דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
מהשטח
נושאים

הכפר הפלסטיני ח'ירבת סוסיא תחת איום הריסה וגירוש מידי

ח'ירבת סוסיא היא שיקוף של מדיניות הרשויות הישראליות בכל שטח C 

ח'רבת סוסיא, דרום הר חברון: כפר שלם בסכנת הריסה. צילום: אן פק, אקטיבסטילס, 15.6.2012
ח'רבת סוסיא, דרום הר חברון: כפר שלם בסכנת הריסה. צילום: אן פק, אקטיבסטילס, 15.6.2012

ב-4.5.15, דחה שופט בית המשפט העליון נעם סולברג בקשה לצו ביניים שיקפיא את מימוש צווי ההריסה שהוצאו נגד בתים בכפר ח'ירבת סוסיא שבדרום הר חברון. התושבים ביקשו את הצו במסגרת עתירתם כנגד החלטת המינהל האזרחי לדחות תוכנית מתאר שהכינו לכפר. בעתירה טענו תושבי ח'ירבת סוסיא, באמצעות עורכת הדין קמר משרקי מארגון שומרי משפט – רבנים למען זכויות האדם, שתוכניתם נפסלה מנימוקים לא ענייניים תוך הצבת סטנדרט כפול בתכנון ואפלייה בוטה נגד האוכלוסייה הפלסטינית.

המשמעות של החלטת השופט סולברג היא שהמינהל האזרחי יכול להרוס בכל רגע את כל בתי הכפר. תושבי ח'ירבת סוסיא שמספרם נע בין 250 ל-350, בהתאם לעונות השנה, ייוותרו ללא קורת גג בתנאי המדבר הקשים. משמעות פעולה כזו היא גירושם מאדמתם, צעד אכזרי ולא חוקי.

מתנחלי האזור השתלטו כבר על קרוב ל-3,000 דונם של תושבי הכפר. על סמך ניסיון העבר, ניתן להניח שאם יצליחו השלטונות לגרש את תושבי ח'ירבת סוסיא ממקום מגוריהם הנוכחי, ישתלטו המתנחלים גם על שטחים אלה או שהרשויות הישראליות ישתלטו עליהם ויקצו אותם למתנחלים.

יחסן של רשויות המדינה לח'ירבת סוסיא ולתושביו מדגים כיצד הן מנצלות את דיני התכנון כדי למנוע מהפלסטינים בשטח C לבנות ולהתפתח בהתאם לצרכיהם: רוב הפלסטינים בשטח זה חיים בכפרים שהרשויות הישראליות מסרבות לתכנן ולחבר לתשתיות בתואנות שונות. כאשר בלית ברירה בונים תושבי הקהילה את בתיהם ללא היתר, הם נאלצים לחיות תחת איום מתמיד שבתיהם ייהרסו ושהם יגורשו מהמקום. מאחורי התנהלות זו של הרשויות הישראליות עומדת השאיפה, עליה הצהירו גורמים רשמיים בהזדמנויות שונות, להשתלט על שטחים אלה כדי ליצור נסיבות שיקלו על סיפוחם לגבולות המדינה במסגרת הסדר הקבע ועד אז, לספחם דה-פקטו.

מדיניות זו של הרשויות הישראליות מנוגדת לחובתן לדאוג לצרכיהם של התושבים בשטח הכבוש ומהווה הפרה חמורה של האיסור במשפט ההומניטארי הבינלאומי על העברתם בכפיה, אלא במקרים חריגים, שהמקרה הנוכחי רחוק מלהיות אחד מהם.

ההתעמרות השלטונית בתושבי ח'ירבת סוסיא היא ארוכת שנים: הצבא והמינהל האזרחי גירשו כמה פעמים את התושבים מבתיהם, שבהם שכנו לפני שישראל כבשה את הגדה. המינהל האזרחי הוא הגוף המופקד על ניהול כל תחומי החיים האזרחיים בשטחי C, לכאורה "לרווחתה ולטובתה של האוכלוסייה". במקום זאת, הוא מפעיל את מנגנוני התכנון שלו, שפלסטינים כלל אינם מיוצגים בהם, כדי למנוע מן התושבים לקדם פתרונות שיענו על צורכיהם וכתוצאה מכך הם אינם יכולים לבנות את בתיהם כחוק או להתחבר לחשמל ולמים. הרשויות גם נמנעות באופן שיטתי מלהגן על תושבי הכפר מפני מתנחלים התוקפים אותם ואת רכושם ומטילות הגבלות על תנועת תושבי הכפר לעיר המחוז שלהם יטא.

