דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
מהשטח
נושאים

ירי, תקיפות, יידוי אבנים ובקבוקי תבערה על מכוניות ובתים, פלישה לכפרים, הצתת מבנים ושדות, השחתת מטעים ורכוש: אלימות קשה ויומיומית של מתנחלים כלפי פלסטינים מתקיימת כבר מזמן בשירות המדינה במטרה לדחוק את הפלסטינים מאדמתם. במסגרת הבלוג שהושק בתחילת 2020 ניתן ביטוי לקולות האנשים החשופים לאלימות זו. לרקע בנושא

פברואר 2021

18
מתנחלים משחיתים מכוניות של פועלים פלסטינים החונים מחוץ לשילה על מנת לעבוד בהתנחלות, 18.2.2021.
מתנחלים משחיתים מכוניות של פועלים פלסטינים החונים מחוץ לשילה על מנת לעבוד בהתנחלות, 18.2.2021.

ההתנחלות שילה, מחוז רמאללה: מתנחלים השחיתו מכוניות של פועלים פלסטינים שחנו במגרש החניה שמחוץ להתנחלות.

ב-18.2.21, בשעות הבוקר, תועדו במצלמות האבטחה של ההתנחלות שילה כעשרה מתנחלים המנפצים את שמשותיהן ומנקבים את צמיגיהן של כעשר מכוניות. המכוניות שהושחתו שייכות לפלסטינים העובדים בהתנחלות, אך אינם מורשים להיכנס אליה במכוניותיהם.  

בסביבות השעה 14:00, הוזעקו הפועלים למגרש החנייה, לשם הגיע גם קב"ט ההתנחלות, שטען כי אינו יודע מתי הושחתו המכוניות ובידי מי. זאת למרות שעמד לרשותו תיעוד האירוע, שפורסם מאוחר יותר בכלי התקשורת. שוטרים שהוזעקו למקום סקרו את הנזקים והורו לעובדים לפנות בעצמם את מכוניותיהם מהמקום, והציעו להם להגיש תלונה בתחנת המשטרה בבנימין.

בעדות שמסר לתחקירן בצלם, איאד חדאד, סיפר אחד העובדים על מה שאירע:

ב-18.2.21, הגעתי כרגיל לעבודה והחניתי את המכונית במגרש, כמו שאני והעובדים הפלסטינים האחרים עושים כל יום, כי אסור לנו להכניס את המכוניות שלנו פנימה. התחלתי לעבוד והכל היה רגיל. בסביבות השעה 14:00 התקשר אלי הקבלן היהודי וביקש שאגיע למכונית שלי במגרש כי יש איזו בעיה. כשהגעתי לשם גיליתי שהמכונית שלי הושחתה. שתי השמשות, הקדמית והאחורית, היו הרוסות וכל ארבעת הגלגלים היו מפונצ'רים. קב"ט ההתנחלות היה שם, וגם כמה קבלנים יהודים ופועלים פלסטינים. שאלתי את הקב"ט מה קרה שם והוא ענה שהוא לא יודע ושכנראה צעירים שלא באו מההתנחלות פגעו במכוניות. הוא גם לא אמר בדיוק מתי זה קרה, למרות שמסתבר שיש תיעוד של האירוע במצלמות האבטחה. בטח לקח להם זמן עד שפגעו בכל המכוניות, בלי שהשומר יעצור אותם!

המשטרה הישראלית הגיעה והשוטרים בדקו את הנזקים וביקשו מבעלי המכוניות לפנות אותן מהמקום. הם אמרו שמי שרוצה להגיש תלונה יגיע למשטרת בנימין. ביקשתי עזרה מפועלים אחרים והם הסיעו אותי לכפר, כדי שאביא צמיגים חלופיים ואפנה את המכונית. ניקיתי עד כמה שאפשר את רסיסי הזכוכית שהיו מפוזרים בתוכה ומצאתי בה ארבע אבנים, כל אחת בגודל של תפוז. לקח לי שעתיים עד שהצלחתי לצאת משם עם המכונית ולנסוע בחזרה לכפר. תיקון המכונית עלה לי 4,000 שקלים.  

לא הלכתי להגיש תלונה במשטרה הישראלית כי גם לפני שנתיים בערך השחיתו לי את המכונית באותו מקום, ואז הגעתי למשטרה ובזבזתי יום שלם, ובסוף הם סגרו את התיק מחוסר ראיות.  

בנוסף להפסדים הכספיים, לפני יומיים פיטרו אותי מהעבודה. אני לא יודע אם זה קשור לתקרית או לא אבל עכשיו אני גם מובטל. אני נשוי ואין לי עדיין ילדים אבל אני עוזר להורים שלי. ועכשיו אני לא יודע איך אתפרנס.

15
חלקת האדמה המשוטחת של סעיד כוכ, תורמוסעיא, 15.2.21. צילום: סעיד כוכ.
חלקת האדמה המשוטחת של סעיד כוכ, תורמוסעיא, 15.2.21. צילום: סעיד כוכ.

תורמוסעיא, מחוז רמאללה: מתנחלים גרפו והשחיתו קרקע חקלאית השייכת לתושב הכפר, כחלק מהשתלטות הדרגתית על אדמותיו

ב-15.2.21, גילה סעיד כוכ, תושב הכפר בן 61, נשוי ואב לשמונה, שמתנחלים גרפו, שיטחו והשחיתו כ-60 דונם מאדמתו ומאדמות משפחתו.

ב-11.3.21 הגיש כוכ תלונה בתחנת משטרה בבנימין.

במהלך השנה האחרונה, מאז אפריל 2020, בצלם תיעד 18 מעשי אלימות של מתנחלים נגד' תושבי תורמוסעיא ופגיעות בגופם וברכושם.

בעדות שמסר לתחקירן בצלם, איאד חדאד, סיפר כוכ על ההשתלטות ההדרגתית של המתנחלים על אדמתו:

ב-15.2.21 גיליתי שהמתנחלים גרפו חלק ניכר מהקרקעות שלי. הם גרפו את כל הקרקע ושיטחו אותה, כנראה לקראת הרחבה של המאחז והשתלטות על 60 הדונמים שלנו. פניתי למשרד הקישור הפלסטיני כדי להגיש תלונה ולארגוני זכויות האדם והצלב האדום כדי שיעזרו לי אבל אף אחד לא עזר לי. ב-11.3.21 הגשתי תלונה במשטרת ישראל. הם קיבלו את התלונה שלי אבל אני לא בונה על זה. הרי בעבר כבר הגשתי מספר תלונות אך לשווא.

