דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
מהשטח
נושאים

תיעוד וידאו מראה כי שוטרי ימ"מ התנקשו באחמד עבדו כשישב במכוניתו ולא סיכן איש

ב-25.5.21 לפנות בוקר חסם כלי-רכב של הימ"מ את מכוניתו של אחמד עבדו, בן 25, רגע לאחר שנכנס אליה, באום א-שראייט שליד אל-בירה. תיעוד וידאו שמפרסם היום ארגון בצלם מראה כי שוטרים שיצאו מכלי-הרכב ירו לעברו מיד כמה כדורים. עבדו, שככל הנראה כבר נפצע, פתח את דלתה הימנית של המכונית, ואז הקיפו אותה השוטרים, פתחו כמה מדלתותיה, ככל הנראה גררו את עבדו החוצה, ואז נטשו אותו מבלי להעניק לו טיפול ועזבו את המקום. בהודעה שפרסם מג"ב נטען כי עבדו נהרג במסגרת "פעולת מעצר" אך לא ניתן כל הסבר לירי הקטלני. ירי כזה – באדם היושב במכוניתו, מבלי לנסות אפילו לעצור אותו – אינו "ניסיון מעצר". זוהי התנקשות.

תיעוד ההתנקשות באחמד עבדו*

ביום שלישי, 25.5.21, בסביבות השעה 4:30 לפנות בוקר, נכנס אחמד עבדו, בן 25, תושב מחנה הפליטים אל-אמערי למכוניתו, שחנתה מתחת לבניין בו גר דודו, באום א-שראייט. בתיעוד ממצלמת אבטחה שהגיע לידי בצלם נראה כלי-רכב המגיע למקום מיד לאחר שעבדו נכנס למכוניתו, חוסם את דרכה ומונע ממנה לצאת מהחניה. מכלי-הרכב יורדים ארבעה שוטרי ימ"מ, וחלקם יורים לעברו, מיד, מספר כדורים מצדה השמאלי של המכונית, אל צד הנהג בו ישב עבדו, ולעבר גלגלי המכונית. תוך כדי הירי נראה עבדו, שככל הנראה כבר נפצע, כשהוא פותח את דלתה הימנית של המכונית. בשלב זה עוברים השוטרים לצדה השני של המכונית, פותחים חלק מדלתותיה ולאחר כשלוש דקות הם עוזבים את המקום, כשהם מותירים את עבדו הפצוע על הקרקע. לדברי עדי ראייה עבדו היה עדיין בחיים בשלב זה, אולם בסרטון נראה כי השוטרים לא העניקו לו טיפול רפואי ואף לא פינו אותו לטיפול. סימני שפשוף שתועדו על גופו מעידים על כך שכנראה נגרר בידיהם מספר מטרים.

אחמד עבדו. התמונה באדיבות המשפחה
אחמד עבדו. התמונה באדיבות המשפחה

דקות ספורות לאחר שהשוטרים נסעו הגיעו למקום כמה תושבים והזעיקו אמבולנס, שהגיע למקום אחרי כרבע שעה ופינה את עבדו לבית חולים, אליו הגיע ללא רוח חיים עם פצעי ירי בצד שמאל של חזהו וברגליו.

למחרת האירוע ובימים שלאחר מכן התקשרו רכזי שב"כ לדודו של עבדו ולבני משפחה אחרים והתנצלו על הריגתו. במקביל, הם דרשו מבני המשפחה להסגיר את דודו, מוחמד אבו ערב, החשוד לדבריהם בירי לעבר חיילים במהלך הפגנה מול הכניסה לאל-בירה. בלילה שלמחרת הריגתו של עבדו הצבא עצר ארבעה מבני דודיו, וחיילים ערכו חיפוש בבתיהם של משפחת מחותניו של הדוד ובבתי שכניהם, עצרו את בנם בן ה-17 של המחותנים והשליכו רימוני הלם בחצרות הבתים.

לטענת משמר הגבול עבדו היה "סייען טרור", ונהרג במהלך "ניסיון מעצר". אולם השתלשלות העניינים באירוע מעידה כי השוטרים לא עשו כל ניסיון לעצור אותו וכי הם ירו בו למוות מיד לאחר שיצאו מכלי-הרכב. בהודעת משמר הגבול לא נטען אפילו כי עבדו סיכן מי מהשוטרים בדרך כלשהי ולמעשה לא ניתן כל הסבר לירי הקטלני. ירי כזה – באדם היושב במכוניתו, מבלי לנסות אפילו לעצור אותו – אינו "ניסיון מעצר". זוהי התנקשות.

