דילוג לתוכן העיקרי
המאחז עדי עד. צילום: אחמד אל-באז, אקטיבסטילס, 18.11.18
תפריט
נושאים

אל-מור'ייר: הרוג ותשעה פצועים בהתפרעות מתנחלים חמושים – והכול בנוכחות אנשי כוחות הביטחון

חמדי נעסאן עם ילדיו. התמונה באדיבות המשפחה
חמדי נעסאן עם ילדיו. התמונה באדיבות המשפחה

ביום שבת, 26.1.19, הגיעו כ-15 מתנחלים חמושים ברובים, אלות, צינורות וגרזנים מכיוון התנחלות עדי עד, תקפו חקלאים שעבדו באדמותיהם בכפר אל-מור'ייר, ירו לעברם ורדפו אחריהם עד לפאתי הכפר. כמה עשרות מתושבי הכפר הגיעו למקום וניסו להדוף את המתנחלים באמצעות יידוי אבנים. בינתיים הגיעה לכפר קבוצת נוספת של כ-15 מתנחלים חמושים, וחלקם ירו על התושבים. מהירי נהרג חמדי נעסאן, בן 38, נשוי ואב לשניים, שנפגע בגבו, ותשעה תושבים נוספים נפצעו.

התושבים עדכנו את המת"ק הישראלי על המתרחש, אך איש מנציגיו לא פעל כדי לסייע להם ולסיים את האירוע. חמור מכך: לכל אורך האירוע – שנמשך כמה שעות – כוחות הביטחון שיודעו על התרחשותו ועל הירי ונכחו בקרבת מקום, לא ניסו למנוע את הגעת המתנחלים, לא מנעו מהם לירות על תושבי הכפר ולא עצרו אותם כשהאירוע הסתיים. הם התקרבו לכפר רק כאשר התושבים החלו לרדוף אחרי המתנחלים, שנסוגו להתנחלות, ואז ירו גז מדמיע, אש חיה באוויר וכדורי "גומי" לעבר התושבים הפלסטינים. אחד התושבים נפצע מירי כדורי ה"גומי" בראשו.

הכפר אל-מור'ייר שוכן צפון-מזרחית לרמאללה וגרים בו כ-2,400 תושבים. בשנת 1998 הוקמה כשני קילומטרים מצפון לכפר ההתנחלות עדי-עד, מאז הקמתה סובלים חקלאים תושבי הכפרים הסמוכים מהתנכלויות וממעשי אלימות בלתי פוסקים בגיבוי הרשויות. מתיעוד של ארגון יש דין עולה כי מאז 2015 התרחשו 51 אירועים של אלימות מתנחלים באדמות החקלאיות של הכפרים שמסביב לעדי עד ובכפרים עצמם (אל-מור'ייר, תורמוסעיא, ג'אלוד וקריות), הכוללים אלימות נגד בני אדם, 'תג מחיר' והשחתת עצי זית. בנוסף, ב-31.7.15 הציתו שני מתנחלים שהתגוררו בעדי עד את ביתה של משפחת דוואבשה מהכפר דומא, והרגו שלושה מבני המשפחה, בהם תינוק בן שנה.

השתלשלות האירועים:

ביום שבת, 26.1.19, בסביבות השעה 8:00 בבוקר, הגיעו ארבעה חקלאים תושבי הכפר לעבוד במטעיהם שנמצאים במרחק של כקילומטר מצפון לבתי הכפר. במרחק של כ-700 מטרים מהמטעים ישנו מגדל שמירה של הצבא המאוייש על-ידי חיילים. בסביבות השעה 14:15 ירדה מגבעה סמוכה קבוצה של כ-15 מתנחלים רעולי פנים, חמושים בצינורות, אלות וגרזנים, שהגיעה ככל הנראה מכיוון ההתנחלות עדי-עד. ארבעת החקלאים נמלטו לכיוון הכפר כשהם משאירים מאחוריהם טרקטור עם מפתח במתג ההצתה, ועצרו לאחר שהתרחקו כמאתיים מטרים. כשהגיעו המתנחלים למטע הם שברו כמה מחלונות הטרקטור, נכנסו אליו ונסעו בו כמאתיים מטרים לכיוון ההתנחלות, שם עצרו, המשיכו לחבל בטרקטור ואז עזבו את המקום.

החקלאים התקשרו לאכרם נעסאן, חבר מועצת הכפר, וזה עדכן את המת"ק הישראלי במתרחש. זמן קצר לאחר מכן עדכנו אותו החקלאים כי כמה מתנחלים חזרו למקום וכי הם ירו לעברם. נעסאן התקשר לקצין הקישור, שהורה לו רק להמתין עד שיגיע אליו.

