דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
מהשטח
נושאים

ירי, תקיפות, יידוי אבנים ובקבוקי תבערה על מכוניות ובתים, פלישה לכפרים, הצתת מבנים ושדות, השחתת מטעים ורכוש: אלימות קשה ויומיומית של מתנחלים כלפי פלסטינים מתקיימת כבר מזמן בשירות המדינה במטרה לדחוק את הפלסטינים מאדמתם. במסגרת הבלוג שהושק בתחילת 2020 ניתן ביטוי לקולות האנשים החשופים לאלימות זו. לרקע בנושא

יוני 2020

13
עסירה אל-קיבלייה, 19.6.20: שמשה מנותצת במכוניתה של משפחת עומרי. צילום: באדיבות המשפחה
עסירה אל-קיבלייה, 19.6.20: שמשה מנותצת במכוניתה של משפחת עומרי. צילום: באדיבות המשפחה

עסירה אל-קיבלייה, מחוז שכם: מתנחלים תקפו בית באבנים לאור יום, והשחיתו את מכונית המשפחה באישון לילה

ב-13.6.20, בסביבות השעה 16:00, תקפו כ-15 מתנחלים באבנים את ביתם של מייסאא ועבד אל-באסט עומרי, בשנות ה-50 לחייהם, בשכונה הדרומית של הכפר. בני המשפחה יצאו להגן על רכושם ותושבים נוספים מהכפר הגיעו למקום כדי לסייע להם. לאחר כמה דקות הגיע למקום ג'יפ צבאי וחיילים שיצאו ממנו ירו רימוני גז מדמיע לעבר התושבים המתגוננים. התושבים התפזרו והמתנחלים חזרו לכיוון ההתנחלות יצהר, שהוקמה במרחק של כקילומטר מהמקום בשנת 1983.

ימים ספורים לאחר-מכן, ביום שישי, 19.6.20, התעוררו בני הזוג עומרי באישון לילה למשמע פיצוץ מחוץ לביתם. כשיצאו החוצה ראו כארבעה מתנחלים נמלטים לכיוון רכב הביטחון של ההתנחלות, שעמד במרחק של כ-150 מטר מביתם. בני המשפחה גילו כי המתנחלים שברו את השמשה האחורית ושני הצמיגים האחוריים באחת ממכוניות המשפחה.

12

מרכז העיר חברון: עשרות מתנחלים, חמושים באבנים, פשטו על שכונת ואדי אל-חסין

70 מטרים משכונת אל-חסין שבחברון הוקמה ההתנחלות "גבעת האבות". בחסות הקרבה הזו (והגיבוי המלא מהצבא), מרשים לעצמם תושבי ההתנחלות לפלוש לשטח השכונה הפלסטינית, ולהתנהל בה בהתאם למצב רוחם. ב-12.6.20, יום שישי לקראת ערב, הגיעו כ-30 מתנחלים לוואדי אל-חסין. הם הסתובבו בין בתי השכונה ועזבו תוך מספר דקות, אך כעבור כשעתיים הם שבו אליה והפעם החלו ליידות אבנים על מכוניות חונות של התושבים. עשרות תושבים יצאו מבתיהם כדי להגן על רכושם, ויידו אבנים לעבר המתנחלים - בניסיון להרחיקם.

עבד אל-כרים אל-ג'עברי (61), תושב השכונה, מיהר להתקשר ולהתריע על המתרחש באוזני קצין המנהל האזרחי, וזה הגיע למקום תוך מספר דקות. בעקבות הקצין הגיעו גם שוטר ושוטרת, מלווים בכ-30 חיילים, והכוח ניסה להפריד בין התושבים למתנחלים. המתנחלים נסוגו תחילה לחלקת אדמה שנמצאת מאחורי בית משפחת אל-ג'עברי, והמשיכו ליידות אבנים לכביש ועל בתי השכונה. לאחר כחצי שעה הם הסתלקו.

במהלך ההתקפה שברו המתנחלים שמשות של ארבעה כלי-רכב, ושניים מבעליהם, בהם משפחת אל-ג'עברי, הגישו תלונות במשטרת קריית ארבע.

עבד אל-כרים א-ג'עברי, נשוי ואב ל-13, סיפר על הפלישה לתחקירנית בצלם, מנאל א-ג'עברי:

הנכד שלי, מוחמד בן התשע, הגיע אליי בריצה וצעק "מתנחלים! מתנחלים!". יצאתי לכניסה של הבית וראיתי בערך 20 מתנחלים מתקדמים לבית שלנו, וכשהם ראו אותי הם שינו כיוון. המתנחלים הסתובבו בלי ליווי של כוחות הביטחון.

בסביבות השעה 20:30 שמעתי צעקות בחוץ. יצאתי מהר וראיתי בערך 30 מתנחלים, כנראה אותה קבוצה שנכנסה לשכונה קודם, אבל הפעם היו יותר אנשים. ראיתי את המתנחלים זורקים אבנים על המכוניות שחנו ליד הבית שלי. קרובי משפחה שלי יצאו החוצה והתחילו לצעוק, וכמה מהם זרקו בחזרה אבנים לעבר המתנחלים כדי להרחיק אותם.

התקשרתי לקצין המנהל האזרחי, ותוך חמש דקות הוא הגיע, ואחרי כמה דקות הגיעו גם שני שוטרים ובערך 30 חיילים. הכוחות ניסו להרגיע את המצב ולהרחיק את המתנחלים והורו לנו לחזור לבתים ולמתנחלים לחזור לבתים שלהם. בסוף הם עזבו והתפנינו להעריך את הנזק שהם גרמו.

מתנחלים תוקפים את איברהים בדר, בדרכו לביתו. חברון, 12.6.20. צילום: זידאן א-שרבאתי
מתנחלים תוקפים את איברהים בדר, בדרכו לביתו. חברון, 12.6.20. צילום: זידאן א-שרבאתי

מרכז העיר חברון: לאחד שברו את האף, השני הוכה ונאלץ להמתין ברחוב עד יעבור זעם. שני אחים הותקפו באותו היום על-ידי מתנחלים שונים

ביום שישי, ה-12.6.20, ישב מוחמד בדר בפתח ביתו שבשכונת תל רומידה. בדר, בן 26, נשוי ואב לשני פעוטות, מתגורר במרכז העיר חברון, בשכונה בה התגרויות של מתנחלים הפכו לעניין יומיומי. השעה הייתה ארבע וחצי אחר הצהריים כשהבחין בארבעה מתנחלים מנסים לקחת עגלה שמשמת את שכנו לצורכי פרנסה וביקש מהמתנחלים לעזוב אותה. שלושה מהם עזבו את העגלה והתנפלו על בדר במכות, ואז הוציא אחד מהם מכיסו חפץ קשה מכיסו, הכה בעוצמה באפו של בדר ונמלט עם חבריו לכיוון רחוב א-שוהדאא. כשניסו בדר ואביו לרדוף אחרי התוקפים, חסם חייל את דרכם ליד הבסיס הצבאי הסמוך.

