דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
מהשטח
נושאים

בעת שמיליוני בני אדם בישראל ובגדה המערבית מסוגרים בבתיהם, מתנחלים אלימים ממשיכים בשלהם, בחסות המדינה: תוקפים רועי צאן בשדות המרעה ואף נכנסים לכפרים פלסטיניים, תוקפים תושבים ומשחיתים את רכושם. למרות משבר הקורונה, בשבועות האחרונים נמשכת העלייה במעשי האלימות.

מארס 2021

13

בורין, מחוז שכם: מתנחלים מלווים בחיילים תקפו באבנים תושבים שעסקו בבניית בית. החיילים ירו גז מדמיע וכדורי מתכת מצופים גומי על תושבים שניסו להרחיק את המתנחלים

ב-13.3.21, עסק מונסתר מנסור, תושב בורין, בבניית ביתו. לצידו עבד תושב נוסף מהכפר. בסביבות 14:30 הגיעו למקום כעשרים מתנחלים, מלווים בכשישה חיילים, והחלו ליידות אבנים על הבית. מנסור וחברו יצאו מהבית וניסו להרחיקם מהבית, באמצעות יידוי אבנים, אך ללא הצלחה. כשאחד המתנחלים ירה באקדחו שתי יריות, שאחת מהן פגעה בקיר מאחורי מנסור, נאלצו השניים לברוח מהמקום לכיוון בתי הכפר.  

בינתיים התקבצו סביב הבית המותקף תושבים מהכפר, וחלקם, יחד עם מנסור וחברו, ניסו גם הם להרחיק את המתנחלים באמצעות יידוי אבנים. בשלב זה המשיכו חלק מהמתנחלים ליידות אבנים על הבית ואחרים החלו לרדוף אחרי תושבי הכפר. החיילים, שזכו בינתיים לתגבורת, ירו כדורי מתכת מצופים גומי וגז מדמיע לעבר התושבים, שנאלצו לסגת.

הבית שהותקף ניצב כמה מאות מטרים ממזרח לבתי הכפר, וכקילומטר ממנו הוקמו ההתנחלות הר ברכה והמאחז סנה יעקב (גבעת רונן).  

תושבי הכפר בורין, המוקף בהתנחלויות הר ברכה ויצהר, סובלים כבר שנים מתקיפות חוזרות ונשנות של מתנחלים.

בשנות השמונים הוקמה ההתנחלות יצהר כקילומטר מדרום לכפר והתנחלות הר ברכה כקילומטר מצפון-מזרח לכפר - שתיהן על אדמות בורין וכפרים שכנים.  

בעדות שמסר לתחקירנית בצלם, סלמא א-דיבעי, סיפר, מונתסר מנסור, נהג אוטובוס בן 31 ואב לילדה, על תקיפת המתנחלים, בשיתוף פעולה צבאי, על ביתו הנמצא בבנייה:

ב-13.3.21, בסביבות השעה 14:30, עבדתי בבניית הבית שלי יחד עם תושב אחר מהכפר. פתאום הגיעו בערך עשרים מתנחלים והתחילו ליידות אבנים על הבית. התקשרתי מיד למשפחה שלי כדי לספר להם מה קורה, כי חששתי. היו שם הרבה מתנחלים, ו-8-6 חיילים ששמרו עליהם ולא ניסו למנוע מהם ליידות אבנים. ניסינו להתגונן וזרקנו אבנים בחזרה, אבל הם היו רבים ואחד גם היה חמוש באקדח.  

אחד המתנחלים ירה שתי יריות באקדח שלו - ואחד הקליעים פגע בקיר מאחוריי. הבנתי שאנחנו בסכנת חיים. יצאנו מהבית והתחלנו לברוח לכיוון הכפר. אחרי שהתרחקנו עמדנו והסתכלנו על המתנחלים ואז הגיעו עוד תושבים וביחד איתם ניסינו להרחיק אותם באמצעות יידוי אבנים. חלק מהמתנחלים המשיכו ליידות אבנים על הבית ואחרים התחילו לרדוף אחרינו ואיתם באו החיילים, שירו לעברינו כדורי "גומי" וגז מדמיע. בינתיים הגיעו ארבעה ג'יפים צבאיים ומהם ירדו עוד חיילים, שגם הם ירו כדורי "גומי" וגז מדמיע לעברנו. התושבים נאלצו לחזור אחורה. אני נשארתי כדי להשקיף ולראות מה הם עושים לבית שלי וראיתי שהם גורמים נזקים.  

זאת לא פעם ראשונה שהם תוקפים את הבית. זה כבר קרה כמה פעמים ובכל פעם נאלצתי לתקן את מה שהם השחיתו. זה עלה לי עשרות אלפי שקלים. הם מן הסתם רוצים להרחיב את ההתנחלות ברכה על האדמות שלנו ולכן למנוע כל בניה חדשה באזור. אני כבר לא יכול לעמוד בהפסדים האלה. יש לי משפחה לפרנס ושכר דירה לשלם. אף אחד לא יכול לסבול את התקיפות האלה. בכל פעם שהם תקפו והשחיתו משהו בבית הרגשתי את זה בגוף שלי. זה עוול שאף אחד לא יכול לסבול - לראות את הבית שלך מותקף בידי מתנחלים, שעליהם שומרים חיילים חמושים שיורים על כל מי שמנסה להתקרב אליהם. להם יש את הזכות לעשות מה שבא להם. הם בונים בתים וכבישים ומקימים גנים איפה שהם רוצים, ואנחנו לא יכולים לבנות אפילו על האדמות שלנו.