במהלך השנים הגישו תושבי ח'ירבת סוסיא כמה עתירות לבג"ץ בדרישה שבתיהם לא ייהרסו ושיתאפשר להם לבנות במקום כחוק. אולם, שוב ושוב העדיפו השופטים להיצמד לטיעונים פורמליים וסירבו לחייב את הרשויות למלא את חובתן, ובכלל זה הכנת תכנית מתאר לכפר והימנעות מהריסת בתי התושבים, במטרה לאפשר להם להמשיך ולחיות במקום בתנאים סבירים.

הפגיעה בתושבים הפלסטינים, שבשונה מהמתנחלים נחשבים לתושבים "מוגנים" על פי המשפט ההומניטארי הבינלאומי, בולטת במיוחד על רקע תמיכתן וסיוען של הרשויות בבניית התנחלויות האיזור ובהרחבתן, גם זו כשאלה מוקמות בניגוד לחוק הישראלי.

ילדים בכפר ח'ירבת סוסיא. צילום: יואב גרוס, בצלם, 17.11.10
ילדים בכפר ח'ירבת סוסיא. צילום: יואב גרוס, בצלם, 17.11.10

רקע

הכפר הפלסטיני ח'ירבת סוסיא שוכן בדרום הר חברון מאז המאה ה-19. בשנת 1983 הוקמה בסמוך לכפר ההתנחלות סוסיא, על קרקעות פלסטיניות שהוכרזו כאדמות מדינה, ומאז פועלים השלטונות כדי לגרש את התושבים הפלסטינים מהמקום.

בשנת 1986 הם סולקו מכפרם המקורי, שהיום מתפקד כאתר ארכיאולוגי בהנהלת מתנחלים שאף גרים בו. במהלך השנים שוב גירש הצבא את התושבים, בפעם האחרונה ב-2001 – זמן קצר לאחר הריגתו של יאיר הר סיני תושב ההתנחלות סוסיא על-ידי פלסטינים. התושבים עברו להתגורר על אדמותיהם החקלאיות הפרטיות.

באוקטובר 2013, לאחר מאבק של שנים רבות, דחתה ועדת המשנה לתכנון ורישוי של מועצת התכנון העליונה במינהל האזרחי את תכנית המתאר שהציעו תושבי ח'ירבת סוסיא. במקביל, פירסם המינהל את החלטתו להוציא צווי הריסה לכל המבנים בכפר. הנימוקים לדחיית התכנית שיקפו גישה לא עניינית ופטרונית. כך לדוגמה נטען כי מספר התושבים בכפר, כמה מאות אנשים, אינו מאפשר ישות תכנונית עצמאית, אולם למרבה הפלא הדבר לא מונע הסדרה של עשרות מאחזים קטנים על ידי אותו גוף תכנוני במינהל האזרחי. בנוסף אמרה ועדת המשנה כי התוכנית מונעת מאוכלוסיית ח'ירבת סוסיא להתקדם ולצאת ממעגל העוני, אך לא טרחה לציין כי הכפר סובל מחוסר תשתיות עקב סירובו של המינהל האזרחי להסדירן. המינהל הציע לאנשי ח'ירבת סוסיא ליזום תכנון חלופי במקום קרוב יותר לעיר יטא, צעד שמשמעותו העברת תושבי ח'ירבת סוסיא אל מחוץ לשטח C וסילוקם מאדמתם.

בפברואר 2014 עתר ארגון שומרי משפט לבג"ץ נגד החלטת ועדת המשנה לתכנון ורישוי לדחות את תכנית המתאר שהכינו עבור הכפר. הבקשה לצו ביניים שהוגשה במסגרת העתירה נדחתה וכיום הכפר נמצא בסכנת הריסה מיידית.

מדיניות הרשויות כלפי תושבי הכפר עומדת בסתירה בוטה למדיניות התכנון הנדיבה שהן מפגינות כלפי תושבי ההתנחלויות באזור: מתנחלי סוסיא והמאחזים הסמוכים לה נהנים מכל התשתיות והשירותים ומחסינות מפני הרס בתיהם, למרות שאפילו על פי החוק הישראלי המאחזים הוקמו באופן בלתי חוקי ובהתנחלות עצמה קיימים, על פי נתוני עמותת המתנחלים "רגבים", 23 בתים שנבנו על קרקע פלסטינית פרטית.

(להרחבה הקליקו כאן)