דילוג לתוכן העיקרי
תושבים מתפנים מבתיהם בבית לאהייה מחשש מהפצצות ישראליות. צילום: מוחמד סבאח, בצלם, 14.5.21
תפריט
מהשטח
נושאים

הרג אזרחים נצורים והרס תשתיות נרחב: ישראל מבצעת פשעי מלחמה ברצועת עזה

על פי נתוני משרד הבריאות הפלסטיני, מאז החלה התקיפה הישראלית ברצועת עזה ב-10.5.21 ועד ל- 15.5.21 בצהריים, נהרגו בשטחה 139 פלסטינים, בהם 39 קטינים ו-22 נשים. כאלף פלסטינים נוספים נפצעו. במספר מקרים נהרגו משפחות שלמות, לאחר שישראל הפציצה את בתיהן. בנוגע לחלק מההרוגים עלו טענות כי הם נפגעו מרקטות ששוגרו מהרצועה לעבר ישראל. בצלם בודק טענות אלה. זהו היקף ההרג וההרס הגדול ביותר שגרמה ישראל ברצועה הנצורה מאז 2014.

בגדה המערבית הרגו אנשי כוחות הביטחון 14 פלסטינים, בהם קטין אחד, בין ה-11.5.21 ל-14.5.21. פלסטיני נוסף נהרג בידי כוחות הביטחון או בידי מתנחל – ונסיבות הריגתו נמצאות עדיין בבדיקה. אתמול, יום שישי, היה היום הקטלני ביותר בגדה מאז מבצע ״חומת מגן״ (2002), ובמהלכו הרגו כוחות הביטחון לפחות עשרה פלסטינים, רובם בהפגנות ועימותים, ופצעו 251 פלסטינים נוספים. בין הפצועים 26 במצב קשה ופצוע ראש אחד במצב אנוש. קרוב לאלף פלסטינים נוספים נפצעו בידי כוחות הביטחון במזרח ירושלים בין ה-10.5.21 ל-14.5.21.

האלימות ברצועת עזה ובגדה המערבית (כולל במזרח ירושלים), בשילוב עם האלימות נגד פלסטינים בתוך גבולות הקו הירוק, יוצרת תמונה חסרת תקדים כמעט בהיקפה של מעשי הרג, הרס, אלימות והפחדה המכוונים נגד פלסטינים, כמעט בכל מקום בו הם חיים תחת משטר האפרטהייד הישראלי.

התקיפות הישראליות ברצועת עזה: פשע מלחמה

מאז החלה ב"מבצע שומר החומות", ישראל הפציצה והפגיזה מרכזי אוכלוסייה אזרחיים ובתי מגורים. בין השאר, היא הרסה בתי מגורים – כולל מגדלי מגורים שבהם גרות עשרות משפחות. על-פי הערכות האו״ם, למעלה מ-10,000 פלסטינים עזבו את בתיהם ונאלצו למצוא מחסה ב-29 בתי ספר של סוכנות אונר״א. נוסף על-כך, על-פי הדיווחים ישראל גרמה נזק נרחב לבתי עסק, לתשתיות חשמל ומים, לכבישים ולאדמות חקלאיות. כמו-כן נפגעו על-פי הדיווחים שלושה בתי חולים: בית החולים בבית חאנון, בית החולים האינדונזי והמרכז הרפואי (המושבת) האלה א-שווא.

ההפצצות הישראליות מכוונות אל אחד האזורים הצפופים ביותר בעולם, שהיה שרוי במשבר הומניטרי עוד בטרם החלו. זאת, בין השאר, כתוצאה מ-14 שנות המצור הישראלי על כשני מיליון תושבי הרצועה, שרובם המכריע חי בעוני מחפיר ובתנאים בלתי אנושיים. משבר זה החמיר עוד יותר בשל מגפת הקורונה, שעדיין משתוללת ברצועה כמו גם בגדה, ושישראל מסרבת להעביר לתושביהן חיסונים.

