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי USAID, ממוקם בצדו הדרומי של הכפר. מאז תחילת 2020 תיעד בצלם שמונה תקיפות של מתנחלים על תושביו ורכושם, האחרונה בהן ב-14.2.21, דאז תקפו מתנחלים מיניבוס ובו כ-15 נוסעים, כשעבר בסמוך למאגר המים.

כ-500 מטרים ממזרח  הוקמה ההתנחלות יצהר, ובמרחק של כ-150 מטרים מהמקום הציב הצבא מגדל שמירה.

 

17

ח'ירבת זנותה, דרומית לחברון: מתנחלים דחפו רועה צאן מלווה בפעילים ישראלים וגרשו את צאנו בבעיטות

בשעות הבוקר של ה-17.4.21 רעו האחים אמין (34) ובאסם (42) אל-ח'דיראת את צאנם, בליווי פעילים ישראלים, במרחק של כ-300 מבתי הקהילה. לפתע הופיעו במקום כחמישה מתנחלים והחלו לצעוק עליהם בניסיון לגרשם. אחד המתנחלים, המוכר לתושבים כ"אלי", דחף את באסם אל-ח'דיראת, ושאר המתנחלים בעטו בחלק מהכבשים. האחים נאלצו לאסוף את עדרם ולהתרחק מהאזור.

המתנחלים הגיעו למקום ממאחז שהקימו בתחילת אפריל השנה במרחק של כ-100 מטרים מהקהילה, על גבעה סמוכה. מאז הקמת המאחז סובלים תושבי ח'ירבת זנותה מהטרדות חוזרות ונשנות וגישתם לשטחי המרעה נפגעה.  

במרחק של כקילומטר ממזרח לקהילה הקימה המועצה האזורית הר חברון אזור תעשייה והציבה לוחות סולאריים בשדות. מדרום לקהילה, במרחק של כקילומטר וחצי, הקימה ישראל את גדר ההפרדה. 

בעדות שמסרה לתחקירן בצלם מוסא אבו השהש, סיפרה מרים אל-ח'דיראת, בת 54, אחותם של הרועים, על סבלם של אחיה ויתר בני הקהילה מאז הוקם המאחז: 

אני גרה עם אח שלי, אמין, ועוזרת להוציא למרעה את הצאן שמגדלים שלושת האחים שלי. הצאן הוא מקור הפרנסה שלנו ושל כל תושבי הח'ירבה. אני ושאר הנשים בח'רבה חולבות את הצאן, מכינות גבינות, אוספות עצים יבשים להסקה ומביאות אוכל לאחים ולבעלים שלנו כשהם במרעה. בקיץ אני גם מגדלת ירקות בשביל המשפחה בשטחים המישוריים בוואדי שקרוב לח'ירבה.  

בתחילת אפריל מתנחל הקים מאחז על ראש הגבעה שמול הח'רבה, במרחק של כמאה מטר מהמגורים שלנו. מאז החיים שלנו השתבשו והתחלנו לדאוג לפרנסה שלנו ולעתיד שלנו. המתנחל מונע מאתנו להתרחק עם הצאן מהח'ירבה ומתצפת עלינו עם רחפן. כשאנחנו רועים את הצאן הוא מגיע אלינו ומאיים עלינו בנשק והוא גם רועה את הצאן שלו בגידולים שלנו.  

מאז שהמתנחל תקף את שני האחים שלי ואיים עליהם, אני לא מעיזה להתרחק מהח'ירבה כדי לאסוף עצים להסקה, כמו שאני עושה כבר שנים. לא נשארה לי ברירה אלא להרתיח את החלב על גזייה, וזה עולה לנו הרבה כסף. לפני כמה ימים, בזמן שהרתחתי את החלב, הרחפן של המתנחל חג לי מעל הראש שלי וזה הפחיד אותי. הפסקתי גם להביא אוכל לאחים שלי במרעה, וגם האחיינים שלי חוששים לעשות את זה.  

המאחז החדש מגביל את התנועה שלנו מסביב לח'רבה ואת הגישה לשטחי המרעה. אני נשארת עכשיו בח'ירבה וממשיכה לייצר את מוצרי החלב. אחי אמין לא מתרחק עם הצאן מהקהילה. הוא רועה קרוב אליה וחוזר מוקדם יותר, כי אין לאן ללכת. בשבוע האחרון הוא קנה כמות גדולה של מספוא. שמעתי את האחים שלי מדברים על העלות הגבוהה של המספוא ואני יודעת שהם מאוד מודאגים.  