ינואר 2021

24

בורין, מחוז שכם: מתנחלים ניסו להתקרב לבתי הכפר, חיילים שליוו אותם ירו אש חיה באוויר

ב-24.1.21, בסביבות השעה 16:00, הגיעו כעשרה מתנחלים, מלווים בכמה חיילים, לפאתי השכונה המזרחית של הכפר בורין, ונעצרו בסמוך לבית נטוש. החיילים ירו אש חיה באוויר כדי לפזר תושבים מהכפר שהגיעו למקום כדי לחסום את דרכם של המתנחלים ולמנוע מהם מהם להתקדם לתוך השכונה. בסביבות השעה 17:00 עזבו המתנחלים והחיילים את המקום.

תושבי הכפר בורין, המוקף בהתנחלויות הר ברכה ויצהר, סובלים כבר שנים מתקיפות חוזרות ונשנות של מתנחלים. בשנות השמונים, ההתנחלות יצהר הוקמה כקילומטר אחד דרומית לכפר, וההתנחלות הר ברכה הוקמה כקילומטר אחד צפון מזרחית לכפר, שתיהן על אדמות הכפר בורין וכפרים שוכנים.

23

בורין, מחוז שכם: מתנחלים תקפו באבנים בית בבנייה, בפעם השלישית מאז יוני 2020

ב-23.1.21 הגיעו כעשרה מתנחלים, ובהם רכז הביטחון של ההתנחלות הר ברכה, וכחמישה חיילים, לפאתי השכונה הצפון-מזרחית בכפר והחלו ליידות אבנים על בית בבנייה, שבמרחק של כקילומטר ממנו הוקם המאחז סנה יעקב (גבעת רונן). באותה עת היו במקום בעל הבית, איבראהים עיד, בן 43, וכמה עובדים. כמה מתושבי הכפר התאספו במקום והגנו על הבית מפני המתנחלים. לאחר זמן קצר, המתנחלים עזבו את המקום מבלי לגרום נזק.

זו התקיפה השלישית של ביתו של עיד בידי מתנחלים מאז חודש יוני 2020: ב-18.6.20, מתנחלים יידו אבנים על הבית, שברו את צנרת המים שלו והציתו מטעי זית ושקד בסביבתו. חיילים שהגיעו לאזור ירו רימוני גז מדמיע וכדורי מתכת מצופים גומי לעבר תושבי השכונה שהגיעו להגן על הרכוש. ב-9.10.20, מתנחלים תקפו את השכונה באבנים, רכז הביטחון של ההתנחלות הר ברכה עצר עובר אורח תושב הכפר, ניפץ אחד מהחלונו במכוניתו, ירה שתי יריות באוויר, ומסר אותו לידי חיילים, שעצרו אותו למשך שלושה ימים בלי שום סיבה.  ב-10.10.20, מתנחלים יידו אבנים על הבית ושברו כמה מחלונותיו. גם הפעם, חיילים שהגיעו למקום ירו רימוני גז מדמיע לעבר התושבים.  

תושבי הכפר בורין, המוקף בהתנחלויות הר ברכה ויצהר, סובלים כבר שנים מתקיפות חוזרות ונשנות של מתנחלים. בשנות השמונים הוקמה ההתנחלות יצהר כקילומטר דרומית לכפר, וההתנחלות הר ברכה הוקמה כקילומטר אחד צפון מזרחית לכפר - שתיהן על אדמות הכפר בורין וכפרים שכנים.

21
אבן שהשליכו מתנחלים וניפצה את שמשת מכוניתו של עבד אל-כרים אבו שחאדה. בורין, 21.1.21.
אבן שהשליכו מתנחלים וניפצה את שמשת מכוניתו של עבד אל-כרים אבו שחאדה. בורין, 21.1.21.

בורין, מחוז שכם: מתנחלים תקפו באבנים מכונית בנוכחות חיילים

ב-21.1.21, בסביבות השעה 20:30, תקפו כעשרה מתנחלים באבנים את מכוניתו של עבד אל-כרים אבו שחאדה, בן 48, אב לשבעה, תושב הכפר, בסמוך לכניסה לבורין, על כביש חווארה-יצהר. במקום נכחו מספר חיילים. המתנחלים ניפצו חלון צדדי במכונית וגרמו נזק לשלדתה.

תושבי הכפר בורין, המוקף בהתנחלויות הר ברכה ויצהר, סובלים כבר שנים מתקיפות חוזרות ונשנות של מתנחלים. בשנות השמונים, ההתנחלות יצהר הוקמה כקילומטר אחד דרומית לכפר, וההתנחלות הר ברכה הוקמה כקילומטר אחד צפון מזרחית לכפר, שתיהן על אדמות הכפר בורין וכפרים שכנים.