חלפו מספר דקות ובדר התעלף. החיילים בבסיס הצבאי העניקו לו טיפול ראשוני והזמינו אמבולנס שפינה אותו לבית החולים עאליה שבעיר. בבית החולים הוא עבר בדיקות וצילומים, ונקבע שאפו נשבר.

הוא שוחרר לביתו בסביבות השעה 22:00.
 
גם אחיו של מוחמד, איברהים בדר, הוכה באותו יום על ידי מתנחלים. בסביבות השעה 23:00 עבר איברהים (31) במחסום באב א-זאוויה (מחסום הידוע גם בשמות "השוטר" ו-"56") ועשה את דרכו הביתה. לפתע התנפלו עליו כשמונה מתנחלים והחלו לתקוף אותו. איברהים ניסה להימלט בחזרה לשטח המחסום, אך המתנחלים רדפו אחריו והמשיכו לתקוף אותו גם שם. חייל שהוצב במחסום ניסה לסייע לו ולהרחיקו מהמתנחלים, ולאחר שהתקשה לעשות זאת יעץ לו לחזור לצידו השני של המחסום ולהמתין עד יעבור זעם. איברהים עשה כדבריו והמתין בצדו השני של המחסום כחצי שעה.

פלסטיני תושב חברון, שתיעד את התקיפה במצלמתו, התקשר לאיברהים ואמר לו כי שוטרים הגיעו למקום. איברהים חזר לנקודה בה הותקף, מסר לשוטרים את עדותו ואלו הציעו לאסוף אותו למחרת מביתו ולקחת אותו לתחנת המשטרה להגשת תלונה - וכך אכן היה.

ח'ירבת סוסיא, דרום הר חברון: מתנחלים פולשים לכפר ומטרידים את תושביו. חיילים מסרבים לפנותם

ביום שישי, 12.6.20, בסביבות השעה 9:00 בבוקר, נכנסו  עשרות מתנחלים לח'ירבת סוסיא והחלו להסתובב בין הבתים ולהטריד את התושבים. לאחר כחצי שעה הגיעו למקום חיילים, שהתייחסו בזלזול לתושבי סוסיא וסירבו להרחיק את המתנחלים. רק לאחר שכ-15 תושבים ופעילים פלסטינים החלו לצעוד במחאה לכיוון התנחלות סוסיא הרחיקו החיילים את המתנחלים מהמקום.

הצבא גרש את תושבי ח'ירבת סוסיא מכפרם ב-1986 והם עברו לגור על אדמותיהם החקלאיות. מאז מנסים הצבא והמתנחלים  לסלקם גם משם.

11
הכתובת אותה ריססו מציתי המכונית בזייתא (ג'מאעין), 11.6.20. צילום: רשיד עלי מחמוד חנש
הכתובת אותה ריססו מציתי המכונית בזייתא (ג'מאעין), 11.6.20. צילום: רשיד עלי מחמוד חנש

זייתא (ג'מאעין), מחוז שכם: מתנחלים הציתו רכב של חולה לב, וחתמו על הקיר "עם ישראל חי"

בית משפחת חנש עומד בחלקו הצפוני של הכפר זייתא (ג'מאעין), והגישה הרגלית ממנו למרכז הכפר קשה, במיוחד אם אתה חולה לב. למתנחלים שביקשו לפגוע ברכושם של תושבי הבית המרוחק הגישה כנראה הייתה קלה יותר, כי הם הגיעו – השחיתו ויצאו – מבלי להתגלות ומבלי לשלם כל מחיר על מעשיהם.

זה קרה ביום חמישי, ה-11.6.20, באחת לפנות בוקר. מוחמד חנש, בן 18, גילה כי מכונית המשפחה עולה באש והזעיק עזרה. כשיצאו החוצה, גילו תושבי הבית כי מעבר למכונית הבוערת - המתנחלים ריססו על קיר ביתם את הכתובת "עם ישראל חי".

רשיד חנש (48), אביו של מוחמד, דיווח על האירוע למועצת הכפר ולמשטרה הפלסטינית, אך אנשי המשטרה הפלסטינית הודיעו לו כי לא יוכלו להגיע למקום עקב הפסקת התיאום הביטחוני.

בעדות שמסר לתחקירנית בצלם, סלמא א-דיבעי, רשיד חנש סיפר:

ראיתי את החלק הקדמי של האוטו עולה באש, ניסינו לכבות את הלהבות עם מים וכמה שכנים באו ועזרו לנו.

מאז שכיבינו את האש אני יושב מול האוטו ולא מאמין שזה קרה. שילמתי עליו 95,000 שקל, והביטוח לא מפצה על נזקים שגורמים מתנחלים. עברתי ניתוח לב פתוח ואני מקבל טיפולים בשכם, והאוטו חיוני בשביל זה. אפילו להגיע למרכז הכפר קשה בלי אוטו, כי הבית שלנו רחוק ממש. אני לא יודע מה אעשה עכשיו.

אין לי כסף לקנות אוטו אחר.

באותה כתובת – "עם ישראל חי" – כמו גם בוונדליזם דומה ופגיעה במכוניות, נתקלו תושבי א-סאוויה - כפר השוכן באותו מחוז. תושבי השכונה הצפונית התעוררו למראות דומים בבוקר יום שני, ה-8.6.20, כשגילו כי צמיגיהן של עשר מכוניות נוקבו. מצלמת האבטחה במקום קלטה את דמותו של מתנחל מנקב צמיג ומסתלק.

כשני קילומטרים מהשכונה הוקמה, ב-1991, ההתנחלות רחלים.

נסים חג'ה, שהותקף על ידי מתנחלים. בורקה, 11.6.20. צילום: סלמא א-דיבעי, בצלם
נסים חג'ה, שהותקף על ידי מתנחלים. בורקה, 11.6.20. צילום: סלמא א-דיבעי, בצלם

בורקה, מחוז שכם: "הם באו עלינו בהפתעה גמורה, החזיקו מקלות ובקצה של אחד המקלות היו מסמרים". מתנחלים התנפלו על חקלאים באבנים, מקלות וצרחות

כ-15 מתנחלים התנפלו על חקלאים שעבדו בחלקת האדמה השייכת לאחד מהם, ותקפו אותם באלימות חסרת מעצורים. האירוע התרחש ביום חמישי, ה-11.6.20, בשעה בה שלושה מתושבי בורקה קטפו זעתר ומרווה, וטיפלו בעצי הזית הצומחים על אדמתו של נסים חג'ה (42).

