דילוג לתוכן העיקרי
חורבות בית משפחת אל-מדהון המורחבת בבית לאהייא. צילום: מוחמד סבאח, בצלם, 29.5.19
תפריט
נושאים

ישראל תקפה במכוון בתי מגורים ברצועה והרגה 13 אזרחים בהם שני קטינים

בין ה-3.5.19 ל-6.5.19 התנהל בין ישראל לארגונים חמושים ברצועת עזה סבב לחימה נוסף. בצלם מפרסם היום תחקיר המגלה כי ישראל הרגה במהלך ימים אלה 13 אזרחים, שניים מהם קטינים. הריגתם היא תוצאה ידועה מראש של מדיניות בלתי חוקית ובלתי מוסרית של תקיפת בתי מגורים שמיישמת ישראל ברצועת עזה.

בית הקפה שנפגע בהפצצת בניין זוערוב. צילום: ח'אלד אל-עזאייזה, בצלם, 7.5.19

"אחר כך היה שקט במשך שתי דקות בערך. קראתי לחברים שלי כדי לדעת מה שלומם. מוסא ענה לי והתחיל לומר בקול רם את תפילת השהאדה. כששמעתי אותו נרגעתי קצת. אחר כך קראתי להאני בכינוי שלו "אבו ווסים, אבו ווסים", והוא ענה לי "חביבי, יא אחמד" אז נרגעתי עוד קצת. זחלתי לכיוון שממנו שמעתי את הקול של מוסא. כשהגעתי אליו נגעתי בראש שלו. הסתכלתי עליו וראיתי שהוא פצוע קשה מאוד בבטן וברגליים. לא יכולתי לשאת את המראה והתעלפתי."

- אחמד זוערוב, תושב רפיח בן 19

בין ה-3.5.19 ל-6.5.19 התנהל סבב לחימה נוסף בין ישראל לארגונים חמושים ברצועת עזה. במהלך ימים אלו ירו הזרועות הצבאיות של חמאס והג'יהאד האסלאמי כ-700 רקטות לעבר ישראל, הרגו באמצעותן שלושה ישראלים ופצעו 123 נוספים. אזרח ישראלי נוסף נהרג מטיל נ"ט שירו הזרועות הצבאיות. הירי על אוכלוסייה אזרחית בתוך ישראל הוא בלתי חוקי ובלתי מוסרי. ישראל הפציצה מהאוויר והפגיזה מעל 350 מטרות ברצועה, פצעה 153 בני אדם והרגה 25, 13 מתוכם לא השתתפו בלחימה ולא השתייכו לזרוע צבאית כלשהי ובהם 2 קטינים – תינוקת בת שלושה חודשים וילד בן 11 – ושלוש נשים, אחת מהן בהריון מתקדם.

בדומה למבצעים קודמים, גם הפעם תקפה ישראל בתי מגורים ובנייני משרדים. על-פי נתוני האו"ם, 100 יחידות, בהן 33 יחידות מגורים, נהרסו לחלוטין, ו-30 יחידות, בהן 19 יחידות מגורים, נפגעו באורח קשה – בסך הכול 52 יחידות מגורים ו-52 משפחות שנותרו ללא קורת גג, בהן 327 אנשים, 65 מהם ילדים בני פחות מחמש. כ-700 יחידות דיור נוספות נפגעו. בארבע מההתקפות על מבנים נהרגו אנשים ששהו בתוכם או בסביבתם. בסך הכול נהרגו בנסיבות אלה כל 13 הפלסטינים שלא השתתפו בלחימה ואדם נוסף שכן השתתף בה. עוד עולה מהתחקיר כי באף אחד מהמקרים ישראל לא נתנה לדיירים אזהרה משמעותית לפני התקיפה, שייתכן שהייתה מאפשרת להם להציל את עצמם ואת רכושם.

ארגון Human Rights Watch ערך במקביל ובאופן עצמאי תחקיר שמתפרסם אף הוא היום המעלה ממצאים דומים.

הדירות שהופצצו במגדל א-שיח' זאייד מספר 12. צילום: אולפת אל-כורד, בצלם, 9.5.19

"אני ושתי האחיות שלי איבדנו משפחה שלמה, אבא, אמא ואח שלנו, בלי הזדמנות להיפרד ובלי שום התראה. ההתקפה הייתה אכזרית כל-כך שאפילו לא מצאנו את הגופות שלמות. כשקברנו את ההורים שלנו הגופה של אחי הקטן הונחה יחד עם גופתה של אימא שלי באותו קבר. הוא נולד אחרי ניסיונות שנמשכו עשר שנים, והיה בן הזקונים המפונק. כולנו בני תמותה ועוד נשוב לאללה. שאלוהים ירחם על אימא ואבא ואחי הקטן. אני מרגיש עכשיו בודד בעולם בלי אימא ואבא ובלי הבית שהופצץ לגמרי. מקווה שאמצא כוחות להתמודד עם מה שקרה לנו."

- מוחמד אבו אל-ג'דיאן, בן 26

ירי טילים והטלת פצצות על מבני מגורים באזורים צפופים כמו רצועת עזה נושאים איתם, בהגדרה, סכנה ממשית לפגיעה באזרחים. אין מדובר בסכנה תיאורטית: ישראל כבר הרגה בשנים האחרונות בהפצצות מהאוויר אלפי אזרחים, בהם מאות ילדים, ששהו בבתיהם. רק במהלך הלחימה ב"צוק איתן" בקיץ 2014 נהרגו כך לפחות 1,055 פלסטינים שלא השתתפו בלחימה – כמעט מחצית מכלל הפלסטינים שנהרגו במהלך הלחימה – מתוכם 405 ילדים ו-229 נשים. ישראל המשיכה ליישם מדיניות זו במשך שבועות, בית אחר בית, משפחה אחר משפחה, על אף התוצאות המחרידות הצפויות.

תקיפות אלה הן חלק ממדיניות שנקבעה על ידי הדרג המדיני והדרג הצבאי הבכיר. אין מדובר בפעולה של חיילים או טייסים בניגוד לפקודות – אלא בשימוש בכוח צבאי בהתאם לפקודות, בגיבוי חוות דעת משפטיות שניפקה הפרקליטות הצבאית, שקבעו כי מדיניות זו היא חוקית. בהתאם לכך, הצבא המשיך ליישם מדיניות זו גם בסבב הלחימה האחרון. מאחר ומבחינת הצבא מדובר פשוט ביישום הפקודות, הרי שאיש מעולם לא נדרש לתת את הדין על הפצצות אלה.

מעל מדיניות זו מתנוסס דגל שחור של אי חוקיות. השכל הישר כמו גם ניסיון העבר הדגימו פעם אחר פעם כיצד אין לישראל את היכולת לעשות שימוש בכוח צבאי בתוך עזה מבלי לפגוע פגיעה בלתי נסבלת בתושבי הרצועה – כולל הרג של נשים וילדים. כמו באינספור מקרים אחרים, גם כאן מנסה ישראל להצדיק פגיעה כה קשה בזכויות האדם בטענה שהיא חוקית על פי המשפט ההומניטארי הבינלאומי. ואולם הפרשנות שישראל מציגה היא בלתי סבירה, שגויה משפטית ומבוססת על תפיסת עולם מעוותת מבחינה מוסרית – ויש לדחותה על הסף.