נובמבר 2020

23

בורין, מחוז שכם: מתנחלים העלילו על אב משפחה כי השליך אבנים, ויצאו למסע ונדליזם בחלקת האדמה השייכת לו. חיילים ששהו במקום לא נקפו אצבע כדי להגן על רכוש המשפחה

בשעות הבוקר המוקדמות של יום שני, ה-23.11.20, יצאו תשעה בני משפחת עומראן לשתול ולזרוע ירקות ופירות. למבוגרים  התלוו חמישה ילדים, בני שנתיים עד 15, ויחד הם הגיעו לחלקת האדמה שלהם, המשתרעת על שטח של חמישה דונם מדרום לבורין. בסביבות השעה 10:00, כשהיו בעיצומה של העבודה, הגיעו מכיוון המגדל הצבאי הסמוך שלושה חיילים ושאלו את בני המשפחה האם ראו צעירים שיידו אבנים על הכביש. בני המשפחה ענו בשלילה, והחיילים נשארו באזור מספר דקות ואז הסתלקו.  

כעשר דקות לאחר מכן, הגיעו למקום כשבעה מתנחלים ועמם חזרו שלושת החיילים. המתנחלים, חלקם חמושים באקדחים, החלו לצעוק על בני המשפחה ולקלל אותם. הם טענו שהאב, יאסר עומראן (39) הוא זה שידה אבנים על הכביש. החיילים הורו לבני המשפחה לעזוב את החלקה והמתנחלים החלו לפזר את הזרעים, לעקור שתילים ולהשחית את רכוש המשפחה. בנוסף, השחיתו המתנחלים אוכל, ספרים ובגדים שבני המשפחה הביאו עמם. בני המשפחה נאלצו להתרחק מאדמתם ולעבור לחלקה סמוכה, שם המתינו כשעה עד שהמתנחלים והחיילים עזבו . כששבו לחלקתם, גילו מה רב ההרס שהשאירו אחריהם המתנחלים. בשלב זה הגיע למקום ג'יפ צבאי, שנשאר באיזור עד שבני המשפחה חזרו לביתם, בסביבות השעה 16:00.

סוהא עומראן, בת 37, תושבת בורין ואם לשמונה, תיארה את האירוע בעדות שמסרה לתחקירנית בצלם, סלמא א-דבעי:  

נטענו שתילי תאנים, שזיפים ושסק. לפני כשבוע חרשנו את האדמה וביום שני הגענו לשם כדי לזורע פול, שום, בצל, תפוחי אדמה ותות שדה. קיווינו שהיבול יספק לנו הכנסה נוספת כי מאז הקורונה ההכנסה של בעלי מעבודתו כספר הצטמצמה מאוד.

גיסתי נג'ווא, בת 52, והבן שלה עז א-דין, בן 22, באו איתנו. היינו באמצע העבודה ובדיוק כשעמדתי להכין תה הגיעו שלושה חיילים מכיוון המגדל הצבאי הסמוך. הם דיברו בעברית עם בעלי ואחר כך הבנתי ממנו שהם טענו שיש מיידי אבנים באזור, ושאלו אם ראינו אותם. אחרי רבע שעה בערך החיילים הלכו ואנחנו המשכנו לעבוד. עשר דקות אחר-כך החיילים חזרו ויחד איתם היו בין שבעה לעשרה מתנחלים, שהתחילו לצעוק עלינו. כולם חבשו מסכות וכמה מהם היו עם אקדחים בחגורה. הם קיללו אותנו בעברית, אבל אני הבנתי שהם אמרו "בן זונה". בעלי, שיודע עברית, אמר לי אחר כך שהמתנחלים האשימו אותו שהוא זרק אבנים על הכביש.  

הבת שלי רימאל, בת שנתיים, שהחזקתי על הידיים, התחילה לבכות ולצעוק וגם הבן שלי אל-עוקאב, בן 5, והבת שלי עביר, בת 4, התחילו לבכות מרוב פחד. ניסיתי להרגיע את הילדים וביקשתי מהם להתרחק אבל הם לא רצו לזוז בלעדי ואני לא רציתי להשאיר שם לבד את בעלי, מוקף במתנחלים.  

החיילים דרשו שוב ושוב שנסתלק וחלק מהמתנחלים התחילו לקחת את החפצים שלנו ולזרוק אותם ולפזר אותם. הם זרקו גם את הזרעים שהבאנו איתנו וגם אוכל ושתייה, וילקוטים שהילדים הביאו איתם כדי להכין שיעורי בית וללמוד לבחינות. המתנחלים גם קרעו את ספרי הלימוד של הילדים. אפילו את המחצלות הם זרקו על הכביש. מתנחל אחד רוקן על המדורה את קנקן התה, וכששאלתי אותו למה, הוא עשה עם היד שלו סימן על הצוואר, של כריתת ראש.  

בינתיים בעלי והאחיין שלי, עז א-דין התווכחו עם המתנחלים ולא הסכימו שנעזוב. בעלי ניסה להסביר להם שאנחנו נמצאים באדמה שלנו ואנחנו לא אחראים למה שקורה על הכביש. אבל הם לא הסכימו להקשיב ובסוף נסוגנו לחלקה סמוכה. המתנחלים המשיכו להשליך ולהשחית את הכל.  

עמדנו וצפינו במה שהמתנחלים והחיילים עושים באדמה שלנו. אחרי שהם עזבו חזרנו לחלקה ומה שראינו היה באמת עצוב. שום דבר לא נשאר על כנו. הם השחיתו הכול. אפילו את השתילים החדשים שנטענו הם שברו. מצאתי חלק מהבגדים של רימאל בשדה קוצים סמוך. המתנחלים גם גנבו לנו שתי טוריות, מכוש ומגרפה. אספנו את כל מה שהצלחנו להציל וזרענו ושתלנו מחדש. בשלב מסוים הגיע ג'יפ צבאי ונשאר בסביבה עד שהלכנו הביתה, בסביבות השעה 16:00.  

