דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
נושאים

דו"ח חדש של בצלם חושף כי ישראל מנצלת את שטח הגדה המערבית לטיפול בפסולת המיוצרת בשטחה

דו"ח חדש שמפרסם היום בצלם, "תוצרת הארץ: ניצול שטח פלסטיני לטיפול בפסולת ישראלית", חושף כי חלק משמעותי מהמערך לטיפול בפסולת הנוצרת בתחומי מדינת ישראל נמצא מחוץ לשטחה הריבוני. מכיוון שישראל קבעה רגולציה סביבתית פחותה באזורי התעשייה של ההתנחלויות ואף הציעה תמריצים כלכליים כמו הטבות מס וסובסידיות ממשלתיות, כיום משתלם יותר להקים מפעלים לטיפול בפסולת בשטחים מאשר בישראל, והסטנדרטים הרגולטורים המקלים מגבירים את פוטנציאל הסיכונים הסביבתיים והבריאותיים לתושבי הגדה המערבית.

מבדיקה שערך בצלם עולה כי בגדה המערבית פועלים לפחות 15 מתקנים לטיפול בפסולת, שרובה מיוצרת בישראל; שישה מתוכם עוסקים בטיפול בפסולת מסוכנת, אשר מחייבת טיפול והסדרה מיוחדים בגין הסיכונים הגלומים בה. הדו"ח חושף כי בעוד שמפעלים מזהמים הנמצאים בתוך שטח ישראל כפופים לחקיקה מתקדמת למניעת זיהום אוויר, מפעלים מזהמים באזורי התעשייה בהתנחלויות פועלים כמעט ללא הגבלה, הם אינם נדרשים לדווח על כמויות הפסולת המטופלות בהם, על הסכנות הנובעות מפעולתם וכן על הדרכים שבהן הם מונעים – או לפחות מצמצמים – סכנות אלה.

כך אוחזת ישראל במקל משני קצותיו: לכאורה היא מגדילה את אחוז הפסולת המטופלת על ידה, אלא שהיא עושה זאת תוך העברת סיכונים ומזהמים לסביבה הפלסטינית ולאוכלוסייה החיה בה. כשנשאל מר שוני גולדברג, מנהל מחוז ירושלים של המשרד להגנת הסביבה – אשר כולל את רוב שטח הגדה המערבית – בכנס שהתקיים באוניברסיטת אריאל ביוני 2017, האם קיימים מקרים שבהם מנוצלים פערים חקיקתיים אלה להעברת פסולת מישראל לשטחים, ענה: "כן. בהחלט יש פסולות, בעיקר פסולות מסוכנות ופסולות יקרות, שמעבירים ישראלים לגדה המערבית בשביל להיפטר מהן".

Thumbnail
מתקן קומפוסט אור, צפון בקעת הירדן. צילום: שרית מיכאלי, בצלם

להבדיל מפרקטיקות אחרות שמיישמת ישראל בגדה המערבית – המתייחסות באופן נפרד לתושבים הפלסטינים ולמתנחלים הישראלים – הסכנות הסביבתיות אינן מבדילות בין אדם לאדם. אלא בעוד שלמתנחלים, בהיותם אזרחי ישראל, ישנה גישה למקבלי ההחלטות והשפעה עליהם, תושבי הגדה הפלסטינים הנתונים למשטר צבאי מעולם לא נשאלו וממילא מעולם לא בחרו לקלוט פסולת מסוכנת בשטחם; הסכמה מוקדמת כלל אינה אפשרית עבורם; אין להם כל השפעה על סוגי המפעלים המוקמים באזורי התעשייה של ההתנחלויות או על החקיקה הקובעת לאיזו רגולציה סביבתית יהיו כפופים; ואף אין להם גישה למידע אודות הנעשה במפעלים אלו, לתקלות המתרחשות בהם או לסיכונים למקורות המים, לאיכות האוויר ולבריאות התושבים הכרוכים בפעולתם.

העקרונות הבינלאומיים לטיפול בפסולת מסוכנת מבטאים ערכים של צדק סביבתי, שיתוף ציבור ושקיפות. אלה הם ערכים המבטאים הגינות אנושית בסיסית, המבקשים למנוע ניצול של פערי כוח צבאיים, פוליטיים או כלכליים כדי להשליך את הזיהום של הקבוצה החזקה בחצרו של השכן החלש. מול ערכים אלו, קשה לדמיין מציאות בוטה יותר מזו שישראל נוהגת בה כדבר שבשגרה בכל הנוגע לטיפול בפסולת תוצרת ישראל בשטחי הגדה: בהתבסס על צרכיה שלה בלבד, ותוך התעלמות מוחלטת מחובותיה המוסריות והמשפטיות כלפי האוכלוסייה הפלסטינית, הפכה ישראל את הגדה המערבית ל"אזור הקרבה", כשהיא מנצלת את הסביבה ופוגעת בה על חשבון התושבים הפלסטינים, המודרים לחלוטין מתהליכי קבלת ההחלטות.