תחקירן בצלם באזור רמאללה, איאד חדאד, גבה עדויות מתושבים שנכחו במקום:

עווד נעסאן, בן 42, אחד מארבעת החקלאים, נשוי ואב לשמונה ילדים, סיפר בעדות שמסר ב-30.1.19 על הירי לעברם:

Thumbnail
עווד נעסאן. התמונה באדיבות העד

בסביבות השעה 14:45 שני מתנחלים חמושים, בבגדים לבנים, הגיעו מכיוון צפון. בהתחלה חשבנו שהם מאבטחים של ההתנחלות שבאו לבדוק מה קורה, כי שמענו שאמור להגיע כוח משטרתי וגם אנשים מהצבא או מהקישור. באותו זמן הגיע טנדר כהה שעצר ליד הטרקטור שחסם את הדרך. הם היו במרחק של כמה מאות מטרים בערך מאתנו. שני המתנחלים וכמה מתנחלים אחרים שכנראה ירדו מהטנדר התחילו לירות עלינו אש חיה.

ברחנו לכיוון הכפר. המתנחלים רדפו אחרינו והמשיכו לירות עלינו. הכדורים פגעו מסביבנו בסלעים, בעצים ובגדרות. רק במזל יצאנו מזה בחיים. הם המשיכו לרדוף אחרינו עד שהתקרבנו לכפר.

כשהחקלאים התקרבו לכפר, קצת אחרי השעה 15:00, הגיעו כשלושים תושבים למקום כדי להדוף את המתנחלים. חלקם יידו על המתנחלים אבנים ממרחק של כמה עשרות מטרים, והמתנחלים ירו לעברם אש חיה. אז הגיעה קבוצה של כ-15-10 מתנחלים נוספים, ונעמדה גם היא במרחק של כמה עשרות מטרים מהתושבים. חלק מהמתנחלים הללו ירו גם הם אש חיה על תושבי הכפר. בשעה 15:15 נפצע מירי המתנחלים אחד התושבים, בן 20, ופונה לבית חולים ברמאללה.

ירי המתנחלים וניסיונות התושבים להדוף אותם באבנים נמשכו לסירוגין בערך שעה וחצי, עד סביבות השעה 17:00, ובמהלכם נפצעו תשעה תושבים נוספים מירי חי. חיילים שהגיעו לבית שנמצא במרחק של כמאתיים מטרים מזרחית למקום כבר בראשיתו של הירי, שהו במקום זמן מה ולא עשו דבר כדי למנוע אותו. מאוחר יותר כמה חיילים אף ירו גז מדמיע לעבר תושבים שיידו לעברם אבנים ממרחק של כמה עשרות מטרים.

בסביבות השעה 16:30 שלושה מתנחלים איגפו חלק מהתושבים שיידו אבנים, הפתיעו אותם וירו עליהם ירי חי. הם פגעו בגבו של אחד מהם, חמדי נעסאן, בן 38, והוא מת מפצעיו זמן קצר אחר-כך.

Thumbnail
הטקרטור שבו חיבלו המתנחלים. התמונה באדיבות תושבי הכפר.

ג'.נ., תושב הכפר בן 52, הגיע לאזור העימותים כבר בתחילתם. בעדות שמסר ב-29.1.19 תיאר מה קרה:

הגעתי לשם קצת אחרי 15:00. הסתתרתי במטעי הזיתים שמעל הבית של חאג' מוסא. במטע התפרסו גם צעירים שיידו אבנים לעבר המתנחלים. אחד מהם, מ., בן 20, נפל לידי. הוא נפגע באגן. סחבנו אותו למכונית פרטית מול הבית של מוסא כדי לפנות אותו לכביש, שם חיכה אמבולנס.

ברגע שפינינו אותו חזרתי עוד פעם למקום האירוע. בינתיים נפגע עוד צעיר בן 20, בשטח לא מעובד קרוב לבית של מוסא. הגעתי אליו עם שני אנשים נוספים וסחבנו אותו למכונית פרטית אחרת שעמדה במרחק של 50-70 מטרים מהבית של מוסא.

חזרתי שוב למקום האירוע. העימותים נמשכו. ראיתי עוד ועוד אנשים נפגעים ונופלים. עמדתי על גדר אבן גבוהה ולכן שמתי לב לשלושה מתנחלים שהתקדמו בסתר וניסו להתקרב לאנשים מהכפר מלמטה, מצד ימין. ניסיתי להזהיר את הצעירים וצעקתי להם: "תיזהרו חברים, אלה רוצים להרוג מישהו".