כשחזרנו הביתה הילדים היו עדיין בהלם. אדם לא הצליח ללמוד למבחן שהיה לו. הוא רק בהה בספר שהמתנחלים קרעו. עביר אמרה לי "אני מפחדת שהחיילים יקחו אותך וישימו אותך בבית הכלא". האירוע השפיע עליהם מאוד. שמעתי אותם אפילו מדברים מתוך שינה, והם התעוררו כמה פעמים בלילה. למחרת ליוויתי אותם לבית הספר וקניתי להם ספרים חדשים.

נג'ווא עומראן, בת 52, תושבת שכם, נשואה ואם לשמונה, סיפרה גם היא על האירוע בעדות שמסרה לתחקירנית בצלם, סלמא א-דבעי:

בדרך כלל אנחנו לא נתקלים בשום בעיות כשאנחנו הולכים לאדמה שלנו. הרבה פעמים מגיעים חיילים, שואלים אותנו מה אנחנו עושים, אנחנו עונים להם שאנחנו עובדים באדמה והם לא עושים כלום. מה שקרה הפעם היה לא יאומן.

עד שהחיילים והמתנחלים הגיעו נהנינו ממזג האוויר היפה ומהרוגע של הטבע. עבדנו, דיברנו וצחקנו יחד.  

לא ממש הבנתי מה הם רצו. אם הנוכחות שלנו שם סתם הפריעה להם או שבאמת זרקו עליהם אבנים כמו שטען הצבא. אנחנו לא ראינו שום דבר כזה. באזור שהיינו בו היה שקט לגמרי והתנועה על כביש יצהר זרמה בצורה נורמלית.  

כל-כך כעסתי כשראיתי את המתנחלים הורסים הכל, אבל התאפקתי כדי לא לחמם את הבן שלי ואחי. במקום זה אמרתי להם "שיעשו מה שהם רוצים, העיקר שאתם בריאים ושלמים. לשאר הדברים אפשר למצוא תחליף". רציתי להרגיע אותם כי אין לנו ברירה אלא להתאזר בסבלנות. הרי הצבא מגן על המתנחלים ולא עושה כלום בשבילנו.

אוקטובר 2020

23
מוחמד זיבן, שהותקף על ידי מתנחלים בשעה בה עיבד את חלקת האדמה של המשפחה. בורין, 23.10.20. צילום: סלמא א-דיבעי, בצלם
מוחמד זיבן, שהותקף על ידי מתנחלים בשעה בה עיבד את חלקת האדמה של המשפחה. בורין, 23.10.20. צילום: סלמא א-דיבעי, בצלם

בורין, מחוז שכם: עשרות מתנחלים תקפו באבנים בני משפחה שמסקו זיתים ופצעו אחד מהם

בצהרי יום שישי, ה-23.10.20, מסקו בני משפחת זיבן זיתים במטע שלהם שמדרום לכפר. פתאום הופיעו במטע כשבעה מתנחלים, הקיפו את בני המשפחה והחלו ליידות עליהם אבנים.

האחים עימאד (58) ובשיר (64) זיבן תפסו מחסה מאחורי עץ זית, בעת ששלושה מבני המשפחה צעקו על המתנחלים וניסו להרחיקם מהמקום. בנות המשפחה, שמסקו זיתים כעשרים מטרים מהמקום, הזעיקו תושבים שעבדו בחלקות סמוכות.

בשלב זה הגיעו למקום כעשרים מתנחלים נוספים, חלקם רעולי פנים, חמושים במקלות עץ ומוטות ברזל. המתנחלים המשיכו ליידות אבנים על המוסקים ואחת מהן פגעה בראשו של מוחמד זיבן, בן 32, שפונה מהמקום. מוחמד טופל ושב למטע על גב סוס. המתנחלים נבהלו והתרחקו מהמקום.

מוחמד זיבן, שסבל מסחרחורת לאחר האירוע, נלקח לבית החולים רפידיא בשכם שם אובנו קרע בקרקפתו ודימום באוזנו. הוא הועבר לבית החולים אל-איסתישארי ברמאללה, שם אושפז לצורך מעקב ושוחרר לביתו כעבור יומיים.

אביו, עימאד זיבן, תושב בורין בן 58 ואב לארבעה, מובטל ומסגר במקצועו, סיפר על התקיפה לתחקירנית בצלם, סלמא א-דיבעי:

ביום שישי, ה-23.10.20, בסביבות 7:30 בבוקר, הגענו עם אשתי דלאל (54) והילדים שלי, מוחמד (32) ומוסא (28), אחותי כיפאח (53), אחי בשיר (64) אשתו באסמה (56) והבן שלהם אחמד (34), לחלקת האדמה שלנו שנמצאת בצד הדרומי של הכפר - באזור שנקרא "ח'לת אל-ר'ול". בערך קילומטר מהחלקה הוקמה ההתנחלות יצהר, שיושבת על האדמות של הכפר שלנו והכפרים הפלסטיניים הסמוכים.

האדמה שלנו משתרעת על פני שטח של ארבעה דונם, וגדלים עליה קרוב ל-100 עצי זית, 15 שקדיות ושני גפנים. את כל העצים נטע סבא שלי, זכרונו לברכה, וכולם גדולים ופוריים.

