דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
מהשטח
נושאים

בעקבות עתירת ארגון "יש דין" תצמצם ישראל את הכרייה האסורה של מחצבים בגדה לתועלתה

מדיווח בעיתון "הארץ" עולה כי ישראל עתידה להפסיק את פעולתן של המחצבות הישראליות בגדה המערבית, הפועלות כיום תוך הפרה של האיסור שמטיל המשפט הבינלאומי על ניצול משאבי הטבע של השטח הכבוש. ההחלטה התקבלה בעקבות עתירה לבג"ץ שהגיש ארגון "יש דין" בחודש מארס 2009 בדרישה להפסיק את פעילותן של מחצבות אלו.

מחצבת נטוף-שפיר הסמוכה להתנחלות ניל
מחצבת נטוף-שפיר הסמוכה להתנחלות ניל"י. צילום: דרור אטקס, יש דין, 3.11.08/>

ברחבי אזור C שבגדה המערבית פועלות כיום כעשר מחצבות ישראליות, הממוקמות בסמוך לריכוזי בנייה ולאזורי מגורים מבוקשים במרכז ישראל. במחצבות אלה נכרים מדי שנה כ-12 מיליון טון של אבן, חצץ ודולומיט. 75% מתוצרי הכרייה מופנים לתעשיית הבנייה בתוך ישראל והשאר משמש לבנייה בהתנחלויות בגדה ולעבודות תשתית ישראליות בגדה. מחצבות אלו החלו לפעול לאחר כיבוש הגדה ב-1967. לפי ההערכה, הן מספקות כיום כ-20% עד 30% מתצרוכת הבנייה של ישראל. בשטחי C של הגדה פועלות גם מחצבות פלסטיניות וגם רוב תוצרי החציבה שלהם מסופקים לתעשיית הבנייה בישראל.

בשנת 2008 הכינה ישראל תוכנית מתאר ארצית לכרייה וחציבה שלפיה ימשיכו מחצבות אלו לספק את תצרוכת הבנייה של ישראל בשלושת העשורים הבאים. לפי הפרסום ב"הארץ" הוחלט לתקן תוכנית מתאר זו בשל הקושי להצדיק משפטית את הפעלת המחצבות הישראליות לתועלתה של ישראל, ולכן תסתמך המדינה בעתיד על "מקורות עצמיים בלבד".

עד היום לא הסדירה ישראל את פעילותן של המחצבות הישראליות בגדה. מחצבות אלה פועלות ללא פיקוח סביבתי, ללא תכנית עתידית או הקצאת משאבים לשיקום נופי בתום הכרייה בהן, ומבלי להפנות חלק כלשהו מרווחיהן העצומים לטובת האוכלוסייה הפלסטינית בגדה. מבדיקת מבקר המדינה עולה כי התמלוגים על המחצבות, שהיו אמורים להימסר לידי המנהל האזרחי לטובת האוכלוסייה הפלסטינית, הועברו למעשה לקופת המדינה.

בחודש מארס 2009 עתר ארגון "יש דין" עתר לבג"ץ בדרישה להפסיק את ה"ניצול כלכלי ברוטאלי של שטח כבוש לצרכיה הכלכליים הבלעדיים" של ישראל. בעתירה נטען כי ניצול משאבי הטבע של השטח מפר הן את דיני הכיבוש (תקנות האג) והן את דיני זכויות האדם (אמנות האו"ם בדבר זכויות אזרחיות ופוליטיות ובדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות) ועלול במקרים מסוימים אף להיחשב כביזה. העתירה מצטטת גם פסיקת בג"ץ קודמת הקובעת כי המפקד הצבאי הישראלי בגדה אינו רשאי לשקול בפעולותיו את האינטרסים הלאומיים, הכלכליים והסוציאליים של ישראל, אם אין להם השלכה על האינטרס הביטחוני באזור או על האינטרס של האוכלוסייה המקומית, וכי אזור כבוש "אינו שדה פתוח לניצול כלכלי או אחר".

בג"ץ נמנע מלהיענות לבקשת "יש דין" להוציא צו ביניים להקפאת כל פעולות הכרייה במחצבות הישראליות בגדה ולהורות על הימנעות מהנפקת זיכיונות כרייה חדשים, ועד כה הסתפק בבקשת תגובות מהצדדים לעתירה. בעקבות הגשת העתירה הודיעה המדינה במאי 2009 כי תקפיא את המצב הקיים, כולל תכנון של הקמת מחצבות ישראליות חדשות, וכי בנוסף לכך יימנע המנהל האזרחי מהקצאת אדמות נוספות להרחבת המחצבות הקיימות. מתשובת המדינה לעתירה עולה כי נושא המחצבות הישראליות באזורי C אמור להיות מוסדר במסגרת המשא ומתן הישראלי-פלסטיני.

עתירת "יש דין" התמקדה בפעילותן של המחצבות הישראליות בגדה המערבית, אך לכל הכרעה שתתקבל בעתירה זו עשויות להיות השלכות על היבטים נוספים של הניצול הישראלי של משאבי הטבע בגדה. ניצול זה כולל, בין היתר, את מהקצאת הקצאתן של כ-42.8% מאדמות הגדה לשליטת ההתנחלויות, את קידוחי המים הישראליים בגדה ואת ניצולם של שטחים בגדה להטמנת אשפה ישראלית. בצלם קורא לישראל להפסיק לנצל את משאבי הגדה המערבית לתועלתה ולהעמידם לרשות האוכלוסייה הפלסטינית.