בצהרי היום הבחינו השלושה - חג'ה, נסראללה סאלח (16) ואביו פטין סאלח (49) - ב-15 מתנחלים, חלקם רעולי פנים וחמושים בנשק ובמקלות, שהופיעו משום מקום. המתנחלים עצרו מטרים ספורים מהחקלאים, והחלו ליידות אבנים על חג'ה ונסראללה, שעבדו זה לצד זה. חג'ה נפגע משלוש אבנים, שתיים מהן בגבו ואחת ברגלו, ופטין סייע לו להתפנות משם בעזרתו של נסראללה. המתנחלים הסתלקו אף הם.

פטין הזעיק תושבים מהכפר, שלקחו את חג'ה לביתו ומשם הוא פונה באמבולנס לבית החולים רפידיא בשכם. בבית החולים נתגלו קרעים בגידי רגלו וחבורות על הכבד. חג'ה שוחרר לביתו והרופאים הורו לו לנוח 25 יום, ולהישאר במעקב רפואי.
 
בעדות שמסר לתחקירנית בצלם, סלמא א-דיבעי, תיאר נסים חג'ה את התקיפה:

שמעתי את פטין צועק "מתנחלים! מתנחלים!", וסאלח קפץ מהר ורץ לכיוון הכפר. הסתכלתי אחורה וראיתי שארבעה מהמתנחלים ממש קרובים אליי, כך שלא הייתה לי ברירה אלא לברוח. הם באו עלינו בהפתעה גמורה, החזיקו מקלות ובקצה של אחד המקלות היו מסמרים.

רצתי. הם התרוצצו, זרקו עלינו אבנים וצרחו בקולי קולות. רובם היו רעולי פנים וחלקם החזיקו נשק.

אחת האבנים פגעה בי בגב, ועוד אבן פגעה ברגל שלי. נפלתי ארצה. הרגל כאבה לי כל-כך שחשבתי שהיא נשברה. המתנחלים המשיכו לזרוק עליי אבנים ואבן שלישית פגעה בי, שוב בגב. הצלחתי בקושי להתרחק קצת, עם הרגל הכואבת. קראתי לפטין והוא בא ועזר לי.

החלקה בה התרחשה התקיפה ממוקמת כקילומטר מצפון-מערב לכפר, וכקילומטר ממנה הוקמה ההתנחלות חומש (שפונתה ב-2005). אגב - כשבוע קודם לכן, ב-6.5.20, תקפו מתנחלים שני רועי צאן ליד בורקה, ושברו את רגלו של אחד מהם.

7
ח'ירבת א-תוואמין, 7.6.20: דלת המערה אותה פרצו מתנחלים, בדרכם לגניבת ציוד שאוחסן במקום. צילום:  נאסר נוואג'עה, בצלם
ח'ירבת א-תוואמין, 7.6.20: דלת המערה אותה פרצו מתנחלים, בדרכם לגניבת ציוד שאוחסן במקום. צילום: נאסר נוואג'עה, בצלם

ח'ירבת א-תוואמין, דרום הר חברון: מתנחלים גנבו יבול חקלאי וציוד חקלאי

בשעות הבוקר של יום שבת, 6.6.20, הגיע  ברכאת מחמוד, בן 52, תושב יטא לאדמתו בכפרה הנטוש של משפחתו, ח'ירבת א-תוואמין. החלקה נמצאת במרחק של כארבעה קילומטרים מח'ירבת אמנייזל, אליה עברו רוב תושבי הכפר, ובסמוך אליה הוקמה בשנת 1983 ההתנחלות סוסיא.

מחמוד עבד עד שעות הלילה המאוחרות, קצר החיטה באדמתו והשאיר במקום את שקי הקציר כדי לאסוף אותם למחרת. למחרת בבוקר חזר מחמוד לאדמתו וגילה כי חלק משקי הקציר פוזרו והושחתו והיתר נגנבו. חקלאים אחרים שהגיעו לעבד את אדמתם בח'ירבת א-תוואמין באותו בוקר גילו כי מתנחלים פרצו לאחת המערות, בה מתבצע שיפוץ לצרכי מגורים, השחיתו דלתה ואת תכולתה, שכללה מזרונים וחפצים בסיסיים, ובנוסף, גנבו כלי עבודה ומנוע חשמלי.

בח'ירבת א-תוואמין, שתושביה גורשו בשנת 2001 גרו עד אז שבע משפחות, שעברו ברובן לח'ירבת אמנייזל. בעקבות עתירה לבג"ץ נקבע כי התושבים יורשו לשוב ולעבד את אדמותיהם במקום. מאז התושבים מגיעים למקום בשעות היום, עובדים בשדותיהם וחוזרים לבתיהם הנוכחיים בח'ירבת אמנייזל ובעיירה יטא.

חלון מנופץ בעינבוס, 7.6.20. צילום: באדיבות המשפחה
חלון מנופץ בעינבוס, 7.6.20. צילום: באדיבות המשפחה

עינבוס, מחוז שכם: מתנחלים בליווי צבאי תקפו באבנים בתים בכפר

ביום ראשון, 7.6.20, בסביבות השעה 15:30, הסבו בני משפחת רשדאן בחצר ביתם, הניצב בצדו הצפוני של הכפר עינבוס. הם שמעו צעקות, ואבי המשפחה, ג'אד אל-כרים (59), עלה על גג הבית וראה עשרה מתנחלים, רעולי פנים ומלווים בשני חיילים, מיידים אבנים לעבר בתי הכפר. המתנחלים עמדו על ראש גבעה המצויה כ-200 מטרים מביתו.

רשדאן צעק על המתנחלים ודרש כי יסתלקו, אך הם התקרבו והחלו ליידות אבנים על ביתו ועל בית שכן הנמצא בבנייה. בינתיים עלו לגג גם שאר בני המשפחה, אך כשהתקרבו המתנחלים ביקש מהם רשדאן לחזור פנימה ולהתרחק מהחלונות.

בעדות שמסר לתחקירנית בצלם, סלמא א-דבעי, סיפר רשדאן:

הבן שלי, מוחמד, ביקר אותנו עם אשתו ובתו התינוקת. ביקשתי ממנו למצוא להן מקום בטוח בבית, רחוק מהחלונות, כי חששתי לנכדה שלי. המתנחלים יידו עלינו אבנים ושני החיילים עמדו שם בזרועות שלובות והסתכלו על זה בשלווה. התרגזתי כל-כך! קיללתי את החיילים בערבית ובעברית. אחד מהם לעג לי אך סימן למתנחלים להתרחק והם חזרו לכיוון ההתנחלות יצהר, שנמצאת מרחק של קילומטר וחצי או שניים מאיתנו.