אני אוהב את האדמה שלי ועובד בה הרבה. לא צריך תיאום כדי להגיע אליה ואני עובד שם בכל העונות. גם בעונות של השקדים והענבים.

אני קשור מאוד לאדמה הזאת ותמיד מגיע עם המשפחה למסיק למרות שיש לי בעיות גב ואני לא ממש יכול למסוק. אני אוהב להיות שם עם המשפחה ורוצה לשמור עליה מפני המתנחלים.

אחרי שהגענו לאדמה התיישבתי ועקבתי אחר המתרחש. בסביבות 12:30 פתאום עפו עלינו אבנים. אחת מהן עברה מעל לראש שלי ושמעתי את הבנים שלי צועקים. המתנחלים הגיחו מאחורי העצים שבצד המזרחי של המטע. הם התקרבו אלינו בלי שנרגיש בכלל. הם היו בערך שבעה, רעולי פנים, והם עמדו במקום קצת יותר גבוה מאתינו, במרחק של איזה ארבעה מטרים, וזרקו עלינו אבנים.

אני ואחי בשיר, שהיה לידי, ניסינו למצוא מחסה מאחורי אחד העצים.

הבנים שלנו ניסו להגן עלינו ולהרחיק את המתנחלים. בנות המשפחה שעבדו כעשרים מטרים מאתנו ולא נפגעו, הזעיקו תושבים מהכפר שעבדו בחלקות הסמוכות. בינתיים הגיעה עוד קבוצה של בערך 25 מתנחלים, והם הקיפו  אותנו מכל הצדדים. ראיתי שחלקם מחזיקים מקלות עץ ומוטות ברזל.

הבן שלי, מוחמד, נפצע מאבן שפגעה לו בראש ונפל על האדמה. אחיו מוסא הרחיק אותו משם ושאר הבנים שלי  ניסו להגן עלינו uיידו אבנים בחזרה על המתנחלים. המתנחלים המשיכו לזרוק עלינו אבנים.

בסוף הבן שלי מוחמד חזר על סוס והבריח משם את המתנחלים. בינתיים הגיעו גם כמה תושבים מהכפר. מאוחר יותר מוחמד הרגיש סחרחורת אז לקחתי אותו לבית החולים רפידיא שבשכם.

בבית חולים עשו לו צילום רנטגן, והתברר שיש לו קרע בקרקפת ודימום באוזן. העבירו אותו לבית חולים "אל-איסתישארי" ברמאללה כי חשבו שהוא יצטרך ניתוח, אבל בסוף החליטו שזה לא נחוץ כי המצב שלו התייצב והוא הרגיש יותר טוב. הוא שוחרר מבית החולים ב-25.10.20.

כקילומטר מחלקת האדמה של משפחת זיבן הוקמה ההתנחלות יצהר.

12
מתנחל מוסק זיתים במטע של משפחת כורדי מבורין, 12.10.20. צילום: העד לאירוע
מתנחל מוסק זיתים במטע של משפחת כורדי מבורין, 12.10.20. צילום: העד לאירוע

בורין, שכם: מתנחל מסק עצי זית השייכים לתושב הכפר וגנב את הפרי

יחיא כורדי (46) תושב קלקיליה שגדל בבורין, הוא אב לשלושה. בבעלות משפחתו שתי חלקות אדמה, שאחת מהן צמודה לבית ילדותו, בצד המזרחי של הכפר בורין. לאחר פרוץ האינתיפאדה השנייה והקמת מחסום חווארה במרחק של כקילומטר מביתם, החליטו בני המשפחה למכור את הבית ולעבור לקלקיליה, אך חלקת האדמה נשארה בבעלותם.

בחלקה זו, המשתרעת על פני ארבעה דונם, גדלים 45 עצי זית. החלקה השנייה בבעלות המשפחה משתרעת על פני שני דונם ונמצאת במרחק של  כמאה מטרים מדרום לראשונה, ובה גדלים 50 עצי זית.
ב-12.10.20 ראה אחד מתושבי הכפר מתנחל מוסק זיתים במטע של משפחת כורדי, צילם אותו  ושלח ליחיא כורדי את התיעוד.

בשל הקמת ההתנחלות הר ברכה והמאחז סנה יעקב (גבעת רונן) בסמוך לאדמות, הצבא אינו מאפשר למשפחה להגיע לאדמותיה ללא תיאום. השנה תואם עבורם יום מסיק אחד בלבד, ב-25.10.20, וכשהגיעו בני המשפחה לחלקה הראשונה הם גילו כי מתוך 45 עצים, מתנחלים כבר מסקו 30, ונותר להם למסוק רק 15 עצים, שיבולם הסתכם כ-30 ק"ג זיתים. בנוסף, הם גילו כי מתנחלים הציבו סביב החלקה השנייה גדר שמנעה מהם גישה אליה.

בעדות שמסר יחיא כורדי לתחקירנית בצלם, סלמא א-דבעי, הוא סיפר:

בסביבות 9:00 הגעתי לחלקת האדמה שלי יחד עם שני הבנים שלי, יזן (16) ומוחמד (13), וראינו שם שמונה חיילים. אחד מהם שאל אותי, בערבית טובה, אם יש לי מסמכי בעלות. עניתי שאין לי אבל הקרקע שייכת לי ולאחים שלי. הוא ענה לי שהקרקע שייכת לחבר שלו מגבעת רונן, ואחרי שאמרתי לו שזה לא נכון הוא הצביע על החלק הצפוני של החלקה ואמר שמהכביש והלאה אסור לנו להגיע.

