דילוג לתוכן העיקרי
ההריסה בח'ירבת חומסה. צילום: עארף דראר'מה, 7.7.21
תפריט
מהשטח
נושאים

משאיות העמיסו את החפצים, אוטובוסים הגיעו בשביל התושבים: ישראל ביצעה הריסה נרחבת בקהילת חומסה בפעם השישית בתוך פחות משנה

הבוקר, יום רביעי, 7.7.21, הגיעו כוחות צבא ומנהל אזרחי לקהילת ח׳ירבת חומסה שבבקעת הירדן. על פי מידע ראשוני, הכוחות פירקו את אוהליהם של רבים מתושבי הקהילה, החרימו אותם ואת תכולתם והעמיסו אותם על משאיות. העמסת הציוד נמשכת גם עתה, בשעות הערב. בנוסף הגיעו למקום אוטובוסים כדי לפנות את התושבים, שנשארו ללא קורת גג בחום הקופח. התושבים, אשר סירבו להתפנות מהמקום, חוששים שיגורשו בכוח הזרוע הלילה.

על פי מידע ראשוני, הכוחות הרסו את בתיהן של לפחות תשע משפחות, והותירו כשישים בני אדם ללא קורת גג. חיילים ועובדים של המנהל האזרחי ממשיכים להעמיס את תכולת הבתים של התושבים על משאיות צבאיות בשעות אלה. בצלם מברר עדיין את הפרטים המדויקים של הרכוש שנהרס והוחרם. עם זאת, ברור שיש לדחות על הסף את ניסיונה של ישראל להציג את התעמרותה בתושבי הקהילה, במטרה להעבירם בכפייה ממקום מושבם ולהשתלט על אדמותיהם, כדבר המתרחש בהסכמתם.

הריסת הבתים בקהילה היא חלק ממדיניות ישראלית המיושמת ברחבי הגדה המערבית, ואשר נועדה ליצור תנאי חיים בלתי נסבלים במטרה לגרום לפלסטינים לעזוב את בתיהם, לרכז אותם במובלעות ולהשתלט על אדמותיהם. מדיניות זו היא בגדר ניסיון להעברה בכפייה של התושבים – מעשה שהוא פשע מלחמה על-פי משפט ההומניטארי הבינלאומי. האחריות ליישום מדיניות זו מוטלת בראש ובראשונה על הדרג המדיני שמוביל אותה, על הפיקוד הצבאי הבכיר המבצע אותה ועל שופטי בית המשפט העליון המעניקים לה חותמת של כשרות משפטית. מעשיה אלה של ישראל הם גם אות קלון לקהילה הבינלאומית, אשר פטרה את עצמה מחובתה לדרוש מישראל לשמור על זכויות האדם של הפלסטינים הנתונים לשליטתה והסתפקה עד כה בגינויים חסרי כל השלכות מעשיות.