דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
נושאים

"ירי אזהרה" ישראלי הרג שני נערים פלסטינים; בסרטון שפרסם הצבא הושמטה התקיפה הקטלנית

האירוע

ב-14.7.18, בסביבות השעה 18:00, החל חיל האוויר בירי ארבעה טילים לעבר בניין אל-כתיבה שבמערב העיר עזה, שהיה בשלבי בנייה מתקדמים. מפגיעת הטיל הראשון נהרגו שני נערים פלסטינים, לואאי כחיל ואמיר א-נימרה, שישבו על גג הבניין. 23 פלסטינים נוספים נפצעו בארבע תקיפות עזות יותר שבוצעו לאחר מכן. בהתקפה ניזוקו גם שני מבנים סמוכים, מרכז תרבות ומסגד.

ארבעת הטילים הראשונים ששוגרו נורו במסגרת מדיניות הצבא המכונה "הקש בגג". משמעה של מדיניות זו היא ירי של טילים קטנים יחסית שלכאורה נועדו להתריע בפני אזרחים על תקיפה גדולה יותר הממשמשת ובאה ולתת להם שהות להתפנות מהאזור. ישראל טוענת כי "אזהרות" אלה הן חוקיות ונועדו להגן על האזרחים, ואולם ההיפך הוא הנכון: הירי שנעשה כחלק מ"הקש בגג" הוא התקפה לכל דבר וככזה עליו לעמוד בכללים הקבועים בנוגע לכך במשפט הבינלאומי. במקרה הנוכחי, לואאי כחיל ואמיר א-נימרה נהרגו כתוצאה מההתקפה – שנעשתה בניגוד מוחלט לכללים אלה.

התחקיר

לאחר ההתקפה פרסם הצבא תיעוד וידיאו של ההתקפה בחשבון הטוויטר שלו, idfspokesperson@. בסרטון נראות ארבע "יריות אזהרה" כביכול שונות.

ההתקפה תועדה גם במצלמות אבטחה המוצבות על בניינים סמוכים וממקורות אחרים שאספו תחקירני השטח של בצלם. בנוסף, נבחנו בתחקיר גם קטעים שפורסמו ברשתות חברתיות ובמקורות אחרים הזמינים לציבור. Forensic Architecture השתמש בחומרים אלה כדי לבנות ציר זמן של התקיפות.

ממצאי התחקיר

  • התחקיר העלה כי בסרטון שפרסם דובר צה"ל הושמט ירי הטיל הראשון והקטלני. במקומו, ערך הצבא את הסרטון ושילב בו תיעוד וידיאו של אחת מ"יריות האזהרה" האחרות, שצולם מזווית אחרת. כך, בתיעוד שפורסם אכן הוצגו ארבע תקיפות, אולם רצף זה לא שיקף את המציאות: התקיפה הראשונה המופיעה ברצף שפורסם הייתה למעשה "יריית האזהרה" השלישית, מזווית אחרת.
  •  מומחי תחמושת עמם נועצו Forensic Architecture ובצלם הגיעו, כל אחד באופן עצמאי, למסקנה שדפוס הפרגמנטציה מהתקיפה הקטלנית מצביע על-כך שהטיל הכיל רסיסים, תחמושת שנועדה להגביר את עוצמת הפגיעה. דבר זה סותר את טענת הצבא כי הירי היה לאזהרה בלבד.
  • אין אנו יודעים האם הצבא ראה את הנערים לפני התקיפה – אם כן היה אסור לו לתקוף; במידה והנערים לא נראו יש בכך לערער על מידת דיוקן של טכנולוגיות המעקב האוויריות עליהן מסתמך הצבא בבואו להצדיק פגיעה באזרחים.

ציטוטים

חגי אלעד, מנכ"ל בצלם, אמר: "הצבא הישראלי משווק לציבור תקיפות אוויריות על הרצועה כפעולות כירורגיות, שנועדו להגן על אזרחים, המבוססות על מודיעין מדוקדק, תחמושת מדויקת, אמצעי המעקב החדשניים ביותר והקדשת תשומת לב רבה למשפט הבינלאומי. במציאות, כל אלה הם לעיתים קרובות תעמולה בלבד. האמת היא פגיעה מחרידה באזרחים, אמצעי מעקב שאינם מבחינים בין לוחמים לנערים, מודיעין כושל וצמצומם של עקרונות משפטיים שנועדו להגן על אזרחים לרשימת מכולת טכנית, המשמשת לאחר מכן לטיוח הפרות של זכויות האדם ולביסוס פטור גורף מעונש".

ניקולס מסטרסטון, חוקר ב- Forensic Architecture ומתאם הפרויקט, אמר: "החקירה מלמדת כיצד בחינה מעמיקה של חומרים ויזואליים שמספק הצבא, ואשר נועדו לכאורה להצדיק את "ירי האזהרה" על בניין אל-כתיבה, יכולה לחשוף סיפור אחר. 'התיעוד העשיר של האירוע בתצלומי סטילס ובווידיאו איפשר לנו לקיים חקירה עצמאית ומדוקדקת, ולערער על טענות הצבא. הדבר איפשר לנו לא רק להראות שכחיל וא-נימרה נהרגו מפגיעת טיל קטלני, אלא גם לחשוף את האופן המטעה שבו הצבא הישראלי מציג מידע לגבי תקיפות כאלה בפני הציבור".

איל ויצמן, מנהל Forensic Architecture, אמר: "החלטנו להשקיע זמן בחקירת האירוע משום ש"יריות אזהרה" הן חלק מהותי מטענת הצבא הישראלי כי הוא מתנהל בהתאם לסטנדרטים מוסריים גבוהים. אולם "אזהרות" כאלה משוגרות לעיתים באמצעות אותם טילים המשמשים כדי להרוג. לכן, אין זה מפתיע ש"יריות אזהרה" אלה עלולות להרוג את אותם אזרחים ממש שהן נועדו להזהיר, או שהמסר שהן אמורות להעביר לא תמיד מובן כהלכה. בנוסף, "אזהרות" כביכול אלה מעניקות לצבא, לתפיסתו, רישיון לפתוח לאחר מכן בהפצצה כבדה של מבנים באזורים עירוניים המאוכלסים בצפיפות. לפיכך, הן עלולות להוביל למספר רב יותר של נפגעים, במקום למנוע זאת".