דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
מהשטח
נושאים

בג"ץ למדינה: יש להרוס תשעה מבנים בעפרה

בית המשפט העליון הורה למדינה לממש צווי הריסה לתשעה מבנים בהתנחלות עופרה, למרות התנגדותה של המדינה. בג"ץ: אילו נדחתה העתירה היה בכך משום מתן היתר לפגיעה חריפה בזכויות פלסטינים ובשלטון החוק, וזאת אין לקבל.

בתים בהתנחלות עפרה על רקע הכפר עין יברוד, שהיה שותף לעתירה. צילום: בז רטנר, רויטרס, 1.3.11.
בתים בהתנחלות עפרה על רקע הכפר עין יברוד, שהיה שותף לעתירה. צילום: בז רטנר, רויטרס, 1.3.11.

בהחלטה דרמטית קבע הערב בית המשפט העליון (הנשיא בדימוס, א' גרוניס, הנשיאה מ' נאור והשופט י' עמית), כי על המדינה לממש צווי הריסה שהוצאו לתשעה מבנים בלתי חוקיים שהוקמו על קרקע פלסטינית פרטית בהתנחלות עופרה. בכך, קיבל בית המשפט את עתירתם של פלסטינים תושבי כפרי הסביבה וארגונים "יש דין" ו-"בצלם", אשר דרשה את אכיפת החוק ביחס לעבירות הבנייה באזור. לאור העובדה שהמדינה טענה כי מעמדם של תשעת הבתים אינו שונה באופן מהותי מאלה של בתים רבים אחרים בעופרה, לפסיקה זו השלכה רחבת היקף על סוגיית הבנייה הבלתי חוקית על אדמות פלסטיניות פרטיות.

העתירה הוגשה בשנת 2008 על ידי חמישה פלסטינים תושבי עין יברוד והארגונים "יש דין" ו-"בצלם", נגד שר הביטחון, אלוף פיקוד מרכז וראש המנהל האזרחי, כאשר המבנים היו עדיין בתהליך בנייה וחיבור לתשתיות. העותרים דרשו להורות לרשויות לממש צווי הריסה שהוצאו לבתים בעבר ולמנוע את אכלוס הבתים ואת חיבורם לחשמל, למים ולביוב, עד מתן פסיקה בעניין. ביוני 2008, הוציאו שופטי בית המשפט העליון צו ביניים האוסר על המשך הבנייה של תשעה בתי מגורים ועשיית כל שימוש בהם. במרץ 2009 לאחר שהובהר לבית המשפט כי צו הביניים הופר והבתים אוכלסו הוצא גם צו על-תנאי המורה לנציגי המדינה לנמק מדוע לא יממשו את צווי הפסקת העבודות וצווי ההריסה למבנים.

בניגוד לעתירות אחרות העוסקות בבנייה בלתי חוקית על אדמות פלסטינים בגדה המערבית, טענה המדינה במסגרת העתירה כי עקב "נסיבות מיוחדות" סדרי העדיפויות הרגילים לאכיפה של דיני התכנון והבנייה אינם חלים במקרה זה. המדינה הסבירה את אותן "נסיבות מיוחדות" בכך שרוב הבנייה בעפרה היא על אדמה פלסטינית פרטית ונבנתה ללא היתרים ובניגוד לחוק כלומר, נמצאת בסטטוס כמעט וזהה לאותם תשע מבנים. הנימוק הבעייתי של המדינה הוא שהיות וכמעט כל עפרה נבנתה על קרקע פלסטינית פרטית אין מקום להרוס דווקא את תשעת הבתים האלה – זאת על אף שהתשעה הם בתים חדשים והעתירה הוגשה במהלך בנייתם. על כן, לשיטת המדינה, גורל תשעת המבנים יוכרע כמו גורלה של עופרה כולה – במסגרת המו"מ על הסדר הקבע מול הפלסטינים. עופרה כונתה במהלך הדיונים על ידי נציגי המדינה, כ-"מאחז הבלתי חוקי הגדול בשטחים".

הערב כאמור, דחה בג"ץ את עמדת המדינה והורה על מימוש של צווי ההריסה ביחס למבנים. בפסק הדין, מתח בית המשפט ביקורת חריפה על התנהלותם של גורמים שונים אשר פעלו ודחפו להאצת הבנייה לאחר הגשת העתירה, וזאת במטרה לאכלס את המבנים בטרם יידרש בית המשפט לסוגיה: "העתירה שלפנינו נוגעת למבנים אשר אין עוררין כי בנייתם נעשתה באופן בלתי חוקי. מדובר בבנייה על מקרקעין מוסדרים, המצויים בבעלות פרטית פלסטינית [..]. בנוסף, הבנייה נעשתה תוך הפרת צווי ההפסקה וצווי ההריסה שהוציאו הרשויות והושלמה במה שנחזה כמחטף שנעשה לאחר הגשת העתירה."

אילו הייתה מתקבלת עמדת המדינה, כך על פי שופטי בג"ץ, "היה בכך משום מתן היתר לפגיעה חריפה בזכויות התושבים המוגנים באזור ובשלטון החוק, וזאת אין לקבל".

עו"ד שלומי זכריה מהצוות המשפטי של ארגון יש דין, אמר בתגובה: "בג"ץ הבהיר באופן חד-משמעי כי זכויות הקניין של תושבים מוגנים וערכים בסיסיים כגון שלטון החוק אינם יכולים להיות חלק מסחר מכר פוליטי, או תלויים במשא ומתן מדיני. המדובר בזכויות יסוד, שיש לשמור שייאכפו. יש לקוות כי המדינה תבצע חשבון נפש ביחס לעמדותיה השערורייתיות אשר הצדיקו את הפרת צו הביניים וגרסו כי ביחס לעופרה ותושביה חל דין שונה."

חגי אלעד, מנכ"ל בצלם אמר בתגובה: "בשנים שחלפו מאז הוגשה העתירה, נמשך במלוא המרץ גזל האדמות הפלסטיניות בגדה. בין אם באמצעות ההכרזות על 'אדמות מדינה' - איזו מדינה בדיוק? - ובין אם באמצעות השתלטות על קרקע פלסטינית פרטית, המגמה היא אותה המגמה, בהובלתן של ממשלות ישראל מזה שנות דור ויותר. החלטת בג"צ אינה משנה את התמונה הכללית."

תגיות