לאזרחים הנצורים ברצועת עזה אין לאן לברוח מאימת ההפצצות ועשרות אלפי משפחות אינן יכולות להגן על עצמן. ישראל מתגאה שוב ושוב שהיא מקפידה לשמור על חיי אזרחים וטוענת שכל פעולותיה חוקיות. כך, למשל, בנוגע להפצצת מגדלי המגורים, היא טענה כי הבניינים היו ריקים לאחר שהזהירה את תושביהם לפני ההפצצה. אלא שטענה זו מתעלמת מכך שבניינים אלה אינם יכולים להיחשב כלל למטרה צבאית לגיטימית – הן משום שהם מאוכלסים באזרחים והן בשל העובדה שהפלתם אינה מעניקה לישראל שום יתרון צבאי. והרי פגיעה מכוונת במטרות אזרחיות היא אסורה ומהווה פשע מלחמה.

דובר צה"ל, הדי זילברמן, הודה שהפעילות הישראלית ברצועה "הכי רחוקה מפינצטה שיש, היא מרעידה את העיר עזה". הוא הוסיף שהצבא "תוקף מטרות צבאיות של ארגוני טרור – גם במחיר של פגיעה בבלתי-מעורבים, שחמאס והג'יהאד האיסלאמי בחרו לשגר רקטות מתוך שכונותיהם הצפופות והמאוכלסות".

מתוך חשבון הטוויטר של ערוץ "כאן"

אכן, הארגונים הפלסטינים משגרים מאז יום שני רקטות לעבר מרכוזי אוכלוסייה אזרחית בתוך ישראל, ובכלל זה מטחים כבדים לעבר גוש דן. אלה הרגו עד כה שבעה בני אדם, בהם שני קטינים ושלוש נשים. שתי נשים נוספות נפטרו לאחר שנפלו ונחבלו כשרצו למרחב המוגן בזמן אזעקה. גם ירי זה מהווה פשע מלחמה. אלא שמשמעות דבריו של דובר צה"ל היא שכל תגובה שבה תבחר ישראל – יהיו תוצאותיה מחרידות ככל שיהיו – תהיה לגיטימית. פרשנות זו אינה סבירה, אינה חוקית והיא מרוקנת מתוכן את העקרונות הבסיסיים ביותר של המשפט ההומניטארי הבינלאומי שישראל מחויבת לקיימו.

מאות ההפצצות שישראל מתגאה כי המטירה, וממשיכה להמטיר, על הרצועה –– אינן, למרבה הזוועה, מדיניות חדשה. מפעם לפעם ישראל מפציצה ברצועה, בעוצמה כזו או אחרת, ופוגעת בחייהם, בגופם וברכושם של אזרחים ובתשתיות המשרתות אותם. ישראל גם מצליחה לטייח מעשים אלה ביעילות והקימה מנגנוני אכיפת חוק המגינים בהצלחה על קובעי המדיניות, על אלה שאישרו אותה ועל אלה שהוציאו אותה לפועל.

בנסיבות אלה, לא נראה כי ישראל מתכוונת לשנות את מדיניותה זו. בצלם מזכיר כי התובעת של בית הדין הבינלאומי בהאג כבר הודיעה כי פתחה בחקירה נגד ישראל, בין השאר בשל חשד לפשעי מלחמה שבוצעו במהלך הלחימה ב-2014. המדיניות שיושמה אז – והנחקרת כעת – זהה למדיניות שישראל מיישמת בימים אלה. ואולם לא די בחקירה זו, שעתידה להימשך זמן רב. את האלימות יש לעצור כבר עתה ולכן על הקהילה הבינלאומית להתערב לאלתר, לנצל את מנופי ההשפעה שלה על ישראל ולכפות עליה את שינוי המדיניות בטרם תגבה קורבנות נוספים.