אחרי שהמתנחלים הסתלקו, הבן שלי, אחמד, סיפר לי שהוא התקשר למועצת הכפר כדי לדווח על מה שקרה, והם אמרו שהם לא יכולים לעשות כלום מאז שהתיאום הביטחוני הופסק. אפילו אם היה עדיין תיאום - מה זה עוזר כשהחיילים עצמם מלווים את המתנחלים התוקפים ועומדים שם בחיבוק ידיים? אנחנו יכולים לסמוך רק על אלוהים, אף אחד אחר לא יעזור לנו.

6
מתנחלים מתגודדים ליד בתים בעסירה אל-קיבלייה, 6.6.20. צילום: בני משפחתו של איבראהים מחפוז
מתנחלים מתגודדים ליד בתים בעסירה אל-קיבלייה, 6.6.20. צילום: בני משפחתו של איבראהים מחפוז

עסירה אל-קיבלייה, מחוז שכם: מתנחלים תקפו בתים באבנים, וחיילים הצטרפו אליהם בירי אש חיה ורימוני גז והלם

ביום שבת, 6.6.20, בסביבות השעה 18:30, נעמדו כחמישה מתנחלים על ראש גבעה מעל הכפר עסירה אל-קיבלייה. לצידם חנה ג'יפ צבאי ובמקום שהו כמה חיילים. המתנחלים התקרבו לבתי הכפר, הג'יפ התקרב אף הוא, ואז המתנחלים החלו ליידות אבנים על הבתים. כשיצאו התושבים כדי להגן על עצמם ועל רכושם - ירו החיילים לעברם רימוני גז והלם, ואש חיה באוויר.

ההתקפה על הכפר נמשכה כחצי שעה.

מאז שהרשות הפלסטינית הפסיקה את התיאום הבטחוני מול ישראל, לאור כוונות הסיפוח, אין תיאום ביטחוני בין הרשות הפלסטינית לזרועות הביטחון הישראליות. משכך, לא נותר למותקפים למי לפנות, ולו על מנת לזכות במראית עין של הגנה ואכיפת החוק, וראש המועצה פנה לצלב האדום בקריאה לעזרה. בינתיים, באו המתנחלים על סיפוקם ועזבו את מהמקום.

4
עץ זית עתיק כרות בבורין, 4.6.20 . צילום: נאסר קאדוס
עץ זית עתיק כרות בבורין, 4.6.20 . צילום: נאסר קאדוס

בורין, מחוז שכם: מתנחלים כרתו 80 עצי זית עתיקים

נאסר קאדוס (52) למד משיחת טלפון שרוב העצים בחלקת האדמה שלו נכרתו. החלקה המדוברת נמצאת בצדו הדרומי של הכפר, ושיחת הטלפון הקשה הגיעה ביום חמישי, ה-4.6.20, בסביבות חמש אחר הצהריים.

הצבא אינו מתיר לקאדוס להגיע ללא תיאום לאדמתו, שבמרחק של כשני קילומטרים ממנה הוקמה ההתנחלות יצהר, ולכן לא יכול היה להגיע אליה מיד ולבדוק מה מצב העצים. כעבור יומיים, בשעות הבוקר המוקדמות, הגיע קאדוס לאדמתו וגילה כי מתנחלים כרתו בה כ-80 עצי זית עתיקים.

בעדות שמסר לתחקירנית בצלם, סלמא א-דבעי, סיפר:

ניצלתי את העובדה שבשבת המתנחלים לא נוהגים לצאת מהבתים שלהם מוקדם, והגעתי אל החלקה בערך בשבע בבוקר. גיליתי שבחלקה לא נשאר אפילו עץ אחד שלם, ונראה שהעצים נכרתו ארבעה או חמישה ימים קודם, כי הענפים כבר התחילו להתייבש. כשראיתי את העצים על הקרקע הרגשתי מחנק בגרון ומיהרתי ללכת משם. לא הייתי מסוגל להישאר ולראות את המראה הנורא הזה.

הצלחתי לחזור הביתה מבלי להיתקל במתנחלים או בג'יפים הצבאיים שמסיירים על הכביש של יצהר. אני מרגיש חוסר אונים מוחלט.

3
חסן אל-משאני, לאחר תקיפת מתנחלים במטע הזיתים של המשפחה, 3.6.20. צילום: מוסא אבו השהש, בצלם
חסן אל-משאני, לאחר תקיפת מתנחלים במטע הזיתים של המשפחה, 3.6.20. צילום: מוסא אבו השהש, בצלם

א-שויוח', מחוז חברון: שלושה בני משפחה נזקקו לטיפול רפואי בעקבות תקיפת מתנחלים וכלביהם

טאלב אל-משני (73), אשתו ח'דרה חלאייקה (59) ובנם חסן (36) שהו במטע הזיתים שלהם כששישה מתנחלים התנפלו עליהם, שברו את אצבעו של חסן, הרביצו לשלושתם ואיימו עליהם באקדח. האירוע הקשה התרחש בצהרי יום רביעי, ה-3.6.20, כאשר בני המשפחה הגיעו לחלקה אותה עיבדו במהלך חמש השנים האחרונות. החלקה ממוקמת כארבעה קילומטרים מא-שויוח' וכשני קילומטרים מההתנחלות אספר (הידועה בשם מיצד והוקמה ב-1984).
 
בשעה 12:00 לערך, הבחינו בני המשפחה בשישה מתנחלים מתקרבים לעברם: ארבעה רכובים על-גבי טרקטורון ושניים ברגל, מלווים בשני כלבים. בדרכם גירשו המתנחלים רועה צאן, שעדרו זה עתה פלש לאדמות משפחת אל-משני, ובאותה שעה ניסו בני המשפחה להרחיק את העדר ולהגן על עצי הזית הצעירים.

המתנחלים צעקו בעברית שזוהי אדמתם ודרשו מהבעלים להסתלק, ובמהלך הוויכוח שהתלהט אחז אחד מהמתנחלים בידו השמאלית של חסן ושבר את אצבעו. שניים מהמתנחלים האחרים התנפלו על חסן, בעטו בו ודחפו אותו בעת ששני הכלבים נשכו אותו ברגליו. ח'דרה וטאלב ניסו להרחיק את המתנחלים מבנם, אך אחד המתנחלים חטף את המקל בו אחז טאלב, בעט בבטנו והכה חסן עם המקל בראשו. כשניסתה ח'דרה לסייע לבנה, הכה המתנחל גם אותה.

