דילוג לתוכן העיקרי
טרקטורים בשדות תורמוסעיא. צילום: איאד חדאד, בצלם, 5.4.09
תפריט
מהשטח
נושאים

תחקיר בצלם: מתנחלים תקפו פלסטינים והגישו נגדם תלונות שווא, הצבא עצר את הפלסטינים

מעשי אלימות של מתנחלים כלפי פלסטינים – הכוללים פגיעה בחייהם, בגופם, ברכושם ובאדמותיהם – הפכו כבר מזמן לחלק משגרת הכיבוש. הצבא מאפשר למעשים אלה להתרחש, כשבחלק מהמקרים חיילים מאבטחים את המתנחלים במהלכם ולפעמים אף מצטרפים לתקיפות עצמן. רק במקרים נדירים מערכת אכיפת החוק חוקרת מקרים אלה, ובמקרים נדירים עוד יותר ננקטים צעדים נגד האחראים. המתנחלים, שמודעים היטב לכך שהסיכוי שיידרשו לשלם מחיר כלשהו על פגיעה בפלסטינים הוא מזערי, מממשיכים במעשיהם ללא הפרעה.

בשני מקרים שתיעד בצלם בחודשים אפריל ומאי לא הסתפקו המתנחלים בפגיעה בפלסטינים וברכושם, אלא הגדילו עשות וטענו שהפלסטינים הם אלה שתקפו אותם. המתנחלים, בגיבוי הצבא, חיים בעולם בו חסינותם היא אוטומטית כמעט. פלסטינים, להבדיל, אשמים עד שתוכח חפותם: הגשת תלונה נגדם משמעה בדרך כלל מעצרם המיידי ותשלום ערבות גבוהה עבור שחרור מותנה – גם בהעדר ראיות כלשהן לטענות המתנחלים.

באחד המקרים שתיעד בצלם עצרו חיילים שלושה אחים שמתנחלים ניסו לגרשם בעת שרעו את צאנם. האחים הוחזקו במעצר במשך חמישה ימים ולבסוף שוחררו בערבות של 3,000 ש"ח. במקרה השני עצרו חיילים נהג טרקטור שהותקף על-ידי מתנחלים, לאחר שמתנחלים טענו כי ניסה לדרוס אותם. הוא הוחזק במעצר במשך עשרה ימים אז שוחרר בערבות של 4,000 ש"ח.

אדם שהותקף באלימות או שפגעו ברכושו מצפה, בוודאי, כי הרשויות ימצו את הדין עם התוקפים. אך במציאות חייהם החשופים של פלסטינים תחת משטר הכיבוש הישראלי הם אינם זוכים אפילו להגנה מינימאלית. במקרים שלהלן, הקורבנות אף מצאו עצמם מותקפים פעמיים: בפעם הראשונה על ידי המתנחלים – בגיבוי הרשויות; בפעם השנייה על ידי הרשויות – בעידוד המתנחלים.

להלן תיאורם של שני המקרים:

10.5.20: תורמוסעיא במחוז רמאללה, מתנחלים תקפו חקלאים, חקלאי נעצר לעשרה ימים

סמוך לשטחים החקלאיים של תושבי הכפר תורמוסעיא הוקם המאחז עדי עד ולפני כשנתיים הקימו המתנחלים בסמוך אליו מאחז נוסף. בשל קיומם של המאחזים, חקלאים חוששים בשנים האחרונות להגיע לאדמותיהם, שמא יותקפו או יוטרדו. השנה, לקראת עונת החריש, יזמה הוועדה החקלאית של הכפר את חריש הקרקעות כדי לעודד את בעליהן לשוב ולעבדן.

ביום ראשון, 10.5.20, בסביבות השעה 8:00, הגיעו לשטח שני בעלי טרקטור שאת שירותיהם שכרה הוועדה, סולימאן עספור, בן 27, ויוסף מוזאחם, בן 38, יחד עם כמה חקלאים מהכפר. מיד לאחר שהחלו לחרוש הגיעו למקום שלושה מתנחלים כשבידיהם אבנים וצינורות. שניים מהם החלו להטריד את נהגי הטרקטור ולנסות למנוע מהם לחרוש את הקרקע. הם ניסו למשוך את המפתחות של הטרקטורים ממקומם, נשכבו על הקרקע כדי לחסום את דרכם ואף משכו בחולצותיהם של הנהגים בניסיון להפילם.

בשלב מסוים, בעת שמתנחל ניסה למשוך את סולימאן עספור מתוך הטרקטור שלו, מעד המתנחל ונפל. המתנחל העמיד פנים שהוא נדרס והחל לצעוק ולהיאנח מכאב, אך לאחר מספר דקות קם וחזר להטריד את הנהגים כאילו לא אירע דבר.