זה המצב, הם משתלטים לנו על הקרקע. זו מסכת של מעשי תוקפנות והתרחבות של מפעל ההתנחלויות שאין לה סוף. האדמות שעליהן הם השתלטו הן הדבר הכי חשוב לנו. הם הרסו את החלום שלי ושל בניי לחזור אליהן כדי לבנות או לנפוש. בגלל המצב הזה הבנים שלי מעדיפים להגר ולעבוד באמריקה כי פה לא השאירו להם שום אפשרות לעבד את הקרקע או לבנות עליה. המעשים של המתנחלים מגבילים את השאיפות והתקוות שלהם כאן.

פעולות ההשתלטות של המתנחלים הן כמו כריתת איברים מהגוף שלי. הם קוטעים את הזיכרונות והרצף הכרונולוגי שלי עם הקרקע. גדלנו על הקרקע, התקיימנו ממנה והעברנו בה את שנות הילדות והנערות. יש לנו זיכרונות מתוקים ויפים, עם ההורים ובני המשפחה בעונות הקטיף. לפעמים בילינו שם שבועות וחודשים. הם הרסו את שיגרת החיים שלנו וחיסלו כל תוכניות לעתיד.  

בשנת 1981 נסעתי עם המשפחה לעבוד באמריקה אבל תמיד חזרתי לכפר בקיץ, כדי לבלות פה את החופש ולהשביח את האדמה שלי. לפני חמש שנים חזרתי לגור פה באופן קבוע, למרות שיש לי 7 בנים ובנות נשואים שעובדים שם וחיים שם עם המשפחות שלהם שם. מפעם לפעם הם באים לבקר, אבל אני רוצה עכשיו להישאר פה, להיות קרוב לאדמה שלי, לנסות להגן על מה שנשאר ממנה, כמה שאוכל.

כל תושבי האזור פה סובלים באופן יום יומי. ההתנחלויות והמתנחלים הפכו לסיוט שפוגע בחיים שלנו בכל רגע. לא נשאר לנו אלא לסמוך על אללה ולהתפלל שהם יסתלקו.

במרחק של כ-500 מטרים מזרחית לאדמות המשפחה, הוקם ב-2018 המאחז עמי חי הסמוך למאחז עדי עד.

סככה שהקימו מתנחלים בקרבת חלקתו של  סאטי אבו פח'יידה. אל-ג'אנייה, 15.2.2021. צילום: באדיבות העד
סככה שהקימו מתנחלים בקרבת חלקתו של סאטי אבו פח'יידה. אל-ג'אנייה, 15.2.2021. צילום: באדיבות העד

אל-ג'אנייה, מחוז רמאללה: מתנחלים עקרו ושברו 15 עצי זית, זאת לאחר שהקימו סככה באזור

ב-15.2.21, גילה סאטי אבו פח'יידה, בן 66 ואב לתשעה, כי מתנחלים עקרו ושברו 15 עצי זית ששתל לפני כשבע שנים באדמתו. החלקה בה הושחתו העצים ממוקמת על מורדות ואדי, במרחק של כשני ק"מ מצפון-מערב לכפר.  

לפני מספר חודשים מתנחלים הקימו סככה למרגלות הוואדי.

בעדות שמסר לתחקירן בצלם, איאד חדאד, סיפר אבו פח'יידה על הנזק שהסבו לו המתנחלים:

כשהגעתי לחלקה כדי לבדוק את העצים, ראיתי שני מתנחלים בלבוש כהה, שהסתירו את הפנים שלהם עם חולצות. ראיתי אותם מתרחקים מהמטעים לעבר הסככה שלהם. חששתי לרדוף אחריהם כי לפעמים הם חמושים.

הבלגתי ושתקתי, למרות התסכול הנוראי שהרגשתי כשראיתי את כל העבודה שלי יורדת לטמיון. קניתי שתילים בני 5-6 שנים, וכל אחד מהם עלה 70-60 שקלים. הם גדלו ובקרוב היו אמורים לתת פרי. מסביב לכל שתיל הצבתי מוטות ברזל ומתחתי ביניהם רשת מברזל כדי להגן עליהם מפני צבאים וחזירי בר. המתנחלים עקרו גם את המוטות והרשתות.

לא יכולתי לעשות כלום. התקשרתי לקישור הפלסטיני והודעתי להם מה קרה. כנראה שהם הודיעו לקישור הישראלי, כי התקשרו אליי משם בצהריים ואמרו לי שהם מתכוונים להגיע לקרקע כדי לראות את הנזקים ולחקור את התקרית. עכשיו בדיוק אני מחכה שהם יגיעו, למרות שאין לי שום ציפיות מהחקירות חסרות התכלית של הצבא או המשטרה הישראלית. לרוב יש להם קשרים עם המתנחלים והם מחפים על הפשעים שלהם.  

מאז שהסככה הזאת הוקמה אני ובעלי הקרקעות הסמוכות חוששים כל הזמן מפגיעה בגידולים החקלאיים שלנו, וגם מזה שייפגעו בנו פיזית כשאנחנו מגיעים לחלקות. אנחנו כל הזמן שומעים דיווחים על תקיפות של מתנחלים, הפועלים בכל מקום.  

כ-500 מטרים מהחלקה של אבו פח'יידה הוקם המאחז נריה. מאז הקמתו דיווחו גם תושבים מהכפר ראס כרכר, שאדמותיהם סמוכות אליו, על פגיעת מתנחלים בגידוליהם.

בורין, מחוז שכם: מתנחלים תקפו בני משפחה שעבדו באדמתם באבנים, ירי כדורי מתכת מצופים גומי וגז מדמיע.

ביום שני, ה-15.2.21, הגיעו יאסר (39) וסוהא (37) עומראן, הורים לשבעה, לחלקת האדמה שלהם שבצדו המזרחי של הכפר. התלוו אליהם שלושה מילדיהם, בני 8-11, וקרוב משפחתם בכר עבד אל-חק (31).

בסביבות השעה 15:30 הגיעו לחלקה שני מתנחלים והורו לבני המשפחה להסתלק. לאחר שאלו סירבו לעזוב, המתנחלים הסתלקו בעצמם אך שבו כעבור כחצי שעה עם תגבורת - כ-15 מתנחלים נוספים, חלקם רעולי פנים - כאשר שניים היו חמושים. המתנחלים החלו ליידות אבנים על בני המשפחה, פגעו בסוהא עומראן ובילדיה, ועקרו שתילי זיתים שבני המשפחה נטעו באותו יום. בני המשפחה ניסו להתגונן ויידו גם הם אבנים לעבר המתנחלים, ואז החלו המתנחלים לירות לעברם כדורי מתכת מצופים גומי ולהשליך רימוני גז מדמיע ועשן, כך שבני המשפחה נאלצו להימלט מהשטח ולהמתין בקרבת מקום.

