דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
מהשטח
נושאים

מסיק 2013: 27 מקרים של פגיעה במוסקים וברכושם מעידים כי היערכות הצבא לא היתה מספקת

זיאד סוואן מאמאתין הגיע בתיאום עם הצבא למסוק את זיתיו במטע הסמוך למאחז חוות גלעד וגילה שענפיהם של שבעה מעציו נשברו. צילום: עאטף אבו א-רוב, בצלם, 13.10.13
זיאד סוואן מאמאתין הגיע בתיאום עם הצבא למסוק את זיתיו במטע הסמוך למאחז חוות גלעד וגילה שענפיהם של שבעה מעציו נשברו. צילום: עאטף אבו א-רוב, בצלם, 13.10.13

בעונת המסיק האחרונה תיעד בצלם 27 אירועים של אלימות מתנחלים כלפי פלסטינים וחבלה ברכושם. שישהמהאירועים שתיעדו תחקירני בצלם נוגעים לפגיעה במוסקים עצמם וכוללים יידוי אבנים, איומים בנשק ותקיפה גופנית. החמור שבאירועים אלה היה תקיפתם של מתנדב בצלם, יאסר נעסאן, ושל דודו רתיב נעסאן, בעת שמסקו את עצי הזית שלהם. 21 מהם נוגעים לפגיעה ברכוש – כריתה, שריפה והרעלה של עצים, ניסור ושבירת ענפים, וגניבת זיתים וציוד חקלאי.

עונת המסיק החלה רשמית ב-10.10.13 ונמשכה כארבעים יום, אולם כמו בשנים קודמות, הניסיונות לפגוע במטעי הזיתים הפלסטיניים החלו כבר לפני המסיק, ולכן נסקרים כאן אירועים שהתרחשו החל ב-30.9.13, לפני הפתיחה הרשמית של עונת המסיק. מכיוון שבחלק ניכר מהמקרים החקלאים אינם יכולים להגיע לאדמותיהם ללא תיאום עם הצבא, המאפשר את הגעתם רק לימים ספורים בעונות החריש והמסיק, הם נוכחו בנזק שהוסב למטעיהם רק כשהגיעו למסוק את הזיתים וייתכן שהוא נגרם לפני כן.

שמונה מתוך 21 המקרים של חבלה בעצים במהלך המסיק אירעו בשטחים שהצבא מונע מפלסטינים את הגישה אליהם במהלך רוב השנה, בשל קרבתם להתנחלויות או הימצאותם בשטח שהוגדר כחלק מהתנחלות או מהשטח הבטחוני המיוחד (שב"ם) המקיף אותה. במקרים אלה, כדי למסוק את זיתיהם נאלצים החקלאים לתאם את הגעתם מראש עם הצבא באמצעות המת"ק ולהסדיר ליווי צבאי לימים ספורים בעונת המסיק. בשבעה מתוך שמונת המקרים הללו בעלי העצים גילו את הנזק לרכושם רק כאשר הגיעו למסוק. במקרה השמיני בעל האדמה שמע על כך מדיווח בכלי התקשורת. עבור חקלאים שגידוליהם נפגעים בידי מתנחלים מדובר בפגיעה כפולה: במהלך רוב ימי השנה נמנעת מהם הגישה לקרקעותיהם ולכן תנובת העצים יורדת משמעותית בשל ההזנחה ממנה סובלים המטעים. בנוסף, עם הגעתם למסוק הם מגלים חבלות בעציהם, לעיתים במידה כזו שלא נותר עוד מה למסוק.

איבראהים סלאח, תושב פרעתא, תיאר את הפגיעה במטע שלו, שאליו אינו יכול לגשת בלי תיאום, בעדות שמסר לתחקירן בצלם עאטף אבו א-רוב ב-13.10.13:

איבראהים סאלח. צילום: מג'די סאלחאני גר בפרעתא ויש לי אדמה חקלאית בשטח של 19 דונם בערך. בשנת 2002 מתנחלים הקימו על חלק ממנה אוהלים וקרוונים, וזה הפך לחלק מהמאחז חוות גלעד. במהלך השנים האחרונות מתנחלים חיבלו כמה פעמים בגידולים שלי.. בין היתר, הם כרתו והשחיתו כ-50 עצים בכמה אירועים שונים.בגלל שלא יכולתי לשקם את העצים כמו שצריך הם כבר לא נושאים פרי. מתוך כ- 180 עצים שהיו בשטח, יש לי היום רק 130 בערך.

מ- 2002 עד 2008 הצבא אסר עליי להיכנס לאדמה שלי בכלל. מאז 2008 מותר לי להיכנס רק פעמיים בשנה, בתיאום עם הצבא, בעונת המסיק ובעונת החריש. השנה הגעתי לקרקע כדי לחרוש בחודש מארס.

ימי המסיק שתואמו לחקלאים בכפר שלי היו ה-13 וה-14 באוקטובר. עוד לפני כן, ב-7.10.13, הגעתי לאדמה שלי בסיור שתואם עם הצבא, בתור נציג של החקלאים בכפר, כדי לבדוק את מצב האדמה והעצים. באותו יום גיליתי שכמעט כל העצים בחלקה שלי, כ-130, כבר נמסקו. נשארו רק שלושה עצים שהיו עליהם זיתים.

היום הגעתי עם בני משפחתי לחלקה שלנו ומסקנו את שלושת העצים שהמתנחלים לא מסקו. זה יצא פחות משק אחד של זיתים. פעם, לפני החבלה בעצים וכשיכולתי להגיע לאדמה שלי ולעבד אותה בחופשיות במהלך כל השנה, והייתי מצליח להפיק ממנה 40 עד 50 שקי זיתים בשנה.

