דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
נושאים

חיפוש

להצגת תוצאות מסוג:
תצוגת תוצאות על-פי נושאים
עדויות

עיישה איבראהים, בת 36, מספרת על עבודתה כנפחית בעזה

אני גרה עם בעלי ועם הילדים שלנו, שש בנות ובן קטן, בדירה שכורה בשכונת שיח' רדוואן בעיר עזה. עברנו לדירה הזאת לפני שנה, ושכר הדירה משולם על-ידי ארגון צדקה. לפני זה גרנו באוהל ובמחסן מסחרי. אני ובעלי עוב
עדויות

אמאל עבייד, בת 45, מספרת על עבודתה כנגרית עצמאית בעזה

אני נגרית, ועובדת כעצמאית כבר כמה שנים. אני ילידת עזה, אבל בשנת 1993 נישאתי לבן דוד שלי, שגר ברמלה, בישראל. חייתי אתו ברמלה, ונולדה הבת שלנו הדיל. אבל בעלי הסתבך בפשעים ונכנס כמה פעמים לכלא, ובשנת 199
עדויות

הודא אבו מוסטפא, בת 53, מספרת על עבודתה כפועלת בשוק הירקות בח'אן יונס

אני גרה יחד עם אמא שלי, שהיא מבוגרת ולא מסוגלת לטפל בעצמה ועם אחותי, שחולה בסרטן, בדירה בח'אן יונס. כבר תשע שנים אני עובדת בסחיבת ארגזים ובמיון של ירקות באחת החנויות בשוק בשכונת אל-אמל. אני יוצאת לשוק
עדויות

סאלם מועטאן, בן 100, מספר על החיים בבורקה מצעירותו ועד ימינו ועל הגעגועים לאדמות שנחסמו בפניו

מבט על הכפר בורקה. צילום: בצלם נולדתי בבורקה בשנת 1914. אם הזיכרון שלי אינו בוגד בי, נולדתי וחייתי פה בעידן הטורקי, הבריטי, הירדני, הישראלי והפלסטיני. במהלך חיי נסעתי לירדן, סוריה ולבנון, וחייתי הרבה
עדויות

ניזאם מועטאן, תושב בורקה, מספר על אדמות משפחתו שאליהן אינו יכול להגיע ועל הקושי בפרנסת המשפחה עקב חסימת הדרכים לכפר

אני בא ממשפחה שמתפרנסת מחקלאות ומרעיית צאן ואני עובד בחקלאות מגיל 13. יש לי שישה ילדים, הגדול בן 15. כולם לומדים בבתי הספר ואני המפרנס היחיד. כשהייתי ילד רעינו את הצאן בקרקע של אבא שלי במזרח הכפר. היה
עדויות

פאתן נוואבית, מורה בתיכון תושבת בורקה מספרת על הקושי לבקר את הוריה מחוץ לכפר ועל השפעת מצבו של הכפר על חיי תלמידותיה

פאתן נוואבית בכיתה שבה היא מלמדת. צילום: איאד חדאד, בצלם, 1.4.14 המשפחה שלי מהכפר רנטיס. נולדתי בכוויית כי אבא שלי עבד שם, אבל בשנת 1996 חזרנו לרנטיס. אחרי התיכון התחלתי ללמוד גאוגרפיה באוניברסיטת ביר
עדויות

לנא כנעאן, סטודנטית בת 21, מספרת על תחושת המחנק הסובבת את החיים בכפר בורקה שהוקף התנחלויות והדרכים אליו נחסמו

אני תושבת בורקה . אנחנו עשר נפשות במשפחה: ההורים, שלושה בנים וחמש בנות. אבא שלי הוא אדם משכיל. יש לו תואר שני בהנדסה והלימודים חשובים לו ולכן הוא השקיע כדי שאנחנו נלמד. יש לי שתי אחיות שלמדו באוניברסי
עדויות

מהא חיג'אווי, ילידת עזה החיה עם בעלה בשכם קיבלה היתר לבקר את משפחתה בעזה רק פעם אחת ב-13 שנה האחרונות

מהא חיג'אווי, בת 51 אני ילידת עזה. למדתי באוניברסיטת א-נג'אח בשכם ושם פגשתי את בעלי. התחתנו בשנת 1980 ועברתי לגור איתו בשכם. באותן שנים נסעתי לעזה בערך פעם בחודש. לקח לי שעתיים להגיע משער הבית שלי ועד
עדויות

מייסון אל-חאג' וארבעת ילדיה חיים בעזה, הרחק מבעלה העובד בגדה המערבית, שאותו זכו לראות רק פעם אחת מאז שנת 2008

מייסון אל-חאג' עלי אני גרה עם ארבעת הילדים שלי, איה, בת 11, אינאס, בת 8, מוחמד, בן 6 וראמי, בן 5 בדירה בשכונת א-שיח' רדוואן בעזה. בעלי, איברהים עבד במפעל-מתפרה בעיר עזה והשתכר 1,500 ש"ח בחודש, אבל אחר
עדויות

נג'אח חמדאן, תושבת בית לחם בת 53, ואם לחמישה, מספרת כיצד לא הספיקה להיפרד מהוריה ברצועת עזה לפני שהלכו לעולמם

נג'אח חמדאן, בת 53 אני ילידת עזה, והמשפחה שלי גרה במחנה הפליטים ג'באליא. לפני 33 שנה התחתנתי עם תושב בית לחם ועברתי לפה. בשנים הראשונות הדרך בין עזה לגדה הייתה פתוחה. אני ביקרתי את המשפחה שלי והם ביקר