כמה דקות לאחר מכן הגיעו למקום שני חיילים, ששוחחו עם המתנחלים בעת שאלה המשיכו להשחית את המטע, ולאחר מספר דקות עזבו מבלי לעצור את המתנחלים או לסלק אותם מהמקום. יאסר עומראן דיווח על התקיפה למועצת הכפר ובני המשפחה חזרו לביתם, כשסוהא והילדים חבולים מפגיעת האבנים.

זוהי התקיפה השנייה של בני משפחת עומראן בידי מתנחלים במהלך עבודתם באדמתם.

תושבי הכפר בורין, המוקף בהתנחלויות הר ברכה ויצהר, סובלים כבר שנים מתקיפות חוזרות ונשנות של מתנחלים. בשנות השמונים הוקמה ההתנחלות יצהר כקילומטר מדרום לכפר, והר ברכה כקילומטר מצפון-מזרח לכפר - שתיהן על אדמות בורין וכפרים שכנים.  

בני המשפחה תיארו את התקיפה האלימה שחוו בעדויות שמסרו לתחקירנית בצלם, סלמא א-דיבעי:

יאסר עומראן:

במשך שבוע שלם בחודש פברואר 2021, עבדנו כדי להכין את האדמה שלנו ואחר כך לנטוע, לזרוע ולשתול: אני, אשתי והילדים שלנו ניקינו את האדמה ואחר כך חרשנו אותה. ביום שני, 15.2.21, הגענו לחלקת האדמה שלנו, אני, אשתי ושלושה מהילדים שלנו, אדם (11), רפיף (10), וענוד (8), ועם בן אחותי בכר אל-חק (31). הבאנו איתנו 40 שתילי זיתים וזרעים של כמה סוגי דגנים.  

באמצע העבודה הגיעו מתנחלים ואחד מהם דרש שנעזוב את המקום. אני מדבר עברית טוב ועניתי לו שאנחנו לא נעזוב. אחרי חצי שעה בערך הם חזרו עם עוד  20-15 מתנחלים, רעולי פנים, שרצו מהר לכיוון שלנו ויידו עלינו אבנים. חלק מהם התחילו לעקור את השתילים שהספקנו לשתול. אמרתי להם "למה אתם עוקרים את העצים?! זה אסור בכל הדתות. זה טירוף! עזבו את העצים!". אבל אז הם התחילו לשבור את שתילי הזית שעוד לא הספקנו לנטוע.  

בכר ואני ניסינו להגן על המשפחה וצעקתי לאשתי שתיקח את הילדים ותתרחק.

סוהא עומראן סיפרה כיצד נפגעה מהאבנים שהשליכו המתנחלים ונמלטה מהמקום עם ילדיה:

ניסיתי להסתתר עם הילדים מאחורי הסלעים. היו שם הרבה מתנחלים. חלק מהם זרקו אבנים ואחרים עקרו את השתילים שנטענו. החזקתי בידיים של הילדים ורצנו. אחת האבנים פגעה בבת שלי, שנפלה, קמה והמשכנו לרוץ. אחד המתנחלים זרק רימון גז מדמיע וגם ירה כדורי "גומי". זאת פעם ראשונה שאני רואה שיש להם משהו כזה, חשבתי שרק לחיילים יש רימוני גז ו וכדורי "גומי". רצנו עד שהתרחקנו משם ואז המשכתי לעקוב מרחוק אחרי מה שקורה, כי דאגתי לבעלי ולאחיין שלו.  

יאסר עומראן סיפר על שימוש המתנחלים באמצעים צבאיים לפיזור הפגנות ועל אדישות החיילים שהגיעו למקום והפקירו את משפחתו:

התחבאנו מאחורי הסלעים כדי להתגונן מפני האבנים אבל הם לא הסתפקו בזה, ירו לעברנו כדורי "גומי" והשליכו רימוני עשן וגז מדמיע. הייתי בהלם. שניים מהמתנחלים היו חמושים והם ירו גם אש חיה. אני ובכר ברחנו משם ורצנו בזיגזג כדי לחמוק מהכדורים. ראיתי את כדורי הגומי פוגעים באדמה ומעיפים עפר.  

אחרי שהגענו לאשתי והילדים, כולנו התרחקנו מהחלקה, הסתתרנו מאחורי עצי זית וצפינו מרחוק במתרחש. המתנחלים המשיכו לשבור את שתילי הזית ולזרוק אותם רחוק. הם גם השליכו את זרעי הדגנים. אחר כך הגיעו שני חיילים מכיוון ההתנחלות, אבל המתנחלים התעלמו מהם והחיילים לא עשו כלום. הם דיברו איתם קצת ואז עזבו ואפשרו להם להישאר שם, להתפרע ולהשחית את הרכוש שלנו. 

סוהא עומראן סיפרה על השפעת התקיפה על ילדיה:

הילדים פחדו מאוד. בבית גיליתי שיש להם חברוות מהאבנים בגב וברגליים, גם לי הייתה חבורה בגב. לא הרגשתי ממש כשנפגעתי כי הייתי עסוקה בלחלץ משם את הילדים. הילדים בקשו שנעזוב את הכפר ונעבור למקום אחר, כי המתנחלים תוקפים אותנו כל הזמן. לפני כמה חודשים הם גם תקפו אותנו כשעבדנו בקרקע וזרקו את כל החפצים שלנו ושל הילדים. הבת שלי רפיף (10), התחילה להרטיב בלילה במיטה. הם כל הזמן מדברים על האירוע ומפחדים מכל דבר. כל קול חזק או רעש פתאומי מקפיץ אותם ואם הם שומעים ירי הם מאוד נלחצים.  פניתי לארגונים כדי לבדוק אפשרויות טיפול בשבילם, אבל בגלל הקורונה והסגר עוד לא יצא מזה כלום.