במטע הזה גדלים 45 עצי זית ועומדים בו שני בתים ששייכים למשפחה משנות השבעים – זמן רב לפני שהוקמו ההתנחלויות.  בחלקה השנייה, שמדרום לראשונה, גדלים 50 עצי זית. הופתעתי לגלות שמתנחלים הציבו סביבה גדר תיל.

החיילים אסרו עלינו להגיע לחלקה השנייה ולחלק מהחלקה הראשונה ולכן יכולנו למסוק רק 15 עצי זית, שעל 6-5 מהם בקושי היו זיתים.

עבדנו עד 15:00. מסקנו בערך 30 קילו זיתים, מהם אפשר להפיק כעשרה ליטרים של שמן זית, צילמתי את העצים עם הענפים השבורים וחזרנו הביתה. לפני האינתיפאדה השנייה היינו מפיקים משתי החלקות שלנו בערך 20 ג'ריקנים של שמן (למעלה מ-200 קילוגרם זיתים). היום היינו אמורים להפיק אפילו יותר, כי ככל שהעצים מתבגרים היבול גדול יותר.

9

בורין, מחוז שכם: מתנחלים תקפו באבנים בתים, חיילים שליוו אותם ירו רימוני גז מדמיע לעבר התושבים. ילד ששאף גז מדמיע התעלף

ביום שישי, 9.10.20, בסביבות השעה 18:00, הגיעו לשכונה הצפון-מזרחית בכפר בורין שבמחוז שכם כעשרים מתנחלים שהתפזרו באזור. חלקם תקפו באבנים את ביתה של משפחת עיד, בו גרים איבראהים, בן ה-50, ר'אדה, בת ה-46 ותשעת ילדיהם, בני 7 עד 19. את המתנחלים איבטחו כחמישה חיילים, שהשליכו רימוני הלם לעבר תושבים שהגיעו למקום כדי לסייע לבני המשפחה וירו לעברם גז מדמיע.

עלי עיד, בן 18, תיאר את מה שאירע בעדות שמסר ב-20.10.20 לתחקירנית בצלם, סלמא א-דיבעי:

קראתי ספר בחדר שלי ואז שמעתי פתאום רעשים מבחוץ, מאחורי הבית. ירדתי לקומה הראשונה והפעלתי את המסך שמקושר למצלמות האבטחה שהתקנו על גג הבית. בינתיים שמעתי אבנים נוחתות בחצר שלנו. ראיתי על המסך בערך שלושה מתנחלים שזרקו אבנים על הבית.

קראתי לאמא שלי ולאחיות שלי והתחלנו לסגור חלונות כי פחדנו שהאבנים יחדרו לבית וגם שגז מדמיע יחדור פנימה. עליתי לקומה השנייה ועוד לפני שהספקתי לסגור את החלונות, אחת האבנים ניקבה חור ברשת של אחד החלונות וחדרה לתוך הבית. מזל שלא נפגעתי.

ירדתי בחזרה לקומה הראשונה והמשכתי לעקוב במצלמות אחרי המתרחש בחוץ. האבנים נחתו בחצר כמו גשם. לאט לאט הגיעו עוד ועוד מתנחלים, רובם רעולי פנים. היו איתם חיילים שניסו קצת לדחוף אותם אבל גם זרקו רימוני הלם וירו רימוני גז מדמיע לעבר התושבים שבאו להגן עלינו והתפזרו סביב הבית שלנו.

ראיתי במצלמות את המכונית של אבא שלי. הוא חזר הביתה עם שני האחים שלי, אוסאמה, בן 19 ומוחמד, בן 7. הם חנו בחניה המקורה שלנו. החיילים התחילו לזרוק יותר ויותר רימוני הלם וגז על הבית שלנו ולמרות שסגרנו את כל החלונות הריח של הגז חדר פנימה. הבאתי בצל ואלכוהול כדי שיהיה לנו קל יותר לנשום.

האב, איבראהים עיד, השאיר את שני בניו בחניה המקורה כי הניח ששם הם יהיו מוגנים מהגז המדמיע והאבנים. בינתיים, חדר הגז המדמיע לחניה ואוסאמה ומוחמד שנשארו בה התקשו לנשום. אוסאמה התקשר מהחניה לאמו כדי לבקש עזרה.

בעדות שמסר ב-20.10.20 סיפר אוסאמה עיד:

הייתי מחוץ לבית ביחד עם אבא שלי ואחי הקטן, מוחמד, בן השבע, כשהתקשרו אלינו מהכפר ואמרו לנו שתוקפים את הבית שלנו. מייד נכנסנו לרכב ונסענו חזרה הביתה. כשהגענו ראינו כעשרה מתנחלים שתוקפים באבנים את הבית שלנו. הם יידו אבנים לעבר הכניסה. אבא שלי הכניס את הרכב לתוך החניון וביקש מאתנו להישאר שם כדי שלא ניפגע. הוא התכוון להיכנס לבית כדי לראות מה קורה עם אמא שלי והאחים שלי.