אנחנו רגילים לחיות בשטח פתוח ולנוע בחופשיות. נולדנו פה והיו לנו חיים טובים והכנסה טובה. התפרנסנו ממוצרי החלב שאנחנו מייצרים והתבססנו על שטחי מרעה בלי לקנות הרבה מספוא. השתמשנו בעצים יבשים להסקה, לבישול ולהרתחת החלב ועל בור מים שמתמלא מגשמי החורף כדי להשקות את הצאן. עכשיו גם זה הפך להיות מסוכן כי המתנחלים מאיימים על הרועים כשהם מתקרבים לבור, וגם גונבים את דליי המים. אני לא רואה איך נוכל עכשיו לגדל את הירקות שעליהם הסתמכנו בקיץ. כל הדברים האלה מסתכמים בעלויות גבוהות – מספוא, גז, מים וירקות, שנצטרך לקנות עכשיו.  

אנחנו לא יודעים מה נעשה ואיך נתפרנס אם המאחז יישאר פה והתושבים שלו ימשיכו לתקוף אותנו.  

15
המתנחל וכלביו. התמונה באדיבות תושבי הקהילה
המתנחל וכלביו. התמונה באדיבות תושבי הקהילה

ואדי א-סיק, מחוז רמאללה: מתנחל שיסה כלבים בעדרי כבשים שרעו באדמות הקהילה ואיים באקדח על הרועים

ב-15.4.21, בסביבות השעה 10:00, הגיע מתנחל חמוש באקדח עם שני כלבים לשטחים חקלאיים המשתרעים במרחק של כקילומטר מצפון מערב לקהילת ואדי א-סיק ובמרחק של כ-4 קילומטרים ממזרח לדיר דיבוואן שבמחוז רמאללה. המתנחל שיסה את כלביו בעדריהם של שלושה רועים מוואדי א-סיק שרעו את צאנם במקום, במרחק של כ-300 מטר מכביש אלון. בניסיון להתגונן שיחררו הרועים את כלביהם והחלו ליידות אבנים על כלבי המתנחל כדי להרחיקם מהצאן. בשלב מסוים ניגש המתנחל לאחד הרועים וסטר לו מספר פעמים.  

לאחר מכן המתנחל כיוון את אקדחו אל הרועים ואיים לירות בהם אם לא יעזבו את המקום ואז החל להתקדם לכיוון ג'יפ שחנה בסמוך לכביש אלון, שבו המתינו לו שני מתנחלים נוספים. 

לאחר שהמתנחל התרחק מהמקום בדקו הרועים את צאנם וגילו כי אחת הכבשים מתה. לאחר שאספו את הצאן וחזרו לבתיהם גילו כי שש מהכבשים הפילו את עובריהן.  

במרחק של כשלושה קילומטרים ממקום התקיפה הוקמה בשנת 1980 ההתנחלות רימונים, וסביבה הוקמו במהלך השנים כמה מאחזים שתושביהם רועים את עדרי הצאן והבקר שלהם בשדות הקהילות הבדואיות באזור ומשחיתים את יבוליהן.  

בשנה שחלפה תיעד בצלם מספר תקיפות כאלה באזורים שסביב המאחזים הללו, וכן הטרדות יומיות של הרועים בניסיון לסלק אותם ואת צאנם מהאדמות. ב-7.4.21 מתנחלים שרעו עדרי צאן ובקר בשדות פלסטיניים מעובדים באזור תקפו באלות את הרב אריק אשרמן, שתיעד את מעשיהם. ב-12.3.21, מתנחלים ניסו לגרור ולפנות צריפי מגורים של חקלאים תושבי האזור. ב-14.4.20 מתנחלים הטרידו שלושה אחים בדואים שרועו צאן באזור והגישו נגדם תלונות שווא, שבעקבותיהן עצר אותם הצבא למשך חמישה ימים. 

בעדות שמסר ב-17.4.21 לתחקירן בצלם איאד חדאד סיפר  בשאר כעאבנה, בן 18, תושב קהילת ואדי א-סיק, על מה שאירע באותו יום: 

שלשום בבוקר, כשרעיתי את הצאן שלי, עמדתי עם דוד שלי על גבעה במרחק של כחצי קילומטר משני רועים אחרים מהקהילה. פתאום ראיתי מתנחל עם שני כלבים, שתקפו את הכבשים. התקשרתי מיד לאחד הרועים והזהרתו אותו.  

אני ודוד שלי ירדנו מהר מהגבעה לכיוון הרועים. ראיתי את אחד מהם מנסה לגרש את הכלבים באבנים. הכבשים התחילו לברוח וראיתי את המתנחל תוקף את אחד הרועים, שהוא חירש, ונותן לו סטירות.  

כשהגענו לרועים הכלבים שלי ושל דוד שלי הקיפו את הכלבים של המתנחל. ניסינו לגרש את הכלבים שלו עם אבנים אבל המתנחל כיוון את האקדח שלו אלינו וצעק: "תלך, תלך, אחרת אני יורה בך". אחר-כך הוא משך משם את הכלבים שלו והם נסוגו לכיוון ג'יפ לבן שחיכה להם ליד הכביש, שבו היו עוד שני מתנחלים.  