14
נאסר עסעוס על רקע המיניבוס שלו, שספג אבנים שהשליכו מתנחלים ליד עסירה אל-קיבלייה, 14.2.2021. צילום: באדיבות העד
נאסר עסעוס על רקע המיניבוס שלו, שספג אבנים שהשליכו מתנחלים ליד עסירה אל-קיבלייה, 14.2.2021. צילום: באדיבות העד

עסירה אל-קיבלייה, מחוז שכם: מתנחלים תקפו באבנים מיניבוס פלסטיני שנסע בדרך עפר לאחר שהכביש הראשי נחסם לתנועה

ב-14.2.21, בסביבות השעה 16:30, תקפו ארבעה מתנחלים באבנים מיניבוס פלסטיני ובו כ-15 נוסעים ליד מגדל המים של עסירה אל-קיבלייה. נהג המיניבוס טעה בדרכו כשנכנס לדרך העפר המובילה למקום לאחר שהכביש נסגר לתנועה בגלל עבודות. במרחק של כ-700 מטרים מערבית למגדל המים הוקמה ההתנחלות יצהר .  

בעת שנהג המיניבוס ניסה להסתובב, המתנחלים ניפצו אחד מחלונותיו ופגעו בשלדתו. הנהג עצר את המיניבוס, וירד ממנו ביחד עם כמה מהנוסעים ואז נמלטו המתנחלים לכיוון יצהר.

בעדות שמסר לתחקירנית בצלם סלמא א-דיבעי ב-7.3.21 סיפר נהג המיניבוס, נאסר עסעוס, בן 51, נשוי ואב לשישה, תושב הכפר בורין, על תקיפת המיניבוס שלו:

אני בעלים של חברת ההסעות "ביסאן", בשותפות עם תושב הכפר עוריף ואני גם עובד בחברה שלנו כנהג מיניבוס בקו עסירה אל-קיבלייה - עוריף - שכם.  

ביום ראשון, 14.2.21, בסביבות השעה 16:30 נסעתי משכם לעוריף ועברתי דרך הכפר עסירה אל-קיבלייה כדי להוריד שם נוסעים. הורדתי אותם ורציתי להמשיך לעוריף בכביש שבו אני נוסע יום יום, אבל גיליתי שהוא סגור בגלל עבודות. נסעתי בכביש צדדי, ובשלב מסוים קלטתי שטעיתי בדרך, אבל לא הייתה לי אפשרות להסתובב ולחזור בחזרה אז המשכתי לנסוע עד שהגעתי קרוב למאגר המים של עסירה אל-קיבלייה, בצד הדרומי של הכפר, ושם התחלתי להסתובב כדי לחזור.  

פתאום יצאו ארבעה מתנחלים מחדר הגנרטורים שליד המאגר והתחילו ליידות אבנים על המיניבוס. הרעש של הזגוגית המתנפצת היה כמו פיצוץ. הנוסעים צרחו וצעקו. היו במיניבוס 15 נוסעים, רובם נשים וילדים ורק חמישה גברים. עצרתי את המיניבוס, אני והנוסעים התחלנו לרדת ממנו ולברוח ואז המתנחלים ברחו לכיוון ההתנחלות.  

חזרנו למיניבוס והמשכנו בנסיעה. כשהתרחקנו משם עצרתי ובדקתי את המיניבוס. תודה לאל, מצאתי שהנזקים קלים - נשבר חלון אחד והיו כמה פגיעות של אבנים בשלדת המיניבוס, אבל ברוך השם, אף אחד מהנוסעים לא נפגע כי המושב שליד החלון שנשבר היה ריק. הסעתי את הנוסעים הביתה לחווארה וחזרתי לכפר שלי, בורין. מחר אצטרך לתקן את החלון כי אי אפשר להשאיר חלון פתוח בקור הזה. 

12

ואדי אג'חיש, דרום הר חברון: מתנחלים חמושים פולשים לקהילה ומאיימים על תושבים וילדיהם. התירוץ: חיפושים אחר פריט גנוב

ביום שישי אחר הצהריים, 12.2.21, הגיעו לשערי הקהילה ארבעה מתנחלים. המתנחלים החנו את מכוניתם ויצאו ממנה, כשאחד מהם חמוש ברובה והשני אוחז באלה חשמלית. הם הביאו עמם כלב גדול. המתנחל החמוש איים לירות במי שיתקרב אליו ושיחרר את הכלב, כשהוא מצהיר שאנשים שנסעו במכוניתו של תושב הקהילה גנבו דבר מה מרכבו. המתנחלים ערכו חיפוש במכונית המדוברת, ומשלא מצאו את הפריט שנגנב, כביכול, עזבו את המקום.

למחרת הגיעו כמה מתושבי הקהילה לתחנת המשטרה בקריית ארבע כדי להגיש תלונה, אך לאחר שהשוטרים לא איפשרו להם להיכנס והורו להם לחכות בחוץ כשעתיים, חזרו כלעומת שבאו. למחרת שוב הגיעו התושבים לתחנה, והפעם אפשרו להם השוטרים להגיש תלונה.

ראאיד רוואשדה, בן 39 ואב לשישה, תושב הקהילה, סיפר בעדות שמסר לתחקירן בצלם, מוסא אבו השהש, על מה שאירע באותו יום:

הייתי בבית שלי כשפתאום שמעתי צעקות, גם בעברית. יצאתי לראות מה קורה וראיתי ארבעה מתנחלים עומדים מסביב לאחת המכוניות. הם התווכחו עם קרובי משפחה שלי. אחד המתנחלים האשים אותם שהם גנבו משהו ממנו ונסעו במכונית הזאת.

המתנחל איים שלא יעזוב עד שימצא את מה שהם גנבו. הוא נופף בנשק שלו מול הפנים שלנו ואיים לירות, למרות שמסביב עמדו גם נשים וילדים. מתנחל אחר, שהחזיק אלה חשמלית, נופף אותה מול הילדים כשהם ניסו להתקרב. המתנחלים עשו חיפוש במכונית של קרוב משפחה שלי ולא מצאו כלום. הם עזבו אחרי כשעה של ויכוחים ומריבות.

קהילת ואדי אג'חיש שוכנת מדרום-מזרח לעיירה א-סמוע, ושבמרחק של כשני קילומטרים ממזרח לה הוקמה ההתנחלות סוסיא.

11

מסאפר יטא, דרום הר חברון: מתנחלים תקפו רועת צאן והבריחו באבנים תושבים שנחלצו לעזרתה

בבוקר יום חמישי, ה-11.2.21, רעתה פאטמה א-נוואג'עה (45), תושבת ח'ירבת סוסיא, את הכבשים שלה, באדמות חקלאיות, במרחק של כ-500 מטרים דרומית לכפרה. פתאום הגיע למקום רבש"ץ ההתנחלות סוסיא, שהורה לה להתרחק מהמקום, וכאשר היא סירבה חזר להתנחלות. באותם רגעים הגיעו למרעה שני מתנחלים והחלו ליידות לעברה אבנים, בסמוך למגדל צבאי, שבאותו יום היה מאויש על-ידי חיילת. מספר תושבים שמעו את זעקתה של א-נוואג'עה והגיעו למקום, אך שני המתנחלים הספיקו לברוח. דקות לאחר מכן הגיעו עוד חמישה מתנחלים מכיוון ההתנחלות והחלו ליידות אבנים באמצעות רוגטקות על התושבים, שנאלצו לברוח מהמקום יחד עם א-נוואג'עה.