בחניון אין חלון ואין אור. הדלקתי את האור בטלפון הנייד של אבא שלי, כי הוא השאיר אותו באוטו. אני ומוחמד שמענו את הרימונים פוגעים בקירות החניון ונופלים לידו. לאט לאט הגז חדר פנימה והתקשינו לנשום. מוחמד התחיל לבכות ואמר: "אני לא רוצה למות".

התקשרתי לאימא שלי ואמרתי לה שאנחנו יכולים למות בתוך החניה מהגז המדמיע כי אי אפשר לפתוח את הדלת של החניון מבפנים, ושמישהו יבוא לעזור לנו. בינתיים מוחמד התעלף. לא ידעתי מה לעשות. לקחתי איזה כלי שהיה שם וניסיתי לעשות חור בקיר כדי להכניס קצת אוויר אבל לא הצלחתי, הרגשתי שאני מת. זו הפעם הראשונה שאני מרגיש ככה, שאני ממש לא יכול לנשום. אחרי חמש דקות בערך בחורים מהכפר פתחו את הדלת של החניה, הוציאו אותנו ולקחו אותנו לתחנה של מכבי האש בכפר ושם נתנו לנו חמצן.

זו הייתה התקיפה הכי אלימה שעברתי מאז שעברנו לגור בבית הזה לפני שבע שנים.

לאחר כרבע שעה התרחקו המתנחלים כמה עשרות מטרים מביתה של משפחת עיד, אך רק בסביבות השעה 21:00 הם עזבו את המקום. הם הותירו מאחוריהם חצר מלאה באבנים ופרוג'קטור שבור על גג הבית.

למחרת, ביום שבת, בסביבות השעה 17:30, הגיעו כעשרים מתנחלים לצדו המזרחי של הכפר. הפעם הם תקפו באבנים את בית משפחת זיבן, הנמצא במרחק של כ-800 מטרים מבית משפחת עיד. ארבעה מהמתנחלים ניסו להיכנס לתוך הבית, אך לאחר שהגיעו למקום כעשרים מתושבי הכפר, המתנחלים נסוגו כחמישים מטרים, לעבר בית סמוך השייך אף הוא למשפחת עיד ונמצא בשלבי בנייה. באותו הזמן הגיע למקום ג'יפ צבאי, וממנו ירדו כמה חיילים שהתחילו לירות רימוני גז מדמיע לעבר התושבים. החיילים אפשרו למתנחלים לחבל בבית ולשבור ארבעה מחלונותיו, מבלי לנסות למנוע מהם לעשות זאת.

יוני 2020

18

בורין, מחוז שכם: מתנחלים הציתו עצים ויידו אבנים על בית בבנייה. חיילים ירו גז מדמיע וכדורי "גומי" על התושבים והקשו על כיבוי האש

בשעות אחר הצהריים של יום חמישי, ה-18.6.20, נערים פלסטינים הציתו שדה קוצים בין השכונה המזרחית של הכפר בורין למאחז סנה יעקב (גבעת רונן). מתנחלים הגיעו למקום כדי לכבות את האש, ובינם לבין הנערים התפתח עימות. המאחז הוקם בשנת 1999, במרחק של כקילומטר מבורין.

בהמשך היום, בסביבות השעה 16:00 הגיעו כעשרה מתנחלים לשכונה הצפון-מזרחית של הכפר. הם החלו ליידות אבנים על בית בבנייה, שברו את צנרת המים שלו והציתו מטעי זית ושקד שצמחו בסביבתו. תושבים בשכונה יצאו להגן על בתיהם ואדמותיהם, ובמקום התפתח עימות בינם לבין המתנחלים. כעשרה חיילים שהגיעו לאזור ירו רימוני גז וכדורי מתכת מצופים גומי לעבר תושבי השכונה, ומנעו מחלקם להגיע לאדמותיהם כדי לכבות את האש. רכב כיבוי של ההגנה האזרחית הפלסטינית לא הצליח להגיע למטעים בשל העימותים.
 
עם רדת החשכה, לאחר שהאירוע הסתיים, הגיעו הכבאים לאדמות וסייעו לתושבים בכיבוי האש.
 
בשיר זיין (64), תושב הכפר ובעל אחד המטעים שהוצתו, שמע על ההצתה מבנו. בעדות שמסר למחרת האירוע לתחקירנית בצלם, סלמא א-דיבעי, הוא סיפר:

למשפחה שלנו יש 25 דונם באזור, וחמישה מהם ירשתי מסבא שלי. בחלקה צומחים 40 עצי זית ושקד, והיא מגודרת מכל הכיוונים בשיחי סברס. כשהודיעו לי שהעצים שלי נשרפים הגעתי מיד, אבל החיילים לא נתנו לי להתקרב ואמרו כל הזמן "ארג'ע! ארג'ע!" (תחזור תחזור). ניסיתי להסביר להם שאני רק רוצה לכבות את האש, אבל הם התעקשו ולא נתנו לי להתקרב.

ראיתי בערך עשרה מתנחלים שניגשו לבית בבנייה, צמוד לחלקה שלי, והתחילו לשבור את קירות הלבנים. החיילים נתנו להם לעשות את זה ולא התערבו. בכל פעם שתושבים מהשכונה התקדמו לכיוון המתנחלים - החיילים התחילו לירות לעברם גם כדורי גומי. זה נמשך עד שהחשיך, ואז המתנחלים התרחקו לכיוון מאחז גבעת רונן.