בעדות שמסר ב-13.5.20 לתחקירן בצלם איאד חדאד תיאר יוסף מוזאחם את מה שאירע:

מיד אחרי שהגענו הגיעו שלושה מתנחלים בשנות ה-20 וה-30 לחייהם. הם לבשו בגדים מרושלים וחבשו כיפות. הם החזיקו אבנים ושניים מהם חסמו לנו את המעבר והשתטחו לפני הטרקטורים, בזמן שהשלישי צילם אותם. ניסינו לחמוק מהם ולעקוף אותם, אבל הם נצמדו אל הטרקטורים וניסו למשוך את המפתחות בכוח וגם משכו לנו בחולצות בניסיון להוציא אותנו מהטרקטורים.

זה נמשך בערך חמש דקות ואז כשאחד מהם ניסה למשוך את סולימאן בחולצה ולהפיל אותו, המתנחל מעד בגלל התלמים העמוקים של החריש ונפל. ראיתי את זה ממרחק של עשרה מטרים בערך. בהתחלה, המתנחל ניסה להעמיד פנים שהוא נפגע והתחיל להיאנק, כאילו מכאב. לא התייחסנו אליו. התרחקנו ממנו וניסינו להמשיך בחריש ואחרי כמה רגעים הוא קם ושוב התחיל לחסום אותנו, כאילו לא קרה כלום.

כמה דקות לאחר מכן, ריסס אותו מתנחל תרסיס פלפל בפניו של מוזאחם שנהג בטרקטור. מוזאחם חש חנק וצריבה בעיניו וניסה להתרחק מהמקום. בינתיים שוב השליך עצמו אותו מתנחל לפני הטרקטור של עספור והעמיד פנים שנדרס בשנית. בשלב זה הגיע למקום רבש"ץ התנחלות ברכב ביטחון, וכשראה את המתנחל על הקרקע הוציא מכיסיו שני רימוני הלם והשליך אותם לעבר נהגי הטרקטורים.

עספור, שהתווכח באותו זמן עם המתנחלים, עלה לטרקטור וניסה להימלט מהמקום אך הרבש"ץ רץ אחריו, טיפס על הטרקטור, הצמיד את הנשק שלו לראשו ואיים לירות בו אם לא יעצור. לאחר שעספור עצר וירד מהטרקטור הורה לו הרבש"ץ לשבת על הקרקע, לקח ממנו את מפתח הטרקטור ואת תעודת הזהות, והזעיק את המשטרה ואת הצבא. שוטרי מג"ב שהגיעו למקום עצרו את עספור, אזקו את ידיו וכיסו את עיניו ולקחו אותו למשטרת בנימין.

מוזאחם פונה באמבולנס של הסהר האדום למרפאת הכפר ובסביבות השעה 10:00 נסע עם שני חברי הוועדה החקלאית למשטרת בנימין כדי להגיש תלונה נגד המתנחל שריסס גז פלפל בפניו. הם המתינו שם עד השעה 17:00, רק אז רשמו השוטרים את תלונתם.

סולימאן עספור תיאר בעדותו את חקירתו בתחנת משטרת בנימין:

אמרתי לחוקר שאין לי מה לומר ואני רק רוצה להראות לו את קטעי הווידיאו שצילמתי כשהמתנחלים תקפו אותנו, שמוכיחים שלא דרסתי אף אחד. החוקר צפה בקטעי הווידיאו. יש בערך 16 קטעים וזה לקח איזה שעתיים. תוך כדי כך הוא רשם הערות ושאל אותי שאלות. כל הסרטונים מוכיחים שלא נהגנו באלימות בכלל. בקטע שבו המתנחל נדרס כביכול, רואים שהגלגל של הטרקטור לא זז ושהוא מכניס בכוונה את הרגל מתחת לגלגל, אבל הגלגל לא עולה עליה. החוקר השאיר אצלו את הטלפון הנייד שלי והחזיר אותי לחדר העיכוב. בשעה 11:00 או 12:00 בצהריים העבירו אותי למעצר בכלא עופר.

ב-19.5.20, קבעה שופטת בית המשפט הצבאי כי "מדובר באירוע המצדיק חקירה ומעצר לשם כך". עם זאת, מאחר שבעיקרון החקירה הסתיימה, ובהעדר בקשה אחרת מצד התביעה, היא הורתה לשחררו בערבות של 4,000 ש"ח. באותו ערב, לאחר שהוחזק במעצר עשרה ימים, שוחרר עספור לאחר שהוועדה החקלאית של תורמוסעיא הפקידה את דמי הערבות.

בעדותו הוסיף עספור:

התביעה והמשטרה סירבו להציג את הסרטונים שמוכיחים את החפות שלי בבית המשפט. שללו לי את החירות לעשרה ימים בלי שום הצדקה. אנחנו תמיד אשמים פוטנציאלית עד שמוכיחים שאנחנו חפים מפשע, אבל כשזה נוגע למתנחלים זה תמיד הפוך.