התושבים הזעיקו את המשטרה אך זו הגיעה לאחר שהמתנחלים עזבו את המקום. השוטרים הציעו לתושבים להגיש תלונה בתחנת המשטרה, ואחד התושבים נסע לתחנת המשטרה בקריית ארבע והגיש תלונה.

במרחק של כ-200 מטרים משטח המרעה של ח'ירבת סוסיא הוקמה התנחלות סוסיא.  

10
בנה בן הארבע של ש.ר., שהותקפה על ידי מתנחלים כשליקטה בחברתו עשבי מאכל. אל-פנדקומיה, 10.2.2021. צילום: באדיבות המשפחה
בנה בן הארבע של ש.ר., שהותקפה על ידי מתנחלים כשליקטה בחברתו עשבי מאכל. אל-פנדקומיה, 10.2.2021. צילום: באדיבות המשפחה

אל-פנדקומיה, מחוז ג'נין: מתנחלים התנפלו על נשים המלוות בפעוט, ותקפו אותן באלימות ובגסות

ב-10.2.21, בסביבות השעה 14:00, יצאה ש.ר. ללקט עשבי מאכל. בנה בן הארבע וגיסתה ס.ר. הצטרפו אליה.  

בסביבות השעה 15:30 עשרות מתנחלים הגיעו לשטח בו ליקטו הנשים עשבים. כעשרה מהם התקרבו אליהן ותקפו אותן באבנים ובאלות. הם הסירו בכוח את כיסוי ראשה של אחת הנשים, ותקפו אותה עד שנפלה ארצה. לאחר כרבע שעה המתנחלים הסתלקו מהמקום, בעודם גונבים את העשבים שליקטו הנשים.

בנות המשפחה החבולות חזרו ברגל לביתן, מרחק של כקילומטר, ונלקחו למרפאת הכפר, שם בדקו אותן ושחררו אותן לביתן, לאחר שבחנו את החבורות שעל גופן.

בעדות שמסרה לתחקירן בצלם, עבד אל-כרים סעדי, סיפרה ש.ר. על תקיפתה בידי מתנחלים:

בסביבות השעה 14:00 יצאתי עם גיסתי ועם הבן שלי, בן 4, שנמצא על הרצף האוטיסטי, לגבעה הסמוכה לשכונה שלנו. רציתי ללקט צמחי בר כמו לוף, זעתר ועלי רקפת המשמשים לבישול.  

אחרי שעה וחצי בערך, ראינו כ-40 מתנחלים עולים לראש הגבעה. רובם החזיקו מקלות או אבנים. הם צעקו עלינו ויידו לעברנו אבנים, ואז בערך עשרה מתנחלים, שכרכו חולצות על הפנים שלהם, התקדמו אלינו והתחילו להכות אותנו במקלות. ספגתי מכות בזרוע ובירך שמאל, נפלתי ארצה אבל מהר מאוד קמתי כי פחדתי על הבן שלי, שהיה מבוהל והתחיל לצעוק.  

כשקמתי היו סביבי ארבעה מתנחלים. כולם הכו אותי במקלות שלהם ובעטו בי, אבל לא תקפו את הבן שלי. התחלתי לצעוק לעזרה, בתקווה שמישהו ישמע אותי.  

באותו זמן כמה מתנחלים תקפו את גיסתי. ראיתי אותם מורידים לה את כיסוי הראש ומנסים לחנוק אותה איתו, בעודם מכים אותה במקלות. היא נפלה על האדמה וכמעט איבדה את הכרתה.  

לאחר שהמתנחלים עזבו את המקום, בקושי רב הצליחה גיסתי לקום. היו לה חבורות בכל הגוף בגלל המכות חסרות הרחמים של המתנחלים הברברים. אני, גיסתי ובני חזרנו לבית שלנו, כאשר גיסתי הייתה יחפה כי רצועות הנעל שלה נקרעו בזמן שהמתנחלים תקפו אותה.  

בקרבת אל-פנדקומיה הוקמה בשנת 1980 ההתנחלות חומש. ההתנחלות פונתה בשנת 2005, וכיום פועלת במקום ישיבה. 

7
עץ שכרתו מתנחלים בכפר א-דיכ, 7.2.2021.
עץ שכרתו מתנחלים בכפר א-דיכ, 7.2.2021.

כפר א-דיכ, מחוז סלפית: שבועיים לאחר שהסבו נזקים כבדים לחלקה סמוכה, מתנחלים שבו וכרתו עשרות עצי זית בוגרים

בבוקר יום ראשון, 7.2.21, גילה מוחמד אחמד (50) כי מתנחלים כרתו בחלקה שלו 30 עצי זית בני כ-30 שנה ושלושה עצי זית בני שבע. החלקה נמצאת כ-500 מטרים צפונית לכפר א-דיכ. שבועיים טרם המקרה, ב-23.1.21, מתנחלים כרתו כ-120 שתילי זיתים והסבו נזק למבנה חקלאי באדמות סמוכות אשר בבעלות חקלאי כפר א-דיכ .

כחצי קילומטר מדרום לשטחים החקלאיים של התושבים שנפגעו הוקמה התנחלות ברוכין.

נוואל איסמאעיל במטע בו עקרו מתנחלים שתילי זית. קריות, 7.2.2021. צילום: משפחת איסמאעיל
נוואל איסמאעיל במטע בו עקרו מתנחלים שתילי זית. קריות, 7.2.2021. צילום: משפחת איסמאעיל

קריות, מחוז שכם: מתנחלים עקרו כ-20 שתילי זית בחלקתה של אלמנה מבוגרת

ב-7.2.21, גילתה נוואל איסמאעיל, בת 68, אלמנה ואם לשבעה, כי מתנחלים עקרו כ-20 שתילי זית שנטעה לפני שנתיים באדמתה שמדרום לכפר.

בסמוך לחלקה הוצבה גדר הביטחון של ההתנחלות שבות רחל.