אחר-כך התחלנו להרחיק את הצאן כי פחדנו שהמתנחלים יחזרו ויתקפו אותנו. תוך כדי כך ראינו את המתנחל עוצר מכונית משטרה שעברה במקום. אנחנו לא יודעים אם הוא הגיש תלונה נגדנו. כבר התרגלנו שהם תוקפים אותנו ואז מגישים נגדנו תלונות שווא. המשטרה תמיד מאמינה לגרסה של המתנחלים ולכן העדפנו להתרחק משם. מכונית המשטרה ניסתה להגיע אלינו אבל הסתבכה בדרכי העפר ואז הסתובבה וחזרה.  

בגלל התקיפה מתה כבשה של דוד שלי ושלוש כבשים בעדר שלנו ושלוש כבשים בעדר של שכן שלי הפילו. אנחנו מתפללים לאלוהים שלא יהיו עוד תקיפות ונזקים.

האתר בו בונה הישאם חמוד את ביתו, לאחר פלישת המתנחלים. ג'אלוד, 15.4.2021. צילום: עבד אל-כרים סעדי, בצלם
האתר בו בונה הישאם חמוד את ביתו, לאחר פלישת המתנחלים. ג'אלוד, 15.4.2021. צילום: עבד אל-כרים סעדי, בצלם

ג'אלוד, מחוז שכם: מתנחלים פלשו לשטחו של בית בבנייה, גנבו ציוד והסבו נזקים למבנה

בשעות הבוקר של ה-15.4.21 גילה הישאם חמוד, בן 30, נשוי ואב לילדה, כי מתנחלים פלשו לשטח ביתו, הנמצא עדיין בבנייה וניצב בחלקו הדרומי של הכפר. במהלך הפלישה המתנחלים גנבו מערבל בטון, השחיתו ציוד וכלי עבודה וחיבלו בקירות הבית ובגדר המקיפה אותו. בנוסף, הם שברו ועקרו כ-15 שתילים של עצי זית, הדר ושקד, אותם נטע חמוד במארס 2021. להערכת חמוד הנזק הכולל שנגרם לרכושו עומד על כ-10,000 ש"ח.

זוהי הפעם השישית שבצלם מתעד פגיעה של מתנחלים בתושבי ג'אלוד או ברכושם  מאז תחילת שנת 2021. כקילומטר מהכפר ג'אלוד הוקמו ההתנחלויות שילה ושבות רחל והמאחזים אחיה ואש קודש.  המאחז אחיה הוקם במרחק של מאות מטרים ספורים ממזרח לביתו של חמוד.

בעדות שמסר לתחקירן בצלם, עבד אל-כרים סעדי, סיפר הישאם חמוד על הנזקים שהסבו לו המתנחלים:

בתחילת חודש מארס 2021 התחלנו לבנות בית על חלקת אדמה ששייכת למשפחה שלי. החלקה היא בשטח של שני דונם ונמצאת בצד הדרומי של הכפר ג׳אלוד, באזור שמוגדר כשטח B. אני עובד בבניין ולכן התחלתי לבנות את הבית בעצמי, והצלחתי להניח את היסודות.

ביום חמישי, 15.4.21, בשעות הבוקר, בזמן שהישראלים והמתנחלים היו בחופשה בגלל יום העצמאות, הלכתי לאתר הבנייה, וכשהגעתי נדהמתי לגלות שחיבלו בו בצורה קשה. הם פגעו בציוד, בכלי העבודה ובעמודי התמך שאני בונה. הפושעים הגיעו כנראה מכיוון מזרח, מחוות מתנחלים בשם ״אחיה״ שהוקמה מזרחית לחלקה שלי, כי הם שברו את גדרות התיל שהצבתי סביב החלקה וחתכו בהן פתח גדול מכיוון מזרח, כדי להיכנס לתוך אתר הבנייה עצמו.

בפעם האחרונה שעבדתי באתר הכנתי שלושה עמודים מקרשים וקיבעתי אותם כדי לצקת לתוכם בטון, אבל הפושעים הפילו אותם והסבו נזק לשלושתם. נדהמתי כשגיליתי שמערבל בטון חשמלי קטן, שמשמש אותי לבנייה, נעלם. רק לפני חודשיים קניתי שני מערבלי בטון במחיר של 2,200 שקל. אחד מהם חיברתי עם שרשרת ומנעול לגזע עץ שנמצא באתר ואותו הם לא הצליחו לגנוב, אז במקום זה הם חתכו את כבל החשמל שלו. מערבל הבטון השני לא היה נעול כי לא מצאתי עוד שרשרת, ואותו הם גנבו.

