דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
מהשטח
נושאים

הרס בתואנה של צרכים צבאיים ועקרון הפרופורציונליות

אחד העקרונות הבסיסיים של המשפט ההומניטארי הבינלאומי הוא עקרון הפרופורציונליות, האוסר על פעולות שייגרמו לפגיעה מוגזמת באנשים שאינם משתתפים בלחימה וברכושם ביחס ליתרון הצבאי הצפוי מאותה פעולה. מכלל זה נובע כי חובה למזער את השימוש בכוח הנדרש לצורך השגת המטרה הצבאית, כדי להימנע מגרימת נזק בלתי נחוץ לאזרחים בצד השני. עקרון זה חל גם על המדיניות בה נוקטת ישראל ברצועת עזה. לפי הפרשנות שפירסם הצלב האדום הבינלאומי לסעיף 53 לאמנת ג'נבה, הריסת הרכוש תהיה בלתי חוקית אם לא נשמרה "מידה של פרופורציה בין היתרונות הצבאיים שיושגו לבין הנזק שנעשה" וזאת גם אם מתקיימים צרכים צבאיים.

בחינה של יישום המדיניות על ידי ישראל - ההיקף הנרחב של הריסת הבתים, עקירת העצים והשחתת השטחים החקלאיים והדרך בה היא מבצעת אותה - מצביעים באופן ברור וחד משמעי על כך כי הפגיעה באוכלוסייה האזרחית מופרזת ביחס ליתרונות הצבאיים שישראל מבקשת לכאורה להשיג במדיניות זו.

אחד התנאים העיקריים של עקרון הפרופורציונליות קובע כי פגיעה באזרחים תיעשה רק כאשר חלופות אחרות, שמידת פגיעתן פחותה, נבחנו ונדחו לאחר שהוחלט שהן לא ישיגו את היתרון הצבאי הנדרש. ישראל מתעלמת במדיניותה מכלל זה ונוקטת באמצעים שפגיעתם באזרחים היא חמורה ביותר. יתרה מזו, ישראל מצהירה על השחתת השטחים החקלאיים והריסת הבתים כמדיניות עתידית. עצם ההצהרה על פעולות אלה כמדיניות מצביעה על כך שאין כל כוונה לבחון חלופות אחרות לפני ביצוע פעולות ההריסה.

כוחות צה"ל הרסו שכונות מגורים שלמות בטענה שמתחת לחלק מהבתים נחפרו מינהרות דרכן מבריחים הפלסטינים אמצעי לחימה. במקרים אחרים נהרסו עשרות בתים בטענה שפלסטינים יורים מהאזור לעבר חיילי צה"ל. לא ניתן לראות בכך טענה העונה לתנאים שקובע עקרון הפרופורציונליות.

השמדת יבולים, השחתת שטחים חקלאיים ועקירת מטעי פרי נעשו בטענה שפלסטינים ירו מתוכם לעבר חיילים ומתנחלים. בחלק מהמקרים הרסו כוחות צה"ל שדות של עגבניות וקישואים, שבהם לא ניתן למצוא מסתור. כתוצאה מכך נגרם לקרקע נזק ארוך טווח, ובחלק מהמקרים בלתי הפיך, ופרנסתם של אלפי אנשים נפגעה למשך שנים ארוכות. פגיעה כזו ודאי שאינה יכולה להיחשב לכזו הנעשית על-פי עקרון הפרופורציונליות.

ההגבלות הגורפות שמטילה ישראל על תנועת הפלסטינים מאז תחילת האינתיפאדה גרמו לשפל חסר תקדים במצב הכלכלי של תושבי השטחים. מאחר ונאסר עליהם לעבוד בתחומי מדינת ישראל, והתנועה בתוך השטחים עצמם הוגבלה בצורה גורפת, הפך ענף החקלאות למקור הכנסה כמעט יחיד עבור רבים מתושבי השטחים ולפיכך פגיעה בו חמורה היום במיוחד.

הטענה שישראל הפרה את עקרון הפרופורציונליות במדיניותה ברצועת עזה זוכה לחיזוק בדברים שאמר תא"ל דב צדקה, ראש המינהל האזרחי. בתשובה לשאלה שהציג לו כתב עיתון "במחנה", גיא זקהם, האם ישראל לא הגזימה בהריסות שביצעה בשטחים אמר תא"ל צדקה:

בעזה - מאוד. לטעמי עשו כמה דברים שחורגים. אחרי האירועים של אלי סיני ודוגית ביצעו חישוף מאוד מסיבי במה שהם קוראים ' התוחמת הצפונית'. הם עקרו מאות דונמים של תות ומטעים וחממות, ולדעתי זה לא הגון [...] גם באיו"ש יש מקומות שאנחנו לא נקיים מזה. לפעמים אני מאשר היקף מסוים של חישוף, אבל כשאני מגיע לשטח אני מוצא היפראקטיביות מסוימת של הכוחות [...] האם הגזמנו במקומות מסויימים? עם יד על הלב - כן. בטח. בטח. אתה מתיר להוריד 30 עצים, ולמחרת אתה בא ורואה שהורידו 60 עצים. החייל או המ"פ שבמקום נסחפים. היו מקרים כאלה, ואסור להתעלם מהם.