בעדות שמסרה לתחקירנית בצלם, סלמא א-דיבעי, סיפרה נוואל איסמאעיל על פגיעת המתנחלים ברכושה:

אני מגיעה לאדמה שלי בכל בוקר. באותו בוקר, כשהגעתי, גיליתי שמתנחלים עקרו ושברו את כל שתילי הזיתים. השתגעתי מרוב עצבים! הם לא השאירו אפילו שתיל קטן אחד. אני שתלתי אותם, והם פשוט עקרו וזרקו אותם. מאוחר יותר מצאתי את השתילים העקורים, זרוקים הרחק מהחלקה. התקשרתי לבן דוד שלי והבן שלו, אמיר, הגיע והתקשר לרכז הביטחון של ההתנחלות שבות רחל.

רכז הביטחון הגיע כעבור שעה בערך ודיבר עם אמיר בעברית. הוא אמר לאמיר שהוא ראה במצלמות האבטחה את האנשים שעקרו את השתילים, והם לא מההתנחלות שלהם. הוא ביקש שלא נדווח לאף אחד כי זה יעורר בעיות ואמר שאם לא נגיד לאף אחד הוא ידאג שזה לא יקרה שוב.

קיוויתי לשתול מחדש את השתילים, אבל הם שברו אותם וזה לא היה אפשרי. טיפלתי בשתילים האלה ודאגתי להם כמו לילדים. היה לי מאוד עצוב עליהם ועל כל העבודה שהשקעתי בחלקה הזו.

א-תוואני, דרום הר חברון: מתנחלים עקרו עשרים שתילי זית בני שנתיים

ביום ראשון, 7.2.21, בשעות הערב, הגיע סאבר רבעי (50), תושב העיר יטא, לחלקת האדמה שלו, וגילה שמתנחלים עקרו בה כ-20 שתילי זית בני שנתיים. החלקה של רבעי נמצאת כמה מאות מטרים מזרחית לכפר א-תוואני שבדרום הר חברון.  

מטרים ספורים מהחלקה הוקם המאחז חוות מעון. 

6
מתנחלים מלווים בחיילים בדרכם לתקוף את בית משפחת עבד אל-באסט. עסירה אל-קיבליה, 6.2.2021. צילום: איבראהים מחלוף
מתנחלים מלווים בחיילים בדרכם לתקוף את בית משפחת עבד אל-באסט. עסירה אל-קיבליה, 6.2.2021. צילום: איבראהים מחלוף

עסירה א-קיבלייה, מחוז שכם: מתנחלים תקפו בית באבנים, חיילים ירו גז מדמיע עליהם ועל תושבי הכפר שיצאו להגן על הבית

בשעות אחר הצהריים של יום שבת, 6.2.21, הגיעו כעשרה מתנחלים לצדו הדרום-המזרחי של הכפר ותקפו באבנים את בית משפחת עבד אל-באסט, שאותו כבר תקפו באוקטובר 2020. בני המשפחה הזעיקו לעזרתם את תושבי הכפר, שיצאו וחסמו את דרכם של המתנחלים כדי למנוע מהם להתקדם לתוך הכפר. למקום הגיעו כמה חיילים, שפיזרו את ההתקהלות באמצעות גז מדמיע, והמתנחלים נמלטו לכיוון ההתנחלות יצהר, שהוקמה במרחק של כ-500 מטרים מהשכונה. התושבים נמלטו גם הם לבתיהם בגלל הגז.

זהו התיעוד התשיעי שלנו של תקיפת בתים בכפר על ידי מתנחלים, מאז יוני 2020.

שכונת תל-רומיידה, מרכז העיר חברון: מתנחל קטין הכה פלסטיני קטין לעיני חיילים, שאפשרו לו להימלט מהזירה מבלי לעצור אותו

משפחת אבו עיישה, המונה עשר נפשות, גרה בשכונת תל רומיידה שבחברון - בבית שזכה לכינוי האומלל "בית הכלוב" בשל הסורגים והרשתות שנאלצה המשפחה להתקין על כל פתחי הבית כדי להתגונן מפני התקפות מתנחלים. בית המשפחה מרוחק משאר הבתים הפלסטיניים בשכונה. בשנת 1984 הוקמה בצמוד אליו ההתנחלות העירונית "אדמות ישי" ומאז הקמתה סובלת המשפחה מהתנכלויות בלתי פוסקות הן מצד המתנחלים והן מצד הצבא.

ביום שבת, 6.2.21, בסביבות השעה 20:00 בערב, חזרו בני הזוג רימא (54), תייסיר (59) ובנם היית'ם (13) ברגל לביתם, ולאחר שעברו במחסום ובשער שהציב הצבא ליד הבית, נתקלו בחמישה בני נוער מההתנחלות ובשלושה חיילים. אחד המתנחלים הלך אחרי בני המשפחה, תקף את היית'ם, הכה אותו בראשו באגרופו וברח מהמקום. החיילים אפשרו למתנחל לברוח מבלי לנסות לעצור אותו והזעיקו משטרה. שוטרים שהגיעו לאחר כרבע שעה לקחו את האב ובנו לתחנת המשטרה כדי להגיש תלונה.

בעדות שמסר לתחקירנית בצלם, מנאל אל-ג'עברי, סיפר היית'ם אבו עיישה על תקיפתו בידי המתנחל ליד ביתו:

אנחנו המשפחה הפלסטינית היחידה שגרה כאן. המתנחלים פה כל הזמן תוקפים אותנו, במיוחד בימי שישי ושבת ובחגים יהודיים.

אתמול היינו בדרך הביתה ואחרי שעברנו במחסום אל-ארבעין ובשער ראינו שלושה חיילים וחמישה מתנחלים צעירים, בני 16 בערך. התעלמנו מהם והמשכנו ללכת ואז אמא שלי צעקה לי להיזהר כי אחד מהם עומד לתקוף אותי. עוד לפני שהספקתי להסתובב, המתנחל נתן לי אגרוף באוזן ימין. צרחתי מכאבים והמתנחל ברח לכיוון ההתנחלות.

האוזן עדיין כואבת לי מאוד. אם זה יימשך אלך להיבדק אצל רופא.

5
מתנחלים פולשים לאדמות א-לובן א-שרקייה בניסיון להשתלט על מעיין, 5.2.2021. צילום: באדיבות תושבי הכפר
מתנחלים פולשים לאדמות א-לובן א-שרקייה בניסיון להשתלט על מעיין, 5.2.2021. צילום: באדיבות תושבי הכפר

א-לובן א-שרקייה, מחוז שכם: עשרות מתנחלים פלשו לעיירה בניסיון להשתלט על מעיין

ב-5.2.21 פלשו עשרות מתנחלים לאזור ח'אן א-לובן שמדרום לעיירה, בניסיון להשתלט על מעיין הנובע במקום.