קרובי משפחה שהיו באזור ניסו להפריד בין בני המשפחה לבין המתנחלים, יחד עם רועה הצאן שנקלע לאירוע,  ובשלב זה שלף אחד המתנחלים אקדח ואיים לירות אם קורבנותיו לא יעזבו את המטע. בן דוד של טאלב, שהגיע לקראת סוף התקיפה, ניסה להרגיע את המתנחל המאיים, ובני המשפחה התרחקו.

לאחר זמן קצר, המתנחלים נסוגו לכיוון ההתנחלות מיצד (אספר).

טאלב אל-משני תיאר באוזני תחקירן בצלם, מוסא אבו השהש, כיצד הותקפה משפחתו בעת ששהתה על אדמתה:

המתנחלים צעקו עלינו שנסתלק וטענו שאנחנו על האדמה שלהם. חסן ואני ענינו שזו האדמה שלנו והם אלה שצריכים לעזוב - והם התרגזו מאוד. מתנחל גדל-גוף התקרב לחסן ותקף אותו. הוא תפס את היד השמאלית שלו וסובב את אצבעו האמצעית. שני מתנחלים אחרים התחילו לדחוף את חסן ולבעוט בו, ושני הכלבים תקפו אותו מאחור.

ניסיתי לאיים על המתנחלים עם המקל שלי, אך אחד מהם חטף לי את המקל מהיד והיכה את חסן בראש. כשאשתי ניסתה להתערב ולעזור לו, הוא היכה אותה עם המקל בגב.

ח'דרה חלאייקה מסרה אף היא את עדותה לתחקירן בצלם, מוסא אבו השהש:

שמעתי את חסן צורח מכאבים, ושני מתנחלים נוספים התחילו לדחוף את חסן ולבעוט בו. ראיתי שני כלבים תוקפים את חסן מאחור.

ראיתי את חסן יושב על האדמה וסובל תחת המכות, זה היה מזעזע. בעלי החזיק את הבטן שלו והיה ברור שגם הוא סובל מכאבים. פתאום אחד המתנחלים שלף  אקדח ונופף בו. הוא איים לירות אם לא נלך משם.

לאחר התקיפה נזקקו שלושת בני המשפחה לטיפול רפואי. ההורים קיבלו עזרה ראשונה במרפאת חירום בעיירה א-שויוח' וחסן אל-משני נלקח לבית החולים עאליה בחברון, שם עבר בדיקות וצילומי רנטגן. האמה השבורה בידו השמאלית קובעה והוא הופנה לקבלת חיסון נגד כלבת.
 
למחרת הגישו חסן ובן דודו, עאייד אל-משני, תלונה בתחנת המשטרה בקריית ארבע נגד המתנחלים שתקפו את בני המשפחה. הם מסרו לשוטרים חומרי וידאו בהם ניתן לזהותם.

1
צינורות חתוכים בח'ירבת ג'בעית, 1.6.20. צילום: באדיבות המשפחה
צינורות חתוכים בח'ירבת ג'בעית, 1.6.20. צילום: באדיבות המשפחה

ח'ירבת ג'בעית, מחוז רמאללה: מתנחלים השחיתו צינורות המובילים מים לקהילה, ואילצו את התושבים לפרקם מדי ערב, כדי לשמור עליהם מפני השחתה

בליל יום שני, 1.6.20, חתכו מתנחלים את הצינורות המובילים מים מבורות אגירה של הקהילה אל בתי תושביה - מים המשמשים לשתייה, ניקיון והשקיית הצאן.  זו הייתה הפעם השנייה - תוך שבוע - שצינורות חיוניים אלו הושחתו.

בשל אבדן המים יקרי הערך, תושבי הקהילה נאלצו לקנות מים ולהוביל אותם מהכפר השכן, אל-מור'ייר, ולרכוש צינורות חדשים. כעת הם מפרקים את הצינורות כל ערב ומרכיבים אותם עם שחר, מחשש שמא המתנחלים יחזרו לפגוע בצינורות בשלישית.

בפברואר השנה  פלשו כעשרה מתנחלים לבתי הקהילה, בתואנה שהם מחפשים כבשים שנגנבו מהם. במהלך הפלישה האלימה תקפו המתנחלים שלושה רועים, ואחד מהם, שהוכה בראשו, פונה לבית החולים. שניים אחרים נחבלו וטופלו במקום.

מחמוד אבו סבחה, תושב ח'ירבת אמנייזל שבדרום הר חברון. צילום: מוסא אבו השהש
מחמוד אבו סבחה, תושב ח'ירבת אמנייזל שבדרום הר חברון. צילום: מוסא אבו השהש

ח'ירבת א-תוואמין, מסאפר יטא: מתנחלים ניסו לדרוס רועה צאן, תפסו אותו ואיימו עליו באלימות. והשוטרים? הם עצרו את הקורבן ודרשו ממנו להפקיד ערבות תמורת שחרורו

מחמוד אבו סבחה, בן 22, תושב ח'ירבת אמנייזל שבדרום הר חברון, הוא רועה צאן. בבוקר יום שני, ה-1.6.20, יצא אבו סבחה לרעות את עדר משפחתו - כ-200 ראשי צאן - בשטח מרעה השייך למשפחתו, בסמוך לח'ירבת א-תוואמין, שם גרה המשפחה במקור. השטח המדובר נמצא במרחק של כקילומטר וחצי מח'ירבת אמנייזל, ובסמוך אליו הוקמה בשנת 1983 ההתנחלות סוסיא.

במרעה פגש אבו סבחה את סדאם רשיד, בן 13, תושב אמנייזל גם הוא, שרעה במקום את הצאן של משפחתו. בסביבות השעה 9:00 החליטו השניים להוביל את עדריהם לגבעה סמוכה, ורשיד התקדם לעברה עם צאנו. אבו סבחה התעכב  כדי להשקות את עדרו מבאר מים בשטח המרעה.
 
פתאום הופיע מעל אבו סבחה רחפן, שטס נמוך מעל העדר כשהוא מבהיל את הכבשים ומפזר אותן לכל עבר. לאחר כעשר דקות הרחפן התרחק, ובמקום הופיעו שני מתנחלים על טרקטורון. הנהג, המוכר לאבו סבחה בשם יעקב, נסע במהירות רבה לעברו, ורדף אחריו כשניסה להימלט.

בעדות שמסר לתחקירן בצלם, מוסא אבו השהש, סיפר אבו סבחה כיצד המתנחלים רדפו אחריו ואיימו עליו עם אקדח, סכין וכלב:

ברחתי לאזור עם סלעים גדולים, שקשה לעבור בו בטרקטורון, וניסיתי להתקשר למשטרה הישראלית. המתנחלים ראו אותי מוציא את הטלפון, ירדו מהטרקטורון ורצו לכיוון שלי. יעקב תפס אותי, הוציא את האקדח שלו ואיים שהוא יירה אם אנסה להתקשר למשטרה. המתנחל השני הוציא סכין ובעט לי ברגל, ותוך כדי כך גם איים עליי עם הכלב שהוא החזיק בחבל. אחר כך המתנחלים הלכו לכיוון העדר שלי. הם ניסו להוביל את הכבשים לכיוון ההתנחלות.