14.4.20: קהילת אל-כעאבנה, מזרחית לא-טייבה, מחוז רמאללה

ביום שלישי, 14.4.20, בסביבות השעה 9:00 בבוקר, רעה עבד א-רחמאן כעאבנה, בן 21, את צאנו בשטח מרעה בבעלות תושבי הכפר טייבה במרחק של כ-300 מטר מבתי הקהילה. כמה דקות לאחר מכן הגיעו למקום שני מתנחלים וצעקו עליו שיעזוב את המקום בטענה שהוא נמצא על אדמה יהודית. כעאבנה התקשר לאחיו, אחמד בן ה-34 ומוסעב בן ה-32, והם הגיעו במהירות למקום. עם הגיעם התפתח עימות מילולי בינם לבין המתנחלים ובשלב מסוים המתנחלים גם יידו אבנים על הצאן. אחד המתנחלים אף תיעד בווידיאו את המתרחש. כעאבנה ואחיו ניסו להדוף את המתנחלים בידיהם ולהרחיקם מהמקום אך ללא הצלחה. האחים כעאבנה התקשרו לבני משפחה נוספים ושניים מהם הגיעו והחלו גם הם לתעד בווידיאו את המתרחש.

בעדות שמסר ב-3.6.20 לתחקירן בצלם איאד חדאד סיפר אחמד כעאבנה על האירוע:

כשהגענו לשם ראינו שני מתנחלים שצעקו על אח שלי והתגרו בו, בזמן שניסו לגרש אותו ואת עדרו. אחד מהם, גבוה ורזה עם זקן ג'ינג'י וכיפה לבנה, התעקש כל הזמן לגרש את הכבשים ואותנו בטענה שזו ארץ ישראל ושהשטח שייך להם. הוא דרש שנציג בפניו הוכחות לבעלות על השטח. מדי פעם הם השליכו אבן לעבר הכבשים בניסיון לפזר אותן. בשלב מסוים, אחד מהמתנחלים החל לצלם אותנו. ידענו שהם מנסים להפליל אותנו אבל לא השתמשנו באלימות נגדם, רק הדפנו אותם בידיים כדי להרחיק אותם משם.

לאחר כמה דקות הגיעו למקום ארבעה חיילים ואחד מהם ירה מיד שתי יריות באוויר. החיילים הובילו את שלושת האחים לג'יפ שלהם. האחים ניסו להסביר לחיילים כי לא תקפו את המתנחלים, והמתנחלים הם שניסו לגרש אותם מאדמתם, אבל החיילים סירבו לשמוע והשתיקו אותם. בה בעת, החיילים הסתכלו על הסרטונים שהציגו בפניהם המתנחלים.

בעדותו תיאר אחמד כעאבנה את ההתנהלות של החיילים:

בזמן שהם הובילו אותנו לג'יפ הם נתנו לנו סטירות, בעטו בנו וקיללו אותנו. ניסינו להסביר להם שאנחנו רעינו את הצאן שלנו והמתנחלים הם אלה שתקפו אותנו, אבל הם רק הורו לנו לשתוק. המתנחלים הראו להם סרטוני וידיאו שבהם רואים אותנו מאיימים עליהם ומנסים לגרש אותם, אבל לא היו שם מכות בכלל. קרוב משפחה שלנו ניסה להראות להם את הסרטון שהוא צילם כדי שיבינו את הסיטואציה, אבל הם רק לקחו ממנו את הטלפון ומחקו את החומר המצולם.

החיילים הושיבו את שלושת האחים ליד הג'יפ ואזקו את ידיהם. בסביבות השעה 11:00 הגיעו למקום רכב משטרה וג'יפ צבאי נוסף והם נלקחו לתחנת משטרת בנימין.

אחמד כעאבנה סיפר בעדותו על שאירע בתחנה:

אחד השוטרים חקר אותי בלי להוריד לי את האזיקים ובלי להקריא לי את הזכויות שלי. הוא אמר שאני חשוד בתקיפת חקלאי ישראלי והציג בפני סרטון וידאו שבו רואים אותנו מנסים לגרש את המתנחל ומאיימים עליו עם מקל. אבל אין שום תיעוד שלנו תוקפים אותם פיזית כי זה לא קרה. הוא דיבר איתי במשך חצי שעה בערך ודרש ממני כל מיני פרטים על החיים שלי. הוא שאל גם על הבעלות על הקרקע ולמה הלכנו לרעות את הצאן שם. כשהוא שאל למה היה לנו מקל הסברתי לו שתמיד יוצאים למרעה עם מקל ומשתמשים בו כדי לכוון את הכבשים ולגרש זבובים, זה לא אומר שהייתה לנו כוונה לתקוף מישהו. בסוף החקירה החוקר דרש שאחתום על העדות שלי, בעברית. סירבתי, אני לא יודע לקרוא עברית ולא בוטח במשטרה הישראלית. חקרו גם את שני האחים שלי ואז כלאו אותנו בתא אחד.

בסביבות השעה 13:00 נלקחו שלושת האחים לכלא עופר. הם הוחזקו במעצר במשך חמישה ימים. בבוקר ה-19.4.20 נלקחו לדיון בבית המשפט הצבאי, לאחריו שוחררו בערבות של 3,000 ש״ח.