הם שפכו בערך 30 שקי בטון על הקרקע, ועליהם שפכו איזה 3 קוב מים, וככה הפכו אותו לבלתי שמיש לחלוטין. הם גם פרצו את המנעול על מקרר ישן שמשמש אותי לאחסון כלי עבודה וגנבו מתוכו את הכלים. ובנוסף לכל זה הם חתכו, עקרו ושברו 15 שתילים של עצי הדרים, שקדיות ועצי זית ששתלתי בתחילת מארס בגינה של הבית העתידי.

אנחנו פה בג׳אלוד כבר רגילים שמתנחלים קיצוניים מבצעים תקיפות מהסוג הזה. אין לי שום סכסוכים עם תושבים בכפר או בכפרים אחרים, והאתר היה מגודר מכל הצדדים בגדר תיל בגובה של מטר וחצי. הם השאירו בצד המזרחי שלה פרצה ברוחב שניים וחצי מטרים, שפונה לחוות "אחיה", שנמצאת במרחק של 300 מטרים בערך. כשחיפשתי את הציוד שנגנב מצאתי בדרך שמובילה לשם כלי עבודה.

אני מעריך שהם גרמו לי נזק של קרוב ל-10,000 שקלים. הם עשו הכול בחושך ואף אחד לא ראה אותם. אני עובד כל השבוע בהתנחלות כדי לפרנס את המשפחה שלי, ומשקיע חלק מהכסף בבניית הבית הקטן הזה כדי שנוכל לחיות בו. מאז שהתחתנתי, לפני עשר שנים בערך, אנחנו גרים בבית שכור בכפר.

7

דיר ג'ריר, מחוז רמאללה: מתנחלים רעו עדרי צאן ובקר בשדות פלסטיניים מעובדים. לאחר שתועדו במצלמה על ידי הרב אריק אשרמן, תקפו אותו באלה

ב-7.4.21, בסביבות השעה 17:00, נסעו שלושה מעובדי המשרד למאבק בגדר ובהתנחלויות ברשות הפלסטינית לבחון את המאחז "מעלות אהוביה" שהוקם על אדמות הכפר דיר ג'ריר. עם הגיעם לאזור גילו השלושה כי המאחז פונה ברובו, אך במקום עדיין שוהים כעשרה מתנחלים, בהם נשים וילדים. כשהבחינו המתנחלים במכוניתם, החלו כמה מהם לרוץ לעברם ולקלל אותם, אך השלושה התעלמו מהם והמשיכו בנסיעתם.

כשהשלושה נסעו צפון מזרחית לכפר, הם ראו במקום את הפעיל הישראלי הרב אריק אשרמן, שעמד לצד כביש 449 וצילם ארבעה מתנחלים שרעו את עדרי הצאן והבקר שלהם בשדות חקלאיים פלסטיניים. השלושה עצרו את מכוניתם ויצאו ממנה, ואז הגיעו למקום, במכונית, שניים מהמתנחלים שרצו לעברם קודם לכן. המתנחלים יצאו גם הם ממכוניתם, החלו להתווכח עם השלושה והזעיקו למקום מתנחלים נוספים.

בשלב זה התקרבו ארבעת המתנחלים שרעו את עדריהם אל הכביש והחלו לצעוק על השלושה ולאיים עליהם ועל אשרמן. בינתיים הגיעו למקום שלושה מתנחלים נוספים  ורועים שהגיחו מהשדות הפלסטיניים כשהם רעולי פנים וחמושים באלות. כמה מתנחלים הרחיקו מהמקום באיומים את השלושה, ואז החלו שני המתנחלים רעולי-הפנים להכות את אשרמן באלותיהם בכל חלקי גופו. לאחר מספר דקות נמלטו כל המתנחלים מהמקום, וגם שלושת  העובדים הפלסטיניים עזבו.

אשרמן דיווח על התקיפה למשטרת ישראל, ושוטרים שהגיעו למקום הציעו לו להגיש תלונה בתחנת משטרת בנימין. לאחר מכן נסע אשרמן לירושלים שם קיבל טיפול רפואי.

4

קוסרה, מחוז שכם: מתנחלים כרתו עשרות עצים כחלק ממסע התנכלות מתמשך לתושבי הכפר

בשעות הבוקר של ה-4.4.21  גילה החקלאי ג'וואד חסן, בן 55, כי מתנחלים כרתו כ-70 עצי זית וכ-20 עצי ברוש ואורן בחלקת אדמתו המשתרעת מדרום-מזרח לכפר.

זוהי הפעם שלישית מאז תחילת שנת 2021 שמתנחלים תוקפים את תושבי הכפר קוסרה ופוגעים ברכושם.

כקילומטר וחצי מדרום לקוסרה הוקמו המאחזים אש קודש ואחיה.

EU

פרסום זה הופק בסיוע האיחוד האירופי. בצלם לבדו אחראי לתכניו, שאינם משקפים בהכרח את עמדות האיחוד האירופי.