רשיד, שעלה על גבעה סמוכה, השקיף משם על המתרחש והתקשר לבני משפחתו כדי לבקש עזרה. בעדות שמסר לתחקירן בצלם, מוסא אבו השהש, תיאר את התקיפה בה חזה:

מהמקום שבו עמדתי ראיתי רחפן קטן, שעף ליד מחמוד והכבשים שלו. ראיתי את הכבשים בורחים ומתפזרים לכיוונים שונים, והנחתי שמתנחלים מסוסיא הפעילו את הרחפן. צפיתי על מה שקורה שם ואז ראיתי טרקטורון נוסע במהירות לכיוון מחמוד, וראיתי אותו מתרוצץ מול הטרקטורון. התקשרתי לבן דוד שלי בח'ירבת אמנייזל. אמרתי לו שמחמוד הותקף על ידי קבוצת מתנחלים וביקשתי שאנשים יבואו לעזור לו. פתאום הטרקטורון נעצר ושני מתנחלים וכלב ירדו ממנו והתקרבו למחמוד. פחדתי מאוד שהם יתקפו אותו והתחלתי להתקדם לעברם.

בשלב זה התקשר אבו סבחה למשטרת ישראל ולאחר מספר דקות הגיעו למקום ברגל שלושה חיילים. הם הובילו את אבו סבחה לכיוון המחסום הקרוב בית יתיר/אל-אסייפר, קרוב לכניסה לח'ירבת אמנייזל, ובמחסום עמדו כמה ניידות משטרה, מכונית של המנהל האזרחי וג'יפים צבאיים. אחד השוטרים הורה לאבו סבחה לעלות לניידת, שהסיעה אותו לתחנת המשטרה בהתנחלות קריית ארבע.

אביו של אבו סבחה הגיע בינתיים למרעה, כדי לאסוף את הצאן שהתפזר בשדות לאחר שהמתנחלים עזבו.

בתחנת המשטרה נאלץ אבו סבחה להמתין כשלוש שעות, וכאשר הוכנס לחקירה האשים אותו החוקר כי התלונן באופן שקרי על-כך שמתנחל ירה בו. אבו סבחה הסביר לחוקר כי דיווח למשטרה שמתנחל איים עליו בנשק, ושהוא אמר שיירה בו אם יתקשר למשטרה, אך החוקר הודיע לו כי הוא עצור ודרש שמשפחתו תפקיד ערבות בסך 500 ש"ח כדי לשחררו.

אביו של אבו סבחה הפקיד את הערבות. אבו סבחה שוחרר לאחר שנאלץ להתחייב כי יתייצב בבית המשפט בנובמבר, לדיון בעניינו.

מאי 2020

23
ילדי מתנחלים תוקפים ילדים פלסטינים, חברון, 23.5.20. צילום: הקרן למגיני זכויות אדם
ילדי מתנחלים תוקפים ילדים פלסטינים, חברון, 23.5.20. צילום: הקרן למגיני זכויות אדם

חברון: ילדי מתנחלים תקפו שלושה ילדים פלסטינים

שלושה ילדים ממשפחת קפישה, בני 13-10, שיחקו מול ביתם שבמרכז העיר חברון והכינו עפיפונים מנייר. המחזה אולי נראה שגרתי לחלוטין, אך חיי משפחת קפישה אינם שגרתיים ולו מכיוון שבצמוד לביתם ניצב בית משפחת א-זעתרי - עליו השתלטו מתנחלים בשנת 2018 – ומול ביתם הקים הצבא את מחסום אל-מחכמה (א-סהלה).
 
היה זה יום שבת, ה-23.5.20, בסביבות השעה 18:00. למקום הגיעו כמה מילדי ההתנחלות, בני גילם של יצרני העפיפונים, והחלו להתגרות בהם ולירוק עליהם. ילדי המשפחה הגיבו באופן דומה. ואז הגיעה תגבורת, בדמותם של בני נוער מן ההתנחלויות (16-14), שהרביצו לילדי משפחת קפישה וריססו לעברם גז פלפל. הילדים מצידם השליכו לעבר בני הנוער כיסאות, כדי להרחיק אותם, ואלה השליכו אותם בחזרה.

שוטרי משמר הגבול ממחסום אל-מחכמה התערבו בשלב הזה והרחיקו את הילדים ובני הנוער מההתנחלויות. ילדי משפחת קפישה, שנפגעו מגז הפלפל, טופלו על-ידי הוריהם.

בני משפחת קפישה, כמו פלסטינים אחרים שנכפתה עליהם שכנות עם מתנחלים המשתלטים על נכסים בחברון, סובלים מהתגרויות והתקפות חוזרות ונשנות של מתנחלים. לאחר שתלונות שהגישו למשטרה בעבר לא טופלו, הפעם החליטו ההורים שלא להגיש תלונה.

ב-18.5.20 הותקפו אב ובנו בן ה-12 בשכונת תל-רומיידה בעיר על-ידי ילדים מההתנחלות שהוקמה בשכונה.

22
גדר שמוטטו מתנחלים בחלקתו של פדל עיידה. בית עינון, 22.5.20. צילום: פדל עיידה
גדר שמוטטו מתנחלים בחלקתו של פדל עיידה. בית עינון, 22.5.20. צילום: פדל עיידה

בית עינון, מחוז חברון: מתנחלים עקרו 130 שתילי זית והרסו גדר המקיפה את החלקה בניסיון להשתלט עליה

פדל עיידה (46), תושב העיר חברון, למד על שעוללו לו מתנחלים ביום שישי, 22.5.20. תושב האזור צלצל אליו ודיווח על ארבעה מתנחלים שנכנסו לאדמתו ועקרו את שתילי הזית אותם שתל לפני שנה, כחלק מפרויקט של משרד החקלאות הפלסטיני. עיידה, שעבד באותה שעה, הצליח להגיע לאדמתו רק למחרת, והמחזה שנגלה לעיניו היה בלתי נתפס: המתנחלים עקרו את כל 130 השתילים ששתל. כעבור שישה ימים הוא הגיש תלונה במשטרת קריית ארבע, ומאז לא שמע דבר בעניינו.