מ-40 העצים בחלקה שלי נשארו 16. בחלקה של אבא שלי נשרפו בערך 50 עצי שקד וזית, ונשאר רק עץ אחד.‎ אני והבן שלי, ח'אלד, ניסינו לכבות אש שעדיין בערה בענפיהם של כמה עצים.

4
עץ זית עתיק כרות בבורין, 4.6.20 . צילום: נאסר קאדוס
עץ זית עתיק כרות בבורין, 4.6.20 . צילום: נאסר קאדוס

בורין, מחוז שכם: מתנחלים כרתו 80 עצי זית עתיקים

נאסר קאדוס (52) למד משיחת טלפון שרוב העצים בחלקת האדמה שלו נכרתו. החלקה המדוברת נמצאת בצדו הדרומי של הכפר, ושיחת הטלפון הקשה הגיעה ביום חמישי, ה-4.6.20, בסביבות חמש אחר הצהריים.

הצבא אינו מתיר לקאדוס להגיע ללא תיאום לאדמתו, שבמרחק של כשני קילומטרים ממנה הוקמה ההתנחלות יצהר, ולכן לא יכול היה להגיע אליה מיד ולבדוק מה מצב העצים. כעבור יומיים, בשעות הבוקר המוקדמות, הגיע קאדוס לאדמתו וגילה כי מתנחלים כרתו בה כ-80 עצי זית עתיקים.

בעדות שמסר לתחקירנית בצלם, סלמא א-דבעי, סיפר:

ניצלתי את העובדה שבשבת המתנחלים לא נוהגים לצאת מהבתים שלהם מוקדם, והגעתי אל החלקה בערך בשבע בבוקר. גיליתי שבחלקה לא נשאר אפילו עץ אחד שלם, ונראה שהעצים נכרתו ארבעה או חמישה ימים קודם, כי הענפים כבר התחילו להתייבש. כשראיתי את העצים על הקרקע הרגשתי מחנק בגרון ומיהרתי ללכת משם. לא הייתי מסוגל להישאר ולראות את המראה הנורא הזה.

הצלחתי לחזור הביתה מבלי להיתקל במתנחלים או בג'יפים הצבאיים שמסיירים על הכביש של יצהר. אני מרגיש חוסר אונים מוחלט.

מארס 2020

10

בורין: מתנחלים תקפו בית. חיילים הגנו עליהם וירו גז מדמיע על תושבי הכפר

כעשרה מתנחלים, המלווים בכחמישה חיילים, חיבלו בבית בבנייה בבעלות מונתסר מנסור, בחלקו המזרחי של הכפר. המתנחלים השחיתו שלושה מקירותיו החיצוניים של הבית, שברו צינורות ביוב ופיזרו שקי מלט, כל זאת בחסות חיילים שירו רימוני גז מדמיע על תושבים שניסו להגן על הבית. הנזק שהסבו המתנחלים מוערך בכ-2,000 שקלים.

ביתו של מנסור כבר הותקף על-ידי מתנחלים מספר פעמים ובכל פעם נגרמו לו נזקים. בנוסף, ניסה המנהל האזרחי למנוע ממנסור להקים א ביתו ומסר לו מספר פעמים צווים להפסקת עבודה. זאת על אף שהבית נמצא בשטח B, שבו סמכויות התכנון נתונות בידי הרשות הפלסטינית ולא המנהל, ומנסור מחזיק בהיתר בנייה מטעם הרשויות הפלסטיניות.

בורין, מחוז שכם,  10.3.20: מתנחלים תקפו בית, חיילים הגנו עליהם וירו גז מדמיע על תושבי הכפר.

7

בורין: מתנחלים תקפו בית הממוקם בשולי הכפר. חיילים ירו ירי חי על יושביו

בצהרי יום שבת, ה-7.3.2020, שהו עלי עיד, בן 16, ואחיו אוסאמה עיד, בן 20, בביתם הממוקם בצד המזרחי של הכפר. לפתע תקפו כשמונה מתנחלים את ביתם באבנים, וניפצו שני חלונות ומצלמת אבטחה. בית משפחת עיד נמצא על כוונת המתנחלים בשל מיקומו בשולי הכפר, כקילומטר מההתנחלות הר ברכה וממאחז גבעת סנה יעקב, וכשני קילומטרים מההתנחלות יצהר.

כשהחלו המתנחלים לסגת פתח עלי את חלון ביתו כדי לבדוק מה מתרחש בחוץ. בתגובה, חייל ירה לעברו רימון הלם. תושבים מהכפר התאספו סביב הבית כדי לבדוק את מצבם של עלי ואחיו, והשניים עלו על הגג כדי להרגיע אותם ולהראות שלא נפצעו. ברגע שהבחינו בהם החיילים הם החלו לירות לעברם ירי חי. בנוסף, ירו החיילים רימוני גז והלם על התושבים שהתאספו ליד הבית. לעלי ואחיו נכנסו לתוך הבית ולמרבה המזל לא נפגעו מהירי.

בורין, 7.3.20: מתנחלים תקפו בית הממוקם בשולי הכפר, חיילים ירו ירי חי על יושביו.

בורין, 7.3.20: מתנחלים תקפו בית הממוקם בשולי הכפר, חיילים ירו ירי חי על יושביו.

EU

פרסום זה הופק בסיוע האיחוד האירופי. בצלם לבדו אחראי לתכניו, שאינם משקפים בהכרח את עמדות האיחוד האירופי.