דילוג לתוכן העיקרי
משפחה ליד שיירי רכושה לאחר ההריסה האחרונה. מתוך תיעוד הווידיאו
תפריט
מהשטח
נושאים

ההריסות החוזרות בחומסה הן מקרה מבחן לקהילה הבינלאומית

אתמול שבה ישראל והרסה את קהילת ח'ירבת חומסה, לאחר שכבר הרסה אותה שלוש פעמים: פעמיים בשבוע שעבר ופעם בתחילת נובמבר בשנה שעברה. פעולות אלה – הנעשות על רקע המשבר ההומניטרי של מגפת הקורונה – הן חלק ממאמציה של ישראל להעביר בכפייה את תושבי הקהילה, תוך הסתתרות מאחורי תירוצים מופרכים של ״אימונים צבאיים״ ו״אכיפת חוק״.

אתמול, יום שני, 8.2.21, שוב החרימה ישראל את רוב מבני המגורים ודירי הצאן של קהילת ח'ירבת חומסה אל-פוקא. אנשי המנהל האזרחי פרקו והחרימו 9 אוהלים למגורים, בהם גרו 61 תושבים – כולל 33 קטינים. כמו כן, הם פירקו והחרימו 12 מבנים נוספים שכללו צילונים, צריפים ששימשו לאחסון ומכל מים, והרסו 5 דירי צאן. בנוסף החרימו הכוחות שלושה כלי רכב שאינם שייכים לקהילה (טרקטור השייך למועצה, מכונית של רשת הטלוויזיה הפלסטינית וכלי-רכב נוסף של המשרד למאבק בגדר ובהתנחלויות של הרשות הפלסטינית).

גם בשבוע שעבר, בימים שני (1.2.21) ורביעי (3.2.21), החרימה ישראל את רוב מבני המגורים ודירי הצאן של הקהילה בשתי פעולות מסיביות.

ביום שני פורקו והוחרמו:

  • 13 אוהלי מגורים השייכים ל-11 משפחות, המונות 74 נפשות בהן 41 קטינים; שתיים מהמשפחות הללו עברו באופן זמני לאזור פורוש בית דג'ן לאחר שבתיהן נהרסו בנובמבר האחרון;
  • חמישה צריפים, שאחד מהם טרם הוקם, ושמונה אוהלים ששימשו כולם לגידול צאן.

ביום רביעי חזרו הכוחות והרסו מבנים שלא נהרסו ביום שני:

  • פרקו והחרימו 7 אוהלי מגורים נוספים אשר שימשו תשע משפחות, המונות 61 נפשות, בהן 33 קטינים (אותן משפחות שאוהלי מגוריהן נהרסו ביום שני);
  • פרקו והחרימו 5 אוהלים ו-2 צריפים ששימשו כדירי צאן ו-3 מכלאות צאן.
  • החרימו 4 מבני שירותים ניידים והרסו שניים נוספים, החרימו שלושה אוהלים מפורקים, והרסו 2 אוהלים ששימשו כטאבון.
  • החרימו כלי-רכב של פעיל זכויות אדם פלסטיני וכלי-רכב של המשרד למאבק בגדר ובהתנחלויות של הרשות הפלסטינית.

באותו ערב (רביעי) שב הצבא לחומסה, הכריז על שטח צבאי סגור, וניסה למנוע את הקמתם המחודשת של המבנים שנהרסו.

ההריסות הן חלק ממדיניות ישראלית המיושמת ברחבי הגדה המערבית, שמכוונת ליצור תנאי חיים בלתי נסבלים במטרה לגרום לפלסטינים לעזוב את בתיהם, לרכזם במובלעות ולהשתלט על אדמתם. מדיניות זו מהווה ניסיון להעברה בכפייה של התושבים – המוגדרת כפשע מלחמה במשפט ההומניטארי הבינלאומי. האחריות לביצוע מדיניות זו מוטלת בראש ובראשונה על הדרג המדיני שמוביל אותה, על הפיקוד הצבאי הבכיר המבצע אותה ועל שופטי בית המשפט העליון המעניקים לה חותמת של כשרות משפטית.

עד כה, הקהילה הבינלאומית פטרה עצמה מחובתה לחייב את ישראל לשמור על זכויות האדם של הפלסטינים הנתונים לשליטתה והסתפקה בגינויים רפים, אך מעשי ההרס הנוכחיים הם מבחן למחויבותה לחוקים שהיא עצמה חוקקה ולערכים שבהם היא לטענתה דוגלת. במיוחד, הריסות אלה הן מבחן עבור הממשל החדש בוושינגטון, שההריסות החוזרות ונשנות של ח'ירבת חומסה מתרחשות בימי כהונתו הראשונים. בשתיקתו, הממשל האמריקאי החדש ממשיך להעניק לישראל את האור הירוק שקיבלה מממשל טראמפ, להוסיף ולקדם מדיניות אלימה של גזל ונישול.

ביום שישי האחרון, 5.2.21, קבע בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג כי סמכות השיפוט שלו חלה גם על שטחי הגדה המערבית (כולל מזרח ירושלים) ועל רצועת עזה. בכך אפשרו השופטים לתובעת של בית הדין לפתוח בחקירה, בין השאר נגד ישראלים החשודים בביצוע פשעי מלחמה בשטחים אלה. יש לקוות כי החלטה זו של בית הדין תרסן את ישראל ותרתיע אותה מהמשך יישומה של מדיניות זו.