דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
מהשטח
נושאים

לא ניתן לשלול את סמכות בית הדין הפלילי הבינלאומי בשם מצג החקירות הישראלי

בעקבות הפרסום ב"הארץ" כי ממשלת ישראל החליטה לפתוח בשיחות עם התובעת בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג כדי להבהיר את עמדת ישראל, אומר בצלם כי טענת ישראל לפיה אין לבית הדין בהאג כל סמכות לדון בחשדות להפרות של דיני הלחימה, משום שבין היתר, "מערכת המשפט הישראלית היא עצמאית ויכולה לטפל בתלונות בנושא ביצוע לכאורה של פשעי מלחמה" אינה נכונה. נסיון העבר מלמד כי ההפך הוא הנכון, וכי הרשויות הוכיחו שהן אינן יכולות לחקור את הטענות בנוגע להפרות של המשפט ההומניטארי שישראל מבצעת ברצועת עזה.

הן ניסיון העבר והן הכשלים המבניים היסודיים במערכת אכיפת החוק בישראל, ובכללה הפרקליטות הצבאית, שבים וממחישים את חוסר היכולת – וחוסר הרצון – של ישראל לקיים חקירות אפקטיביות בכל הנוגע לחשדות להפרות של המשפט ההומניטארי הבינלאומי. ניתן לתאר שלושה כשלים עיקריים:

  • המנגנון הנוכחי אינו מיועד לחקור את הדרג המדיני או את הדרג הפיקודי הבכיר האחראים להתווית המדיניות ולפקודות, ואינו מוסמך לכך. כך לדוגמה, הפגיעה הקשה באזרחים ובתשתיות אזרחיות כתוצאה ממדיניות הפצצת בתי המגורים במהלך "צוק איתן", שבצלם חקר בדו"ח "דגל שחור", לא נבעה מהחלטות פרטניות של חיילים וקצינים כאלה ואחרים, אלא ממדיניות שנקבעה על ידי הדרגים הבכירים ביותר, שמנגנון החקירות של מצ"ח איננו מסוגל לחקור.
  • הפרקליט הצבאי הראשי (פצ״ר) חובש כובע כפול: הוא מעניק ייעוץ משפטי טרם הלחימה ובמהלכה לגבי חוקיות הפקודות, ובתום המלחמה הוא המחליט על העמדה לדין של מי שהפר את החוק. במקרים שבהם ניתנו פקודות בלתי חוקיות בעקבות הייעוץ שנתן, יש לפצ"ר ניגוד עניינים מובנה.
  • חקירות מצ״ח מתמקדות בחייל בשטח ולא בדרג הפיקודי הבכיר, הן נפתחות בשיהוי, התחקיר הצבאי מאפשר למעורבים לתאם גירסאות ובמקרים רבים אין לחוקרים גישה לזירת האירוע.

מן הנתונים ומהתבטאויות חוזרות ונשנות של המערכת עולה בבירור כי כמו בעבר גם כעת, מצג החקירות שמובילה הפרקליטות הצבאית אינו עוסק בסוגיות של מדיניות הפעלת הכוח ב"צוק איתן", אלא רק באירועים המוגדרים על ידי המערכת כ"חריגים". זאת ועוד: הנתונים הרשמיים שפורסמו עד כה על החקירות המתנהלות הם מעטים ומדגמיים. בהודעת הפרקליטות הצבאית מתאריך 11.6.15 נמסר כי עד עתה נבחנו 105 "אירועים חריגים" במנגנון הבירור המטכ"לי וכי הפצ"ר הורה עד כה על פתיחתן של 22 חקירות מצ"ח (שבע מתוכן בנוגע לאירועים שנבדקו על ידי מנגנון זה) – לפחות שתיים מהן נסגרו בלי צעדים משפטיים ובאחת החליט הפצ"ר להעמיד לדין שלושה חיילים בנוגע למקרה של ביזה.

על סמך ניסיון העבר וההתנהלות בהווה, קשה שלא להגיע למסקנה שהחקירות הנוכחיות ממשיכות להיות מצג שתכליתו הדיפת ביקורת בינלאומית, ולא חקר האמת.