העוקרים מיהרו לתרגם את הנזק שהסבו לעיידה לניסיון השתלטות על הקרקע הנחשקת: הם חזרו לחלקה עם דחפור, ומוטטו חלק גדול מהגדר שהקיפה אותה. האירוע הזה התרחש ב-5.6.20, גם הפעם מול עיניו של אותו תושב, שצלצל לעיידה ודיווח על כך שאחד המתנחלים שעקר קודם את השתילים הורס את הגדר שהקימו לאחרונה עיידה ואחיו. ואכן, כשעיידה הגיע לשטח הוא מצא כי חלק גדול מהגדר נהרס.

אדמתו של עיידה נמצאת ממזרח לבית עינון. בשנות השמונים הוקמה במרחק של כשלושה קילומטרים ממנה שכונת "גבעת החרסינה", השייכת להתנחלות קריית ארבע.

18
ילדי מתנחלים הולמים על דלת ביתה של משפחת אבו עיישה ומקללים, 18.5.20
ילדי מתנחלים הולמים על דלת ביתה של משפחת אבו עיישה ומקללים, 18.5.20

תל רומיידה, מרכז העיר חברון: ילדי מתנחלים תקפו נער פלסטיני בן 12 כשהלך עם אביו ברחוב

משפחת אבו עיישה, המונה עשר נפשות, גרה בשכונת תל רומיידה בחברון, בבית שזכה לכינוי האומלל "בית הכלוב" בשל הסורגים והרשתות שנאלצה המשפחה להתקין על כל פתחי הבית כדי להתגונן מפני המתנחלים. בית המשפחה מרוחק משאר הבתים הפלסטיניים בשכונה, ובשנת 1984 הוקמה בצמוד אליו ההתנחלות העירונית "אדמות ישי".

מאז הקמת ההתנחלות סובלת המשפחה מהתנכלויות בלתי פוסקות מצד המתנחלים והצבא.

בערב יום שני, ה-18.5.20, חזרו תייסיר אבו עיישה (58) ובנו היית'ם (12) מחנות הבגדים של המשפחה. לאחר שעברו במחסום תל רומיידה (גילברט), חלפו השניים על-פני כעשרה ילדים ובני נוער מההתנחלות, ואחד מהם דחף את היית'ם מאחור. האב הפנה את תשומת לבו של חייל, שעמד מטרים ספורים מהמקום, למעשיו של הנער - אך החייל סירב להתערב והורה לאבו עיישה ובנו ללכת הביתה.
 
השניים המשיכו בדרכם, אך ילדי המתנחלים דלקו אחריהם כשהם דוחפים אותם, מקללים ויורקים לעברם. כשניסה אבו עיישה להרחיק את בנו מנער שדחף אותו, הגיח מבית סמוך מתנחל בוגר ודחף את אבו עיישה בחזהו. בשלב זה התערב אחד החיילים שנכחו באזור, ניסה להרחיק את המתנחלים וביקש גיבוי במכשיר הקשר שלו. בינתיים הסיר אבו עיישה את חגורת המכנסיים שלו והחלף לנופף בה כדי להרחיק את המתנחלים. כשישה חיילים נוספים הגיעו למקום, סילקו את המתנחלים והורו לאבו עיישה ובנו להיכנס לביתם.

לאחר שהשניים סגרו מאחוריהם את הדלת, החלו ילדי ההתנחלות לחבוט בדלתות ובחלונות המסורגים של הבית. הם ירקו על החלונות וקיללו את בני המשפחה ואת הנביא מוחמד. אבו עיישה קרא שוב לאחד החיילים ודרש כי יסלק את הצרים על הבית, אך בינתיים הגיעו מתנחלים בוגרים ולקחו איתם את הילדים.
 
לאחר כחצי שעה הגיעה לבית המשפחה ניידת של משטרת ישראל ואבו עיישה סיפר לשוטרים מה אירע. השוטרים הבטיחו לשוב מאוחר יותר ולאסוף את התיעוד ממצלמות האבטחה, אך הם לא שבו. באותו ערב התקשר קצין מהמנהל האזרחי לאחיו של אבו עיישה, וביקש כי יישלח לו את הצילומים ממצלמת האבטחה דרך הטלפון. לאחר שבנו של אבו עיישה שלח את הצילומים, המשפחה לא שמעה יותר לא מהמנהל האזרחי ולא מהמשטרה, ומכיוון שנואשה מטיפול משטרתי באלימות המתנחלים – בחרה שלא להגיש תלונה בתחנה.
 
תייסיר אבו עיישה תיאר את המציאות המפחידה שבה נאלצת משפחתו לחיות, בעדות שמסר לתחקירנית בצלם מנאל אל-ג'עברי ב-19.5.20:

אנחנו המשפחה הפלסטינית היחידה שגרה פה, ממש בתוך ההתנחלות אדמות ישי, והמתנחלים תוקפים אותנו לעיתים קרובות. ב-28.3.20 מתנחל גנב מצלמת אבטחה שבצלם הציב על הבית שלנו כדי לתעד את התקיפות האלה. ב-24.4.2020 מתנחל זרק אבן על אחי, וליד, בן 20, ופצע אותו ביד.

לא הלכתי לתחנת המשטרה כדי להגיש תלונה על התקיפה שלי ושל היית'ם, כי כשפצעו את וליד הוא הגיע לשם והשוטרים אמרו לו שאי אפשר להתלונן בגלל הקורונה.

16
איאד חוסיין הפצוע, לאחר תקיפת המתנחלים ב-16.5.20
איאד חוסיין הפצוע, לאחר תקיפת המתנחלים ב-16.5.20

עינבוס, מחוז שכם: "כשהם רדפו אחריי - הרגשתי כמו טרף של המתנחלים" - מתנחלים פצעו אדם שנח בשדה ורדפו אחריו

איאד חוסיין, בן 42 ואב לשניים, יצא לטייל בחלקו הצפוני של כפרו עינבוס ביום שבת, ה-16.5.20, והתיישב לנוח מתחת לעץ. הייתה זו שעת הצהריים כששמע פתאום קולות, וכשהסתובב ראה שלושה מתנחלים במרחק של כמה עשרות מטרים ממנו. המתנחלים החלו להשליך עליו אבנים ואחת מהן פגעה במצחו, שהחל לדמם.

חוסיין קם ונמלט לכיוון הכפר, כשהמתנחלים דולקים אחריו, ובדרך נפל ונפצע בידו. הוא התרומם והמשיך לנוס על נפשו, אך למזלו המתנחלים ויתרו על המרדף וחזרו על עקבותיהם, ככל הנראה לכיוון המאחזים שליד ההתנחלות יצהר – מאחזים שהוקמו במרחק של כקילומטר מהכפר.

