דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
נושאים

בצלם עתר לבג"ץ לחייב את רשות השידור לשדר את שמות הילדים שנהרגו בעזה

ארגון זכויות האדם בצלם עתר היום לבג"ץ כדי שיחייב את רשות השידור לשדר תשדירי שירות שהפיק, בהם מוקראת רשימה של חלק משמות יותר מ-170 הילדים הפלסטינים עד גיל 15 שנהרגו בעזה במסגרת מבצע "צוק איתן". תשדירי השירות נפסלו על ידי רשות השידור בנימוק שהם "שנויים במחלוקת", לא מאוזנים ועלולים לעורר מחלוקת ציבורית לגבי המבצע.

בליבת העתירה, כותבים עורכי הדין חגי קלעי וגלעד ברנע, עומדים מוחמד מלכה, בן שנתיים; סיראג' אל-עאל, בת 8; באסם כוורע, בן 10; אמאל אל בטש, בת שנתיים, סאהר אבו נאמוס, בן 4, ורבים אחרים. האם מותר להגיד את שמם ולציין את עובדת מותם ברצועת עזה, או שמא עצם אזכור עובדות אלו הוא בבחינת מסר פוליטי שנוי במחלוקת שאסור בשידור בתשדיר פרסומת בשידור הציבורי?

בעתירה אומר בצלם כי על רקע הלחימה הקשה המתקיימת בימים אלו, הגובה מחיר כבד הן מהאוכלוסיה האזרחית הישראלית ומכוחות צה"ל ובמיוחד מהאוכלוסיה האזרחית הפלסטינית, ביקש להציף לציבור בישראל את הפגיעות הנגרמות לבני אדם שלא השתתפו בלחימה. זאת משום שעל אף שכל הערוצים משדרים במתכונת של "גל פתוח", נמנעת התקשורת הישראלית מהתייחסות ממשית לנפגעים הפלסטינים הרבים. לכל היותר, מוזכרים המוני נשים, קשישים וטף אלו כמספר סטטיסטי, ואף זאת, בחטף ומבלי לתת ביטוי לסבל האנושי הנוראי של אנשים אלו, שמרביתם כלל לא השתתפו בלחימה.

עוד נטען בעתירה כי טענות הרשות, כי עיתוי הפרסום או זהות הגוף המפרסם "צובעים" את התשדיר, והופכים את העובדות היבשות שבתשדיר לעמדה פוליטית, ומשכך מותר למנוע את שידורו, עומדות בניגוד להלכה הפסוקה. טענה אחרת של הרשות, כי ניתן למנוע את פרסום התשדיר מאחר שאינו מונה את שמות ההרוגים הישראלים, היא אבסורדית, לא רק משום שאין, ויש לקוות שגם לא יהיו, ילדים ישראלים שנהרגו בזמן המבצע, אלא גם כי כל מטרתו של התשדיר היא הצפת שמות נפגעים אשר לא אוזכרו בשידורים הרגילים. במילים אחרות, התשדיר הוא המאזן את הסיקור החלקי והלא מאוזן.

אף הטענה כאילו יש בדברים פוטנציאל לעורר דיון ביקורתי בישראל אודות המבצע אינה ראויה להישמע. לציבור הזכות (ואף חובה) לדעת את המציאות לאשורה, ויש לאפשר לו לקיים דיון ער ובריא אודות ההשלכות של הדברים כפי שהם. זאת, בייחוד על רקע העובדה שבימים אלו ממש משודרים ברדיו תשדירי שירות מטעם ארגונים דוגמת "המטה לחוסן לאומי", הקוראים להמשך המבצע עד ל"ניצחון" בו, תהיה משמעותו של מושג זה כאשר תהיה, ושל צעירי חב"ד, הקוראים להנחת תפילין לשם הצלחת המבצע. בניגוד לעמדת הרשות, אומר בצלם בעתירה, החוסן הלאומי תלוי ביכולת להתבונן נכוחה במחירים הכבדים המשולמים משני צידי הגבול, וביכולת לקבל החלטות אמיצות על רקע הבנה מלאה של משמעותן, ועל הרשות השידור מוטלת חובה לאפשר דיון ציבורי מושכל זה.

הקראת שמות הילדים בפייסבוק וביטיוב:

Post by ‎בצלם‎.