דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
מהשטח
נושאים

חשד: מתנחלים רעולי פנים תקפו רועה צאן פלסטיני ליד המאחז מצפה יאיר, המשטרה סגרה את התיק

עומר חושייה. צילום: מוסא אבו השהש, 24.7.13בשעות אחר הצהריים של יום ראשון, ה- 14.7.13, רעה עומר חושיה, בן 28, תושב ח'ירבת אל-מרכז שבדרום הר חברון, את עדר הכבשים שלו בקרקע השייכת למשפחתו, שבמרחק של כקילומטר ממערב לה הוקם המאחז מצפה יאיר.

חושיה מסר לבצלם כי בעת שעשה את דרכו בחזרה לביתו, ביחד עם הצאן, הוא הופתע ממכה חזקה מאחור שגרמה לו ליפול לארץ. תחקירן בצלם מוסא אבו השהש פגש אותו למחרת האירוע בבית החולים הממשלתי "עאליה" בחברון. כך תיאר חושייה את שאירע:

בסביבות השעה 18:30 בערב, הלכתי מאחורי הכבשים ולא שמתי לב לשום דבר מיוחד. פתאום נדחפתי מאחור ונפלתי לארץ. כשניסיתי לקום ראיתי שלושה אנשים רעולי פנים. יכולתי לראות שלאחד מהם היו פאות. אחד מהם דרך לי על הגב. הוא תפס אותי בכוח ולא נתן לי לקום ואז התחיל לתת לי אגרופים בראש ובפנים. איש אחר הרים אבן מהקרקע והכה אותי איתה כמה פעמים בחלק האחורי של הראש. ניסיתי להתנגד ולהגן עם הידיים על הראש שלי, אבל הם היו יותר חזקים ממני. האדם השלישי לא התערב, הוא עמד לידנו והסתכל מסביב כדי להשגיח שאף אחד לא רואה מה שקורה.

חושייה סיפר עוד בעדותו כי כעבור כמה רגעים הבחינו שני רעולי הפנים בשלושה חיילים מתקרבים, ואז הניחו לו וברחו לכיוון מאחז מצפה יאיר הסמוך. לדבריו, למרות שהחיילים היו במרחק של כחמישים מטרים לכל היותר מהתוקפים, הם לא ניסו לרדוף אחריהם או לעכב אותם.

חושייה סיפר כי כתוצאה מהמכות דימם מראשו ומפניו. לדבריו, החיילים ניגשו אליו, אך לא הגישו לו עזרה ראשונה. בעדותו סיפר:

החיילים עמדו לידי. אחד מהם דיבר עם מישהו במכשיר קשר. הבנתי שהם חיכו שיגיע חובש לטפל בי. בינתיים אבא שלי התקשר לטלפון הנייד שלי. סיפרתי לו שמתנחלים תקפו אותי. הוא אמר שהוא התקשר אלי בגלל שהכבשים חזרו לכפר בלעדיי והוא חשש שקרה לי משהו.

בסביבות השעה 19:30 הגיעו הוריו של חושייה למקום האירוע. לדברי חושייה אביו גער בחיילים על שלא הגישו לבנו עזרה ראשונה ואלה הסבירו לו שהם ממתינים להגעתו של חובש וביקשו ממנו לחכות בסבלנות. הוריו של חושייה החליטו שלא להמתין עוד. הם סייעו לבנם ללכת ברגל לכפרם, מרחק של כקילומטר. כשהגיעו אל הכפר, לקח אחד התושבים את חושייה ואביו ברכבו עד לכביש הסלול הקרוב ביותר לכפר, שם כבר המתין אמבולנס שהוזעק על-ידי המשפחה.

האמבולנס פינה את חושייה לבית החולים הממשלתי "עאליה" בחברון, שם הוא איבד את ההכרה, נערכו לו בדיקות והפצע בראשו נתפר בחמישה תפרים. בנוסף, אובחן כי הוא סובל מחבורות ושריטות בפניו.

שלושה ימים לאחר האירוע הגיש חושייה תלונה על התקיפה במשטרה בקריית ארבע. בצלם פנה למשטרה על מנת לברר את מצב הטיפול בתלונה. מתשובת המשטרה עולה כי תיק החקירה נסגר בעילת עבריין לא נודע שבועיים לאחר הגשת התלונה. סגירתו המהירה של התיק מעלה את החשד כי לא נעשו בו כל פעולות החקירה הנדרשות על מנת לאתר את התוקפים. בצלם פנה שוב למשטרה בבקשה לפתוח את התיק מחדש בכדי למצות את כל פעולות החקירה האפשריות, כמו איתור ותשאול של החיילים שהיו עדים לאירוע התקיפה החמור, בדיקת מצלמות האבטחה באזור הרלוונטי ובדיקת טענתו של חושייה כי התוקפים ברחו למאחז מצפה יאיר. כמו כן דרש בצלם כי אם יוחלט שלא לפתוח מחדש בחקירה, חומרי החקירה יועברו אליו על מנת שיוכל לשקול הגשת ערר על ההחלטה.

בנוסף, פנה בצלם למפקד חטיבת חברון בדרישה לאתר את החיילים שהיו עדים לאירוע כדי שימסרו את עדותם במשטרה. כמו כן דרש בצלם להבהיר לחיילים את חובתם החוקית לדווח למשטרה באופן מיידי על כל תקיפה של פלסטינים בידי מתנחלים, לפעול על מנת לתפוס את התוקפים, לעכב אותם עד להגעת המשטרה ולהגיע בעצמם למשטרה כדי למסור את עדותם על האירוע.

מיקום