תושבים מהכפר יצאו להגן על אדמות העיירה, וחיילים שהגיעו למקום כדי להגן על המתנחלים ירו גז מדמיע לעבר התושבים. לאחר כשעתיים התערבו אנשי המת"ק הפלסטיני ונציגים מהצלב האדום - וכולם עזבו את המקום.  

לאירוע החמור יש תקדים: מתנחלים כבר השתלטו זה מכבר על מעיין אחר באדמות הכפר.

כקילומטר ממזרח לעיירה הוקמה ההתנחלות עלי, וכקילומטר מדרום לה הוקמה ההתנחלות מעלה לבונה.

2
שדות השעורה שנגרפו בח'ירבת סוסיא, מסאפר יטא, 2.2.2021. צילום: נסר נוואג'עה, בצלם.
שדות השעורה שנגרפו בח'ירבת סוסיא, מסאפר יטא, 2.2.2021. צילום: נסר נוואג'עה, בצלם.

מסאפר יטא: מתנחלים עקרו שתילי אורן וגרפו שדות שעורה

ב-2.2.21, גילו בני משפחת א-נוואג'עה, תושבי ח'ירבת סוסיא שבדרום הר חברון, שמתנחלים עקרו עשרה שתילי אורן וגנבו אותם. המתנחלים גרפו גם כשמונה דונם של שדות שעורה שנזרעו.

כ-200 מטרים מדרום לחלקה הוקם המאחז נוף נשר, ובמרחק של כקילומטר וחצי ממנה הוקם המאחז מצפה יאיר.

1
מתפללים יהודים מתגודדים ברחובות כיפל חארס בלילה במהלכו נופצו בכפר חלון של בית ושמשות של מכוניות, 1.2.2021.
מתפללים יהודים מתגודדים ברחובות כיפל חארס בלילה במהלכו נופצו בכפר חלון של בית ושמשות של מכוניות, 1.2.2021.

כיפל חארס, מחוז סלפית: מתנחלים פלשו לכפר ויידו אבנים על בתים ומכוניות חונות

ב-1.2.21, בשעות הערב, פלשו עשרות מתנחלים, מלווים בחיילים, לעיירה כיפל חארס שבמחוז סלפית. הם תקפו באבנים בתים ומכוניות, כשהם מנפצים חלון באחד הבתים ושמשות של שבע מכוניות.

אחת לכמה חודשים חוסם הצבא את הכניסות לעיירה כיפל חארס, מציב חסימות ברחבי העיירה ואף אוסר על תושביו לנוע בו ברכב וברגל כדי לאפשר למתפללים יהודים להגיע לקברים שהם מזהים כקברי יהושע בן נון וכלב בן יפונה, הממוקמים בתחומי העיירה. המתפללים שוהים בקרבת הקברים לילות שלמים.

ינואר 2021

27
תכולת אוהלו של לואאי דראר'מה, שנשרפה בעקבות הצתת מתנחלים.  א-סוויידה, 27.1.21. צילום: לואאי דראר'מה
תכולת אוהלו של לואאי דראר'מה, שנשרפה בעקבות הצתת מתנחלים. א-סוויידה, 27.1.21. צילום: לואאי דראר'מה

אזור א-סווידה, בקעת הירדן: מתנחלים שרפו אוהל של רועה צאן

ב-27.1.21 שרפו מתנחלים אוהל על תכולתו באזור א-סוויידה. האוהל שימש את רועה הצאן לואאי דראר'מה, בן 28 ובני משפחתו, תושבי ח'ירבת עין אל-חילווה שבצפון בקעת הירדן, כאשר הם שהו עם הצאן במרעה.

26
חלקת האדמה של עארף ג'אבר. אל-בקעה, 26.1.21. צילום: עארף ג'אבר
חלקת האדמה של עארף ג'אבר. אל-בקעה, 26.1.21. צילום: עארף ג'אבר

אל-בקעה, מחוז חברון: מתנחלים גנבו כ-100 שתילי זיתים

ב-26.1.21, גילה  עארף ג'אבר, בן  46 ואב לשישה, תושב העיר חברון, כי מתנחלים עקרו וגנבו כ-100 שתילי זיתים שנטע לפני כחודש באדמתו שבאזור אל-בקעה. בסמוך לחלקה הוקמה שכונת גבעת החרסינה של התנחלות קריית ארבע.  

ב-11.12.20 פלשו מתנחלים לחלקה, הקימו בה מבנה בפעם השלישית וכשג'אבר הגיע למקום, תקפו את מכוניתו וניפצו את שמשתה ופנסיה.

25
ח'לף אל-עבייאת ועדר העיזים שלו, לאחר שהותקף בידי מתנחלים. כיסאן, 25.1.2021. צילום: מוסא אבו השהש, בצלם
ח'לף אל-עבייאת ועדר העיזים שלו, לאחר שהותקף בידי מתנחלים. כיסאן, 25.1.2021. צילום: מוסא אבו השהש, בצלם

כיסאן, מחוז בית לחם: מתנחלים תקפו רועים וצאן בשתי נקודות שונות. שוטר שהוזעק לנקודה הראשונה איים להחרים את הצאן אם ישוב לרעות במקום, מבלי לספק הסברים ופתרונות

בשעות הבוקר המוקדמות של יום שני, 25.1.21, יצא ח'לף אל-עבייאת, בן 38 ואב לשישה, לרעות את צאנו באזור שסביב ביתו. בסביבות השעה 8:00, כשרעה את העדר, תקפו אותו שני מתנחלים, שרעו את צאנם בסמוך למאחז איבי הנחל כשעמם שני כלבים.

המתנחלים יידו אבנים על אל-עבייאת ועל צאנו, וחלק מהעיזים נפגעו והחלו לברוח מהמקום. בשלב זה שיסו המתנחלים את כלבם בצאן. לאחר מתקפה בת כמה דקות, הגיעו ארבעה מתנחלים נוספים מכיוון ההתנחלות מעלה עמוס, וגם הם החלו ליידות אבנים לעבר אל-עבייאת וצאנו.

אל-עבייאת התקשר למשטרת ישראל ודיווח על התקיפה, כשהוא מנסה לחמוק מהאבנים ולהתרחק מהמתנחלים. לאחר כרבע שעה הגיעו למקום שוטר וארבעה חיילים, שהרחיקו את המתנחלים ועיכבו את אל-עבייאת למשך כשעה - בתואנה שלא נשא עמו את תעודת הזהות שלו. בינתיים התפזר הצאן והתרחק. לאחר כשעה הגיע למקום אחיו של אל-עבייאת, פאדי, מסר לשוטר את תעודת הזהות הנדרשת ויצא לחפש את הצאן.