ברגע שיצאו לי המילים מהפה התחילו ליפול נפגעים אחד אחרי השני. מ.ע., בן 55, נפגע בירך, עאדל אבו עאליא, בן 56, נפגע בכתף. פינינו אותם ובזמן שפינינו את עאדל הוא אמר: "תראו את חמדי, חמדי מאחוריי". חזרנו אחורה. קודם לא ראיתי שחמדי נפגע. בינתיים המתנחלים התרחקו קצת למעלה ואז הצעירים הצליחו להתקרב אל חמדי ולקחו אותו למכונית פרטית שעמדה ליד הבית של מוסא. בהתחלה לא חשבתי שהפציעה שלו חמורה אבל אחר-כך התברר שהמצב שלו אנוש.

עאדל אבו עאליה, תושב הכפר בן 56, נשוי ואב לתשעה שנפגע באירוע, סיפר בעדות שמסר ב-29.1.19:

Thumbnail
עאדל אבו עאליה. צילום: איאד חדאד, בצלם, 29.1.19

בסביבות 16:00 היו לצדי בערך עשרה צעירים, ביניהם חמדי, והם יידו אבנים על המתנחלים. תושבים אחרים הזהירו אותנו שמתנחלים עקפו אותנו מימין, מלמטה. ראיתי שניים מהם. אחד לבש בגדים לבנים והשני לבש חולצה שחורה. הם הגיעו מלמטה והתקרבו עד למרחק של בערך עשרים מטרים מאיתנו. קבוצה אחרת של מתנחלים הייתה למעלה, במרחק של חמישים מטרים בערך. שתי הקבוצות פתחו בירי מאסיבי לכיוון שלנו. חמדי קרא לי להשתטח על הקרקע והשתטח בעצמו. נשכבתי על הקרקע. הכדורים פגעו בסלעים שלידנו.

הסתכלתי על חמדי שהיה במרחק של חמישה מטרים ממני בערך וראיתי שהוא לא זז. הנחתי שהוא נפגע. חששתי שגם אני אפגע וקמתי לברוח ואז נפגעתי מכדור בכתף שמאל. הרגשתי טלטלה בגוף. רצתי והתרחקתי מטווח הירי כשאני צועק: נפגעתי, נפגעתי.

ביתו של חאג' מוסא והאזור שבו ניסו התושבים להדוף את מתקפת המתנחלים. צילום: איל שגיב, בצלם, 7.2.19
ביתו של חאג' מוסא והאזור שבו ניסו התושבים להדוף את מתקפת המתנחלים. ברקע בתים נוספים בכפר אל-מור'ייר. צילום: איל שגיב, בצלם, 7.2.19

ת'. נ., חקלאי בן 39, נשוי, הגיע למקום כדי לסייע בהדיפת המתנחלים. בעדות שמסר ב-29.1.19 סיפר:

כשהגעתי ראיתי את בן דוד שלי, חמדי נעסאן, מפנה צעיר פצוע ביחד עם שני תושבים אחרים. הבגדים של הפצוע היו ספוגים בדם באזור הבטן. הם אמרו לי שמתנחלים ירו בו ושהם חילצו אותו מאחורי גדר האבן.

התקדמתי לכיוון הגבעה שממנה תקפו אותנו המתנחלים. ראיתי עוד 25 צעירים שניסו להרחיק אותם. בינתיים הגיעה מצפון, מאחורי הגבעה שעליה היינו, עוד קבוצה של מתנחלים חמושים ברובים, והם התקרבו עד למרחק של 70-100 מטרים מאתנו. שלושה מתנחלים התקדמו למרחק של כמה עשרות מטרים מאתנו. גם הם היו חמושים ברובים. שתי הקבוצות ירו עלינו. הצעירים יידו עליהם אבנים.

אני עמדתי במרחק של כמה מטרים מחמדי. שמעתי את ג'., שעמד מאחורינו, צועק: "תיזהרו, המתנחלים מגיעים מלמטה". התברר ששלושה מתנחלים חמושים ברובים, שניים מהם בבגדים אזרחיים ושלישי בחולצה שחורה ומכנסיים צבאיים, הגיעה למרחק של 30-20 מטרים מאתנו, מצד ימין. ברגע ששמעתי את האזהרות הם כבר ירו עלינו ירי מאסיבי וניסו לפגוע בכמה שיותר אנשים. תפסנו מחסה מאחורי סלעים כדי להתגונן. רובנו שכבנו. התחלתי לסגת בזחילה לכיוון הבית של חאג' מוסא. הסתכלתי אחורה כדי לראות איפה המתנחלים התוקפים וראיתי את חמדי שוכב על הקרקע ולא זז.

