דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
נושאים

בצלם: לא תולים תקוות שהחקירות שנפתחו יובילו לתוצאות מלבד טיוח

בתגובה להודעת הפרקליטות הצבאית כי הורתה על פתיחת חקירות במקרים "חריגים" במהלך מבצע צוק איתן, אומר בצלם כי על סמך ניסיון העבר אינו תולה תקוות רבות בכך שהבדיקות יובילו לחקירות רציניות או לתוצאות כלשהן מלבד טיוח. בצלם הודיע בתחילת השבוע כי לא יסייע למנגנון החקירה הצבאי הקיים, שבמתכונתו הנוכחית אינו אלא תיאטרון של חקירות לכאורה, ודרש להחליפו במנגנון חקירה עצמאי, שקוף ובלתי תלוי. מנכ"ל בצלם חגי אלעד אמר: "ההכרזה מצביעה פעם נוספת על אחד הכשלים העיקריים במערכת הקיימת: סירוב עיקש לחקור את הדרג הבכיר ולבחון בכנות סוגיות רחבות הנוגעות למדיניות הפעלת הכוח הצבאי."

המנגנון הנוכחי לחקירת אירועי לחימה לוקה בשלושה כשלים:

  • הוא אינו מיועד לחקור את הדרג המדיני או את הדרג הפיקודי הבכיר האחראים להתווית המדיניות ולפקודות ואינו מוסמך לכך;
  • פצ״ר נושא כובע כפול: הוא מעניק ייעוץ משפטי טרם הלחימה ובמהלכה לגבי חוקיות הפקודות, ובתום המלחמה הוא המחליט על העמדה לדין של מי שהפר את החוק. במקרים שבהם ניתנו פקודות בלתי חוקיות בעקבות הייעוץ שנתן, יש לפצ"ר ניגוד עניינים מובנה;
  • חקירות מצ״ח מתמקדות בחייל בשטח ולא בדרג הפיקודי הבכיר, הן נפתחות בשיהוי, התחקיר הצבאי מאפשר לחיילים לתאם גירסאות, במקרים רבים אין לחוקרים גישה לזירת האירוע.

השבוע, הכריזו הארגונים בצלם ויש דין על מסקנתם המשותפת כי ישראל לא מעוניינת לחקור פגיעות בפלסטינים. שני ארגוני זכויות האדם הישראליים המובילים במעקב אחר חקירות של עבירות שביצעו אנשי כוחות הביטחון כלפי פלסטינים קבעו כי בחינת תוצאות של מאות חקירות מביאה למסקנה כי מערך החקירות הקיים לא מאפשר חקירה רצינית ואפקטיבית. המנגנון הקיים אינו מסוגל לחקור שאלות של מדיניות או הפרת חוק על ידי דרגים בכירים בצבא ולכן הוא אינו יכול להוביל למיצוי הדין עם האחראים. הנתונים מוכיחים כי הרשויות הישראליות לא מעוניינות לחקור הפרות של זכויות האדם של פלסטינים על ידי כוחות הביטחון. אי-יישום המלצות ועדת טירקל שנה וחצי לאחר פרסומן, מחזק מסקנה זאת.

בצלם החליט לפיכך, לדחות את בקשתו של סא״ל רונן הירש, הפרקליט לעניינים מבצעיים בפרקליטות הצבאית, להעביר לצבא מידע אודות אירועים ״חריגים״ במבצע "צוק איתן", בניגוד למדיניות הארגון לאחר סבבי לחימה קודמים שניהלה ישראל ברצועת עזה. החלטה זו התקבלה בעקבות התוצאות הדלות, בלשון המעטה, של החקירות שניהלה הפרקליטות הצבאית עד כה. הארגון הסביר את עמדתו בנייר עמדה מפורט, והוסיף שאם תחליט הממשלה להקים מנגנון חקירה עצמאי, רציני וענייני לבחינת החשדות להפרת המשפט ההומניטארי הבינלאומי במהלך "צוק איתן" – או אם תחליט ועדת צ'חנובר לקבוע נוהל ולפיו יוקם באופן אוטומטי מנגנון כזה לאחר כל מתקפה צבאית נרחבת ברצועת עזה – נהיה הראשונים לברך על כך. דרישות סף בנוגע למנגנון כזה הן מקצועיותו, אמינותו הציבורית ועצמאותו – הן מהמערכת הצבאית והן מהדרגים הפוליטיים המעורבים.