כשהגיע לעינבוס, התקשר חוסיין לגיסו, שהגיע והסיע אותו למרפאה בחווארה. במרפאה נחבשה ידו והפצע במצחו נוקה. חוסיין הועבר לבית החולים רפידיא בשכם, שם עבר צילומי רנטגן, הפצעים בידו נתפרו והוא שוחרר לביתו.

לפני מספר חודשים, מתנחלים הציתו כיתת לימוד בבית ספר יסודי בעינבוס וריססו כתובת נאצה על קיר חיצוני של הבניין, כ-200 מטרים מהמקום שבו הותקף חוסיין על-ידי מתנחלים.

יומיים לאחר האירוע, תיאר איאד חוסיין את תחושותיו בעדות שמסר לתחקירנית בצלם, סלמא א-דבעי:

לא הייתה לי ברירה אלא לברוח. כשהם רדפו אחריי – הרגשתי כמו טרף של המתנחלים. הם רדפו אחריי ואני פחדתי מאוד. הלב שלי כמעט עצר מרוב פחד. הרגשתי סחרחורת ותשישות.

השחתת עצים ביתמא, 16.5.20
השחתת עצים ביתמא, 16.5.20

יתמא, מחוז שכם: מתנחלים כורתים 29 עצי זית

ב-16.5.20, בסביבות השעה 17:00 אחר הצהריים, הגיע מוחמד נג'אר מהכפר יתמא, בחברת בני משפחתו, למטע הזיתים שלהם הממוקם מצפון לכפר. המראה שנגלה לעיניהם היה קשה: 29 עצי זית, בני ארבע שנים, נכרתו בידי מתנחלים והיו מוטלים על הקרקע.

האדמות השייכות למשפחה משתרעות על-פני כ-18 דונם, ובמטע ישנם כ-300 עצים. גם בעבר השחיתו מתנחלים עצים במטע המשפחה, ואף זיהמו בור מים שנמצא בחלקה.

בעדות שמסר לתחקירנית בצלם, סלמא א-דיבעי, סיפר נג'אר על הפחד שהמתנחלים זורעים באזור:

אין באזור התנחלויות קרובות, חוץ מתפוח, אבל המתנחלים מסתובבים פה כל הזמן כי הם עוברים מכאן בדרך לאזור אל-ערמה (תל ארומה), השייך לכפר ביתא, שעליו הם מנסים להשתלט. מכיוון שאף אחד לא עוצר אותם - אני חושש שהתקיפות האלו יימשכו.

שמשות מנותצות במכוניתו של יזן דוואבשה, 16.5.20
שמשות מנותצות במכוניתו של יזן דוואבשה, 16.5.20

תורמוסעיא, מחוז רמאללה: מתנחלים השחיתו מכונית במהלומות של צינורות ברזל וגרזן

שלושה חברים, המתגוררים בעיירה אבו פלאח, יצאו לטיול לפני סעודת האיפטאר (שבירת הצום). זה קרה ביום שבת, ב-16.5.20 לפנות ערב,  והם לקחו עמם את שלושת ילדיו של אחד מהם.

החברים נסעו בשתי מכוניות: יזן דוואבשה (23) נהג במכונית הגולף שלו וחבריו נסעו בג'יפ. הם התקדמו לאזור א-סדר שממזרח לתורמוסעיא - כפר שהמאחז עדי עד הוקם במרחק של כקילומטר ממנו. כשהגיעו למחוז חפצם, חנה יזן את מכוניתו והצטרף לחבריו בג'יפ בשל הדרך המשובשת. הם נסעו כ-200 מטרים, עצרו וטיילו באזור.

מכונית ישנה ושחורה, בעלת צמיגים של רכב שטח, הופיעה מכיוון עדי עד. המכונית נעצרה ליד מכוניתו של דוואבשה וארבעה מתנחלים - רעולי פנים וחמושים בצינורות ברזל ובגרזן - ירדו ממנה. המתנחלים החלו לחבוט במכוניתו של דוואבשה מכל עבריה, ולמרות שמעשה החבלה נמשך פחות מדקה – הם הסבו למכונית נזק כבד. לשמע צעקותיהם של יזן דוואבשה וחבריו חזרו המתנחלים למכוניתם והסתלקו מהמקום.

למחרת האירוע, תיאר יזן דוואבשה את תחושותיו בעדות שמסר לתחקירן בצלם, איאד חדאד:

המתנחלים הפכו תוך שניות את הבילוי שלנו לחוויה קשה, וחזרנו לכפר מעורערים ובמצב רוח רע. המתנחלים שברו כמעט את כל החלונות של המכונית, כולל השמשה הקדמית, הרסו את המצלמה, את המראה הקדמית ואחת ממראות הצד. הם ניקבו חורים בגוף המכונית והותירו עליה סימני חבטות.

התיקון צפוי לעלות בסביבות 15 אלף שקל, אבל אני לא רואה שום טעם להגיש תלונה במשטרה כי התוצאה ידועה מראש: המשטרה תמיד עומדת לצד המתנחלים ולכן אין בזה שום תועלת.

13
כתובת נאצה על קיר בית בביתין, 13.5.20
כתובת נאצה על קיר בית בביתין, 13.5.20

ביתין, מחוז רמאללה: רעולי פנים ריססו כתובות נאצה על קירות בתים

ב-13.5.20, בשעה רבע לשלוש לפנות בוקר, שמע סאמר סהראן (34) רעשים מחוץ לביתו. הוא פתח את הדלת וראה שני רעולי פנים מרססים כתובת על קיר הנמצא כ-30 מטרים מביתו. סהראן הזעיק את ועדת החירום של הכפר, וכשהגיעו אנשיה למקום התקפלו רעולי הפנים ונמלטו לכיוון כביש 60.

בחינת הנזקים חשפה שתי כתובות שרוססו על שני קירות - "חיי חיילנו קודמים לחיי האויב"  ו"אני לא נרדם כשנישפך פה דם".

ביקורים ליליים מעין אלו אינם חדשים עבור התושבים: כקילומטר מהכפר ביתין הוקמו ההתנחלות בית אל (1977) והמאחז גבעת אסף (2002), ותושבי ביתין סובלים מהתקפות חוזרות ונשנות של מתנחלים בחסות המדינה. ב-2019 תיעד בצלם שני אירועים שבהם מתנחלים ניקבו בכפר צמיגים וריססו כתובות נאצה, וכן שתי תקיפות של תושבי הכפר בידי מתנחלים, וב-2018 תיעד בצלם אירוע שבמהלכו ניקבו מתנחלים את צמיגיהם של 26 כלי-רכב של תושבי הכפר.

EU

פרסום זה הופק בסיוע האיחוד האירופי. בצלם לבדו אחראי לתכניו, שאינם משקפים בהכרח את עמדות האיחוד האירופי.