כחצי שעה לאחר מכן החלו המתנחלים לסגת במעלה הגבעה הקרובה, כשחלק מהתושבים רודפים אחריהם ומיידים לעברם אבנים. רק אז התקרבו למקום חיילים ושוטרי מג"ב והחלו לירות גז מדמיע, כדורי מתכת מצופים גומי ואש חיה על התושבים. אחד מהם ירה כדור "גומי" על ראשו של אחד התושבים ופצע אותו. לאחר כשעה וחצי פיזרו אנשי כוחות הביטחון את התושבים ועזבו את המקום.

ההתקפה האלימה של המתנחלים על הכפר אל-מור'ייר התרחשה בכמה גלים. ראשיתה בתקיפתם של ארבעה חקלאים שעבדו באדמותיהם והמשכה בירי מאסיבי של מתנחלים על תושבי הכפר שניסו להדוף אותם ולמנוע מהם להיכנס לכפר. מירי המתנחלים נהרג חמדי נעסאן, שנורה בגבו, ותשעה תושבים נוספים נפצעו. כוחות הביטחון עודכנו על תקיפת המתנחלים ונכחו באזור, במרחק של כמאתיים מטרים, כבר בתחילתה של התקיפה. הם לא ניסו למנוע מהמתנחלים להתקרב לכפר, לא מנעו מהם לירות לעבר תושבי הכפר ולא עצרו את התוקפים לאחר האירוע. במקום זאת, כשסוף סוף הגיעו כוחות הביטחון למקום האירוע, הם ירו ירי חי באוויר וגז מדמיע וכדורי "גומי" על תושבי הכפר ואף פצעו אחד התושבים בירי כדור "גומי" לראשו.

המתנחלים מסרו גרסאות סותרות בנוגע לאירוע, החל בטענה שקבוצת מתנחלים או נער מהתנחלות הותקפו ליד עדי עד, בידי תושבי הכפר, דרך הסיפור שכיתת הכוננות של ההתנחלות ניסתה למנוע חטיפה או רדפה אחרי החשודים בדקירת הנער וכלה בבדיה לפיה, כטענת יו"ר מזכירות ההתנחלות, 600 פלסטינים הגיעו לאזור ההתנחלות ובתגובה ירו אנשי כיתת הכוננות אש חיה.

למחרת האירוע פורסם בכלי התקשורת כי נשקם של אנשי כיתת הכוננות נלקח מהם לבדיקה, אך הצבא יספק להם כלי נשק חלופיים. בנוסף, פורסם בתקשורת כי נפתחה חקירה משותפת למצ"ח ולמשטרה. אולם, ניסיון של שנים מלמד כי ככלל, חקירות אלה לא נועדו להגיע לחקר האמת, ואינן אלא חלק ממנגנון הטיוח השגרתי שהמדינה כבר הפעילה באלפי המקרים בעבר בהם פלסטינים נהרגו בידי חיילים או מתנחלים.

ההתקפה הקטלנית של "כיתת הכוננות" של ההתנחלות עדי עד, שהתרחשה בנוכחותם של אנשי כוחות הביטחון, אינה מקרה חריג והמתנחלים שירו אינם "עשבים שוטים". התקפה זו רק מצטרפת למאות תקיפות אלימות אחרות של מתנחלים ברחבי הגדה המערבית שבהן פגעו ברכושם ובאדמותיהם של פלסטינים – בחלקן לקחו אנשי כוחות הביטחון חלק פעיל, בחלקן הם צפו מבלי לעשות דבר ובחלקן הם כלל לא נכחו. יהיו הנסיבות אשר יהיו – התמשכותה של מציאות זו חושפת את העובדה שאין המדובר בגחמה חולפת, אלא במדיניות אלימה ומשולבת, המגובה על-ידי הדרג המדיני והצבאי. במסגרת מדיניות זו המדינה – באמצעות הצבא והמתנחלים – פועלת לאורך זמן ובכוח כדי לנשל כמה שיותר פלסטינים, לגרום להם "לעזוב מרצון" את אדמותיהם ולהשתלט עליהן. מי שמשלמים את המחיר על אלימות מאורגנת זו הם תמיד פלסטינים: לפעמים, בפרנסתם. ולפעמים, כמו ב-26.1.19 באל-מור'ייר, בגופם ובחייהם.