בחינת הנזקים העלתה כי שלוש עזים הרות נפצעו מהאבנים שהשליכו המתנחלים.

השוטר הורה לאל-עבייאת שלא לרעות את צאנו באזור, כולל בשטח הפתוח שממזרח לכיסאן ולהתנחלויות, ואיים עליו כי אם יפר את הוראתו הצאן יוחרם.

למחרת, בשעות הבוקר המוקדמות, הוציא פאדי אל-עבייאת את העדר לרעות באזור ואדי סעיר, כשלושה קילומטרים מערבית להתנחלות ולמאחז. בסביבות השעה 11:00 הותקף אל-עבייאת על-ידי שני מתנחלים שעמדו לצד הכביש, בחלקו העליון של הואדי, ודרדרו אבנים עליו ועל צאנו. אל-עבייאת אסף את הצאן והחזיר אותו לכפר.

בעדות שמסר לתחקירן בצלם, מוסא אבו השהש, סיפר ח'לף אל-עבייאת על תקיפתו על-ידי מתנחלים:

אני מגדל צאן ורועה עדר של מאה עזים. אימא שלי, אשתי ואחי פאדי עוזרים לי. בדרך כלל אני לוקח את הצאן למרעה בגבעות שקרובות לבית שלי, שעליהן הוקמו ההתנחלות מעלה עמוס והמאחז איבי הנחל. אני תמיד מנסה להתרחק מהשטח של המתנחלים.

ב-25.1.21 יצאתי כרגיל לרעות את הצאן וכשעברתי באזור שבין ההתנחלות והמאחז, בדרך לשטח הפתוח שמרוחק מהם, פתאום הופיעו שני מתנחלים שהסתתרו בתוך הכרם של המאחז איבי הנחל. גם הם רעו את הצאן שלהם במקום. שני המתנחלים התחילו לזרוק אבנים על הצאן שלי, וחלק מהעיזים נפגעו וברחו דרומה. המתנחלים שחררו שני כלבים, שרדפו אחריהן. הצלחתי לחמוק מרוב האבנים אבל בתוך דקות הגיעו עוד ארבעה מתנחלים שיצאו מאוהל שהם הציבו בקצה ההתנחלות מעלה עמוס, במרחק של 200 מטרים מהכרם, וגם הם זרקו אבנים ורדפו אחרי העיזים.

התקשרתי למשטרה הישראלית. אחרי 15 דקות הגיעו שוטר וארבעה חיילים, וניסו להפריד ביני ובין הצאן שלי לבין המתנחלים. אחד החיילים ביקש את תעודת הזהות שלי ואמרתי לו שהיא בבית, והוא דרש שאביא אותה. התקשרתי לאח שלי, פאדי, וביקשתי שיביא אותה. החיילים עיכבו אותי למשך שעה בערך עד שפאדי הגיע, אחרי שניסה לאתר את הצאן, שהתרחק מאוד. השוטר אמר לי שאסור לחזור עם הצאן לשטח הפתוח שבו אני רועה אותו בדרך כלל, ושאם אחזור לשם הוא יחרים לי את הצאן. לא ברור לי על סמך מה הוא אמר את זה ואני לא יודע מה אעשה כי אין לי דרך לגדל את הצאן בלי להוציא אותו למרעה. אני לא יכול להרשות לעצמי לקנות כל הזמן מספוא יקר.

אחרי שהחיילים שחררו אותי חזרתי הביתה וחיכיתי לפאדי, שחזר עם הצאן רק אחרי שעתיים בערך. הוא אמר לי  שהצאן התרחק יותר משני קילומטרים לכיוון ואדי סעיר. בדקתי את העיזים וראיתי ששלוש עיזים הרות נפגעו מאבנים. אני מקווה שהן יהיו בסדר.

בעדות שמסר לתחקירן בצלם, מוסא אבו השהש, סיפרפאדי אל-עבייאת על תקיפתו בידי מתנחלים ביום שלמחרת:

אחרי שח'לף עדכן אותי שהשוטר הזהיר אותו שלא יחזור למקום שבו אנחנו רועים את הצאן בדרך כלל, ואיים להחרים לנו את העדר, לקחתי את הצאן למחרת  לואדי סעיר, רחוק מההתנחלויות. בסביבות השעה 11:00, בזמן שהיינו במרעה בוואדי, פתאום ראיתי אבנים גדולות נופלות לכיוון שלי. כשהסתכלתי למעלה ראיתי רכב לבן שעמד על הכביש, בחלק העליון של הוואדי. לידו היו שני מתנחלים שדרדרו סלעים גדולים לתוך הואדי, למקום שבו רעיתי את הצאן. החלטתי לחזור הביתה כי פחדתי שאני או הצאן ניפגע.

הכפר כיסאן שוכן במרחק של כ-500 מטרים מהמאחז איבי הנחל, שהוקם בשנת 1999, וכקילומטר מההתנחלות מעלה עמוס - שהוקמה בשנת 1980.

24

בורין, מחוז שכם: מתנחלים ניסו להתקרב לבתי הכפר, חיילים שליוו אותם ירו אש חיה באוויר

ב-24.1.21, בסביבות השעה 16:00, הגיעו כעשרה מתנחלים, מלווים בכמה חיילים, לפאתי השכונה המזרחית של הכפר בורין, ונעצרו בסמוך לבית נטוש. החיילים ירו אש חיה באוויר כדי לפזר תושבים מהכפר שהגיעו למקום כדי לחסום את דרכם של המתנחלים ולמנוע מהם מהם להתקדם לתוך השכונה. בסביבות השעה 17:00 עזבו המתנחלים והחיילים את המקום.

תושבי הכפר בורין, המוקף בהתנחלויות הר ברכה ויצהר, סובלים כבר שנים מתקיפות חוזרות ונשנות של מתנחלים. בשנות השמונים, ההתנחלות יצהר הוקמה כקילומטר אחד דרומית לכפר, וההתנחלות הר ברכה הוקמה כקילומטר אחד צפון מזרחית לכפר, שתיהן על אדמות הכפר בורין וכפרים שוכנים.

EU

פרסום זה הופק בסיוע האיחוד האירופי. בצלם לבדו אחראי לתכניו, שאינם משקפים בהכרח את עמדות האיחוד האירופי.