ב-13 מקרים שתועדו השנה נגרמו חבלות לעצים ונגנבו זיתים ורכוש חקלאי באזורים שבהם הצבא אינו דורש מהחקלאים לתאם את הגעתם. בעדות שמסר סלאח רדוואן, תושב עזון, לתחקירן בצלם עבד אל-כרים א-סעדי ב- 3.11.13, הוא מתאר את מה שאירע באדמתו:

סאלח רדוואן. צילום: עבד אל-כרים א-סעדי, בצלםאני מתפרנס מחקלאות ומרעיית צאן. לי ולאחים שלי יש אדמה בשטח של חמישה דונם ממזרח לעזון, באזור שנקרא ח'לת ח'ליל. האדמה נמצאת מול הכניסה להתנחלות קרני שומרון. בשנת 2008 נטענו שם 130 עצי זית ובתחילת אוקטובר השנה מסקנו אותם בפעם הראשונה והפקנו 26 פחי שמן. אני המטפל העיקרי במטע ואני נמצא שם כמעט כל יום.

ביום רביעי, 30.10.13, עבדתי באדמה עד שעת ערב מאוחרת, ועשיתי הכנות להשקיה של העצים. למחרת, יום חמישי, 31.10.13, הגעתי לאדמה ב- 8:00 בבוקר כדי להשקות. במבט ראשון חשבתי שעצים נשברו בגלל רוחות, אך כשהתקרבתי ראיתי ש-60 עצים נכרתו עם מסור. למרות שלא נכחתי בזמן החבלה באדמתי, אני לא יכול לחשוב על מישהו חוץ מהמתנחלים שיעשו דבר כזה, במיוחד שאנחנו לא מסוכסכים עם אף אחד.

כשראיתי את ענפי העצים המלבלבים והחזקים שלנו מנוסרים וזרוקים ככה על האדמה הייתי בהלם וזה הכאיב לי מאוד. אני מכיר כל עץ ועץ בגלל שאני מטפל בעצים האלה שאותם שתלתי וגידלתי עם האחים שלי. חלמתי שהעצים אלה יהיו מקור הכנסה לי ולאחים שלי אבל החלומות נגוזו ביום חמישי בבוקר.

קצין מהמנהל האזרחי שהגיע למטע צילם את העצים הכרותים. אחר-כך, אחי איבראהים הגיש תלונה במשטרה הפלסטינית בקלקיליה. 

ב-14.8.13, בטרם החלה עונת המסיק, פנו בצלם וארגונים נוספים לזכויות האדם לאלוף פיקוד המרכז וליועץ המשפטי של אוגדת איו"ש, בדרישה שכוחות הביטחון ייערכו באזורים שבהם אירעו בשנים האחרונות תקיפות חוזרות ונשנות של חקלאים פלסטינים ופגיעות ברכושם בידי מתנחלים. בפניה הושם דגש על התקופה שלפני פתיחת עונת המסיק הרשמית, כיוון שניסיון השנים האחרונות העלה שבתקופה זו מבוצעות חבלות רבות בעצים.

תושבי עינבוס הגיעו בתיאום עם הצבא למסוק זיתים בקרקע הסמוכה להתנחלות יצהר וגילו כי כ-300 מ-500 העצים במטע נשרפו.  צילום: סלמא א-דיבעי, בצלם, 29.10.13
תושבי עינבוס הגיעו בתיאום עם הצבא למסוק זיתים בקרקע הסמוכה להתנחלות יצהר וגילו כי כ-300 מ-500 העצים במטע נשרפו.  צילום: סלמא א-דיבעי, בצלם, 29.10.13

בחלק מהמקומות הצבא אכן נערך למניעת פגיעות במוסקים וברכושם וייתכן שהיערכות זו אכן מנעה חבלות נוספות. אולם, 27 האירועים שתיעד בצלם מעידים כי היערכות הצבא לא היתה מספקת ושלא נעשה די כדי למנוע פגיעה ברכושם ובפרנסתם של החקלאים הפלסטינים. מחובתו של הצבא למנוע פגיעות אלה, לפני המסיק, במהלכו ולאחריו, בנוסף לחובה למנוע פגיעה במוסקים עצמם. מימושן של חובות אלה – ובעיקר ההיערכות מראש למניעת אירועי אלימות ופגיעה ברכוש – כרוך אמנם בהקצאת כוחות ומשאבים, אולם כל עוד המדינה מאפשרת ומעודדת הקמת התנחלויות, בניגוד למשפט הבינלאומי, מוטל על הצבא לשמור על ביטחונם של הפלסטינים, שהם האוכלוסייה המוגנת בשטח הכבוש, ובכלל זה למנוע גישת מתנחלים לשטחים חקלאיים פלסטיניים.

לפגיעה מאלימות המתנחלים מצטרפת הפגיעה בפרנסתם של החקלאים עקב ההגבלות שמטיל הצבא על גישתם לקרקע באזורים שבהם מטעי הזיתים נמצאים בתוך התנחלויות, בקרבתן או בשב"מים המקיפים אותן. הגבלות אלה מוטלות, לטענת הצבא, בשל הצורך לשמור על בטחונם של המתנחלים. אולם, מדיניות במסגרתה מוטלות הגבלות כה גורפות על פלסטינים בלבד אינה מאזנת באופן סביר בין צרכי ביטחון לבין זכויותיהם של החקלאים. על הצבא לאפשר לחקלאים הפלסטינים גישה בטוחה לאדמותיהם לאורך כל השנה, באופן שיאפשר להם לעבדן ולהתפרנס מהן בכבוד, ולמצוא פתרונות חלופיים שיענו על צרכי הביטחון העומדים בפניו.