דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
נושאים

בצלם לאיחוד האירופי: הבהירו לישראל כי להריסת ח'אן אל-אחמר יהיה מחיר

בעקבות פסק הדין של בג"ץ, המתיר למדינה לממש בתוך שבוע את תוכניתה להרוס את קהילת ח'אן אל-אחמר, פנה אתמול מנכ"ל בצלם במכתב דחוף לשרת החוץ של האיחוד האירופי, בו הוא מתריע כי ישראל רומסת את הערכים המשותפים שבבסיס יחסיה עם האיחוד

מנכ"ל בצלם, חגי אלעד, פנה אתמול (שישי, 7.9.18) לשרת החוץ של האיחוד האירופי, פדריקה מוגריני, במכתב הקורא לאיחוד האירופי לפעול בדחיפות על מנת למנוע את הרס קהילת ח'אן אל-אחמר, לאחר שבג"ץ התיר את החרבתה מוקדם יותר השבוע (5.9.18). על פי פסק הדין, המדינה רשאית להרוס את כלל מבני הקהילה, כולל בית הספר המשרת כ-180 תלמידים, כמחציתם מקהילות נוספות, החל מאמצע השבוע הבא, מייד לאחר ראש השנה.

במכתב מצטט אלעד את הודעתה של מוגריני עצמה, מה-18 ביולי, בה הזהירה את ישראל כי להרס הקהילה וגירוש תושביה יהיו השלכות חמורות, ומבהיר כי "הגענו לצומת בה נראה כי יש לנקוב מפורשות בהשלכות חמורות אלו, אם האיחוד מתכוון לקדם את מדיניותו באופן רציני".

לגבי פסק הדין של שופטי בג"ץ מבהיר אלעד כי "בהחלטתם תומכת הכיבוש, השופטים התעלמו מקיומה של מערכת תכנון חד-צדדית – בה בנייה "חוקית" היא אפשרות השמורה למתנחלים בלבד ונשללת מהאוכלוסייה המוגנת – וכן מהכוונות ארוכות הטווח של ישראל: למזער נוכחות פלסטינית בשטחי סי, לגרש קהילות מקומיות ולהרחיב התנחלויות".

"ברור כי לרשות האיחוד עומדים מנופי לחץ מספקים... אם הוא יבהיר לישראל כי להפרות זכויות אדם בלתי קבילות יהיו השלכות משמעותיות", כתב אלעד. "כל יום שעובר מבלי שמובהר לישראל מפורשות מה היא עלולה להפסיד אם לא תחדל להפר את זכויות האדם של מיליוני פלסטינים – כולל סיום הכיבוש – למעשה מאותת להנהגה הישראלית וכן לציבור הישראלי, שהאיחוד מקבל את המציאות כפי שהיא, ולמעשה עוזר לשמר אותה".

"הרס קהילה פלסטינית שלמה הוא הביטוי המובהק ביותר בתקופה האחרונה לזלזול העמוק של ישראל בערכים המשותפים לכאורה, שאמורים להוות את ליבת יחסיה עם האיחוד… אנחנו ניצבים בפני הרס פוטנציאלי של כפר פלסטיני שלם בעוד פחות משבוע. השתלשלות האירועים תכריע את גורלן של קהילות פלסטיניות נוספות בכל רחבי הגדה המערבית. אם לא תפעלו עכשיו, מתי כן?" נחתם המכתב.

תושבי קהילת ח'אן אל-אחמר הם חלק משבט הג'האלין. הם גורשו מאזור תל ערד שבנגב עוד בשנות החמישים והתיישבו במקום שבו שוכנת כיום ההתנחלות כפר אדומים. לאחר שגורשו גם משם, הם התיישבו במיקומם הנוכחי – כשני ק"מ דרומית להתנחלות. בקהילה גרות 32 משפחות, המונות 173 נפשות, בהן 92 קטינים. במקום יש גם מסגד ובית ספר המשמש למעלה מ-180 ילדים, כמחציתם מקהילות סמוכות.

ישראל פועלת כבר שנים ארוכות פועלת ישראל לגירוש הקהילה ממקומה, בין השאר במטרה להרחיב את ההתנחלויות הסמוכות, לספח דה-פקטו את האזור לישראל כשהוא ריק מפלסטינים ולבתר את הגדה המערבית לשניים. אם אכן תגורש הקהילה ממקום מושבה – או תאלץ לעזוב אותו בניגוד לרצונה עקב תנאי מחייה בלתי אפשריים שייצרו הרשויות – יהווה הדבר הפרה של האיסור הקבוע במשפט ההומניטארי נגד העברה בכפייה. הפרה כזו היא פשע מלחמה. באחריות האישית לביצועו פשע זה יישאו לא רק קובעי המדיניות – ובהם ראש הממשלה, שרים בכירים, הרמטכ"ל וראש המנהל האזרחי – אלא גם אלו שסללו עבורו את הנתיב המשפטי.