והיב מג'אדבה, אח בן 33, גר עם אשתו וארבעת ילדיו בבניין שמולו חנתה מכוניתו של עבדו. בעדות שמסר לתחקירן בצלם איאד חדאד ב-25.5.21 סיפר מה אירע מיד לאחר הירי הקטלני בעבדו:

ביום שלישי, 25.5.21, בסביבות השעה 4:30 לפנות בוקר, כשאני, אשתי וארבעת הבנים הקטנים שלנו ישנו, התעוררתי לקול שלוש יריות. יכול להיות שהיו יותר יריות, אבל הייתי מעורפל מהשינה, ולא שמעתי אותן. הסתכלתי דרך החלון וראיתי אדם שוכב מימין למכונית כחולה ליד המדרכה. מסביבו עמדו שלושה או ארבעה חיילים והם הלכו בין המכונית הזו לבין הרכב שבו הם הגיעו, שעמד ברחוב מאחורי המכונית הכחולה וחסם את הדרך שלה. התקשרתי מיד לסהר האדום והודעתי להם שיש פצוע. ברגע שסיימתי את השיחה וחזרתי להסתכל לרחוב, ראיתי את החיילים עוזבים ברכב שלהם ומשאירים את הפצוע שוכב על הקרקע.

מיד יצאתי לשם. הפצוע, שלא הכרתי והערכתי שהיה בשנות העשרים לחייו, נשם את נשימותיו האחרונות, נשף נשיפה אחרונה, הזיז את השפתיים שלו קצת ואז הגוף שלו הפך לרפוי. הוא דימם מאזור הכתף. חששתי להזיז אותו ולבדוק איפה נפגע כדי לא להזיק לו. אני אח במקצועי ובדקתי ידנית את הדופק שלו, אבל לא הרגשתי דופק. הערכתי שהוא גוסס. זה היה בערך שתי דקות אחרי שירו בו. אחרי חמש דקות התקשרתי שוב לסהר האדום והודעתי להם שהם מתעכבים ושהם חייבים להגיע מיד כי הצעיר נלחם על חייו. בערך רבע שעה אחרי הירי הגיע אמבולנס ופינה אותו.

דלת הנהג הייתה פתוחה, וראיתי סימני פגיעה של ארבעה כדורים במכונית. בהמשך נודע לי דרך הרשתות החברתיות שהוא הגיע לבית החולים ללא רוח חיים.

צדה השמאלי של מכוניתו של עבדו, עם נקבי הכדורים. צילום: איאד חדאד, בצלם, 25.5.21
צדה השמאלי של מכוניתו של עבדו, עם נקבי הכדורים. צילום: איאד חדאד, בצלם, 25.5.21

דודו של עבדו, איימן אבו ערב, בן 49, ישן במהלך האירוע בביתו ורק למחרת בבוקר נודע לו על הריגתו של אחיינו. בעדות שמסר ב-26.5.21 לתחקירן בצלם איאד חדאד תיאר מה אירע לאחר מכן:

איימן אבו ערב. התמונה באדיבות העד
איימן אבו ערב. התמונה באדיבות העד

בשעה 7:00 בבוקר התקשר אליי איש שב"כ בשם קפטן חלבי שאני מכיר, כי נעצרתי בעבר בידי ישראל והייתי כלוא יותר מעשר שנים בבתי הכלא הישראליים. הוא התנצל על מה שקרה ואני עניתי לו שאני לא מבין איך הם עשו כזה דבר והרגו אדם חף מפשע. הוא ענה לי שאחמד עזר לאחי מוחמד, שלדבריו מבוקש על ידי ישראל. רק מאוחר יותר גיליתי שמוחמד חשוד בירי לעבר חיילים במהלך הפגנה ליד בית אל. התשובה של קפטן חלבי עצבנה אותי והמשכתי להתווכח איתו על הריגתו של אחמד. הוא התנצל שוב ודרש שמוחמד יסגיר את עצמו. הסכמתי לדבר איתו אבל רק אחרי שלושת ימי האבל.

בן אחותי היה בחור צעיר שכל החיים לפניו. הוא היה נעים הליכות, מנומס, אדם מאמין, אוהב את הבריות ואהוב על ידם. כמו שאר בני גילו, הוא חלם להתחתן ולהקים משפחה. הוא התארס והיה אמור להתחתן בקיץ, אחרי שתושלם בניית הדירה שלו במחנה הפליטים אל-אמערי.

הוא עבד כפקיד בעיריית אל-בירה, אבל בגלל המשכורת הנמוכה הוא עזב את העבודה והתחיל לעבוד במאפייה של ההורים של ארוסתו. הוא תמיד שאל אותי אם אני יכול למצוא לו עוד עבודה, כי הוא רצה להשלים את בניית הדירה בהקדם האפשרי ולהכין את כל מה שדרוש לחתונה. אבל ישראל גדעה את החלום שלו וגנבה מארוסתו את השמחה שלה.

* תיעוד הווידיאו של סוף האירוע, שבו עוזבים השוטרים את המקום, לא נכלל בסרטון משום שמסיבות טכניות התקבל באיכות נמוכה.